בית הדין להגבלים עסקיים חייב את בראון-פישמן (אליעזר פישמן בעל השליטה בגלובס) לפרק את המיזוג למונופולין בינה לבין ידיעות אחרונות בע"מ,

הוסר החיסיון מעל פסק דינו של בית הדין להגבלים עסקיים (כב' השופטת נאוה בן-אור) מיום 28.12.2011, בו נדחתה בקשת בראון-פישמן תקשורת בע"מ (להלן: "בראון-פישמן"), בעלת השליטה בעיתון "גלובס", להורות על ביטול סעיף בהסדר פשרה עם הממונה על הגבלים עסקיים (להלן: "הממונה"), אשר קיבל תוקף של פסק-דין. בהתאם, חייב בית הדין להגבלים עסקיים את בראון-פישמן לפרק את המיזוג למונופולין בינה לבין ידיעות אחרונות בע"מ, ולמכור מניות המקנות לה כ-9% מהזכויות לרווחים בידיעות אחרונות, המו"ל של העיתון "כלכליסט".

במסגרת הליך בקשה מאת הממונה לפירוק המיזוג בין בראון-פישמן לידיעות אחרונות, אישר בית הדין להגבלים עסקיים (כב' השופט יונתן עדיאל) ביום 16.3.2004 הסדר פשרה בין הממונה לבין בראון-פישמן, לפיו היה על בראון-פישמן למכור מניות המקנות לה מעל ל-25% מהזכויות לרווחים בידיעות אחרונות.

בראון-פישמן מכרה חלק מהמניות בהתאם להסדר, אולם ב-18.8.2010, זמן קצר לפני המועד האחרון למכירת יתרת המניות (כ-9%), פנתה בראון-פישמן לבית הדין להגבלים עסקיים בבקשה לבטל את חובת המכירה. בראון-פישמן טענה כי מכירת המניות אינה נדרשת עוד לאור שינויים שלטענתה חלו בענף העיתונות. הרשות התנגדה לבקשה וטענה כי הצורך בפירוק המיזוג מתחייב משום שמדובר במיזוג למונופולין בשוק העיתונים הכלכליים, בו פועלים העיתונים גלובס, כלכליסט ודה מרקר בלבד. 

בית הדין להגבלים עסקיים קיבל את עמדת הממונה ופסק: "... אמת המידה להתנגדות הממונה למיזוג היא קיומו של 'חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות'. בענייננו, המדובר במיזוג למונופולין, המקים על פניו חשש מעין זה. בהתקיים חסמי כניסה משמעותיים, ובהעדרם של גורמים היכולים להוות רסן תחרותי, אישורו של מיזוג בנסיבות שכאלה, חותר תחת תכליותיו של החוק..."
את הממונה ייצגו בהליך עוה"ד אורי שוורץ, היועץ המשפטי של הרשות, ועוה"ד יונתן צויקל, וכן מר גיא בר-צור, סגן הכלכלן הראשי, ומר רועי רוזנברג, קודמו בתפקיד.