נישואין וחתונה הם בדרך כלל התחלה חדשה. לבניית תא משפחתי חדש יש גם היבטים כלכליים משמעותיים המקבלים ביטוי בהשקעה משותפת של המשאבים האישיים שלהם ובצבירת רכוש משותף.
עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם אחד מבני הזוג או שניהם, מגיעים לקשר הנישואין כאשר באמתחתו של כל אחד מהם רכוש שנצבר על ידיו, באופן אישי, בטרם הנישואין, וכתוצאה מפעולות שמי מהם ביצע, במשך השנים הקודמות.
החוק בישראל יוצר חזקה קבועה, שעל פיה, כל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג לאחר הנישואין, הינו רכוש משותף לשניהם, בלי קשר לזהות הצד שעל שמו הרכוש נרשם, או לזהות הצד שעמל באופן ספציפי להשגת אותו רכוש, וזאת מתוך העקרון הכללי הקובע שההשקעה המשותפת של בני הזוג ותרומתו של כל אחד מהם לחיי המשפחה המשותפים מאפשרת לצד השני להשיג ולצבור רכוש.
כמו כן נקבע כי רכוש שנצבר על ידי מי מבני הזוג, ערב הנישואין, ו/או רכוש שהתקבל בנסיבות אישיות, לאחר מכן, כמו ירושה, לא יחשב לרכוש משותף וישאר בבעלות אישית של אותו בן זוג.
עם זאת, וכיוון שמערכת החיים המשותפת של כל משפחה הינה דינאמית; ניהול משק בית משותף, גידול ילדים וכדומה, נוצר טשטוש בין הרכוש האישי שצבר מי מבני הזוג ערב הנישואין, והאופי האישי שלו מיטשטש והוא הופך לרכוש משותף של התא המשפחתי.
מקרה נוסף הוא כאמור, כאשר בני זוג מבוגרים, מתחילים פרק שני בחייהם. לכל אחד ילדים ורכוש מנישואיו הקודמים, ובד"כ, במיוחד כאשר אין להם כוונה להביא ילדים משותפים לעולם, רצונו של כל אחד הוא להעביר את רכושו אל ילדיו הביולוגיים. הבעיה מתעוררת כתוצאה מכך שבמקרה פטירה של מי מהם, נחשב בן הזוג הנותר בחיים, ליורש של מחצית הרכוש האישית של אותו בן זוג, ובמצב כזה ילדיו של בן הזוג שנפטר מפסידים מחצית מירושת ההורה שנפטר.
הפתרון למקרים כאלה יכול לבוא בדרך משולבת של עריכת הסכם ממון, בטרם הנישואין, ועריכת צוואה למקרה פטירה של מי מבני הזוג. בהסכם הממון מגדירים הצדדים את הרכוש האישי של כל אחד מהם, את הזכויות של כל אחד מהם וכיצד הוא יחולק במקרה של פרידה או גירושין.
בצוואה מגדיר כל אחד את רצונו ביחס לרכושו וכיצד הוא מעוניין לחלקו בין יורשיו החוקיים או בין יורשים שלולי קיומה של צוואה לא היו יורשים אותו בהעדר קרבה משפחתית.
הצורך בפתרון משולב של הסכם ממון וצוואה נובע מכך שהסכם ממון תקף, כל עוד בני הזוג בחיים ואיינו תקף במקרה של פטירה. צוואה, מאידך תקיפה רק במקרה של פטירה ואינה מועילה ולא כלום, במקרה של צורך בפירוק השיתוף במהלך החיים של הצדדים.
האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.
נכתב ע''י עו"ד אברהם אלטלף
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

עוד אברהם אלטלף


