שלמה מעוז: "בתנ"ך היו את שבע השנים הרעות, אז נשאר עוד שנתיים למשבר"

הפעילים בשוק ההון בישראל רוצים להיות פינגווינים. כולם רוצים להיות יחד זה נורא קליל וחמים. אף אחד לא רוצה לחשוב לבד. כולם מתכנסים ביחד מבחינת התחזיות. כולם נופלים ביחד.

היום כולם רוצים לדעת מחירי דירות. האם הדירות ימשיכו לעלות. ואומרים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות. למה? כי תמיד עלו. איך יודעים שתמיד עלו, כי בשנים האחרונות המחירים עלו.
ב-5, 10 ו-15 השנים האחרונות עלו מחירי הדירות ריאלית בממוצע ב-7.1%, 1.86% ו0.58% בשנה בהתאמה. מחירי הדירות לא תמיד עולים. כשבמודיעין הדירות היו זולות אף אחד לא קנה, היום כשהמחירים עלו, כולם רוצים לקנות שם דירה. ועל זה כולם בוכים. ויש עוד דוגמאות רבות. על זה צריך להוסיף שיש 7% עלויות כניסה לדירה, בדירה להשקעה. אם מחלקים את ההשקעה על-פני 10 שנים, שזה 0.7%, זה אומר שהתשואה ב-10 שנים היא כבר 1.2%. קרוב מאוד לאיגרת חוב ממשלתית. זה בהנחה שהדירה מושכרת כל ה-10 שנים.

הזיכרון של אנשים קצר מאוד. לכן, לעולם לא להיות פינגווינים.

בעולם, אנחנו עוברים תהליך של יפניזציה של הריבית. ריבית נמוכה מאוד. בכל העולם הריבית הריאלית שלילית. לכן אנשים הולכים לסיכון. וזה כבר מצריך ידע.

המשק הישראלי נמצא בירידה

בארץ, הרגולציה כל הזמן עולה מדרגה. כל היום עסוקים בלענות לרגולטור, העיסוק בהשקעות נדחק לשוליים. חברות צריכות להוציא עוד ועוד כסף על רגולציה. הרגולטור מעתיק מהעולם, מתרגם ומדביק. ההוצאות של החברות הישראליות הולכות ועולות. ההכנסות – יש מחאה חברתית, ההכנסות לא עולות, אי אפשר להעלות מחירים. יש פיחות של השקל. תעריפי החשמל עולים. לכן אנחנו צפויים לראות שחיקה ברווחיות של החברות. לחברות אין מולדת. יכבידו עליהם – יעזבו.

יש 217 א' איש בהייטק. זה מה שמחזיק את המשק הישראלי. המדינה מעלה מחיר הבנזין. ואז שווי הרכב גבוה יותר. יש כאן מס על המס. והוא מקבל פחות נטו. מבקש יותר שכר, רווחיות הפירמה יורדת. בעבר הפחיתו את המכס על הטקסטיל במהלך של 7 שנים. נתנו לתעשייה זמן להתארגן. היום כחלון לוקח אקדח ויורה, מעכשיו לעכשיו. לכן יהיו פיטורין בשוק התקשורת בשוק ההון, בכל התחומים. תנו לפירמה זמן להתארגן. מצב החברות בארץ לא טוב. והבריחה של הכסף תימשך. תהיה אינפלציה, ותהיה שחיקה בשכר.

ארה"ב זולה היום

אם מסתכלים על העולם, אז בגדול ארה"ב טובה להשקעה. 3 חודשים אחרי הקריסה של ליהמן ברדרס האמריקאים כבר הדפיסו כסף. עד היום הם הדפיסו 2,325 מליארד דולר. לעומתם, אירופה הדפיסו כסף אחרי 38 חודשים. האמריקאים חוטאים אבל יודעים לתקן. האירופאים, עושים ועידות. כך שלאירופה אין תקומה. בארה"ב פריון עבודה משתפר, סה"כ ביקוש לדירות חדשות עולה. צמיחה אמנם לא מי יודע מה. לאמריקאים יש עוד יתרון – גוגל, אייפון, מייקרוסופט – הכל אמריקאי. הם יוצרים ערך משום דבר.

בתנ"ך היו את שבע השנים הרעות, אז נשאר עוד שנתיים למשבר. ולכן המניות היום זולות בארה"ב. המכפילים זולים. אבל הבעיה – אנחנו פינגווינים. לא נקנה היום בזול. כמו שלא קנינו דירות במודיעין. עוד 40% נקנה. זה העת לצאת לחו"ל, לארה"ב, ששולטת בעולם. עניין שמעיב מעט הוא שב-6 בנובמבר יש בחירות בארה"ב. כיום הרוב הרפובליקאי מונע מאובמה כמעט כל צעד כלכלי אפשרי. אולם אחרי ה-6 בנובמבר כשיהיה נשיא חדש, או שאובמה יישאר, הקונגרס יתאחד, יבצעו הרחבה פיסקאלית,

אין מה לחפש באירופה למעט גרמניה ואולי בריטניה

באירופה, צריך ללכת למדינה להגמון האיזורי, לגרמניה. מתוחכמת, חזקה, יעילה. לכן יש להם למרות המשבר צמיחה. יצוא גדל. לכן כשאני רוצה להשקיע את כספי, אני לא אבדוק מה כל מדינה עושה.

איך גרמניה נהייתה אימפריה. היא היתה צריכה טריליון יורו כדי לבלוע את מזרח גרמניה. הם אמרו למדינות, תיכנסו לגוש היורו. מרגע שנכנסו ליורו, המדינות נשארו עם מדיניות פיסקאלית בלבד. המדינות המשיכו להעלות שכר, השכר עלה ביורו, וכושר התחרות של מדינות אלו ירד. התעשיות עזבו. השכר עלה. הבנקים המקומיים לא יכולים להעלות ריבית, כי הריבית מתאימה לגרמנים. האבטלה שם גדלה. בנוסף הגרמנים מכרו את תוצרתם לאירופה, אפילו דברים שלא צריכים. בזכות כל אלה הגרמנים הרוויחו 100 מיליארד יורו, ובעשר שנים טריליון יורו. וזה מה שעזר להם לבלוע את מזרח גרמניה. גם היום הגרמנים ממשיכים לצמוח. אם גוש היורו ייפול המארק החדש יעלה ב-30%, כושר התחרות שלהם ייפגע מאוד.

מקום נוסף מעניין מבחינת השקעה – בריטניה. בריטניה עשו צעדי צנע. היום היא עדין לא חזקה, אבל היא תתאושש. יש את הפרשה של הליבור, שהיא פרשה מאוד בעייתי, כי האזור הסיטי של לונדון, מכניס לממשלת בריטניה 12% במסים. לכן בריטניה מעניינת, אבל לא בטווח המיידי.

מקום נוסף מעניין, הוא השווקים המתעוררים. שם יש מעמד בינוני חדש שצורך. לכן כשכל האנשים נאנקים תחת עול, אפשר להיכנס לתעודת סל על השווקים המתעוררים.