מנהלי מור בית השקעות "ישנם יועצים ולקוחות השבויים באקסיומה שקרנות הנאמנות הינן מכשיר יקר ושאין להם סיכוי להכות את מדדי היחס שלהם. אנו חולקים על כך. יש קרנות שמצליחות."

כיצד הייתם ממליצים למשקיעים לנהוג לאור הקשיים שפקדו את קבוצת I.D.B והעומד בראשה?

זו לא הפעם הראשונה שאיש עסקים נקלע לקשיים.  במקרה זה, זו לא הייתה הפתעה רבה שכן הכתובת הייתה על הקיר לפחות במחצית השנה האחרונה.  ככל שמפארים אדם זה או אחר ומשבחים את תבונתו העסקית – כך צריכים להיות זהירים.  לא לעולם חוסן.  אנשי עסקים רבים לוקחים סיכונים שבסופו של תהליך, ברגע שהתנאים משתנים הם גורמים להתנפצות עסקיהם. זהו הליך טבעי שכן במקרים רבים, אותם טייקונים שומעים רק שבחים מפי היועצים והקרובים אליהם והם כנראה מתפתים להאמין שהם חסינים מטעויות.  יועצי ההשקעות ואנליסטים הפעילים היום בשוק זוכרים היטב את תשובה את לבייב ואולי עוד אחד או שניים שכן הצלקות טריות.  אבל אין חדש תחת השמש. מי זוכר את פרשת "דנות" והאדמה החרוכה שהותירה אחריה?.  ("דנות" – קבוצת השקעות אליה חברו 11 מבכירי המשק שקרסה בתחילת שנות ה- 80. א.כ)

בעולם ניתן להציג דוגמאות רבות נוספת.  אנו יודעים שלעיתים קרובות נכנעת האשליה לפני ההיגיון, ומשקיעים רבים נוטים לתלות באנשי עסקים מצליחים את מה שאין בהם. 

הלקח המרכזי שעל המשקיעים ללמוד הוא לא לתת אמון באנשי יחסי הציבור ובקיטונות התהילה שמעטרים בהם מעת לעת כל טייקון תורן.  כל השקעה לטווח בינוני יש לבחון על בסיס כלכלי קרי תזרים, בטחונות, פוטנציאל ולקבוע מראש, ככל שניתן, דרכי החילוץ, ולעמוד בהן.  זה מחייב משמעת עצמית שלרוב המשקיעים היא חסרה.  ככלל היינו ממליצים למשקיעים לאמץ את הגישה של ניהול אקטיבי. כפי שלמדנו,  "הזריזות היא תמצית המלחמה",  ועל המשקיעים להתייחס אל כל יום כאל מערכה המורכבת מעשרות פרמטרים שרק חלקם ניתנים לחיזוי .

גם כיום לא כל קבוצת I.D.B היא חדלת פירעון.  לא כדאי לראות זאת כמקשה אחת.  ישנן אג"ח של מספר חברות בקבוצה שבשלב זה הן מעניינות במינון נכון.  הוצאתם של האג"ח הללו מהמדדים העצימה את גל הפדיונות וביחד עם האווירה העכורה השוררת בשוק ההון גרמו לצניחת מחירים וכפועל יוצא לעליית תשואות חריגה. 

איזה גישה בניהול השקעות מתאימה לעת הזו?

תורת ההשקעות מושתתת על עשרות מודלים.  אין גישה "מנצחת" .  אנו חסידים של גישה התומכת בניהול אקטיבי מושכל המתבסס על ניהול סיכונים מובנה.  בכל יום על המשקיעים לבחון עשרות פרמטרים ולפעול לפי ניסיונם ויעדיהם.

זירת ההשקעות דומה למלחמה שאיננה נגמרת.  בתקופה זו, נוכח רצף המשברים העולמי, שהוא חריג בעוצמתו, אין רגע דל. כל הפעולות צריכות להיעשות תחת ניהול סיכונים מבוקר.  קצב האירועים מידי יום, ולעיתים מידי שעה. הוא מחייב את מי שעיניו בראשו לא לטעת שורשים אלא להיות גמיש.  כמובן שיש גם מגבלות לגודל הנכסים המנוהלים תחת אותו מנהל השקעות. מחזורי המסחר שהצטמקו מקשים מאוד על מי שמנהלים סכומים גדולים בעיקר בקרנות הנאמנות המנהלות למעלה ממיליארד ₪ וכן אצל המשקיעים המוסדיים הגדולים (קופ"ג וקרנות השתלמות. א.כ).  שם יכולת התגובה לאירועי השוק והאפשרות לשנות אסטרטגיה בטלות בשישים.

נתוני הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות לחודש ספטמבר מלמדים על כך שהקרנות הכספיות גייסו 1.05 מיליארד ₪ ואילו הקרנות המסורתיות גייסו 670 מיליון ₪ בלבד מהם 470 בקרנות אג"ח חו"ל.  הקרנות הנושאות את השם "מור" גייסו 51 מיליון ₪.  הישג נאה.(א.כ.)

האם תעשיית קרנות הנאמנות המסורתית תפגע כתוצאה מהפצת הקרנות המחקות ?

אנו מנהלים את השקעותיהן של קרנות נאמנות מסורתיות בלבד. ולדעתנו יש מקום למכשירים שונים ובכללם קרנות מחקות, תעודות סל וכו' לכ למכשיר כזה יתרונות וחסרונות וראוי להכיר אותם היטב.  ישנם יועצים ולקוחות השבויים באקסיומה שקרנות הנאמנות הינן מכשיר יקר ושאין להם סיכוי להכות את מדדי היחס שלהם.  אנו חולקים על כך. 

יש קרנות שמצליחות להניב תשואה מעל מדדי היחס או שווה להם בסטיית תקן נמוכה מזו של המדד, הינו רמת הסיכון הגלומה בהן נמוכה מכל מדד "ערום" אליו הן מתייחסות.  אנו רואים בכך סימן לניהול סיכונים מבוקר, דבר שכאמור לא ניתן לקבלו בהצמדות למדד זה או אחר. 

דבר נוסף שחייבים לזכור הוא שלקרנות מחקות ולתעודות הסל יש עמלות קנייה ומכירה בעוד שבקרנות הנאמנות העמלות מושתות כיום על מנהלי הקרן ולא על העמיתים. יש הבדל ניכר בין מכשיר מחקה שהוא "טיפש" בעיקרו לבין מכשיר מנוהל.  למשל הוצאת נייר ערך ממדד מסוים, שנעשית למשל עקב הורדת דרוג מתבצעת בדרך כלל לאחר שאותו נייר כבר ספג את רוב עוצמת הירידות. הוצאתו לא מבשרת בהכרח את מחיקתו הצפויה של הנייר, ולעיתים דווקא מצביעה על כדאיות הרכישה ברמת המחיר שלו בהתחשב כמובן בסיכון בכרוך בכך. 

לא פעם נייר כזה מגלם פוטנציאל לרווח סביר. קרנות הנאמנות ומנהלי התיקים יכולים לנצל זאת לטובת המשקיעים..  זאת ועוד,   לאור דמי הניהול הנמוכים יחסית בקרנות נאמנות מסורתיות רבות ונוכח דמי הניהול שנגבים בקרנות המחקות, ומגבלותיהם, הרי שיש לבחון היטב מה עדיף למשקיע, ולהתחשב מאוד בטווח ההשקעה וברמת הסיכון שהמשקיע מוכן לשאת.

לדעתנו, מרבית המשקיעים שמבקשים סיכון נמוך יחסית למדד או שטווח ההשקעה שלהם איננו ארוך במיוחד לא מתאימים למכשירים ערומים קרי תעודות סל וקרנות מחקות.  זאת ועוד, מערכות דרוג הקרנות שמופעלות בכל הבנקים ומדרגות את הקרנות מתחשבות בין השאר בתשואה נטו ואינן לוקחות בחשבון את העמלות ככל שמדובר בקרנות המחקות.

ומה דעתכם על תעשיית הקרנות הכספיות שהיקפה מתקרב לכ- 40 מיליארד ש"ח?

קל לנו להגיב על כך כיוון שאין לנו קרנות כספיות ומעולם לא חשבנו להקים קרן כזו.  אלו הן קרנות שלדעתנו נועדו לתת, בין השאר,  מענה שיווקי לגל הפדיונות שפקד בשנתיים האחרונות מנהלי קרנות רבים.  לאחרונה, חדלו אותם מנהלים לסבסד את המשקיעים במיליוני שקלים והחלו לגבות, במרבית הקרנות, דמי ניהול. עדיין עמלות ההפצה הן 0.125% ועמלת היצירה 0.03% כך שבמקרה הטוב אלו קרנות דמה שנועדו לצרכים שונים ומשונים.  אין בהן שום אלמנט ניהולי ו/או תחכום מקצועי.  מרבית המשקיעים אינם יודעים או אולי מתעלמים מכך שכמו כל השקעה – עליהם לבחון את העלות והתועלת באחזקתן. נוכח התנאים ותחזיות האינפלציה השוררים היום הרי שלדעתנו יש עדיפות לקרנות מוטות מק"מ.

מה דעתכם על קרנות אג"ח המתמקדות באג"ח בנקים?

זהו פלח סקטוריאלי מעניין ומי שהיה זריז ומיתג עצמו תחת הכותרת הזו הצליח, בעזרת שיווק נכון,  לגייס אליו כספים.  אנו איננו דוגלים בניהול ממוקד כל כך של אותו פלח שוק.  לדעתנו, התשואה הגלומה באג"ח של מרבית הבנקים לא מגלמת בחובה את הסיכון.  זה המקום לציין שבעוד שהאג"ח לא נפגעו מתוך אמונה, רעועה לדעתנו, שאין בהם סיכון, מניות הבנקים צנחו לשפל חסר תקדים.  ראוי שהמשקיעים יפנימו שפגיעה במערכת הבנקאית כתוצאה ממשבר או מקריסה של בעלי חוב שנטלו אשראי ניכר  עלולה לפגוע גם באג"ח הללו.  לפני כמה שנים היו אלו האג"ח של קבוצת I.D.B שנחשבו חסינות.  על האג"ח של אפריקה ישראל אין טעם להרחיב את הדיבור.  בנוסף, תרחיש אפשרי הוא שאם הנגיד יחשוש מהתפרצות אינפלציונית הוא לא יהסס להעלות ריבית – צעד שישפיע לדעתנו לרעה על התשואה הגלומה כיום באג"ח הבנקים.  הסיכון בעולם ההשקעות תמיד קיים.  חשוב להבהיר שאנו לא צופים בעיה בבנקים הגדולים

כיצד צפויה להשפיע הורדת עמלות ההפצה שיזמה רשות ניירות ערך?

עמלות ההפצה נוגסות בחלק נכבד מאוד מדמי הניהול. (0.25% בקרנות מק"מ, 0.4% בקרנות אג"ח ו- 0.8% בקרנות מניתיות. א.כ) כל הורדה שלהן היא צעד מבורך כיוון שמיידית זה ישפיע על דמי הניהול שהמשקיע ישלם.  להערכתנו, דמי הניהול לא יועלו למעט בקרנות שמלכתחילה דמי הניהול שלהן נמוכים גם כיום מעמלות ההפצה. 

יחד עם זאת אנו תמהים איך כל הבנקים "מישרים קו" לפי הרף המקסימלי המותר לגבייה.  אנו חוששים שהבנקים, שיפסידו הכנסות בהיקף ממוצע של 0.05% שהם מסתכמים במאות מיליוני ₪, הם יחפשו דרכים לכסות למזער את הפגיעה בהכנסותיהן ממנהלי הקרנות דווקא – דבר שאם יקרה יחריף את הקשיים העומדים בפני מנהלי הקרנות.  כבר כיום ישנם להערכתנו מספר לא מבוטל של מנהלי קרנות, רובם ככולם בהוסטינג, שאינם יכולים לעמוד בעלויות הנגזרות מתפעול הקרנות שלהם ועתידם לוט בערפל.

כיצד אתם נערכים לבאות?

פתגם עממי אומר "חכם השביל מן ההולך בו" .  נאמנים עלינו דבריו של נילס בוהר "חיזוי הוא דבר מסובך מאוד, בעיקר בכל הקשור לעתיד" (נילס בוהר, מדען יהודי שהיה שותף לפיתוח פצצת האטום. א.כ) .  אנו נשענים על ניסיון עתיר שנים ויודעים שאחרי כל שפל מתרחשת גאות, גם אם קצרה יחסית.  כמו כן, ניתן להערכתנו לנצל היום למשל את הציפיות לאינפלציה גבוהה יחסית ליצירת תשואה עודפת על פני פיקדונות או השקעה בקרנות כספיות גרידא . כפי שציינו, אל לו למשקיע לטעת שורשים. עליו להיות גמיש.  מחזורי המסחר בשפל, המרווחים גדולים מאוד ומי שישכיל לנצל זאת בזהירות ובמידה ראויה יוכל לשפר את מצבו הכספי דווקא לעת הזאת כשחלקים רחבים מהציבור שוקעים לתוך מלנכוליה קבוצתית המוזנת ע"י איומי מלחמה מחד ומצב כלכלי קשה מאידך, ניתן למצוא את ניצני הפריחה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.