גידי בן מאיר "צריך להתערב היכן שאין תחרות – במזון, בסלולר, תקשורת ובמערכת הבנקאית יש עוד הרבה מה לעשות."

גידי בן מאיר, מנכ"ל מגדל ניהול השקעות, מדבר על הרגולציה בענף, ירידת מחזורי המסחר בבורסה, ותעשיית ניהול התיקים.

לראיון בווידאו (2 חלקים)

חלק 1  https://www.youtube.com/watch?v=HhtHxngPcLI&feature=plcp

חלק 2 מתפרסם לראשונה >>> https://www.youtube.com/watch?v=FaVhrU-B6Cs&feature=relmfu

אני בן 45, התחלתי בבנק מזרחי, במגוון של תפקידים. ב-2000, לפני בכר, ראיתי שוק חוצבנקאי מאוד מעניין. עברתי לתפקיד מנכ"ל של קופות הגמל של הלמן אלדובי, כיהנתי שם 5 שנים בתפקיד. לאחר מכן באקסלנס, שם כיהנתי 5 שנים. מזה כשנתיים מנכ"ל מגדל ניהול השקעות.

לאן הולכת לדעתך תעשיית ניהול התיקים?

אחד הדברים המעניינים בתעשייה זו, היא כניסה של השוק התאגידי, כלומר חברות, מוסדות, מועצות מקומיות, עיריות. ההערכות מדברות על בסביבות ה-40 מליארד שקל בלקוחות פרטיים, ועוד בין 60 ל-80 מליארד שקל שוק מוסדי (לא כולל כמובן את כל הגמל).

מה צריך לעניין בעצם לקוח פרטי כשהוא מגיע למנהל תיקים?

שני דברים, בנוסף כמובן לתשואה, ולמנהל תיקים מקצועי, את הלקוח צריך לעניין העמלות שהוא משלם, והמסוי שחל עליו. מה שאוכל ללקוחות פרטיים זה העמלות והמסוי. עמלות מינימום. דמי משמרת.

מה עשתה העלייה של שיעורי המס מ-20% ל-25%?

כולם תמימי דעים שהעלאת המסוי פגעה במחזורי המסחר בבורסה. צריך לזכור בהקשר של רגולציה, תמיד קל ופשטני להאשים את הרגולציה בירידה במחזורי הפעילות. ראשית המחזורים ירדו בכל העולם. הם ירדו כי התשואות שליליות. בארץ המחזורים צנחו גם בגלל תנועת זרים החוצה שהונעו בין היתר מהחלטות רגולטוריות. המסוי, בסביבת ריבית אפס, משנה את תמהיל ההחלטה של בתי השקעות זרים.

המסוי בישראל לא חל על הזרים

נכון, אבל יש שיקולי מסוי. יש מסוי של מק"מ וזה הבריח כמויות גדולות של זרים החוצה.

כן, אבל אולי זה מסייע לכלכלה כי הדולר עולה, מה שתומך ביצוא, לא?

הדולר עולה עכשיו בחודשיים האחרונים. הדולר עולה בגלל עננה איראנית, ונתונים כלכליים של האטה. ולא בגלל החלטות מסוי כאלה או אחרות. צריך גם להיכנס לפרופורציות, אין מדובר כאן על עשרות אחוזים בהתחזקות הדולר. יש השפעה גם של התחזקות הדולר בכ-6% מול היורו.

בוא נחזור לרגולציה על הענף של ניהול התיקים

לדעתי לא נבחן מספיק ולעומק את עודף הרגולטורים בשוק ההון – רשות ניירות ערך, אגף שוק ההון באוצר, בנק ישראל. צריך להבין שהיעדר האיחוד בין הגורמים הללו מביא לתחרות בין רגולטוריות. ראינו את זה באכיפה מנהלית.

בוא נאמר, השוק היה בתת רגולציה. אבל משם למצב של היום יש מרחק רב. נדרש לבחון לעומק אפשרות של איחוד רגולציות. בנוסף, משהו שבארץ לא מקובל, אבל מקובל בארה"ב וגם בבריטניה, והוא שלא יכול להיות שרגולטור יוציא חוק כלשהו, ללא מבחן רציני של עלות תועלת. קח לדוגמא את נושא הלבנת הון, התיקון האחרון, שאמנם נתנו לו שנתיים להיערך, אבל הוא לוקח וחל על לקוחות אחורה למשך שנתיים. אולי היה מקום שלפתור מכפילות בניהול תיקים כי יש בקרה של חבר הבורסה. לכן צריך לבחון איחוד רגולטורים, וגם לבחון עלות תועלת.

לגבי אכיפה מנהלית, יש לחץ אצל יועצי השקעות, איך זה אצל מנהלי תיקים?

הלחץ קיים גם בניהול תיקים. אולם ראשית צריך שהזמן יעשה את שלו עד כמה הרשות תשתמש בכלי הזה. ראשית ברמה הפילוסופית יש מצב שבו גם אם אני לא יודע על עבירה מסויימת, אני בתור מנכ"ל, אני יכול להגיע לקנסות אישיים, קנסות לחברה, עד כדי שלילת הרשיון, שזה חופש העיסוק של האדם. בשוק של היום עם כל-כך הרבה מכשירים פיננסיים לא פשוטים, כל-כך הרבה פעילות, הרי שיכולות להיות טעויות, ואם יהיה מצב שעל טעויות בשוגג יהיו קנסות ואכיפה, זה מטריד ומפחיד.

בנוסף, צריך לקחת את האכיפה המנהלית למקומות הנכונים שלו, קרי, הרשות לניירות ערך, אגף שוק ההון במשרד האוצר, יושבים שם אנשים שרוצים שהשוק ינוהל נכון, הם מסתכלים על המחזורים, על הלקוחות, וגם אותם מעניין, איך דואגים לקוחות ולשוק כולו.

איך עוד מתבטאת עודף הרגולציה

בנוסף לישיבות דירקטוריון שמקצות חלק גדול מהזמן לבקרה ולציות, אני מזהה מאז 2008, חשש גדול מאוד מייזום של דברים חדשים. חלק גדול מהשיח בעולם שוק ההון הפך לשיח של רגולציה ושל בקרה ולא שיח של מוצרים פיננסיים, ייזום וחדשנות פיננסית.

אתה מרגיש שמנהלי תיקים שואפים לבינוניות, קונים יותר תעודות סל?

מה זה חודק? חודק בעצם הכניס את שוק החוב לתוך הסדר. מה שעשו בחודק חשוב, אבל להחיל את זה על כל כך הרבה תחומים, שאני לא יודע אם זה טוב ללקוח. אז הולכים לתעודות סל, ויש בלבול עם דמי הניהול. ובמקום שהראש יופנה ליזמה ברוכה ללקוחות אנחנו מחפשים ופועלים בקבעון.

לאן זה יביא גופים קטנים בתעשייה, אם אתה כגוף גדול מתוח עד הקצה מבחינת המשאבים המוקצים לציות ובקרה

תראה אם ד"ש ומיטב מתמזגים, והם לא בתי השקעות קטנים, כלפי מה שפורסם הסיבה המרכזית למיזוג היא עלויות.

כמה אתם מנהלים במגדל שוקי הון?

אנחנו מנהלים מעל 20 מליארד שקל. 15.5 בקרנות נאמנות ועוד בערך 6 מליארד שקל בניהול תיקים.
אם ככה גם אתם צריכים להתמזג

השוק כל הזמן רועש, גועש ובוחש בהיבט של מיזוגים ורכישות, בטח ובטח מאז 2008. המחירים של בכר להיום לא רלבנטיים 3.5%-4% מההון המנוהל לא רלבנטי היום. מאידך יש לחץ למכירות. אני משוכנע שהשוק חייב שיהיו לו בוטיקים שלו. לא נכון שהשוק יתכוונן למצב שיזכיר את השוק הבנקאי. שוק הקרנות והקופות מאוד תחרותי, וכל הזמן מתעסקים לו במחירים. זה מאוד פופוליסטי ולדעתי אין בזה טעם. ממתי מתערבים במחיר של שוק תחרותי, התערבות צריכה להיות רק בשווקים שבהם יש כשל שוק.
אתם פונים עם זה לרגולטור

אנחנו כל הזמן במגעים עם הרגולטורים השונים. אבל המדינה, הכנסת ומקבלי ההחלטות נגועים בפופוליזם בהליך קבלת ההחלטות שלהם. הגישה של מחירים, מחירים, מחירים היא פשוט לא נכונה לדעתי. צריך להתערב היכן שאין תחרות – במזון, בסלולר, תקשורת, מערכת בנקאית ויש עוד הרבה מה לעשות. אין טעם להיכנס לשווקים תחרותיים, זה אולי קל אבל זה לא נכון. אם משהו צריך להדאיג את הרגולטור, זה לא להביא את השוק למערכת קבעונית, בינונית, שלא מיטיבה עם הלקוחות בסופו של יום.

מה דעתך על המצב הכלכלי, עם האיומים שקשורים לאיראן וכיו"ב, לא צריך להפזר, לצאת מכאן החוצה?

בראייה של מעל 60 שנה אחורה, מלחמות לא עשו רע מאוד לכלכלה הישראלית. מי שמיהר למכור ערב מלחמה לא קיבל לרוב החלטה נכונה. אז צריך להירגע. אנחנו במגדל כבר כמה שנים מדברים על זה שאי הסטת כספים לחו"ל אינה נכונה, מכמה סיבות:

ראשונה, לא נכון לשים את כל הביצים בסל אחד. בעבר המשפט הזה היה ריק מתוכן כי זה לא היה פשוט. היום מאוד קל, יש תעודות סל, יש תעודות סל מנוטרלות מדד, קרנות נאמנות וכיו"ב.

סיבה שנייה, יש היום עננה שלא עושה לשוק הישראלי טוב. אגב לא רק איראן, גם הכלכלה לא נראית טוב. אנחנו כבר בתוך האטה. מצחיק אותי לראות את הוויכוח על הגירעון, שכן מבינים שהגירעון יהיה מעבר ל-3%, אין לי ספק בכך.

זה יעלה את התשואות באג"חים של מדינת ישראל?

באג"חים של מדינת ישראל, כבר כמה שנים המחירים רק עולים והתשואות רק יורדות. למרות שהתיאוריה אומרת שגירעון גדל אמורה להעלות תשואות. זה לא ממש קורה. לא בישראל ולא בארה"ב. שיח ההשקעות הוא מתי בועת מחירי אגרות החוב של המדינה הזו תתפוגג, וזה לא קורה כי כסף גדול מחפש כל הזמן נכס חסר סיכון. הכסף זורם לאג"חים הבטוחים, ולכן לא נראה ירידת מחיר באג"ח מדינה.
מציאות בשוק יש רק בקונצרני. עם דירוגים גבוהים – בתל בונד 20 ובתל בונד 40, יש כמה אגרות חוב שנסחרות בתשואה סבירה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

להרשמה לניוזלטר של פאנדר >>> https://www.funder.co.il/newsletter.aspx