ההפתעה "הזמנית" באבטלה בארה"ב >>> מי משחק במספרים ?

נתונים ורכילות

שיעור האבטלה שהתפרסם לפני שבוע בארה"ב הרשים לטובה וירד ל 7.8% לאחר 8 חודשים בהם נע ברצועה צרה של 8.1%-8.3% . הנתון שהתפרסם חודש לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב , תמך מאד לכאורה בנשיא המכהן , ברק אובמה והצביע כי שוק העבודה בכיוון טוב . למעשה, זהו שיעור אבטלה אשר לראשונה חוצה כלפי מטה את שיעור האבטלה שאובמה קיבל בירושה בתחילת 2009 מקודמו בתפקיד.

השינוי הבלתי צפוי עורר תגובות במחנה הרפובליקני , אשר נעו בין "תרמית בנתונים" לבין "החבר'ה בשיקגו יעשו הכל כדי לסדר את המספרים". מבלי להכנס לרכילויות נאמר שאנשי הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה בארה"ב (BLS) בוודאי נעלבים נוכח הדברים, שאינם רציניים בעליל. מדובר בגוף מחקר ממשלתי מהרציניים ומהשקופים בעולם. אופן חישוב שיעור האבטלה ואיסוף הנתונים שלהם הוא מקיף ובעיקר שקוף בצורה מדהימה, טענה של "כיבוס מספרים" אינה רצינית.

במקום לטעון טענות שאין בינן ובין המציאות קשר חשוב יותר אנסה להתמקד בהבנת המספרים. כדי לעשות זאת חייבים לצלול קצת לעומק ולהבין איך מחושבים הנתונים ומהן מגבלות החישוב. כך ניתן יהיה להבין טוב יותר את נתוני האבטלה .

נתון שיעור האבטלה הוא אולי המספר המפורסם ביותר שמפרסמת ה- BLS אך הוא בהחלט לא נתון יחיד. ה BLS מפרסמים מגוון רחב של נתונים אודות מצב התעסוקה והאבטלה לפי פילוחים שונים (מגדר, קבוצות אתניות , גיל, סוגי עבודות , מיקום גיאוגרפי ועוד..) ובהסתמך על שני סקרים .

סקר נתוני המעסיקים (Payroll/Establishment Data Survey) - כשמו כן הוא , סקר רחב מאד המבוסס על 141,000 עסקים ומוסדות ממשלתיים ומכסה בקירוב 486,000 מקומות עבודה שונים. למעשה הסקר מכסה כ 1/3 מסך מקומות התעסוקה הלא משקית/חקלאית. סטטיסטית זהו סקר מדויק הרבה יותר וכדי ששינוי בסקר ייחשב משמעותי נדרש שינוי בנתונים של 90,000 ± , משמעותית נמוך מזה של סקר משקי הבית. סקר המעסיקים מספק נתונים אודות שכר העובדים , כמות משרות , שעות עבודה , פילוח לפי מגזר עסקים ונתונים גיאוגרפיים, הסופר משרות ולא אנשים (אדם העובד בשתי עבודות ייספר פעמיים). יחד עם זאת , נתוני הסקר מעודכנים בדיעבד לא מעט , בדרך כלל כעבור חודשיים (ופעם בשנה עדכון כללי) בעקבות קבלת מידע מדויק יותר מהגופים הנסקרים ("נתוני אמת" אם תרצו). זה מביא לכך שהנתונים המיידים שמתפרסמים צריכים להתקבל בערבון מוגבל. חשוב לציין שברמה השנתית, ובעיקר לאחר התאמות מסוימות הסקרים מציגים קורלציה גבוהה ביניהם, הפערים והבעיות הן ברמה החודשית (שוק ההון מגיב תמיד לנתון החודשי).
לפי סקר זה נוספו לשוק העבודה רק 114,000 משרות.

סקר משקי הבית (Household Survey Data) - כשמו כן הוא , סקר המבוסס על נתונים מ 60,000 משקי בית בארה"ב אשר נדגמים מדי חודש ומספקים מגוון רחב של נתונים אודות המועסקים עצמם (מגדר, מוצא , גיל ...) ומכסה סוגי עבודות כגון עצמאיים בעלי מקצועות חופשיים, עובדי משק בית ועסקים של אדם אחד שסקר המעסיקים לא מכסה. הנתון המשמעותי ביותר היוצא מסקר זה הוא שיעור האבטלה. זהו למעשה הנתון המעניין ביותר עבור שוק ההון. לסקר משקי הבית יש פוטנציאל לא מבוטל לטעות דגימה סטטיסטית ברמה החודשית וכדי ששינוי בסקר ייחשב משמעותי נדרש שינוי בנתונים של 436,000 ± .

לפי סקר משקי הבית כמות העובדים גדלה ב 873 אלף עובדים. שימו לב לפער העצום בין שני הסקרים .

ההתייחסות לתוספת כמות המועסקים היא בדרך כלל מסקר המעסיקים ולא מסקר משקי הבית התנודתי מאד ברמה החודשית. יחד עם זאת , שיעור האבטלה נלקח מסקר משקי הבית. זו נקודה ראשונה אשר יכולה להבהיר שההתייחסות לשיעור האבטלה מדי חודש מבלי לבחון מגמת נתונים הינה בהגדרה בעייתית , בהיותה נשענת על סקר משקי הבית התנודתי (חודשית).

מיהו מובטל ? - ע"פ ההגדרות הנוכחיות מובטל הינו מי שלא עבד בכלל בשבוע של הסקר ובמשך 4 השבועות האחרונים חיפש באופן אקטיבי עבודה ולא מצא. (אגב, ההגדרות השתנו על פני השנים. ההגדרה של היום רופפת בהרבה מההגדרות של לפני שני עשורים ויותר ). זאת אומרת שאם עבדת חצי יום בשבוע של הסקר הרי שאתה עובד קשה יום ונכנס לרשימה היוקרתית של המועסקים המאושרים ושאם חיפשת עבודה לפני 5 שבועות אתה כבר לא נחשב מובטל... (אז מה אתה ? ... תשובה מיד).

מיהו מועסק ? - מי שעבד בתשלום בשבוע של ביצוע הסקר בכל עבודה שהיא , חלקית או מלאה, או מי שעבד ללא תשלום בעסק של עצמו/המשפחה או מי שרשום שלא עבד בשל מחלה /שביתה/מזג אויר גרוע/העדרות מסיבות אישיות.

כפי שכבר ניתן להבין , הגדרות "העבודה" ו"האבטלה" מאד רחבות ובעלות פרשנות לטובת הצגת שוק  העבודה כחיובי יותר. מועסק ומובטל בלבד מרכיבים את מה שנחשב "כוח העבודה האזרחי" ומכאן מחושב שיעור האבטלה !

מובטלים + מועסקים = כח העבודה האזרחי.

מחוץ לכוח העבודה (להלן "אנשי הצללים") - החלק באוכלוסייה שאינו עונה על ההגדרות שלמעלה. בתוכו קיימת קבוצה גדולה המכונה - Marginally Attached -  אזרחים שחיפשו עבודה במהלך 12 החודשים האחרונים ולא מצאו , אך הם יכולים לעבוד במידה ויימצא להם מקום עבודה. בתוכם יש גם קבוצה של עובדים שנדחו מעבודה בתקופה הזו על בסיס חוסר התאמה (גיל , השכלה, מיומנויות). את רשימת אנשי הצללים משלימים סטודנטים (כאלה שגרים בקמפוס) , תלמידים מעל גיל 16 , ואוכלוסייה ענקית של אנשים שכבר לא פועלים באופן אקטיבי לחפש עבודה כבר יותר מ - 4 שבועות .

מובטלים + מועסקים + מחוץ לכוח העבודה = סך האוכולוסיה האזרחית

אגב, באוכלוסייה האזרחית לא נכללים אנשי צבא, אסירים , הומלסים (ידעתם שהומלסים לא נחשבים מובטלים ??     תודו שלא..) , כך שהרשימה היא רשימה יחסית מצמצמת.
כעת, עם מושג בסיסי לגבי הנתונים ואופן חישובם אפשר להתייחס למצב התעסוקה בארה"ב .                                         

כדי לשקף את מצב שוק העבודה בצורה אמינה אציג מס' נתונים , מעבר לשיעור האבטלה הבסיסי .

1. מס' המועסקים חלקית + מס' המובטלים + Marginally Attached . כפי שראיתם בהגדרה "מועסק" נחשב גם מי שעבד במשרה חלקית (ביותר) . הגרף שלהלן מציג את נתוני המובטלים + מובטלים חלקית (כאלה שרצו לעבוד משרה מלאה אבל המעסיק לא היה צריך)  + Marginally Attached, רבים טוענים שמדידה זו (הנקראת U6 , הגרף העליון בכחול) נותנת תמונה אמינה יותר לגבי מצב שוק התעסוקה :
 
שימו לב ששיעור האבטלה לפי U6 הינו קצת מתחת ל 15% ! בנוסף ניתן לראות בבירור שמאז שנות ה 2000 עלה דרמטית שיעור המועסקים חלקית מ 3% ב 2000 ל  7% כיום !! מה שאומר ששיעור התעסוקה האמיתי של משרות מלאות נמוך משמעותית . כמות משרות חלקיות כה גדולה , לאורך זמן כה ארוך , אינה בדיוק סימן לחוסן כלכלי.

הסתכלות באותו גרף לתקופה קצרה יותר (בעמוד הבא) מראה שבחודש האחרון שיעור האבטלה  U6 נשאר זהה בעוד ששיעור האבטלה הכללי ירד ב 0.3%.המשמעות כואבת- תוספת המועסקים החודש היא למשרות חלקיות !
 
2. שיעור ההשתתפות של כוח העבודה האזרחי ביחס לאוכלוסייה .

דרך נוספת להסתכל על מצב שוק התעסוקה היא פשוט לבחון כמה אזרחים נמצאים "במשחק" של שוק התעסוקה מתוך סך האזרחים. בהנחה שקצב גידול האוכלוסיה פחות או יותר יציב וקצב הכניסה/יציאה מגיל העבודה יציב גם כן , שיעור ההשתתפות צריך להיות יציב גם כן.
 

שימו לב ששיעור ההשתתפות האזרחי נמצא בירידה מתמדת משנת 2000 והירידה החריפה מאד מאז המיתון האחרון . כיום שיעור ההשתתפות חזר למעשה 30 שנים אחורה לשנות ה 80 המוקדמות .

3. כמות העובדים במשק. נתון נוסף שנותן אינדיקציה ברורה מאד למצב השוק . האוכלוסייה לא קטנה בארה"ב בשנים האחרונות ובהתאם לקצב גידול האוכלוסייה אמורה לגדול כמות העובדים.

ראשית , אין ויכוח כי חל שיפור משמעותי בכמות העובדים מאז שיא המשבר ולמעשה , למראית עין אנו במחצית הדרך לחזור לנקודת ההתחלה של המיתון (דצמבר 2007).לפי הקצב הנוכחי , בהנחת אי מיתון בארה"ב יידרשו יותר משלוש שנים להגיע לשם. חשוב לשים לב שבינתיים כמות האזרחים גדלה וקצב יצירת מקומות העבודה יצטרך להיות גבוה משמעותית כדי לשמור על שיעורי השתתפות גבוהים. תמונה זו ממחישה באופן בולט את עצמת המכה שהנחית המיתון הקודם , זאת מבלי להגרר להנחות של מיתון חוזר , שעלול להיות הרסני.

4. ההכנסה הפנויה (החציונית) של העובדים במשק: אחת העובדות המשמעותיות שמעיבות על המצב הכלכלי היא העדר הגידול בהכנסה הפנויה . הנתונים מראים שלמרות הגידול בכמות המועסקים ההכנסה הפנויה של משקי הבית לא מצליחה לעלות מעל ל0.1-0.2% בקצב שנתי ב 3 השנים האחרונות*. קצב הגידול השנתי הממוצע  בהכנסה הפנויה החציונית  מאז מלחה"ע השניה עמד על 2.9% !!!

5. נתוני הכנסות ממיסי עבודה: נתוני משרד האוצר האמריקאי מראים על קיטון בהכנסות ממיסים בספטמבר (הנתון הוצג ע"י Bill King לבלומברג) , ישנה סתירה בין עליה בכמות העובדים לבין ירידה בסך ההכנסות ממיסים. ההסבר היחיד שעולה (לי לפחות) הוא שנמשכת מגמת הגידול בעבודות Low Income או עבודות במשרה חלקית כפי שהראיתי ואילו ישנה ירידה במשרות מלאות ו"טובות" במקביל. מצב כזה רחוק מלהצביע על חוסן כלכלי , הוא אפילו מדאיג מאד , במקרה שלא הספקנו כבר לדאוג לפני כן.

כפי שניתן לראות בכל אחד מהנתונים , מצב שוק העבודה אינו מזהיר במיוחד. כלכלת ארה"ב מדשדשת , נרצה או לא , שוק העבודה האמריקאי אינו מתאושש , בוודאי לא בקצב משביע רצון ולא משנה איך יחליטו לספור את כמות המובטלים . עד שלא נראה שינוי משמעותי במכלול הפרמטרים שהוצגו לעיל , תרשו לנו שלא להתרשם מנתון האבטלה הנוכחי.

ההפתעה של "הזמניים" החודש :

ההפתעה הגדולה החודש נבעה בעיקר מהעובדה שכמות המובטלים המסווגים כ"מאבדי עבודה או מסיימי עבודה זמנית" פחתה ב 468 אלפי אנשים לאחר התאמות חודשיות. ההתאמות החודשיות במקרה זה חשובות כי ספטמבר הוא חודש של עליה במס' משרות זמניות עקב חזרה ללימודים ולעבודה בארה"ב. המשמעות בסופו של יום היא שכמות העובדים הזמניים גדלה מאד (כבר הראינו זאת למעלה) והפחיתה את שיעור האבטלה הרשמי. קיימת לדעתי בעייתיות לא מבוטלת בהתלות על המידע הזה כמידע חיובי .

שורה תחתונה :
מה אומרת לנו ההפתעה בנתון האבטלה החודש ?
- אף לא דבר.

נכתב ע''י ברק גרשוני,
מנכ"ל אלומות ספרינט קרנות נאמנות