האם בקרוב בכנסת? חוק התייעצות פנסיונית חובה!

הצעה לכנסת החדשה לחוקק את  "חוק להתייעצות פנסיונית חובה"  

רון קשת  

בימים אלו של קדם בחירות נושאים רבים ובניהם כלכליים כמו מחירי הדיור וכדומה עולים על הפרק . לצערי הנושא הקריטי כל כך בחיי האזרח שהוא אולי הנושא בעל המשקל הכלכלי המשמעותי ביותר בתקציב המשפחתי לאורך חייו והוא ההוצאה לפנסיה לא מוזכר . 

כאשר אני בוחן את האקטיביות של משרד האוצר אגף שוק ההון בשנים האחרונות שהתבטאה ראשית בחוק פנסיית חובה המבורך לאחר מכן בהתערבות בנושא תקרות דמי הניהול ובנושאים אחרים  אני מבקש להפנות את הזרקור לכיוון שונה מהמקובל . והפעם אל עבר הלקוח ולדון באחריותו האישית לגבי התחום הזה.

וועדת בכר העבירה באופן ברור את האחריות על העתיד הפנסיוני של אזרחי המדינה מהמעסיקים או וועדי העובדים אל האזרח עצמו . ללא כל הכנה ,ללא חינוך כלכלי , וללא ידע ולו גם מינימלי בנושאים הפנסיוניים למרבית האוכלוסיה. לאותו אזרח שבחוק בכר קיבל את זכות ההחלטה לנייד ולהעביר כראות רצונו את כספיו לא ניתנו כלים אמיתיים שיעזרו לו בהחלטות ולכן אני רואה כמות בלתי מבוטלת של החלטות שגויות שנעשות על ידי מבוטחים שמשפיעות לרעה ולעיתים באופן קריטי על רמת ההכנסה של הפורש וההגנות הביטוחיות שמסכנות אותו ואת משפחתו בדרך.

בשנים האחרונות תוקנו מספר תקנות על ידי האוצר שבעיקר השתמש בשיטת המקל כלפי העוסקים בענף . ברור לי שכוונת האוצר מגיעה ממקום של דאגה והרצון הכנה לאפשר לכל אחד מאיתנו  להגיע לפרישה באופן המיטבי אולם כאמור האחריות היא לכל הפחות משותפת של היועץ ולטעמי לא פחות מזה של המיועץ.

איני טוען שלעוסקים במלאכת המפגשים עם הלקוחות אין משקל ואפילו משמעותי בהחלטות השגויות של המבוטחים במידה שנעשו אולם בסופו של יום לעניות דעתי האוצר פיספס במעט את המטרה מאחר שכל שעשה הוא לתקן תקנות הנוגעות למצוות עשה ועל תעשה הנוגעות להתנהלות הגופים הפנסיוניים כאשר התעלם מכך לחלוטין שהמחוקק כבר לפני 6 שנים העביר את האחריות לאזרח עצמו .

האוצר חייב להבין שמקבל ההחלטות כיום הוא האזרח ובתור אחד שכזה יש לו אחריות קריטית על תוצאות החלטתו . אז בואו לא נעשה את הטעויות של לפני 6 שנים הפעם אני מציע שניתן לו את הכלים להחלטה הנכונה עבורו.

בראיון שנערך עם פרופסור יוגין קנדל יועץ ראש הממשלה לכלכלה ובמענה לשאלה האם יש צורך במקצוע במתכנן הפיננסי ענה מפורשות שהמקצוע חשוב מעין כמותו בעיקר על מנת שיהיה מישהו שימנע מהלקוח ביצוע של טעויות קשות .

אני לגמרי מתחבר ומסכים עם הגישה של פרופסור קנדל אבל שואל כמו במשפט האלמותי של חבר הכנסת פלאטו שרון בזמנו אם ככה ״ מה עשיתם בשביל המדינה״ .

מתכננים פיננסיים כאמור ואני מתפקד כאחד כזה מטפלים באופן טבעי במשפחות בעלות נכסים כלכליים משמעותיים . אלו לקוחות שמבינים את ערך התכנון הכלכלי המקיף ומוכנות וגם מסוגלות  לשלם את שכר הטרחה . אני רק שואל מה עם שאר האוכלוסיה מי ידאג לה , האם להם לא מגיע ? ובעיקר היכן האחריות של המדינה.

השנים עוברות תוחלת החיים עולה והריביות שניתן להשיג כיום במסלולים המכונים סולידיים נמוכות מאשר בעבר וזה נתון קשה מספיק שלא ניתן לשנות אותו והוא משפיע על האופן שבו כולנו נצא לפנסיה .

אם לא די בכך , תוסיפו על זה את הטעויות שהמבוטחים עושים בהתנהלות האישית שלהם כמו פדיון כספי פיצויים בעזיבות עבודה או חוסר התייחסות מספיק לגבי ההגנות הביטוחיות שהם לוקחים עבור משפחותיהם . רוצים עוד ? משיכת קרנות השתלמות לצרכים רגעיים או טיפול לקוי בעזיבות עבודה ואי התייחסות לנושא המיסוי והשפעתו על גובה הפנסיה העתידית נטו .

כל זה נעשה מתוך מערכת שיקולים לקויה וראיה חלקית של התמונה הכלכלית שלו כאשר האזרח אינו זוכה להכוונה והסבר מעמיק על ההשפעות העתידיות של ההחלטות הנוכחיות .

מה ניתן ולדעתי חובה על האוצר ליישם ובהקדם האפשרי .

יכולתי לחזור על רעיון שעל פי הפרסומים  נשמע לאחרונה במסדרונות האוצר והוא להגביל את אפשרות הגבלת משיכת כספי הפיצויים לפני גיל הפרישה או להפוך את קרנות ההשתלמות לחלק מהחסכון הפנסיוני שלא ניתן יהיה למשוך מידי מספר שנים אולם ההשלכות של הרעיונות הללו על חוקי עבודה שונים ומערכות יחסי העבודה בין המעסיקים וההסתדרות יעלו את זה כנראה על השרטון ואת העובדים בהנהגת ההסתדרות על הבריקדות .

יש משהו פשוט יותר שהאוצר יכול לעשות אל מול הציבור הרחב וזה חוק חובת התייעצות פנסיונית תקופתית .

אם המדינה מחייבת את אזרחיה לעשות בדיקה שנתית על תקינות הרכב שעלותו ברמת עשרות אלפי השקלים למה שלא תחייב אותו בהתייעצות מידי נניח 4 שנים לדוגמא או בכל מקרה של עזיבת עבודה או אירועים דרמטיים אחרים שניתן להגדיר מראש . שהרי התקציב לצרכים הפנסיוניים והביטוחיים של האזרח במהלך חייו עולה על עלות הדירה שמרביתנו מחזיקים .

מניעתה של טעות קריטית אחת ומניסיוני כמות הטעויות שמבצע האזרח במהלך חייו עולה על אחת בודדת תחסוך לו בין עשרות ככל הנראה למאות אלפי שקלים והרי מטרת האוצר בהענקת בזיכויים והניכויים ממס היא להביא את כולנו כפי שהזכרתי לפרישה באופן המיטבי.

עולה כאן כמובן שאלת המימון . מהיכן אזרחי הדינת ישראל יממנו את ההוצאה ומבלי שיחושו שיש כאן מס נוסף . ההוצאה על ייעוץ פנסיוני בסיסי שלדעתי לא צריכה לעלות על כמה מאות בודדות של שקלים אחת ל-4 שנים ראוי שתוחזר במלואה על ידי האוצר כזיכוי מס מלא או שמי שנמצא מתחת לסף המס כהחזר ישיר .

אולי אני מבקש מהמדינה שתחשוב מעט מחוץ לקופסא אבל ניתן להעניק זיכוי ממס לא רק על ההוצאה הפנסיונית הכמותית עצמה אלא גם על האיכות שלה .

נחוץ כאן אומץ ליישם את ההחלטה הזאת וזה משהו שעם כל הביקורת שיש לי עליו אודה שהמפקח על הביטוח הנוכחי ניחן בו במנות גדושות .

רון קשת מנכ"ל  - (C.F.P (USA

[email protected]

הערת מערכת:

בימים אלו שוקלים ב"מפלגת כלכלה" לתמוך בהצעה דומה בהשראת הצעה זו.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

לקבלת הצעה משתלמת לקרן השתלמות >>> https://www.yourcall.co.il/Investments/Register.aspx?CxId=3&ref=gemelLInk