על פטנטים, מלאכים וטרולים – מדריך ליזם הטכנולוגי המתחיל

מדוע מכשירי חשמל ומוצרים אחרים נוטים להתקלקל כעבור מספר שנים, ומי מרוויח מזה?
מדוע ממציאים שלא יחברו ליזמים מוצלחים, לא יתעשרו לעולם?
מה הסכנה בפיתוח טכנולוגיה המקדימה מדי את זמנה?
מתי אמצאה בשלה מדי, ומתי היא יוצאת לעולם ברגע הנכון ביותר?

על שאלות אלה ואחרות עונה, בספרה החדש, עורכת הדין נעמי אסיא, העוסקת רבות בהגנה על זכויות יוצרים וקניין רוחני.עו"ד אסיא מתארת בספרון קולח, הנושא את השם: 'על פטנטים, מלאכים וטרולים', את הדרך העקלקלה והמלמדת, אותה עברו ממציאים ומומחים רבים מהשורה הראשונה בישראל, וביניהם אביה, ומשפחתה הקרובה.  ספר חובה ליזם הטכנולוגי המתחיל.

עו"ד נעמי אסיא ביססה את ספרה הקולח והמרתק על סדרת ראיונות, עם ממציאים, עם בעלי תפקידים בעולם הפטנטים, עם מומחים בדיני הקניין הרוחני, ועם חלוצי ההייטק בישראל.הספר משרטט בצורה מרתקת את דרכו הסבוכה של הממציא, ואת המציאות המורכבת, הדורסנית לפעמים, והפלאית של עולם הפטנטים והאמצאות, מאדיסון ובני דורו, ועד ימינו אנו.

האמצאה הנטושה של האב

ברקע הספר נמצא זיכרון אביה המנוח יעקב יאנק לזר ז"ל, אשר הגיע לארץ כניצול שואה, אשר שרד, אך ורק הודות לידע הטכני הרב בו החזיק. לזר, אשר נכלא במחנה הסגר לאחר שגטו קרקוב פוזר, הקים במקום מפעל לסודה, אשר חסך למפקדי המחנה הבאת סודה מבחוץ.עקב מקצועו, ניתן לו ולעובדיו מעבר חופשי בכל רחבי המחנה, ובכל שעות היום, ובאמצעות בלוני הסודה, הצליחו יושבי המחנה להעביר מסרים, להבריח מזון וגם נשק.בתום המלחמה, משהגיע לארץ, לא פסק האב לעמול על אמצאת חייו, מכשיר המייצר סודה ביתית, ואף הוציא פטנט על המכשיר, אך האמצאה נשכחה, ומעולם לא עברה לפסי יצור.

הצלחות באות בשלשות

עו"ד נעמי אסיא גילתה דרך דרכו המתסכלת של אביה, את עולם הפטנטים, ואת הכישלונות והסיכונים הכרוכים בו. לאחר שנחשפה לעולמו של בעלה, דיויד אסיא, מחלוצי ההייטק בישראל, הגיעה למסקנה שלממציא בודד אין לרוב את הכלים לפתח ולמסחר את אמצאתו בהצלחה, אלא שיש צורך בשלושה בעלי תפקידים, שרק שיתוף פעולה נכון ביניהם, ניתן להוליך לפיתוח אמצאה ברת קיימא. שלושת התפקידים הנבדלים הם: בעל הרעיון-הממציא, הטכנולוג, והמשווק-יזם.

לדברי עו"ד אסיא, לכל אחד מהתפקידים החיוניים הללו, דרוש סט של כישורים וכישרונות שונה. כך למשל, הצליח אביה לבנות במו ידיו אבטיפוס למכשיר הסודה, באמצעות חלקי גרוטאות אותם אסף, ואף ניסה להגן על אמצאתו בפטנט, ע"י עורך פטנטים המתמחה בתחום, אך לדבריה, נכשל אביה בכל נושא היזמות – גיוס הכספים, מכירת הפטנט, ייצור המכשירים ושיווקם. שנים לאחר שהפטנט על אמצאתו פקע, הוקם המפעל הישראלי המצליח 'סודה סטרים', שאף הונפק בשנים האחרונות לבורסה האמריקאית, בהצלחה מרובה.

קוסמטיקה בים המלח, חלב שהחמיץ ופוליגרף טלפוני

בספר אפשר למצוא עדויות רבות של ממציאים שהיו להם רעיונות גדולים ומבוקשים, שדווקא כשלים בתהליך היישום, השיווק או הגיבוי שלהם, מנעו מהם את ההצלחה. לפעמים מדובר בכשלים בלתי צפויים שאין עליהם שליטה, כמו במקרהו של  ממציא, אשר יחד עם כמה חברים, החל לפתח בשנת 1998 את הרעיון להצמיד לקרטוני חלב רכיב פעיל, שישנה את צבעו לפי מידת הטריות של החלב, ויסמן מתי החלב החמיץ. הרעיון צבר תאוצה והתעניינות, אלא שבשלב מסויים, המעבר למיכלי פלסטיק הכריח את הממציא לזנוח את הפרויקט כולו. במקרה אחר, הצליח ממציא ישראלי, לפתח גלאי אמת שעובד על ניתוח קולי, המאפשר לכל מאזין לדעת האם הדובר מעברו השני של הקו משקר לו. המוצר זכה לפרסום רחב בארץ ובעולם ולהתעניינות בעיקר בקרב גורמים ביטחוניים ואנשי עסקים.

עד מהרה מצא עצמו הממציא חותם על הסכמים בשווי של כ-11 מיליון דולר לשיווק המוצר, אבל כשהמוצר הגיע בפועל לחנויות התברר שאנשים לא רוצים בכלל לקנות פוליגרף, שעשוי לגלות אם הדובר מהצד השני משקר. הסתבר כי קהל הקונים לא היה מעוניין לדעת אם משקרים לו, והמכשירים נאספו מהמדפים.
סיפור מדהים נוסף הוא סיפורה של סופיה בראון שבעלה ארנסט היה הראשון להשתמש באוצרות ים המלח להכנה ולשיווק של מוצרי קוסמטיקה בעלי תכונות רפואיות. אלא שהממצאים שאפשרו כל זאת, לא גובו על ידי ארנסט בראון בפטנטים ולא בהגנה חוזית מספקת. מצד שני, מתאר הספר חברות ישראליות רבות שנמכרו במאות מליוני דולרים בין היתר בזכות פורטפוליו נרחב של פטנטים.

כיצד התפתח עולם הפטנטים?

בספרה מתארת עו"ד נעמי אסיא, את ההיסטוריה הקצרה של עולם הפנטנטים, שעשה את צעדיו הראשונים בשלהי המאה ה-19. לדבריה, כבר בתחילת הדרך נועד הפטנט להעניק הגנה לממציא, מפני שימוש לא מורשה באמצאתו, ולאפשר לו לחשוף את אמצאתו, ללא חשש שישדדו ממנו אותה, או יתחילו לעשות בה שימוש בלי לתת לו תמלוגים. אך במהלך השנים החלה מתפתחת מציאות סבוכה ביותר, אשר ניסתה, פעמים רבות תוך כדי תנועה, להגדיר עולמות שלמים, כמו עולם התוכנה, האמצאות המדעיות והרפואיות, פיצוח הגנום האנושי – ועוד. עיקר הויכוחים נסוב תמיד סביב השאלה: אילו תכנים ועולמות מוגנים בקניין רוחני, ואילו לא.

אסור לממציא להקדים את זמנו יותר מדי

ההיסטוריה מלאה בסיפורים על צמדי ממציאים שהתקוטטו ביניהם מי ייחשב הממציא של אמצאה חשובה – תוך כדי שהעניין מגיע פעמים רבות להכרעתו של בית המשפט. כך, אפילו אמצאת הטלפון, המיוחסת מסורתית לאלכסנדר גרהם בל, עוררה בזמנו מחלוקת משפטית, כשממציאים נוספים טענו כי המציאו טכנולוגיה דומה, לפניו.אחד מהפרקים המרתקים והמפתיעים ביותר בספר 'על פטנטים מלאכים וטרולים', נוגע במועד רישום פטנט על אמצאה. מתברר כי כאשר התנאים והסביבה הטכנולוגיים בשלים מדי, אנשים רבים נוטים להגות את אותה האמצאה במקביל, מבלי לדעת אחד מהשני. בשלב זה המרוץ לפטנט הופך לאכזרי, ועלול להתגלות עבור אחד הצדדים לפחות  - כהשחתה של זמן וממון.

אך מתברר שפעמים רבות, הממציא הקדים את זמנו יותר מדי, והטכנולוגיה הקיימת לא בשלה להתמודד עם פיתוחו, או שימוש באמצאתו. לעיתים, כשהטכנולוגיה המבוקשת תגיע, לממציא כבר לא תהיה הגנה על אמצאתו, והוא יראה בעיניים כלות כיצד אנשים אחרים מתעשרים ממנה.לדברי עו"ד אסיא, המועד האידיאלי להגן  על אמצאה בפטנט - הוא בטווח הזמן הארוך מספיק לפני שהיא הופכת למובנת מאליה, אך לא מוקדם מדי. (פטנט מגן על אמצאה במשך 20 שנה בלבד).אמצאה במועד הנכון, מאופיינת בכך שהעולם לא מסוגל עדיין להכיל אותה או להשתמש בה, אך כעבור מספר שנים – הטכנולוגיה משיגה את האמצאה, והיא הופכת למבוקשת. כך למשל מספר דויד אסיא, כיצד תוכנות אשר ייצרה מג'יק, החברה אשר הקים, היו כבדות מדי עבור המחשבים שיוצרו באותן שנים, כך שלמעשה, עד שהטכנולוגיה של המחשוב לא הבשילה, לא ניתן היה להשתמש בהן. אולם כאשר הטכנולוגיה הבשילה, זינקו באופן מפתיע מכירות החברה.

"פסי ייצור שלמים מחכים לפוג תוקפו של פטנט"

הספר מסביר בצורה פשוטה וקולחת מהו פטנט, מדוע אסור לדבר עליו או להציג אותו לפני הרישום כפטנט, ומדוע פעמים רבות איש עם הרבה רעיונות מקוריים איננו האיש הנכון להתמודד עם עריכת פטנט.
סביב מציאות זו, של פיתוחים גאוניים, ופיתוח דרכי הגנה עליהם -  נבנו מנגנונים רבים, וטכניקות, שאת חלקן לא ניתן שלא לכנות שוד לאור יום.כך למשל, מתואר בספר כיצד תעשיות שלמות מוקמות מספר שנים לפני פקיעת פטנט, כל זאת על מנת שמיד לאחר התפוגגות הפטנט, ניתן יהיה לייצר טכנולוגיות הנשענות על הפטנט, מבלי מחויבות לפצות את הממציאים.מצד שני, הוקמו בעשורים האחרונים גופי ענק בינלאומיים, התווספו לשוק עורכי דין רבים העוסקים במסחור פטנטים, נוסדו קרנות הון לרכישת פטנטים, ודומיהם, שכל מטרתם היא להרוויח כספים מאכיפת החוק על מפירי פטנטים שברשותם.

יש רבים המכנים את הגופים הללו טרולים - גופים מרושעים, שכביכול אינם מעוניינים בקדמה מדעית, ואף מונעים אותה, בכך שהם רוכשים פטנטים העשויים לגרום לפריצת דרך טכנולוגית, אך כלל לא משקיעים כספים בפיתוחם בפועל, אלא מחכים שמישהו יעז וישתמש בהם, על מנת לתבוע אותו.

לדברי עו"ד נעמי אסיא, אותם גופים וקרנות אינם בהכרח האיש הרע בסיפור. לדבריה הגופים הללו דווקא מאפשרים לממציאים להשתחרר מהצורך בהקמת צוותים מנצחים של יזמות שיווק וייצור, וליצור פטנטים הדומים בטבעם ליצירות אמנות, שיש להן ערך בפני עצמן, וניתן לרכוש אותן בכל עת – היישר מהגלריה בה הן מוצגות.

מדוע מכשירים מתקלקלים?

אחד מהממציאים שעו"ד נעמי אסיא מראיינת בספרה, מתאר את המציאות העגומה של מכשירים, שאורך חייהם ארוך מדי. לדבריו, מכשירים רבים בנויים לפעול לאורך שנים, אך התקדמות הטכנולוגיה צפויה להפוך אותם למיושנים כעבור מספר שנים מועט, ולעיתים חודשים. כך למשל טלוויזיות בשחור לבן עשויות לפעול עד היום, למרות שאף אחד כבר לא רוכש טלוויזיות כאלה עוד משנות השמונים של המאה הקודמת. מכשירים סלולריים הופכים למיושנים לאחר שנה וחצי, אך נרכשים בתשלומים לשלוש שנים.אותו ממציא מתאר כיצד חברות מורידות בכוונה את איכות החומרים ומחירם, כדי שהמכשיר יחזיק מעמד רק מספר שנים מועט, ואז ממילא יצטרכו להחליפו. כך הופכים המכשירים לזולים יותר, אך פגיעים יותר לאורך הזמן.

הספר עוסק גם בשאלה האקולוגית 'מיהו ירוק?', והאם ייצור מכונית חשמלית שאיננה פולטת עשן על הכביש, אך מעבירה את פליטת גזי החממה אל תחנת הכוח הסמוכה – היא באמת מכונית ירוקה, או שפשוט ממרקת את מצפונם של הנהגים, ופותחת את ארנקם. מסתבר שיכולת השיווק של מוצר, חשובה פעמים רבות יותר מאשר תרומתו לקדמה ולמשתמשים.

הספר מיועד לאנשי הייטק, ממציאים וכלל בית ישראל

לדברי עו"ד אסיא, ספרה 'על פטנטים מלאכים וטרולים' - מיועד לאנשי הייטק, יזמים, ממציאים, אך גם לקוראים מן השורה. הוא מהווה מדריך חווייתי ומקוצר לאיש ההייטק, היזם או הממציא, שלא מכירים בהכרח את כל הפנים של עולם פיתוח הרעיונות הטכנולוגיים וההגנה עליהם, ומעוניינים לדעת עליהם יותר. כך, פרק שלם עוסק, למשל, באופן מקצועי, בסוגיה המעניינת של הגנת פטנט על תוכנה.
הספר, בשונה מספרים מקצועיים, הוא קליל, נגיש וקולח, ומעביר את ההסברים על התפתחות הזמנים, באמצעות סיפורים מבדחים ומעניינים, על הצלחות וכשלונות של ממציאים, הממחישים בצורה מאד חכמה וקלה לעיכול, מדוע עולם הפטנטים כה סבוך, דורסני, אך לעיתים קרובות גם מלא תקווה, והוא מפתח להתעשרות מהירה.

עו"ד נעמי אסיא היא בעלת משרד עורכי הדין, עורכי הפטנטים ונוטריונים נעמי אסיא ושות' www.computer-law.co.il 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.