יאיר לפיד
Funder Online
20/05/2013
שר האוצר יאיר לפיד ונגיד בנק ישראל הפרופ' סטנלי פישר הקימו ועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל.
בראש הועדה תעמוד מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן והחברים בה יהיו פרופ' שמואל האוזר יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' נתן זוסמן מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, מר דוד זקן המפקח על הבנקים, פרופ' עודד שריג הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, פרופ' יוג'ין קנדל ראש המועצה הלאומית לכלכלה, עו"ד אבי ליכט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פרופ' ישי יפה דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ומר יואל נווה מנהל בנק הדואר.
כתב המינוי מסמיך את הועדה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל, ולגבש המלצות להסדרת היבטים שונים של הנושא, ובכלל זה:
1. לבחון קביעת עקרונות, לרבות משותפים, להסדרי חוב של לווים ממגזרים שונים, וכן את השלכותיהם על מתן האשראי ותמחורו;
2. לבחון הסדרת תהליכים לגיבוש ואישור הסדרי חוב, לרבות באופן שימנע חשש לניגוד עניינים, בגיבוש ואישור ההסדר;
3. לבחון קביעת עקרונות להטלת מגבלות על בעל שליטה בתאגיד שמצוי בהסדר חוב הכולל פגיעה משמעותית במלווים, לרבות תנאים להעמדת אשראי בידי בנקים או גופים מוסדיים לחברה שביצעה הסדר חוב שכלל מחיקה, או לחברה הנשלטת על ידי מי שהיה בפירוק, בפשיטת רגל או בהסדר חוב שכלל מחיקה;
4. לבחון את הצורך במתן גילוי בדבר הסדרי חוב הנערכים בחובות שאינם סחירים, במקרים בהם להסדרים אלו היבטים ציבוריים.
בכתב המינוי של הועדה נכתב: "מתוך הכרה בהשלכות הרחבות של תופעת הסדרי החוב על המערכת הפיננסית ואמון הציבור בה, ומאידך, על יכולתן של החברות העסקיות להמשיך ולגייס חוב לצורך הרחבת פעילותן העסקית, אשר תומכת בצמיחתו של המשק הישראלי, הגענו לכלל מסקנה כי קיים צורך בבחינה מקיפה של ההיבטים השונים בנושא הסדרי החוב במשק. בחינה כאמור צריכה להתבצע בשים לב לתמורות שחלו בתשתית המשפטית והרגולטורית מאז פרוץ המשבר. בחינה כאמור היא צורך השעה, גם על רקע הריכוזיות במשק הישראלי בכלל ובתחום האשראי בפרט".
סך האשראי שניתן לציבור על ידי המערכת הבנקאית עומד על כ-860 מיליארדי ש"ח וסך האשראי שניתן לציבור באמצעות הגופים המוסדיים ושוק ההון נאמד בכ-380 מיליארדי ש"ח (יתרה מאזנית לסוף 2012, ללא אגרות חוב מיועדות בסך של כ-150 מיליארדי ש"ח).
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
בראש הועדה תעמוד מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן והחברים בה יהיו פרופ' שמואל האוזר יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' נתן זוסמן מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, מר דוד זקן המפקח על הבנקים, פרופ' עודד שריג הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, פרופ' יוג'ין קנדל ראש המועצה הלאומית לכלכלה, עו"ד אבי ליכט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פרופ' ישי יפה דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ומר יואל נווה מנהל בנק הדואר.
כתב המינוי מסמיך את הועדה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל, ולגבש המלצות להסדרת היבטים שונים של הנושא, ובכלל זה:
1. לבחון קביעת עקרונות, לרבות משותפים, להסדרי חוב של לווים ממגזרים שונים, וכן את השלכותיהם על מתן האשראי ותמחורו;
2. לבחון הסדרת תהליכים לגיבוש ואישור הסדרי חוב, לרבות באופן שימנע חשש לניגוד עניינים, בגיבוש ואישור ההסדר;
3. לבחון קביעת עקרונות להטלת מגבלות על בעל שליטה בתאגיד שמצוי בהסדר חוב הכולל פגיעה משמעותית במלווים, לרבות תנאים להעמדת אשראי בידי בנקים או גופים מוסדיים לחברה שביצעה הסדר חוב שכלל מחיקה, או לחברה הנשלטת על ידי מי שהיה בפירוק, בפשיטת רגל או בהסדר חוב שכלל מחיקה;
4. לבחון את הצורך במתן גילוי בדבר הסדרי חוב הנערכים בחובות שאינם סחירים, במקרים בהם להסדרים אלו היבטים ציבוריים.
בכתב המינוי של הועדה נכתב: "מתוך הכרה בהשלכות הרחבות של תופעת הסדרי החוב על המערכת הפיננסית ואמון הציבור בה, ומאידך, על יכולתן של החברות העסקיות להמשיך ולגייס חוב לצורך הרחבת פעילותן העסקית, אשר תומכת בצמיחתו של המשק הישראלי, הגענו לכלל מסקנה כי קיים צורך בבחינה מקיפה של ההיבטים השונים בנושא הסדרי החוב במשק. בחינה כאמור צריכה להתבצע בשים לב לתמורות שחלו בתשתית המשפטית והרגולטורית מאז פרוץ המשבר. בחינה כאמור היא צורך השעה, גם על רקע הריכוזיות במשק הישראלי בכלל ובתחום האשראי בפרט".
סך האשראי שניתן לציבור על ידי המערכת הבנקאית עומד על כ-860 מיליארדי ש"ח וסך האשראי שניתן לציבור באמצעות הגופים המוסדיים ושוק ההון נאמד בכ-380 מיליארדי ש"ח (יתרה מאזנית לסוף 2012, ללא אגרות חוב מיועדות בסך של כ-150 מיליארדי ש"ח).
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
