הממשלה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ביחס להוצאה האזרחית משנת 2015 ואילך

 
הממשלה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ביחס להוצאה האזרחית החל משנת 2015 ואילך בעקבות ההבטחות שניתנו לתוספות לתקציב הביטחון - כך עולה ממסמך חדש לניתוח תקציב הממשלה שהוכן ע"י כלכלני התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים בראשותו של פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי.

משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ירד ב-2014 ולא יחזור לרמתו ב-2013 עד סוף העשור (ראו תרשים 1); העלייה הריאלית בהוצאה הציבורית תעמוד על 1.1 אחוזים ב-2014 בהשוואה לעלייה של 7 אחוזים ב-2013.

הקיצוץ של 3 מיליארדי ש"ח בהוצאות הביטחון בתקציב 2013\2014 לווה בהבטחה לתוספת של 8 מיליארדי ש"ח בין השנים 2015 עד 2018. יישום הבטחה זו יביא לכך שלא ניתן יהיה לקיים את המחויבויות הנוכחיות של הממשלה ביחס להוצאה האזרחית (ראו תרשים 2) – אף מבלי להניח פיצוי בהסכם השכר של עובדי הסקטור הציבורי ב-2015.

התחזית הכלולה בתקציב מניחה כי ההכנסות ממיסים לשנת 2013 יגדלו בשיעור הנמוך מגידולו של התוצר; כמו-כן היא מניחה שלא יתקבלו הכנסות מהעמקת הגבייה. במידה ששיעור הצמיחה יעלה במחצית השנייה בעקבות ההתאוששות החזויה בעולם, הגירעון בתקציב יהיה נמוך מהיעד.
החלטות הממשלה יגדילו את התוצר ב-0.3 אחוז ב-2013 ויקטינו אותו ב-0.7 אחוז ב-2014. העלייה ב-2013 נובעת מעליית ההוצאה שהיא מעבר להעלאת המיסים המוטלים באותה שנה – התפתחות שצפויה להתהפך ב-2014.

לאור הגשת תקציב הממשלה לאישור הכנסת, עדכנה התכנית לכלכלה וחברה של מכון ון ליר את המסמך "תקציב הממשלה החדשה" והיא תפרסם את תמציתו בגיליון האלקטרוני של המכון. המסמך הוכן על ידי הפרופסורים לאה אחדות, אביה ספיבק ומישל סטרבצ'ינסקי. להלן הנקודות העיקריות.

א. משקל סך ההוצאה הציבורית בתוצר ירד ב-2014 ולא יחזור לרמה של 2013 עד סוף העשור

אחד הממצאים של הניתוח הוא שבעקבות עלייה ריאלית של 7 אחוזים צפוי משקל הוצאות הממשלה בתוצר לעלות ב-2013, אך עקב עלייה של 1.1 אחוז בלבד ב-2014 הוא צפוי לצנוח באותה שנה. על פי הממצאים אמנם משקל ההוצאה בתוצר גבוה מזה שהיה נגזר מעמידה בחוקים שקבעה הממשלה הקודמת, אך צפוי כי בשנת 2020 הוא יהיה נמוך במקצת מזה ששורר ב-2013 (תרשים 1). שיעור הגידול הנמוך ב-2014 מוסבר על ידי הקיצוץ בקצבאות הילדים, אשר צפוי לגרום לעלייה בעוני, קיצוץ זמני של 3 מיליארדי ש"ח בהוצאות הביטחון תוך החזרת 8 מיליארדי ש"ח בשנים 2015 עד 2018, קיצוץ בתכניות בתחום התחבורה, פריסה חדשה של התשלומים בהסדר קרנות הפנסיה ואי-העלאת שכר בסקטור הציבורי.

ב. לא ניתן יהיה לקיים את ההתחייבויות הקיימות ביחס להוצאה האזרחית הממשלתית

המחברים בדקו את ההתפתחות בהוצאה האזרחית הממשלתית, וזאת בעקבות הבטחת הממשלה לתוספת בתקציב הביטחון של 8 מיליארדי ש"ח בשנים 2015 עד 2018. לאור כלל ההוצאה, אשר נקבע ביחס לסך ההוצאה הממשלתית, המשמעות של הקצאת סכום זה לביטחון היא דחיקה החוצה של ההוצאה האזרחית – הכוללת תשלומי שכר לעובדי הממשלה, קניות של משרדי ממשלה, העברות לגופים ממשלתיים והשקעות ממשלתיות. המחברים מראים שבמידה שתינתן התוספת לביטחון כפי שפורסם לאחר אישור התקציב בממשלה, לא ניתן יהיה לקיים את ההתחיבויות הקיימות ביחס להוצאה האזרחית – הכוללות התחייבות עודפת של 4 מיליארדי ש"ח בשנת 2015 – וזאת מבלי להניח פיצוי על אי מתן תוספת שכר לעובדי הסקטור הציבורי בשנים 2013-2014. לעומת זאת, אם התוספת לביטחון לא תוקצה הרי שתוכל הממשלה לעמוד בהתחייבויות האזרחיות לקראת שנת 2018.

ג. על פי התחזית בתקציב לשנת 2013 ההכנסות ממיסים יעלו בקצב הנמוך מזה של עליית התוצר; בנוסף, הונח כי לא יתקבלו הכנסות מהעמקת גבייה.

תחזית ההכנסות ממסים של משרד האוצר לשנת 2013 מתבססת על שיעור צמיחת תמ"ג של 3.8 אחוזים ריאלית, תוך צמיחה בת 2.9 אחוזים ללא ייצור הגז. יחד עם זאת, שיעור הצמיחה של התמ"ג במהלך חמשת הרבעונים האחרונים עמד על 2.7 אחוזים, כאשר חשוב להדגיש שייצור הגז יתחיל להשפיע על התוצר רק החל מהרביע השני.  פירושו של דבר שכדי לעמוד בתחזית הצמיחה של משרד האוצר המשק צריך לצמוח ב-4.1 אחוזים (3.3 אחוזים ללא גז) בשלושת רביעים הבאים – התפתחות שאמנם היא נתמכת על ידי התחזיות להתאוששות בעולם, אך סימניה טרם נראו (בפעם האחרונה שזה קרה זה היה ברביע האחרון של 2011). ניתוח של ההכנסות ממסים החזויות בתקציב מראה כי הן עולות בשיעור הנמוך מזה של התוצר החזוי (גמישות קטנה מ-1), כתוצאה מהחזרי מס ההכנסה החריגים של הרביע הראשון. נוסף על כך, אמץ משרד האוצר הנחה שמרנית לפיה ב-2013 לא יתקבלו הכנסות מהעמקת הגבייה. המשמעות של הנחות אלה היא שבמידה שאכן תתרחש התאוששות בצמיחה העולמית כפי שצופה ארגון ה-OECD, הגירעון בתקציב יהיה נמוך מהיעד.
ד. ההשפעה על התוצר: מרחיבה ב-2013; מצמצמת ב-2014

המסמך אמד גם את ההשפעה המקרו-כלכלית של הצעדים שננקטו בשנים 2013 ו-2014. בלוח 1 ניתן לראות את ההשפעה הכמותית על התוצר של הגדלת ההוצאה והטלת חבילת המיסים החדשה – המתווספת למיסים שהוטלו לפני הבחירות – אשר כללו העלאת מסים של כ-9 מיליארדי ש"ח ב-2013. המסמך חישב את ההשפעה של הצעדים החדשים יחסית להערכה הקודמת – שהתבססה על החוקים הקיימים. בעקבות ההחלטות החדשות התוצר צפוי לעלות ב-0.3 אחוז ב-2013, והוא ירד ב-0.7 אחוז ב-2014, שנה בה ההוצאה הציבורית עולה בשיעור קטן אך לעומת זאת מוטלים מסים חדשים בסך 10.6 מליארדי ש"ח.
המחברים מדגישים שהרכב המיסוי עשוי להשתנות בדיונים על התקציב שיתקיימו בכנסת, אך מאחר שקיימת התחייבות של משרד האוצר להחלפת מיסם שלא יתקבלו במסים אחרים, סך החבילה (עליו מבוסס החישוב של ההשפעה על הצמיחה) לא צפוי להשתנות.

לפרטים ותיאום ראיון: יצחק רביחיא בנייד: 054-7999209 או ישירות לפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי בנייד:  050-2399503

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.