איך תדעו אם הבנק "חם" עליכם – ועומד לעצור לכם את האשראי? (רמז: הבנקים שונאים לקוחות נודניקים)

"כאשר בנק סוגר את קווי האשראי לעסק, ולא מכבד צ'קים שהעסק חילק לספקיו, הוא למעשה יוצר אפקט דומינו, והתנפלות מהירה של כל בעלי החוב על בעל העסק, שמא לא יוחזר להם חובם" אומר עו"ד גריסרו. לדבריו מצב בו כל ספקיו של עסק מסרבים לפתע, על בסיס שמועה, לספק לו סחורה שלא על בסיס מזומן, ובמקביל מתחילים במאמצי גבייה חריפים ממנו – הוא מתכון לחיסול חד ומהיר של העסק. 

הבעיה העיקרית, לדברי עו"ד גריסרו, נעוצה בכך שבעלי העסקים כלל לא חוזים את הרעה, ועצירת קו האשראי מגיעה אליהם כרעם ביום בהיר.

מדוע בנקים שונאים "לקוחות נודניקים"? כיצד ניתן לדעת מראש שהבנק מתכנן לסגור לכם את קווי האשראי? מהן הפעולות המומלצות במקרה בו מתעורר בלבכם החשש שהבנק קם לחסלכם? על כל זאת בכתבה הבאה.

אומרים שאם אתה חייב לבנק חמישה מיליון שקל, אז העסק שלך שייך למעשה לבנק, אבל אם אתה חייב לבנק 5 מיליארד שקל – אז הבנק למעשה שייך לך.

לדברי עו"ד אליעזר גריסרו, עצירת קווי אשראי היא הסיוט השמור בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, במיוחד עסקים העובדים מול לקוחות המשלמים בתנאי שוטף פלוס וזקוקים לאשראי קיום מהבנק.
"עצירת קווי האשראי, היא למעשה אי הסכמה של הבנק לכסות את התחייבויות הכספיות שבעל העסק לקח על עצמו" מסביר עו"ד גריסרו. לדבריו, כאשר קווי האשראי נחסמים, צ'קים שמסר בעל העסק עבור סחורה ושירותים שונים, מתחילים לא להיות מכובדים.

עד מהרה נפוצה שמועה כי העסק נמצא בקשיים, וייתכן שהוא עומד בפני פשיטת רגל. כתוצאה מכך נעצרת בבת אחת מכירת הציוד והשירותים של הספקים לעסק, שלא על בסיס מזומן, ומופיעות דרישות מאד קשוחות להחזר חובות שנערמו לעסק מצד הספקים.

"בעלי עסקים לא זהירים עלולים לקחת הלוואות בשוק האפור כדי להמשיך ולפעול, והדבר עלול להכניס אותם לצרה צרורה, ולבור כלכלי שאין ממנו חזרה" אומר עו"ד אליעזר גריסרו.
חזית נוספת מגיעה מכיוון העובדים של העסק. בעל עסק הקצר במזומן מתקשה לשלם משכורות, ובהיעדר משכורת, רשאים העובדים לפנות לבית המשפט ולבקש את פירוק העסק.

מדוע הבנק בוחר לסגור את הברז?
מה גורם לבנק להפסיק את קווי האשראי, וכיצד ניתן לזהות מבעוד מועד שהבנק מתכוון לעצור את קו האשראי, ולחפש פתרונות לאיום המקרב?

עו"ד אליעזר גריסרו, המתמחה בדיני בנקאות, טוען כי הסכנה לעצירת קווי אשראי מסכנת בעיקר עסקים שקיימת בהם נדנדת אשראי קבועה שיכולה גם להימשך מספר  שנים.
נדנדת אשראי מתבטאת בכך שבתקופות מסוימות נמצא החשבון ביתרה, ובתקופות אחרות, לעיתים קצרות ולעיתים ארוכות, החשבון שקוע במינוס, שנושק למסגרת האשראי אותה העניק הבנק לעסק.

לדברי עו"ד גריסרו, נדנדת אשראי זו נובעת על פי רוב מהפרשי הזמן בין מועד תשלום הוצאות בעסק לבין מועד קבלת התקבולים. היא יכולה לנבוע מכך שעסקים צריכים לשלם על סחורה במזומן, אך מקבלים את התשלום עבור השירותים שלהם בפריסה חודשית או באופן דחוי (שוטף פלוס).
לדברי עו"ד גריסרו נדנדות אשראי שכאלה קיימות בסוגים רבים של עסקים, וגם עסקים בריאים ורווחיים עלולים לסבול  באופן קבוע מנדנדות אשראי שכאלה.

סימנים ראשונים לפני סגירת הברז
לדברי עו"ד גריסרו, עצירת קווי אשראי על ידי הבנק, מתרחשת על פי רוב כלפי לקוחות המוגדרים על ידו כלקוחות בעייתיים. אבל מיהו לקוח בעייתי? וכיצד ניתן לתקן את הרושם מול הבנק? הנה מספר סימנים מעידים:

א. "למה אתה מטריד אותי?– לדברי עו"ד גריסרו, הבנקים לא יודו בכך, אבל הם ממש לא אוהבים "לקוחות נודניקים". "כאשר לקוח מטריד בהרבה בקשות את פקידי הבנק, ומפעיל את הפקידים יתר על המידה, על בסיס שבועי ויומיומי – הוא בלי כוונה מעמיד את עצמו אל הכוונת, " אומר עו"ד גריסרו. אין הכוונה לכל סוג של פעולה אלא בעיקר לפעולות העוסקות באופן יומיומי או שבועי ורציף, בשאלות דרישות ובקשות לעניין גובה האשראי, בקשות להגדלת מסגרות, בקשה לכיבוד צ'קים שחורגים מהמסגרת, בקשות למשיכת צ'קים שהופקדו כבטוחה והחלפתם באחרים וכד'. כאשר הפעולות האלו מתבצעות באופן יומיומי או אפילו שבועי "הרדאר" של הבנק נכנס לפעולה. איך להימנע מלהיחשב ל"לקוח נודניק"? עו"ד גריסרו מציע לצמצם את השיחות עם הבנק לשיחה חודשית או דו שבועית. "מומלץ לדון במרוכז על כל הדרישות והבקשות, במסגרת פגישה אחת, וכך תפחת ההתעסקות בכם. תבואו מוכנים עם נייר ובו כל הבקשות וההסברים שחסרים לכם, וסגרו אותם מול הפקידה או מול המנהל " אומר עו"ד גריסרו.

ב. העמדת מסגרות זמניות - לדברי עו"ד גריסרו, לפי חוקי הבנקאות שהתקבלו בשנים האחרונות, הבנק לא יכול לכבד צ'קים החורגים ממסגרות האשראי, והתרופה לכך היא העמדת מסגרת זמנית. לקוח שמכניס את החשבון פעמים רבות לחריגה, מצריך את בנק להעמיד לו מסגרות זמניות. פעולה זו נעשית בלחץ זמן, והדבר מצריך מהבנק לנפק מספר רב של טפסים ואישורים. כאשר לקוח מכריח את הבנק לעשות זאת חזור ושוב, הוא שוחק את שמו, והופך ללקוח שהבנק לא רוצה ביקרו.

ג. צ'קים חוזרים – בנקים לא מעניקים, על פי רוב, מסגרות אשראי נדיבות, מבלי להותיר בידיהם בטוחות. צ'קים דחויים של לקוחות משמשים על פי רוב כבטוחות של רוב העסקים בישראל. את הצ'קים מפקיד בעל העסק בחשבון, למעשה מנכה אותם, ומאותו רגע הם מהווים בטוחה כי המסגרת תישמר לאורך תקופה. אך כאשר הצ'קים הללו מתגלים כחסרי כיסוי, ו"חוזרים", לא פעם אחת, אלא יותר ויותר,  הדבר גורם לבנק להגדיר את בעל העסק כלקוח לא אמין ובעיתי לבנק.

ד. היעדר רגיעה תזרימית – מעטים יודעים זאת, אך שידור של "עצבנות תזרימית" גורמת לבנק להתמקד בכם, ולראות בכם לקוחות בעייתים. למה הכוונה? לדברי עו"ד אליעזר גריסרו, חוסר רגיעה מתבטא במהלך החודש, במצב בו מופקדים כספים משמעותיים בחשבון, אלא שבמקביל נמשכים ממנו כספים רבים, לעיתים עד כדי סכום שעולה על הסכום הראשוני שהוזרם. הדבר גורם להדלקת נורה אזהרה בבנק. לדברי עו"ד גריסרו, הבנק עשוי להסיק שהעסק פועל במחירי הפסד, מנסה לנפח מחזורים, בעוד חשבון הבנק מהווה רק תחנת ביניים במסלול הכסף, והעסק עצמו הפסיק להיות רווחי. תופעה זו של חוסר יציבות תזרימית, עלולה לרמוז על חוסר יציבות של העסק, ולכן אותו עסק נתפס כבעל סיכון רב יותר עבור הבנק.

ה. ירידה רציפה בהכנסות העסק – לדברי עו"ד גריסרו, בנקים עוקבים בצורה רציפה אחר חשבונות עסקיים בסניפיהם. למעשה, נערכת בבנק בדיקה תקופתית בכל 3-6 חודשים. בבדיקה שכזו עלולה לצוף ירידה רציפה בהכנסות העסק. הבנק עלול להגיע למסקנה כי למרות שאין חריגה ממסגרת האשראי, קיים לבנק סיכון גדל והולך בהחזקת מסגרות אשראי נדיבות. ככלי מונע לסיכון שמזהה הבנק, הוא חותר לצמצם את מסגרת האשראי, ומודיע לעסק על כך בהתרעה שלעיתים קרובות מתגלית כקצרה מדי. הקטנת המסגרת הופכת תאריכים מסוימים, בהם צפויות חריגות, לתאריכים מסוכנים לעסק. עו"ד גריסרו מייעץ ללקוחות עסקיים לחתום על הסכמות מול הסניף בדבר טווחי זמן מינימאליים להתרעה לקראת צמצום מסגרות אשראי. לדבריו, הרבה יותר קל להיערך לצמצום מסגרת לאורך שבועות, מאשר שידיעה על כך מגיעה אליכם ימים ספורים לפני צמצום המסגרת בפועל.

ו. מועד סיום קו האשראי – התאריך שכולם שוכחים –. לדברי עו"ד גריסרו, כאשר תאריך השנה לפתיחת החשבון מגיע, עלולים גם הבנק וגם הלקוח, לא להיות מודעים לכך שכל ההסכמות ביניהם עלולות להתאפס באופן אוטומטי. כך נוצר מצב בו ביום השנה לפתיחת החשבון, עלולה לפתע המסגרת להצטמצם למסגרת סטנדרטית בבנק או אפילו ל-0. ההשלכות לכך ברורות - ועל כן, ממליץ עו"ד גריסרו לרשום ביומן את השבוע בו נפתח החשבון, ובכל שנה לפנות אל הבנק ולוודא שכל ההסכמות שהיו מקובלות עד עתה לגבי החשבון, נשארות על כנן.

ז. החלפת הנהלת הסניף – תחלופה בסניפים היא התרחשות שכיחה. במצבים שכאלה עלולים מנהלי סניף להתמנות, ולא להיות ערים לכלל ההסכמות בין הסניף לבית העסק, או חמור מכך - להיות מודעים להסכמות, אך להחליט לשנות מדיניות באופן חד צדדי. מנהל סניף שלא ידע את יוסף, לא מכיר, או לא רוצה לכבד, את ההסכמות שהיו בין המנהל הקודם לבין הלקוח – ועלול לסגור בפרק זמן קצר מאד את מסגרת האשראי שאפשרה לעסק לשרוד לאורך שנים. לדברי עו"ד גריסרו, פעמים רבות קיימת בקרב מנהלים חדשים המוטיבציית "להזניק את הסניף", ואחת הדרכים היא להיפטר מכל אותם בעלי חשבונות "בעייתיים" למרות שהם אינם באמת כאלה. עו"ד גריסרו מייעץ לעגן כמה שיותר הסכמות מול מנהלי הסניף ופקידיו – בכתב. לדבריו הרבה יותר קשה לסגת מהסכמה שעוגנה בכתב. כמו כן, מומלץ להיות ערנים כאשר מתחלפת הנהלה, ולא להתעצל, לגשת וליזום פגישה עם המנהל החדש, על מנת ש"יערוך הכרה עם יוסף"..

ח. שינוי מדיניות הלימות ההון של בנק ישראל - בפעמים לא מעטות בשנים האחרונות, החליט בנק ישראל לעדכן את יחס הלימות ההון בו נדרש כל בנק מסחרי לעמוד. 'הלימות הון' משמעה היחס בין ההון הנזיל בו מחזיק הבנק, עומת האשראי אותו הוא מעניק ללקוחותיו. בשנים האחרונות 'הלימות ההון' של הבנקים בישראל הלך והפך לשמרני יותר ויותר, וזאת מתוך מדיניות מוצהרת לבצר את חוזקם של הבנקים בישראל מפני מפולת. הבנקים נקראו להקטין את התחייבויות האשראי שלהם ולהגדיל את ההון הנזיל העומד לרשותם. לדברי עו"ד גריסרו, כאשר יחס ההלימות של הבנקים הופך לשמרני, הם מנסים לצמצם התחייבויות מסוכנות. מסגרות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים נחשבות למסגרות מסוכנות, בשל ריבוי פשיטות הרגל במשק בשנים האחרונות, ועל כן קיימת נטייה בבנקים להגדיל בטוחות ולצמצם מסגרות אשראי לעסקים כאלה. במקרים שכאלה, עלולים להיפגע בעיקר עסקים המתנדנדים על קצה גבול האשראי שלהם. כאשר מסגרת זו מצטצמת בפתאומיות, הם עלולים לסבול מהחזרת צ'קים ומכאן להתדרדרות עסקית מהירה. גם כאן, מציע עו"ד גריסרו, להגיע להסכמות בכתב עם הבנק על התרעה של מספר שבועות לצמצום המסגרת, ולהגדיר בה את פעימת הצמצום המותרת (הקטנה של עד 10% בהתרעה של חודש למשל). כמו כן, ממליץ עו"ד גריסרו לפעול באמצעות שני חשבונות בנק עסקיים לפחות, כך שכאשר יחסים עם סניף בנק אחד מתקלקלים, העסק לא תלוי לחלוטין בחסדי מנהל הסניף, והוא יכול למצוא עזרה בסניף בנק השני בו הוא מחזיק חשבון. בנקודה זו, מדגיש עו"ד גריסרו, חשוב ששני החשבונות יהיו בשני בנקים שונים, ולא שני סניפים של אותו בנק, וכך תימנע פעולה משולבת של שני הסניפים נגד בעל העסק.

ט. שינוי מדיניות הבנק – לדברי עו"ד גריסרו, הסכנה להקטנת המסגרת לא נשקפת לבעלי עסקים רק משינוי מדיניות של מדיניות בנק ישראל, אלא גם משינוי וחידוד נהלים בסניף, כחלק ממדיניות כללית חדשה של הבנק. פעמים רבות שינוי מדיניות מוכתב מההנהלה הראשית (או המרחבית) של הבנק, והוא עלול לעמוד בסתירה להסכמות שנכרתו בין בעל העסק לבין הסניף; אלא שכעת, משהמדיניות הוכתבה מלמעלה, אין להנהלת הסניף הרבה מה לעשות, והוא עלול לתת ללקוח התראה קצרה מדי לשיפור הבטוחות, או לצמצום מסגרת האשראי, ובכך למעשה לגרום לעסק עצירה של קווי אשראי. לדברי עו"ד גריסרו, חשוב על כן לעגן את כל ההסכמות בכתב מבעוד מועד, וכך, יתקשו בסניף הבנק להתנהל באופן מפתיע הנוגד את הסכמות העבר. לדברי עו"ד גריסרו, מומלץ לערוך הסכמות בכתב עם הסניף, כך שגם כאשר יערך שינוי במדיניות הבנק, יהיה ניתן לעמוד על כך שיינתן טווח זמן ראלי להתאמת העסק לשינוי, והדבר לא ייכפה על העסק כגזרה שלא ניתנת לשינוי. לדבריו, אפשר ונכון יהיה לדרוש פרק זמן סביר ומוסכם על הנהלת הסניף – שממנו לא יחרוג הסניף בכל שינוי ושינוי. לדברי עו"ד גריסרו, יש לעמוד על כך שההסכמות הללו לא ינגעו רק בשינוי במדיניות הסניף, אלא גם בשינוי מדיניות כולל של הבנק, המוכתב לסניפים על ידי ההנהלה הראשית.

לדברי עו"ד גריסרו, חשוב מאד להקפיד על כך, שרק במידה והבנק איננו משתף פעולה באף אחד מהעניינים הנ"ל, יש לפנות לנקיטת הליכים משפטים כנגדו. לדבריו לא מומלץ לפעול משפטית מול הבנק לפני כן.

י. ויכוח משפטי עם הבנק – לדברי עו"ד גריסרו, מניסיון, כאשר הלקוח מערב עורך דין בהתנהלות מול הבנק, אם במכתבי אזהרה ודרישה, ואם בהגשת תביעה – הדבר מוביל באופן מיידי להפסקת כל ההקלות וההסכמות שהיו עד אותה העת בין הבנק לעסק – עד לעצירה מוחלטת של האשראי שניתן מהבנק. למעשה, פניה משפטית אל הבנק, משמעה חנק העסק בפועל. לכן, אם פונים לבנק במכתבי דרישה משפטיים, יש להיערך לכך מראש. מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי, לפתוח מבעוד מועד חשבון מקביל ולהזרים אליו בטוחות, ולא לאפשר לבנק להחזיק את בעל העסק כשבוי לגחמות מחלקת האשראי של הסניף. לדברי עו"ד גריסרו, מדובר כמובן במדיניות לא רשמית,  אך לדבריו, תמיד יימצא תירוץ מקורי ומתחסד, מדוע לסניף היה כה דחוף לקטוע את קווי האשראי של החברה, בדיוק יום לאחר קבלת מכתב אזהרה מעורך דין.

לסיכום, עורך הדין אליעזר גריסרו מזכיר כי עצירת קווי אשראי על ידי הבנק מהווה מכת מוות כמעט לכל עסק בישראל. ועל כן, על מנת להתגונן בפני תרחיש אימים שכזה, שווה לתעד כל הסכמה ביניכם לבין מנהלי הסניף שלכם. כמו כן, מומלץ לנהל מספר חשבונות בנק, בבנקים מקבילים – וכך להקטין את יכולתו של בנק אחד להכריע מה יעלה בגורל העסק שלכם.

עו"ד אליעזר גריסרו מתמחה בדיני בנקאות ומשפחה והינו מבעלי משרד עורכי הדין 'גריסרו את מסורי' מראשון לציון. אתר המשרד www.gmlaw.biz  






הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.