ראיון בלעדי  אופיר בן-נון שטיינברג >> "המס על הבורסה עלה- והבינו שזו היתה טעות, אבל לאף אחד אין אומץ להוריד אותו חזרה .”

המצב היום לגמרי מוציא את החשק.
אין ממש אופטימיות בשוק

בתקשורת שומעים כל הזמן על הכבדת הרגולציה ועל זה שלפעמים היא פוגעת בשוק ההון יותר ממה שהיא עוזרת, אבל עד שלא יורדים לשטח לדבר עם מנהלי בתי ההשקעות לא מבינים מה הבעיה.

אופיר בן נון, מנכ״לית ובעלים של D.B.M חווה את הרגולציה ודעיכת השוק על בשרה והיא כבר לא תמימה ואופטימית כמו פעם. למרות הכל, בסופו של דבר יש לה עוד תקווה שהרגולטור יתעשת והשווקים יחזרו לימים הטובים.

כמה זמן קיים DBM?
“עבדתי במגדל שוקי הון, משם עברתי להראל שוקי הון, כמנהלת תיקים.
את בית ההשקעות DBM החלטתי להקים בית השקעות עם שלמה מאיר, ורמי דרור בשנת 2000. DBM זה ראשי תיבות של שמות המשפחה שלנו. קיבלנו רשיון במאי 2000, במרץ התפוצצה בועת הדוט.קום. עברנו שנה מאוד קשה, ב-2001 היה את אירוע ה-9/11, ואת הלינץ’ ברמאללה, ב-2002 היתה ירידה של כל השווקים. אנחנו בתור השותפים לא האמנו איזה משרות עזבנו ואיזה סיכון לקחנו. אבל האמנו בדרך. רמי מכר את חלקו לשלמה ולי בתחילת 2003 , ונותרנו אני ושלמה מאיר.חשבנו למצוא שותף עם שם משפחה שמתחיל ב-W, ואז נהיה BMW, או עם האות “ו”, ואז זה IBM, -.” כיום החברה מנהלת תיקים, ו-6 קרנות נאמנות שמנהלות כ-60 מיליון שקל בהוסטינג במגדל. יש לנו גם חברת בת שנותנת שירותי מסחר ללקוחות עצמאיים.”

איך מצליח בית השקעות קטן להתנהל במציאות הרגולטורית הנוכחית
“ה’הנאה’ היא מאוד גדולה, יש פחד שגורם לקיפאון של כל מי שנמצא בשוק ההון.”

מה הכי מפריע לך כבית השקעות?
“הכי מפריע זה האכיפה המנהלית. לא יתכן שאם רופא ברשלנות, הורג חולה, יש לו ביטוח, אם אני עושה טעות סופר, יש לי אכיפה מנהלית ואני צריכה להביא מיליון שקל מהבית.
לא מזמן הייתי ברשות לניירות ערך, בשיחה שאני ביקשתי, שם אמרו לי שזה ברור שהאכיפה המנהלית תופעל במידתיות. אני אמרתי שלי שום דבר לא ברור מאליו, ואם זה המצב, צריך לשמוע את זה מהאוזר, שיגיד מה הקריטריונים להפעלת האכיפה.

לי אין בעיה שאם מישהו מועל בכסף, גונב, או מרמה לקוחות בכל דרך שייקחו קודם את המליון שקל, ואחר-כך גם יפעילו עליו סנקציות פליליות, אבל לא יכול להיות שאני אחשוב שאם אני ממלאה טפסים לא נכון אני יכולה לחטוף קנס של מיליון שקל.

לצערי זה לא נגמר מהפחד המשתק מהאכיפה המינהלתית– היום אני נדרשת לעדכון צרכי לקוח פעם בשנה. זה אומר שצריך לשים בנאדם שלם על זה, שיעבוד על זה שנה שלמה. צריך לתפוס את האנשים, צריך לדבר איתם זה מצריך המון משאבים ורק מנהל תיקים עם רשיון יכול לבצע הליך זה. גם על זה דיברתי עם הרשות, והם אמרו שהם מתכוונים להקל בזה.

מערכת הדיווחים – המגנא. ביקשתי מהם שיעבירו לנו איזשהו מדריך של איזה דיווח צריך מתי. שיכתבו לנו לפי שנה קלנדרית איזה טפסים צריך לשלוח ומתי. כמות הטפסים היום, וכמות העבודה על הטפסים היא בלתי נתפסת. יש דוחות שלוקחים לנו 100 שעות עבודה כל רבעון. אנחנו מנהלים דרך שבעה חברי בורסה. הנתונים מרוכזים דרך דנאל, והנתונים לא עוברים נכון. הרשות הדגישה שמבחינתה אמינות הנתונים היא אחריות שלנו ולמפעילי המחשב אין צד או אחריות כלשהי לגבי הנתונים.

בפועל אנחנו בודקים את כל הנוסחאות ואת מפעילי המחשב לראות שלא נעשות טעויות שעליהם אנחנו נשלם.

יש דוחות רבעוניים שאנחנו חייבים להעביר ללקוח. אני כבעלת מקצוע לא מצליחה לקרוא את הדוח. הדרישה היא שהדוחות יועברו רק אחרי פרסום המדד של חודש אחרון. זה אומר שרק ב-15 לחודש אפשר לסגור את זה, ולהעביר ללקוח לקראת ה-20 לחודש. זה אומר שלקוח מקבל את הדוח הרבעוני בסוף החודש. אותו ממש לא מעניין מה היה המדד, ומעצבן אותו שכשהוא כבר מקבל דוח הדוח משקף חודש אחורה. הם מבינים את הצרכים הללו, אבל זה דורש תהליך של שינוי חקיקה.”

יש הבדל כי אנשי הרשות רואים את הפעילים בשוק דרך הפריזמה של החקירות, של הבעיות. זו לא הפריזמה של רוב השוק.
“חשוב לי להדגיש, אני לא נגד כל מה שהרשות עושים. הם הכניסו נהלי עבודה, ובקרה. תהליכים שלא היו קודם לכן, ויש לא מעט דברים מבורכים בעובדה שלהם, ובדרישות שלהם. הבעיה היא עם המידתיות. הם עצמם מבינים את זה. מה גם שכל דבר זה דרך שאלות ותשובות. ויש צורך שמישהו כל הזמן ילווה אותך בתהליך הזה.”

זה אחת הבעיות כשאתה בית השקעות קטן
“מבחינתם אנחנו יותר מסוכנים. אנחנו למשל נדרשים להעמיד ביטוח גבוה יותר ביחס להון המנוהל, זה מגיע עד 9% משווי נכסים מנוהל לבתי ההשקעות הקטנים וככל שאתה גדול האחוז יורד. לדברי הרשות, אם מנהל תיקים קטן יעשה טעות, זה יהיה רוחבי לכל הלקוחות, אם מנהל תיקים גדול יעשה טעות, זה יהיה רק לחלק מהלקוחות. זה ללא ספק מעיב על השוק, ויוצר הפלייה לרעה לקטנים והבינונים שעלות גיוס לקוח שלהם משמעותית יקרה מהגופים הגדולים ומוציא כספים החוצה.”

בעצם את אומרת שהרגולציה היא האחראית למצב שבו אנחנו נמצאים בשוק ההון
“אני לא חושבת שהבורסה יכלה למנוע את המצב הזה. אם פעם היינו מבצעים פעולות זריזות, היום כל פעולה דורשת המון בירוקרטיה ועבודה. לא סם בורנפלד ולא אסתר לבנון יכלו לעשות משהו. כל הרגולציה התעצמה ב-4-5 שנים האחרונות וגורמת לקיפאון הקיים.יש היום הסטה של כספים מהארץ לחו”ל. בתי השקעות מרגישים נוח לקנות בחו”ל מאשר בארץ. שם החברות הן גדולות, פה צריך עבודת מחקר וכיו”ב על כל נייר ערך.בנוסף, המס על הבורסה עלה בעקבות המחאה החברתית, והבינו שזו היתה טעות. המס עלה והגבייה קטנה, ולאף אחד היום אין אומץ להוריד חזרה את המס על הבורסה.”

זה יצר פער בלתי נסבל בין שוק ההון לשוק הנדל”ן
“בדיוק, זה זרק את כל מי שיש לו כסף פנוי לשוק הנדל”ן. כל מי שמבין יודע שהעלאת המס היתה טעות.”

אז לטענתך לא היה משהו שהבורסה יכלה לעשות
“תראה, בעבר היו הרבה משקי בית שהיו מעורבים במסחר בשוק ההון. מערכות המסחר בחו”ל הרבה יותר משוכללות, הרבה יותר זמינות ולא עולות כסף. הבורסה נתנה לקו מנחה, ולאיי-אונליין, את הבעלות על המידע. לקוח פרטי צריך לשלם עבור מעקב המסחר בזמן אמת. לקוח כזה אומר לעצמו, למה לעבוד בארץ. בחו”ל  יש לו מערכות זמן אמת עם אינספור ניתוחים ונתונים, בחינם. הכל זמין ונוח.יש לנו חברת בת ללקוחות עצמאיים שפועלים דרך ברוקרים בחו”ל שמחזירים להם עמלות אם הלקוח נותן ציטוטים. למשל זה משהו שאסתר לבנון כן יכלה לשנות וזה יחזיר הרבה משקעים לפעול בבורסה בארץ.”

בעצם יש תנועת מלקחיים, הרשות לניירות ערך הכבידה מאוד את הרגולציה, שבחלקה כאמור מוצדקת, ויש גם חוסר התנהלות של הבורסה לעודד ציבור להגיע לשוק
“בעצם מרבית המשאבים של בתי ההשקעות מופנה לרגולציה. אם פתחת ללקוח תיק, צריך כל שנה לחדש איתו קשר, וזה מצריך כח אדם, מכח האדם המקצועי בעלי הרשיון. אפשר היה במכתב סוף שנה לשאול את הלקוח, שאם יש שינוי בפרופיל שלו, שיעדכן אותנו. היום אם לא איתרת את הלקוח אתה עבריין. זה מלחיץ וזה גורם להסטה של כח אדם מהשקעות, מאנליזה, מחשיבה יצירתית לטובת הרגולציה. בסוף יהיה שוק, אבל הוא יהיה שוק של עורכי דין.”

אז איך בכל זאת מתמודדים בתור בית השקעות קטן
“דבר ראשון, סוגרים את הלקוחות הקטנים. אני מיוזמתי סגרתי כ-300 לקוחות. כי אם אני מגיעה ל-1000 לקוחות, חלים עלי כללי ממשל תאגידי, ורמת דיווח בורסאית. ולכן אני מיוזמתי סוגרת לקוחות קטנים, או מבקשת שיוסיפו כסף. היום תיק שפחות מרבע מליון שקל לא מחזיק את עצמו.
בנוסף, יש צמצום בכח אדם. וגם מביאים כסף מהבית, מחכים לימים טובים יותר, לא מרוויחים, וממתינים. אבל היכולת לעמוד בזה הולכת ויורדת.”

את רואה ימים טובים בפתח?
"רואים כיוון, אבל עדין ביצוע לוקח זמן. קשה להם ליישם חלק ממהלכי הדה-רגולציה. ביקשתי מהם שיגידו שהקנסות יהיו מידתיים. 100 א’ שקל מבחינתי זה יוצא 220 א’ שקל, כי זה לא מגולם בשום מקום. אפשר לקבוע למשל שהקנסות יהיו עד 10% מההכנסות של התאגיד, משהו שאפשר יהיה לישון איתו. אבל טעות בתום לב, עם קנס של כמה מאות אלפי שקלים, אני סוגרת את העסק ועוד מביאה כסף מהבית.

למשל לגבי השתתפות עצמית. ביקשתי מהם שיקבעו שבכל רגע נתון הם יוכלו לראות שגובה ההשתתפות העצמית שהיא נזילה. באחד החשבונות של בית ההשקעות. בלי הצורך להשכיב כסף ב-0.5% ריבית, ובלי נאמן על הכסף שגם עליו אנחנו נאלצים לשלם.
יש אינסוף דברים שהם מאוד קשים ביומיום להתנהל איתם. שינויים קלים שהרשות תעשה יוכלו להקל. הם עדין לא מצליחים להקל".

זה אומר שהציבור בכללותו מפסיד מהתהליך
“כמובן. גם ככל שיש פחות בתי השקעות, זה משנה את המוצר הסופי ללקוח. הגדולים פועלים בצורה אחרת לגמרי. בתי השקעות קטנים יכולים לפעול בניירות ערך שמתחת לרדאר, להוציא עבודות וסקירות על ניירות ערך שהגדולים, אם הם ירצו לפעול בניירות קטנים הם לא יצליחו להיכנס ולצאת מהם. הקטנים עדין יכולים להתנהל בניירות כאלה.”

מה עם מיזוג, רכישה?
“זה רלבנטי לכולם, מי שאומר שלא, משקר. תמיד עדיף להחזיק עו”ד אחד, או קצין ציות אחד. הבעיה במיזוג היא שאני כבעלת מניות צריכה לשלם מחיר של טעויות של אחרים. מהלך המיזוג הוא גם בירוקרטיה לא פשוטה, ובסופו של יום קשה לבצע מיזוג בפועל. ועדין  המצב בפועל הוא שכל גוף קטן ובינוני בימים אלו מוכן לשקול הצעה כז ..”

מה עם אקזיט?
“אין היום דבר כזה. מה שעושים זה שאתה מקבל אחוז מההכנסות מהתיקים שלך למשך תקופת זמן כלשהי, כדי לקבל אחוז מההכנסות, אני אמשיך לסבול בשקט בציפייה לימים טובים יותר. מה גם שאצלי הלקוחות הם לא מספר, הם אנשים שאיתי הרבה שנים, הם חברים. אין מצב שאני מוכרת אותם והולכת. אני מרגישה אחריות כלפיהם. אני מכירה כל אחד ברמת המשפחה. לקוחות גם מתייעצים איתי בנושאים שקשורים לאו דווקא בשוק ההון. זה ההבדל בינינו לבין בית השקעות גדול. זה לא מטבע עובר לסוחר מבחינתי.”

את חושבת שיש תסריט שבו מחזורי המסחר בבורסה חוזרים להיות גבוהים יותר?
“צריך לזכור שלחברות הבורסאיות עצמן יש עלויות גבוהות. בשנתיים האחרונות המון חברות נגרעו מהבורסה. לא היו כמעט הנפקות של אקוויטי בשנתיים האחרונות של חברה חדשה. והטובות נמחקות. מלאנוקס מהווה בין 3%-5% מסך מחזורי המסחר בארץ. כנראה ש-SEC יותר מקלה מהרשות לניירות ערך הישראלית. העזיבה של מלאנוקס היא נקודה מאוד כואבת.
אסתר לבנון חשבה שהארכת שעות המסחר תתרום במשהו, שניכנס למדד האירופי, ושמניות הארביטראז’ יתרמו למחזורי המסחר. זה הגדיל מעט מאוד את מחזורי המסחר, והשית עלינו עוד עלויות.”

אז אין ממש אופטימיות
לגבי מחזורי מסחר זה ייקח זמן וידרוש שינויים רבים בהסתכלות של הרשות על הפעילים בשוק. זה למרות שהשוק המקומי יותר אטרקטיבי מהשוק האמריקאי, מבחינת מחירים ומכפילים. אבל בית השקעות אפילו בינוני, לא יכול לפתוח פוזיצייה בלי להזיז את הנייר ב-2-3% בכניסה וביציאה, זה כולל גם בלא מעט מניות ששייכות למדד תא-25. וזה לגבי בתי השקעות קטנים, אני בכלל לא מדברת על בתי ההשקעות הגדולים. זה מחיר שאני לא מוכנה לשלם. כשאני לוקחת 10 מ’ שקל באפל, זה בפקודה אחת ובעשר שניות, פה 10 מ’ שקל זה המחזור היומי הממוצע של חלק מניירות המעו”ף. לך תאסוף את זה בכפית כל פעם בלי לנסות להזיז את הנייר. זה על גבול הבלתי אפשרי.

בסופו של יום אנשים שנמצאים בשוק אוהבים את שוק ההון, זה עדין קיים?
“המצב היום לגמרי מוציא את החשק. אין ממש אופטימיות בשוק.”

איפה אתם מרכזים השקעות היום, מה תצורת העבודה שלכם היום בתיקים?
“אין ממש אלטרנטיביות כי הריביות מאוד נמוכות. צריך להיות יצירתי באג”חים קונצרניים. היה גל הנפקות גדול של אג”חים קונצרניים, וצריך גם על ההנפקות האלו להסתכל בשבע עיניים. כל הנפקות הנדל”ן, אם מחירי הדירות בארץ ירדו, לא מעט חברות ייכנסו ללחץ על התזרימים שהם בנו לאג”חים האלה. למרות ועדת חודק,  הבטחונות והעודפים שיש בדרך כלל בסדרות שמונפקות.

מעט מאוד מניות ספציפיות. עבודה בעיקר עם תעודות סל למדדי חו”ל. וחשיפה שקלית. אני לא מאמינה בדולר. אתה יכול מיולי שעבר להרוויח 10% על מדד הבנקים בארה”ב, שזה תשואה מדהימה, אבל הדולר ירד ב-12% מיולי שעבר (אז השער היה 4.04). כך שגם אם קנית דברים טובים בחו”ל, ללא נטרול מטבע, התשואה נפגעה.”

מה עם שער הדולר
“יש בעיה עם הדולר. אין נכון להיום נגיד. יש את הגז שמופק פה, שמפחית את יבוא הגז מחו”ל. כשפישר נכנס לתפקידו היה לנו 25.9 מיליארד דולר. הוא עזב את התפקיד עם 79 מיליארד דולר. הוא גם קיבל פעמיים אזהרה מקרן המטבע הבינלאומית, על ההתערבות שלו בשוק המט”ח. כלומר גם הנגיד שיגיע לא ממש יוכל להתערב. בנוסף, ברגע שיאושר ייצוא הגז, עוד ייכנסו דולרים. זה ייצור בעיה קשה מאוד של התחזקות במטבע המקומי, זה יהרוג יצואנים.”

מה עם אגרות חוב
“ממשלתי חייב להיות עוגן בתיקים סולידיים. ביוני הקטנו מח”מים בצורה משמעותית. אפשר גם לשבת על מזומן, לראות לאן השוק הולך.”

זה יכול לקחת גם שנתיים, עד שהפד ינהל את האקזיט וזה ישפיע עלינו
“יש מקומות להשקיע, יש אג”ח קונצרני מעניין, שיצאו במחירים אטרקטיביים. צריך להיות מאוד סלקטיביים, ולבחור מדדים מאוד ספציפיים. צריך להיות באג”חים הממשלתיים באחוז קטן, ובמח”מ 2-5, ולעשות משחק על העקום. להיות ערני להרחבות סדרות של אגרות חוב.”

איך אתם מבצעים כאן מחקר?
“יש לנו אנליסט ומנהלי השקעות ותיקים, החל מ-10 שנים ועד 30 שנה בשוק. כשאנחנו בוחנים כניסה לפוזיצייה בחברה, אנחנו מבצעים בדיקה של החברה, מזמינים חברות למצגות, ברמה של 2-3 מצגות של חברות שונות בשבוע. כמובן שאנחנו בוחנים את מה שהחברה מציגה. אנחנו גם נעזרים במחלקות המחקר של כל בתי ההשקעות הגדולים.”

מה הבנצ’מרק?
“אין בנצ’מרק לכולם. הרשות דורשת בדוחות את תא-100, מדד המק”מ, ואת מדד המחירים לצרכן. אפשר להוסיף עוד מדדים. למרות שהבנצ’מרק הוא מדד מניות או 25 או 100, ומדד אג”ח כללי, לפי מבנה התיקים. בתוך זה צריך להכניס עמלות ודמי ניהול, ולא נשכח שיש גם את המס. זה אומר שלעמוד בבנצ’מרק זה כבר הישג, מי שיעבור את זה זה פנטסטי.”

מה עם שוק הנדל”ן?
“המפתח הוא לפתחה של המדינה. נדרשת הפשרה משמעותית של קרקעות. יש ירידה בחלק של המשקיעים הזרים. צריך לזכור שהחלק היחסי של כל רוכש דירה גדול יותר כי כל דירה שנקנית משפיעה על מחירים של דירות אחרות. הריביות נמוכות וזה גם מאיץ את השוק.”

60 מיליון שקל בקרנות נאמנות זה מחזיק את עצמו?
“ממש לא. לא סוגרים את זה, כי זה היה פעם הרבה יותר, ומקווים שזה יחזור.”

הביצועים שלכם בסך הכל לא רעים, מצליחים בכלל לגייס, דרך הבנקים?
“לנו אין מחלקת שיווק מאחר ומחלקה כזו דורשת משאבים גדולים, זה מאוד מקשה את השיווק של הקרנות. אם ליועץ עולות במערכת כמה קרנות לבחירה, ואת שלנו הוא לא מכיר הוא יעדיף להמליץ ללקוח על קרן של בית השקעות גדול יותר שאותו הוא מכיר.”

משהו אופטימי לסיום
“מי שיצליח לשרוד את התקופה הזו, יוכל להיות מחוזק יותר בעתיד כי יישארו מעט בינוניים וקטנים. הערך המוסף שלנו ללקוחות מאוד גדול עדין, לקוחות אוהבים להיות שם ולא מספר ולהנות מיחס אישי ומקצועי שהם יכולים כיום לקבל רק בבית השקעות כמו שלנו והיתרון הזה יבלוט יותר. בתי השקעות קטנים שיעשו דברים יותר מיוחדים הם יבלטו. כמובן שאני לא מתכוונת לעלות מעל 1000 לקוחות. אז מי שיצלח את התקופה, וגם יעשה תשואה טובה מהבנצ’מרק יגייס.”

כמה דברים לדעת על אופיר בן-נון שטיינברג...
• בת 45, 4 ילדים, גרה במושב עשרת.
• היא משקיעה בשוק ההון מגיל 16. הכסף שעשתה בשוק מגיל 16 עד הצבא, מימן לה טיול של שנה בחו”ל לאחר השחרור, אופנוע, רכב, ושכר דירה.
• היתה המבצעת הצעירה ביותר עם רישיון ביצוע בבורסה בישראל.
• היא השתתפה בתוכנית המיתולוגית – זה הסוד שלי, עם טוביה צפיר (לא הצליחו לנחש את הסוד...).
• היא גם השתתפה בתוכנית המעגל (בגלגול המקורי) עם דן שילון.
• היא העבירה פינה חודשית בביזפורטל, שבו חזתה את פקיעת האופציות (בהצלחה לא מבוטלת).
• היא מגישה פינה קבועה בתוכנית “חשבון שבועי” שמשודרת
בערוץ 1.


מאת: משה מימון


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.