משפטנים >> רבים מנפגעי הפוליו כלל לא יודעים כי הם זכאים לפיצויים מהמדינה

כל תושב ישראל שלקה בפוליו בשטח ישראל זכאי לפיצוי חד פעמי של עד כ-120 אלף שקל ולקיצבה חודשית של עד 4,414 שקל, זאת יודעים כמעט חולי הפוליו.

 

לדברי עו"ד אמיר לוי מנתניה, מה שקורבנות המחלה לא יודעים הוא, שגם כאלה שחלו בחו"ל, וטופלו בסיבוכי המחלה עד שנת 1970 – זכאים גם הם לפיצויים. במקרים אלה, על הזכאים למהר ולפנות לביטוח הלאומי, מפני שתביעתם תוכל להתברר רק עד שנת 2015, ולאחר מכן לא ניתן יהיה להגיש תביעות, עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי פוליו.

 

לדברי עו"ד לוי, גם מי שלקה במחלה, אך החלים לחלוטין וכעבור שנים לקה במחלה כרונית – ייתכן שמחלה זו, או סימפטומים שלה, מהווים סיבוך של הפוליו, ועל כך מגיעים לו פיצויים מהמדינה.

גם מי שלקה בסיבוכים כתוצאה מקבלת חיסון לפוליו זכאי לאותם פיצויים הניתנים לחולי פוליו.

על הזכויות של חולי פוליו ועל הצעדים שעליהם לנקוט על מנת לממש את זכאותם, בכתבה הבאה.

מבצע "שתי טיפות" – המבצע הארצי של משרד הבריאות לחיסון ילדים עד גיל תשע נגד נגיף הפוליו, שהחל בחודש אוגוסט האחרון – עורר סערה בקרב ציבור ההורים בישראל. טענות רבות בעד ונגד חיסון הילדים הועלו והושמעו באמצעי התקשורת. הסכנה להידבק מהמחלה כתוצאה מהחיסון לא חמקה מעיני המחוקק. גם סיבוכי המחלה שלעיתים קרובות מתעוררים עשרות שנים לאחר פרוץ המחלה – היו ידועים למחברי חוק זכויות חולי הפוליו – וזכו לאזכור בחוק. 

לדברי עו"ד אמיר לוי מנתניה, באופן טרגי, רבים מהלוקים במחלה בעבר כלל לא מודעים לזכויותיהם.

לדברי עו"ד לוי, מאז 1950 ועד ימינו אנו, חלו בשיתוק ילדים (פוליו) כ-7,000 ישראלים, רובם חלו במחלה עד גיל תשע. כך על פי נתונים סטטיסטיים. עוד עולה מהנתונים כי למעלה מ-4,000 נפגעי פוליו מקבלים קצבת נכות מהביטוח הלאומי, בדרגות נכות שבין 20 ל-100 אחוזי נכות. 

 

לדברי עו"ד אמיר לוי, זכויותיהם של נפגעי מחלת הפוליו שופרו לאין שיעור עם חקיקת חוק הפיצוי לנפגעי פוליו משנת 2007. לדבריו, זהו אחד החוקים החשובים למימוש זכויות החולים, שחקיקתו בכנסת קודמה על ידי ארגון נכי הפוליו, בניגוד לעמדת הממשלה דאז. החוק קבע כי תושב ישראל שחלה במחלת שיתוק הילדים וסובל בעקבותיה מנכות, זכאי לפיצוי חד פעמי בסכום של עד כ-120 אלף שקל, וכן לקצבה חודשית מקסימלית של כ-4,414 שקל, ובתנאי שחלה במחלה בישראל ובהתאם לגובה נכותו. כך, גם אם אדם חלה בפוליו כתוצאה מהחיסון נגד המחלה, ומדובר בתושב ישראל, הרי שהוא יהיה זכאי לפיצויים. 

 

תיקון לחוק הפיצוי לנפגעי פוליו בוצע בתחילת השנה שעברה, ב-1 בפברואר 2012, ולפיו, זכאים לפיצוי כספי גם חולי פוליו שחלו במחלה בחו"ל, אך עברו בגינה ניתוח בישראל, וזאת בתנאי שעשו זאת עד ליום 1 בינואר 1970. התיקון לחוק מכיר למעשה בכך, שחולי פוליו רבים קיבלו טיפול רפואי בישראל, שגרם להם נזקים ארוכי טווח. עם זאת הפיצוי, כאמור, ניתן רק למי שעבר ניתוח בעקבות המחלה, ולא למי שקיבל טיפול אחר.

 

למרבה הצער, אומר עו"ד לוי, רבים אינם מודעים לתיקון החדש בחוק. לדבריו, חולי פוליו רבים הגישו בעבר תביעה להכיר במחלתם ולקבל פיצויים במסגרת חוק הפוליו, אך נדחו רק בשל העובדה כי חלו בחו"ל. אולם, לאור התיקון בחוק, ייתכן שקיימת לאותם חולים עילה מחודשת לפיצויים, ועליהם להגיש תביעה חדשה, ובתנאי, כאמור, שעברו ניתוח בישראל עקב מחלתם עד ל-1 בינואר 1970. 

עו"ד לוי מבקש לציין כי לפי התיקון החדש לחוק, ניתן להגיש תביעות למוסד לביטוח הלאומי עד 1 במרץ 2015, וכי לאחר מועד זה, באם תוגש תביעה, היא תידחה. לכן, כדאי, באם אתם עומדים בתנאי התיקון החדש לחוק, למהר ולהגיש תביעה לפיצויים בגין נכות.

 

לדברי עו"ד לוי, שיתוק ילדים (פוליו) הוא מחלה של מערכת העצבים, העלולה לגרום לסוגים שונים של שיתוק, כאשר הפגיעה החמורה יותר היא בעמוד השדרה ובגפיים - בצורתה החמורה של המחלה עלולים החולים לסבול מסיבוכים ומנזק מתמשך למשך כל חייהם ובעיקר מרפיון ומנזק לשרירים.  

הנגיף מסב נזק לתאים השולטים בשרירים ועל כן עלול לגרום לעיוותים באזור הירך, בקרסוליים ובכפות הרגליים, אך גם בשרירי הנשימה ובגפיים העליונות. עיוותי השרירים עלולים לגרום לכאבי תופת ולפגוע בכושר התנועה והניידות - עובדה שיכולה לזכות את נפגעי המחלה, בנוסף לקבלת התגמולים לפי חוק הפוליו, גם בגמלת ניידות.

 

לדבריו, יש חולים שהסימפטומים הקשים של המחלה מופיעים אצלם גם לאחר עשר שנים עד 40 שנה לאחר שלקו בשיתוק ילדים. מדובר ב"תסמונת פוסט פוליו", שסימניה נעים מעייפות וחולשת שרירים קלה במקרים הקלים ועד ניוון שרירים, כאבי פרקים ועיוותים של מערכת השלד במקרים הקשים. 

עו"ד אמיר לוי מבקש לציין כי נפגע פוליו שכבר נקבעה לו נכות יכול לפנות שוב אל הביטוח הלאומי ולבקש בדיקה מחדש בעקבות החמרה במצבו הבריאותי כתוצאה מהמחלה. זאת, רק לאחר שחלפו שישה חודשים לפחות מיום קביעת אחוזי הנכות שניתנו לו. אם יוחלט שהוא זכאי לעשרה אחוזי נכות נוספים או יותר, תגדל בהתאם קצבת הנכות המגיעה לו על פי חוק. 

לדברי עו"ד לוי, כדי להגיש בקשות להכרה בנכות, על מי שנולד מחוץ לישראל, לצרף אסמכתאות המעידות כי חלה במחלה בישראל. מי שחלה במחלה בחו"ל, צריך לצרף אסמכתאות כי נותח בארץ עקב המחלה לפני 1 בינואר 1970.

 

הבעיה העיקרית היא מרחק הזמן מאז חלה האדם במחלה ועד היום, ולעתים קיים קושי להשיג ולהציג בפני הביטוח הלאומי מסמכים ישנים משנות ה-60, שמהווים תנאי סף לצורך ההכרה בנכות. לכן, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מתאים טרם הגשת כל המסמכים, ולדאוג מראש לייצוג של עורך דין מוסמך המתמחה בנושא, שיוכל לאתר מסמכים חסרים ולהגדיל את סיכויי קבלת הפיצויים, ולדרוש את אחוזי הנכות המקסימליים על כל פגיעה ונכות שהתפתחו בעקבות המחלה.

 

עו"ד לוי מציין כי במקרים אלה, לייצוג המשפטי המקצועי יש משקל כבד גם בנוכחות בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. לעורך הדין ניתנת רשות להתלוות לנכה ולייצגו מול פאנל הרופאים ומקבלי ההחלטות בוועדה, ועם ייצוג נכון ומקצועי גדלים הסיכויים לקבלת קצבת נכות מלאה ופיצויים גבוהים יותר.

עו"ד אמיר לוי מנתניה https://www.allaw.co.il  עוסק רבות בתביעות להשבת זכויות של עובדים ומבוטחים, במאבקיהם מול המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח וקופות החולים.