עידו אייסג
30/09/2013
להלן תמצית עמדת אידיבי אחזקות במסמך המצורף להלן:
לחברה אין עניין בויכוח תאורטי אקדמי עם הנאמנים. כל מטרת בקשתה היא לוודא כי להצעה שגובשה על ידה, העומדת בקריטריונים המחמירים מאד שקבע בית המשפט (מחמירים בהרבה מזו שהצעת קבוצת אלשטיין עומדת בהם), תינתן הזדמנות הוגנת לדיון ואישור, בלב פתוח ונפש חפצה, ללא כפיפות לתנאי "עדיפות", "זכות סרוב" ודומיהם שמבקש להכתיב המציע המתחרה.
תשובת הנאמנים, המצדיקה כביכול את דרישותיה של קבוצת אלשטיין לקבלת עדיפות, בלעדיות וזכות סרוב ראשונה, אין בה התמודדות של ממש עם העובדה הפשוטה שבית המשפט כבר שקל נימוקים אלה והכריע את שהכריע, דהיינו – כי יש ליתן לחברה ארכה להגיש הצעה מגובשת שתעמוד להצבעה הוגנת, וזאת על מנת לאפשר מיקסום התמורה לנושים. מדובר בהתעלמות מהחלטת בית המשפט (או שמא בניסיון לערער עליה).
ההצעה שהועלתה בפני מחזיקי אגרות החוב והיא נשוא בקשה זו, כוללת מידע חלקי ועמום, תוך זימון אסיפה בבהילות, במהלך תקופת החגים, באופן שמעלה חשש לגבי יכולתם של מחזיקי אגרות החוב לקבל את המידע המלא הנדרש לצורך הבנת המשמעות המלאה של ההסכמים אותם נתבקשו לאשר והשלכותיהם האפשריות.
הנאמנים פותחים את תשובתם בהצגת "הרקע העובדתי המלא והמדויק הנחוץ לדיון בבקשות", כביכול. דע עקא שהתמונה אותה מנסים הנאמנים לצייר בפני בית המשפט חסרה פרטים מהותיים והפרטים שהובאו בה אינם מדוייקים בלשון המעטה:
ראשית, בניסיונם להטיל דופי בחברה בעיני בית המשפט טענו הנאמנים בתשובתם כי "למרות מצבה הקשה, לחברה לא אצה הדרך להגיע להסדר נושים" וכי "במשך שנה שלמה לא הוגשה לנושים הצעה כלשהי". נראה שלשיטת הנאמנים, הנייר סובל הכול. שהרי במשך כל התקופה המדוברת פעלו החברה ובעל השליטה בה, הן במישור העיסקי והן במישור המשפטי מול הנציגות והנאמנים, ואף התנהל משא ומתן אינטנסיבי על הסכם השקעה בין החברה לבין הנציגות והנאמנים, אשר לקראת סיומו, נקטע בפתאומיות ובאופן חד צדדי על ידי הנציגות, אשר הודיעה ביום 24.5.2013 כי חתמה על הסכם עם נציגות מחזיקי אגרות החוב של אי די בי פתוח (להלן: "מזכר ההבנות"). החתימה האמורה התבצעה באישון ליל ובהיחבא, חלף הגעה להסכמה עם החברה כאמור. למותר לציין כי דבר לא יצא מאותו מזכר הבנות, למעט העובדה שהוא קטע את ההידברות בין החברה (ובין קבוצת אלשטיין) לבין נציגות מחזיקי אגרות החוב של החברה ועיכב אותו בחודשים רבים. ועוד. במשך כל אותה שנה ההצעות היחידות שהגיעו להשקעה בחברה – לרבות הצעת קבוצת אלשטיין עצמה - הגיעו מאת החברה עצמה ובעל השליטה בה. הנאמנים או הנציגות לא גיבשו בתקופה זו כל הצעת השקעה משל עצמם. ראוי היה איפה, בכל הכבוד, לנקוט זהירות יתר בתלונת הנאמנים על "חוסר המעש" כביכול של החברה במשך אותה שנה.
שנית, הרקע הנכון והרלבנטי לבקשה דנן, הוא אך ורק החלטות בית המשפט הנכבד מיום 18.8.2013 ומיום 26.8.2013, ובפרט העובדה כי החברה עמדה בתנאים שנקבעו בהחלטה מיום 18.8.2013, קרי: הפקדת 70 מיליון ש"ח בקופת בית המשפט הנכבד והפקדת 430 מיליון ש"ח בחשבון נאמנות של משרד עו"ד שמעונוב (בפועל אף הופקדו 520 מיליון ש"ח). בהתאם לכך, כבר נקבע בהחלטה מיום 26.8.2013 כי יש לאפשר לחברה שהות להגיש הצעה מפורטת מטעמה ונקבע לוח זמנים מפורט לעניין זה. בהתאם ללוח הזמנים שנקבע על ידי בית המשפט, על החברה להגיש את הצעתה המפורטת עד ליום 20.10.2013, דהיינו, בעוד שלושה שבועות.
בנסיבות אלו, אין, בכל הכבוד, מקום ל"טענות אוירה" המתייחסות לעבר. הנאמנים אינם יכולים להמשיך להציג את הצעת אלשטיין כ"משענתם היחידה" של המחזיקים ולנסות להקנות לה עדיפות באמצעים לא ראויים, שאינם תואמים את החלטת בית המשפט, ותמוה מאוד על שום מה בחרו לעשות כן, חלף ניסיון להשיא את התמורה למחזיקים, כפי שחובת האמונים המוטלת עליהם מחייבת אותם לעשות.
אין מקום לטענת הנאמנים בתשובתם כי הצעת אלשטיין היא "ההצעה המחייבת" היחידה העומדת על הפרק. הנאמנים מתעלמים מכך שהצעת אלשטיין במתכונתה הנוכחית (עליה הודיעו לבית המשפט רק ביום 21.8.2013), הינה בעצמה הצעה חדשה, כך שיהיה עליהם להביאה להצבעת הנושים בהתאם למועדים שקבע בית המשפט הנכבד בהחלטתו מיום 26.8.2013, בדיוק כמו את הצעת החברה.
יתר על כן, בהצעת אלשטיין כפי שהוגשה, היו פגמים רבים, ובין היתר העובדה כי הופקדו בגינה 75 מיליון דולר בלבד, כאשר נראה כי יתרת הסכום של 25 מיליון דולר עדיין אינה מצויה בידי המשקיעים. גם המשקיף מטעם בית המשפט ציין, בעמדה שהוגשה מטעמו עובר לדיון ביום 25.8.2013, כי תנאי הערבויות והביטחונות שהועמדו בקשר עם הצעת אלשטיין אינם מספקים. אין חולק כי עד היום לא הופקדה יתרת הכספים בסך 25 מיליון דולר, והתיקון המוצע להסכם אלשטיין עניינו דחיית המועד להפקדת סכום זה, כך שגם עתה אין כל ודאות באשר לגובה הבטחונות להצעת קבוצת אלשטיין ואם בידיה מקורות למימונה.
מנגד, ביחס להצעת החברה - כבר הופקדו בטחונות כספיים משמעותיים ביותר העומדים בדיוק נמרץ בהתאם להחלטת והנחיית בית המשפט מיום 18.8.2013 (ועולים משמעותית ומהותית על אלה שניתנו בקשר עם הצעת אלשטיין) ועקרונותיה הוצגו לבית המשפט בפרוט שהניח את דעתו. זאת ועוד, תנאיה המינימליים של הצעת החברה ידועים גם ידועים והם אף עדיפים משמעותית על אלה של הצעת אלשטיין.
הצעת ההסדר מטעם החברה זוכה לעדיפות על פי דין על פני הצעות אחרות. הצעת החברה עולה משמעותית בסכום ההשקעה הכולל על הצעת קבוצת אלשטיין. הצעת החברה הינה בסכום מינימלי של לפחות 826 מיליון ש"ח (לפי שווי חברה של 944 מיליון ₪), בעוד שהצעת אלשטיין הינה בסכום של 770 מיליון ₪ (לפי שווי חברה של 822 מיליון ש"ח). גם המומחה והמשקיף מטעם בית משפט הסכימו כי הצעת החברה עדיפה משמעותית ככל שתגובה במקורות כספיים - כפי שאכן קרה.
בנסיבות אלה – יש לתמוה על כך שהנאמנים עודם דבקים ברטוריקה, שאינה רלוונטית עוד, לפיה הצעת קבוצת אלשטיין היא "היחידה שעל הפרק" וכן יש לתמוה על כך שהנאמנים סבורים כי יש הצדקה להענות לדרישותיה של קבוצת אלשטיין, למתן זכות בלעדיות וזכות סרוב ראשונה, שכל מטרתן להקשות על קיום הצעות מתחרות. הדעת נותנת כי הגיעה העת כי הנאמנים יסייעו לחברה לקדם את הצעתה חרף ניסיונות "לתקוע מקלות בגלגליה".
תניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה פוגעות גם פוגעות באפשרות להציע הצעות להסדר בחברה בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 26.8.2013
לאורך תשובתם מנסים הנאמנים שוב ושוב להמעיט במשמעותן של תניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה שנכללו בהסכם ההשקעה עם קבוצת אלשטיין, ושאותן הם מבקשים עתה לאשר במסגרת התיקון המוצע להסכם. אלא שתיאורים אלו של תניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה והשלכותיהן חוטאים למצב לאשורו. הלכה למעשה, הכללת תניות בלעדיות וזכות סרוב ראשונה כאמור, הינה בניגוד גמור להחלטת בית המשפט, פוגעת בהליך התקין והשוויוני שהתווה בית המשפט בהחלטתו להגשת הצעות להסדרי נושים בחברה ואינה משרתת את טובת נושיה להשאת התמורה עבורם.
העובדה שלקבוצת אלשטיין תהיה עדיפות על כל הצעה אחרת שהתמורה בגינה אינה עולה ב- 8% לפחות על הצעת אלשטיין וכן העובדה שתינתן לקבוצת אלשטיין אפשרות השוואה להצעה האחרת, אינה נתון "שולי" או חסר חשיבות. על פי חישובי הנאמנים עצמם – העדיפות על פני הצעה שאינה עולה ב-8% לפחות נאמדת בכ- 62 מיליוני ש"ח . כך למשל, האם הצעה העולה בחמישים מיליון ש"ח "בלבד" על הצעת אלשטיין אינה ראויה להישקל על ידי הנאמנים, על אף שהיא טומנת בחובה תוספת של מיליוני שקלים לכיסם של כלל הנושים?! ומדוע יש ליתן לקבוצת אלשטיין אפשרות להשוות בעתיד את הצעתה להצעה מתחרה, באופן שמפחית משמעותית את האינטרס של קבוצת אלשטיין לנסות ולשפר את תנאי הצעתה כבר עתה? ואף מרתיע מהגשת הצעות על ידי אחרים? התחייבות שלא לנהל משא ומתן עם צד שלישי, שהצעתו עולה על הצעת אלשטיין בסך של עד 8%, ומתן אפשרות לקבוצת אלשטיין להשוות את תנאי הצעה זו, אינה יכולה להתיישב עם החלטת בית המשפט, המורה על יצירת תחרות שוויונית במטרה להשיא את התמורה לנושים.
זאת ועוד, היעדר האפשרות לבוא בדברים עם הנאמנים ולנהל עימם משא ומתן ישיר, פוגע קשות בחברה ובקבוצת המשקיעים שגיבשה, ומציב אותם בעמדה נחותה לזו של קבוצת אלשטיין. כך, תחת מצב של תחרות שוויונית בין הצעות, לטובת הנושים, נוצר מצב בו הצעה אחת - שלא בהכרח תהיה ההצעה המיטיבה ביותר עם הנושים - תגיע לאסיפת הנושים בעמדה עדיפה, ולו בשל העובדה שהיא היחידה שגובשה תוך משא ומתן ישיר עם נציגי מחזיקי אגרות החוב של החברה.
מדובר במצב בו קיימים כבר שני משקיעים פוטנצאליים, אשר שניהם השקיעו זמן וכסף בגיבוש ההצעה. ממילא, אין כל צורך "לפתות" מי מהם ליטול חלק בהליך. ברי גם כי דרישת הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה לא נועדה אלא כדי להבטיח לקבוצת אלשטיין יתרון, בלתי ראוי, על פני מתחרה פוטנצאלי (שכבר הציע הצעה עדיפה).
הנה כי כן, אין כל מקום לתניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה והן מהווה כניעה לא ראויה לדרישת קבוצת אלשטיין לקבלת עדיפות פסולה, באופן שמעקר מתוכן את החלטת בית המשפט, שהורתה על לוחות זמנים ברורים ומדוייקים להגשת הצעות להסדר בחברה, בדרך של יצירת שוויון הזדמנויות במטרה להשיא את התמורה לנושים... הכיצד מתיישב נימוקו של בית המשפט בהחלטתו ליצירת "שוק חופשי" עם תניות בלעדיות וזכות הסרוב הראשונה שכל מטרתן לפגוע בתחרות? לנאמנים הפתרונים.
לסיכום - תניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה, אשר ניתנו כלאחר יד על ידי הנאמנים לקבוצת אלשטיין, אין להן אחיזה כלכלית או משפטית. מדובר בתניות שגם בהליך מסחרי רגיל ימנעו דירקטוריון ואנשי עסקים אחראים מלתיתן, על אחת כמה וכמה הדברים נכונים בהליך של הסדר. תניות אלו, המעניקות עדיפות וזכות סרוב ראשונה לאלשטיין, עומדות בניגוד מוחלט להוראות בית המשפט בהחלטתו לפיהן, יוגשו הצעות עד ליום 20.10.2013, בלא שאישר את מתן העדיפות וזכות הסירוב הראשונה שביקשו הנאמנים ליתן להצעת אלשטיין. בפרט הדברים נכונים כאשר הצעת החברה עדיפה על פי הדין וכן עדיפה כלכלית ומהותית על הצעת אלשטיין ואף מגובה בבטחונות כפולים לביטחונות שהוצבו על ידי קבוצת אלשטיין.
נוכח כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כי אין ולא יהיה כל תוקף לתניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה, או ליתן כל סעד אחר שיראה לו בנסיבות העניין.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
לחברה אין עניין בויכוח תאורטי אקדמי עם הנאמנים. כל מטרת בקשתה היא לוודא כי להצעה שגובשה על ידה, העומדת בקריטריונים המחמירים מאד שקבע בית המשפט (מחמירים בהרבה מזו שהצעת קבוצת אלשטיין עומדת בהם), תינתן הזדמנות הוגנת לדיון ואישור, בלב פתוח ונפש חפצה, ללא כפיפות לתנאי "עדיפות", "זכות סרוב" ודומיהם שמבקש להכתיב המציע המתחרה.
תשובת הנאמנים, המצדיקה כביכול את דרישותיה של קבוצת אלשטיין לקבלת עדיפות, בלעדיות וזכות סרוב ראשונה, אין בה התמודדות של ממש עם העובדה הפשוטה שבית המשפט כבר שקל נימוקים אלה והכריע את שהכריע, דהיינו – כי יש ליתן לחברה ארכה להגיש הצעה מגובשת שתעמוד להצבעה הוגנת, וזאת על מנת לאפשר מיקסום התמורה לנושים. מדובר בהתעלמות מהחלטת בית המשפט (או שמא בניסיון לערער עליה).
ההצעה שהועלתה בפני מחזיקי אגרות החוב והיא נשוא בקשה זו, כוללת מידע חלקי ועמום, תוך זימון אסיפה בבהילות, במהלך תקופת החגים, באופן שמעלה חשש לגבי יכולתם של מחזיקי אגרות החוב לקבל את המידע המלא הנדרש לצורך הבנת המשמעות המלאה של ההסכמים אותם נתבקשו לאשר והשלכותיהם האפשריות.
הנאמנים פותחים את תשובתם בהצגת "הרקע העובדתי המלא והמדויק הנחוץ לדיון בבקשות", כביכול. דע עקא שהתמונה אותה מנסים הנאמנים לצייר בפני בית המשפט חסרה פרטים מהותיים והפרטים שהובאו בה אינם מדוייקים בלשון המעטה:
ראשית, בניסיונם להטיל דופי בחברה בעיני בית המשפט טענו הנאמנים בתשובתם כי "למרות מצבה הקשה, לחברה לא אצה הדרך להגיע להסדר נושים" וכי "במשך שנה שלמה לא הוגשה לנושים הצעה כלשהי". נראה שלשיטת הנאמנים, הנייר סובל הכול. שהרי במשך כל התקופה המדוברת פעלו החברה ובעל השליטה בה, הן במישור העיסקי והן במישור המשפטי מול הנציגות והנאמנים, ואף התנהל משא ומתן אינטנסיבי על הסכם השקעה בין החברה לבין הנציגות והנאמנים, אשר לקראת סיומו, נקטע בפתאומיות ובאופן חד צדדי על ידי הנציגות, אשר הודיעה ביום 24.5.2013 כי חתמה על הסכם עם נציגות מחזיקי אגרות החוב של אי די בי פתוח (להלן: "מזכר ההבנות"). החתימה האמורה התבצעה באישון ליל ובהיחבא, חלף הגעה להסכמה עם החברה כאמור. למותר לציין כי דבר לא יצא מאותו מזכר הבנות, למעט העובדה שהוא קטע את ההידברות בין החברה (ובין קבוצת אלשטיין) לבין נציגות מחזיקי אגרות החוב של החברה ועיכב אותו בחודשים רבים. ועוד. במשך כל אותה שנה ההצעות היחידות שהגיעו להשקעה בחברה – לרבות הצעת קבוצת אלשטיין עצמה - הגיעו מאת החברה עצמה ובעל השליטה בה. הנאמנים או הנציגות לא גיבשו בתקופה זו כל הצעת השקעה משל עצמם. ראוי היה איפה, בכל הכבוד, לנקוט זהירות יתר בתלונת הנאמנים על "חוסר המעש" כביכול של החברה במשך אותה שנה.
שנית, הרקע הנכון והרלבנטי לבקשה דנן, הוא אך ורק החלטות בית המשפט הנכבד מיום 18.8.2013 ומיום 26.8.2013, ובפרט העובדה כי החברה עמדה בתנאים שנקבעו בהחלטה מיום 18.8.2013, קרי: הפקדת 70 מיליון ש"ח בקופת בית המשפט הנכבד והפקדת 430 מיליון ש"ח בחשבון נאמנות של משרד עו"ד שמעונוב (בפועל אף הופקדו 520 מיליון ש"ח). בהתאם לכך, כבר נקבע בהחלטה מיום 26.8.2013 כי יש לאפשר לחברה שהות להגיש הצעה מפורטת מטעמה ונקבע לוח זמנים מפורט לעניין זה. בהתאם ללוח הזמנים שנקבע על ידי בית המשפט, על החברה להגיש את הצעתה המפורטת עד ליום 20.10.2013, דהיינו, בעוד שלושה שבועות.
בנסיבות אלו, אין, בכל הכבוד, מקום ל"טענות אוירה" המתייחסות לעבר. הנאמנים אינם יכולים להמשיך להציג את הצעת אלשטיין כ"משענתם היחידה" של המחזיקים ולנסות להקנות לה עדיפות באמצעים לא ראויים, שאינם תואמים את החלטת בית המשפט, ותמוה מאוד על שום מה בחרו לעשות כן, חלף ניסיון להשיא את התמורה למחזיקים, כפי שחובת האמונים המוטלת עליהם מחייבת אותם לעשות.
אין מקום לטענת הנאמנים בתשובתם כי הצעת אלשטיין היא "ההצעה המחייבת" היחידה העומדת על הפרק. הנאמנים מתעלמים מכך שהצעת אלשטיין במתכונתה הנוכחית (עליה הודיעו לבית המשפט רק ביום 21.8.2013), הינה בעצמה הצעה חדשה, כך שיהיה עליהם להביאה להצבעת הנושים בהתאם למועדים שקבע בית המשפט הנכבד בהחלטתו מיום 26.8.2013, בדיוק כמו את הצעת החברה.
יתר על כן, בהצעת אלשטיין כפי שהוגשה, היו פגמים רבים, ובין היתר העובדה כי הופקדו בגינה 75 מיליון דולר בלבד, כאשר נראה כי יתרת הסכום של 25 מיליון דולר עדיין אינה מצויה בידי המשקיעים. גם המשקיף מטעם בית המשפט ציין, בעמדה שהוגשה מטעמו עובר לדיון ביום 25.8.2013, כי תנאי הערבויות והביטחונות שהועמדו בקשר עם הצעת אלשטיין אינם מספקים. אין חולק כי עד היום לא הופקדה יתרת הכספים בסך 25 מיליון דולר, והתיקון המוצע להסכם אלשטיין עניינו דחיית המועד להפקדת סכום זה, כך שגם עתה אין כל ודאות באשר לגובה הבטחונות להצעת קבוצת אלשטיין ואם בידיה מקורות למימונה.
מנגד, ביחס להצעת החברה - כבר הופקדו בטחונות כספיים משמעותיים ביותר העומדים בדיוק נמרץ בהתאם להחלטת והנחיית בית המשפט מיום 18.8.2013 (ועולים משמעותית ומהותית על אלה שניתנו בקשר עם הצעת אלשטיין) ועקרונותיה הוצגו לבית המשפט בפרוט שהניח את דעתו. זאת ועוד, תנאיה המינימליים של הצעת החברה ידועים גם ידועים והם אף עדיפים משמעותית על אלה של הצעת אלשטיין.
הצעת ההסדר מטעם החברה זוכה לעדיפות על פי דין על פני הצעות אחרות. הצעת החברה עולה משמעותית בסכום ההשקעה הכולל על הצעת קבוצת אלשטיין. הצעת החברה הינה בסכום מינימלי של לפחות 826 מיליון ש"ח (לפי שווי חברה של 944 מיליון ₪), בעוד שהצעת אלשטיין הינה בסכום של 770 מיליון ₪ (לפי שווי חברה של 822 מיליון ש"ח). גם המומחה והמשקיף מטעם בית משפט הסכימו כי הצעת החברה עדיפה משמעותית ככל שתגובה במקורות כספיים - כפי שאכן קרה.
בנסיבות אלה – יש לתמוה על כך שהנאמנים עודם דבקים ברטוריקה, שאינה רלוונטית עוד, לפיה הצעת קבוצת אלשטיין היא "היחידה שעל הפרק" וכן יש לתמוה על כך שהנאמנים סבורים כי יש הצדקה להענות לדרישותיה של קבוצת אלשטיין, למתן זכות בלעדיות וזכות סרוב ראשונה, שכל מטרתן להקשות על קיום הצעות מתחרות. הדעת נותנת כי הגיעה העת כי הנאמנים יסייעו לחברה לקדם את הצעתה חרף ניסיונות "לתקוע מקלות בגלגליה".
תניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה פוגעות גם פוגעות באפשרות להציע הצעות להסדר בחברה בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 26.8.2013
לאורך תשובתם מנסים הנאמנים שוב ושוב להמעיט במשמעותן של תניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה שנכללו בהסכם ההשקעה עם קבוצת אלשטיין, ושאותן הם מבקשים עתה לאשר במסגרת התיקון המוצע להסכם. אלא שתיאורים אלו של תניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה והשלכותיהן חוטאים למצב לאשורו. הלכה למעשה, הכללת תניות בלעדיות וזכות סרוב ראשונה כאמור, הינה בניגוד גמור להחלטת בית המשפט, פוגעת בהליך התקין והשוויוני שהתווה בית המשפט בהחלטתו להגשת הצעות להסדרי נושים בחברה ואינה משרתת את טובת נושיה להשאת התמורה עבורם.
העובדה שלקבוצת אלשטיין תהיה עדיפות על כל הצעה אחרת שהתמורה בגינה אינה עולה ב- 8% לפחות על הצעת אלשטיין וכן העובדה שתינתן לקבוצת אלשטיין אפשרות השוואה להצעה האחרת, אינה נתון "שולי" או חסר חשיבות. על פי חישובי הנאמנים עצמם – העדיפות על פני הצעה שאינה עולה ב-8% לפחות נאמדת בכ- 62 מיליוני ש"ח . כך למשל, האם הצעה העולה בחמישים מיליון ש"ח "בלבד" על הצעת אלשטיין אינה ראויה להישקל על ידי הנאמנים, על אף שהיא טומנת בחובה תוספת של מיליוני שקלים לכיסם של כלל הנושים?! ומדוע יש ליתן לקבוצת אלשטיין אפשרות להשוות בעתיד את הצעתה להצעה מתחרה, באופן שמפחית משמעותית את האינטרס של קבוצת אלשטיין לנסות ולשפר את תנאי הצעתה כבר עתה? ואף מרתיע מהגשת הצעות על ידי אחרים? התחייבות שלא לנהל משא ומתן עם צד שלישי, שהצעתו עולה על הצעת אלשטיין בסך של עד 8%, ומתן אפשרות לקבוצת אלשטיין להשוות את תנאי הצעה זו, אינה יכולה להתיישב עם החלטת בית המשפט, המורה על יצירת תחרות שוויונית במטרה להשיא את התמורה לנושים.
זאת ועוד, היעדר האפשרות לבוא בדברים עם הנאמנים ולנהל עימם משא ומתן ישיר, פוגע קשות בחברה ובקבוצת המשקיעים שגיבשה, ומציב אותם בעמדה נחותה לזו של קבוצת אלשטיין. כך, תחת מצב של תחרות שוויונית בין הצעות, לטובת הנושים, נוצר מצב בו הצעה אחת - שלא בהכרח תהיה ההצעה המיטיבה ביותר עם הנושים - תגיע לאסיפת הנושים בעמדה עדיפה, ולו בשל העובדה שהיא היחידה שגובשה תוך משא ומתן ישיר עם נציגי מחזיקי אגרות החוב של החברה.
מדובר במצב בו קיימים כבר שני משקיעים פוטנצאליים, אשר שניהם השקיעו זמן וכסף בגיבוש ההצעה. ממילא, אין כל צורך "לפתות" מי מהם ליטול חלק בהליך. ברי גם כי דרישת הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה לא נועדה אלא כדי להבטיח לקבוצת אלשטיין יתרון, בלתי ראוי, על פני מתחרה פוטנצאלי (שכבר הציע הצעה עדיפה).
הנה כי כן, אין כל מקום לתניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה והן מהווה כניעה לא ראויה לדרישת קבוצת אלשטיין לקבלת עדיפות פסולה, באופן שמעקר מתוכן את החלטת בית המשפט, שהורתה על לוחות זמנים ברורים ומדוייקים להגשת הצעות להסדר בחברה, בדרך של יצירת שוויון הזדמנויות במטרה להשיא את התמורה לנושים... הכיצד מתיישב נימוקו של בית המשפט בהחלטתו ליצירת "שוק חופשי" עם תניות בלעדיות וזכות הסרוב הראשונה שכל מטרתן לפגוע בתחרות? לנאמנים הפתרונים.
לסיכום - תניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה, אשר ניתנו כלאחר יד על ידי הנאמנים לקבוצת אלשטיין, אין להן אחיזה כלכלית או משפטית. מדובר בתניות שגם בהליך מסחרי רגיל ימנעו דירקטוריון ואנשי עסקים אחראים מלתיתן, על אחת כמה וכמה הדברים נכונים בהליך של הסדר. תניות אלו, המעניקות עדיפות וזכות סרוב ראשונה לאלשטיין, עומדות בניגוד מוחלט להוראות בית המשפט בהחלטתו לפיהן, יוגשו הצעות עד ליום 20.10.2013, בלא שאישר את מתן העדיפות וזכות הסירוב הראשונה שביקשו הנאמנים ליתן להצעת אלשטיין. בפרט הדברים נכונים כאשר הצעת החברה עדיפה על פי הדין וכן עדיפה כלכלית ומהותית על הצעת אלשטיין ואף מגובה בבטחונות כפולים לביטחונות שהוצבו על ידי קבוצת אלשטיין.
נוכח כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כי אין ולא יהיה כל תוקף לתניות הבלעדיות וזכות הסרוב הראשונה, או ליתן כל סעד אחר שיראה לו בנסיבות העניין.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
