משה מימון ואודי אלוני
11/11/2013
" הספרה של החברות הקטנות מתקיימת כל הזמן לצד החברות הגדולות. החברות הגדולות מסתכלות על החברות הקטנות יותר, ודווקא החברות הקטנות לא פעם הן מנוע הצמיחה של התעשייה כולה"
"אנחנו רואים חברות פארמה שמשקיעות מיליארדים במחקר ופיתוח, ולעומת זאת התפוקה מההשקעה הזו היא של פחות ופחות מוצרים, זו מגמה מאוד ברורה שקיימת לא מעט שנים. אחת הדרכים להתמודד עם התופעה זה מה שאנחנו בביוליין עושים, וזה ריבוי פרויקטים"
תעשיית הביומד פורחת בישראל, מספר החברות בבורסה הישראלית גדל מ-12 ב-2005 ל-58 כיום. נפגשנו לשיחה עם ד"ר כנרת סויצקי, מנכ"לית אחת החברות המעניינות בתחום, ביוליין, ועם פיליפ סרלין סמנכ"ל הכספים בחברה.
החברה הונפקה בתל-אביב בפברואר 2007, וגייסה 50 מיליון דולר, לפי שווי לפני הכסף של כ- 50 מיליון דולר. כיום שווי החברה עומד על כ-65 מיליון דולר, לפי נתוני Yahoo Finance. החברה רשומה למסחר גם בנאסד"ק.
על-פי נתוני החברה, נכון ל-30/6 יש בקופתה מזומנים בסך של כ-23.1 מיליון דולר, כשקצב שריפת המזומנים השנתי של החברה הוא 12 מיליון דולר. המזומן אמור להספיק לחברה עד אמצע שנת 2015.
נתחיל איתך, כנרת, איך הגעת לביוליין?
התחלתי באקדמיה. עסקתי בחיפוש גן שקשור למחלה תורשתית. כשמצאנו את הגן, השלב הבא מבחינתי היה חיפוש תרופה, ולא המשך מחקר. קיבלתי פנייה מחברת קומפיוג'ן שעבדו על חיזוי של גנים, ככה התגלגלתי לתעשייה. הייתי בקומפיוג'ן כ-7 שנים, עד סמנכ"ל פיתוח ביולוגי. בביוליין אני מעל תשע שנים.
ספרו לנו קצת על ביוליין
"בישראל יש מדע בסיסי טוב, אבל יש מרחק בין המדע הבסיסי לבין מה שחברות התרופות מחפשות. מרבית הפרויקטים, בסביבות 70% מהפרויקטים שבהם אנו מטפלים מגיעים מישראל, והרעיון היה להקים חברה שתגשר על הפער בין מה שמתרחש באקדמיה, לבין מה שחברות התרופות עושות."
זה אומר שאתם מעין חממה שלוקחת את המחקר ומצליחים להביא אותו לחברות התרופות?
"אנחנו לוקחים את הפרויקטים מהאקדמיה ומחברות מקומיות, ומקדמים אותם מבחינת מחקר ופיתוח. מחפשים בנוסף גם פרטנרים להמשך הפיתוח ולשיווק ומכירות של התרופה. לפעמים אנחנו שוקלים להתקדם עם המוצר עד השלבים הקליניים המתקדמים ביותר, אבל עדיין לא לשלב של הקמת כח מכירות, ושיווק התרופה.
כל פרוייקט עומד בפני עצמו, אבל איננו מקימים חברה מסביב לפרוייקט, כך שלא יווצר תמריץ להמשיך להריץ את הפרוייקט כדי לשרת את החברה שפועלת סביבו. עד היום סגרנו מעל 30 פרוייקטים, וזה הודות למבנה הניהולי הזה."
כמה פרויקטים יש כיום
"יש לנו בצנרת הראשית 11 פרויקטים, 7 בשלבי פיתוח קליניים וארבעה בשלבים פרה-קליניים. חוץ מזה, יש עוד בין חמישה לשישה פרויקטים בצנרת המשנית שלנו."
ענף התרופות מוכר ככזה שבו החברות משקיעות מיליארדים של דולרים בשנה על פיתוח. איפה היתרון של חברות קטנות, למה בכלל זקוקים לחברות כאלה, בעוד שחברות כמו פייזר משקיעות 7 מיליארד דולר בשנה רק על פיתוח?
"תעשיית התרופות לא שונה מהרבה תעשיות אחרות בכך שהחברות הגדולות הן בעלות היכולת הכספית והאופרטיבית, מדובר לפעמים על חברות עם עשרות אלפי עובדים, אבל עם יכולות חדשנות מוגבלות. דווקא כאן היכולת של חברה קטנה גדולה יותר.
למשל יש לנו פרוייקט נוסף שבו אנחנו מנסים ללכת על הגבול בין מכשיר (Device) לתרופה (Drug), חברות גדולות לא נוטות לעשות דברים יצירתיים כאלה. או למשל, חברות קטנות ינסו להיות יצירתיות יותר בפרוטוקולים של ניסויים קליניים או בניתוחים מוקדמים יותר של תוצאות ניסויים (כמו תוצאות ביניים ), כפי שקרה לנו באחד הניסויים וע"י כך להוריד עלויות של פיתוח כיוון שקיימת יכולת החלטה מוקדמת יותר לגבי המשך הפיתוח של הפרוייקט. לא בטוחה שחברות גדולות היו עושות את זה באותה תדירות שחברות קטנות נוטות לעשות את הניתוחים האלו ."
אתם מדברים על תרופה שהיתה בשלבי ניסוי מתקדמים והניסוי הופסק
"היתה לנו תרופה בשלב II/III, לסכיזופרניה, והודענו שהניסוי לא ישיג את התוצאות הקליניות המצופות ממנו, ולכן החלטנו להפסיק את הניסוי בתרופה הזו. הקמנו ועדה חיצונית כדי לבדוק את נתוני הביניים של הניסוי, והוועדה קבעה שיהיה צורך לגייס הרבה יותר חולים מהמתוכנן בכדי להשיג מובהקות סטטיסטית בין התרופה הזו, לתרופת הביקורת. אנחנו עדיין בודקים את הנתונים. הניסוי היה "עיוור", לא ידענו איזה חולים טופלו בתרופה שלנו ואילו טופלו בתרופת ביקורת. החלטנו לעצור את הניסוי, וממש בימים אלה מסתיים הניתוח של התוצאות, ואנחנו נדע סופית אם יש או אין משהו בתרופה. אולם לפי תוצאות הביניים לא נראה שהתוצאות הסופיות תהיינה משמעותיות.
זו דוגמה אחת ליתרון שלנו כחברה קטנה על-פני חברות גדולות."
בעצם החברות הגדולות לא ששות להיכנס לפיתוח של תרופות שלא בהכרח מיועדות לשוק גדול, או לא בהכרח בולטות, וכשמגיעות חברות שמנסות מזלן בתרופות שהן פחות בפוקוס של החברות הגדולות, במידה והיתה התקדמות בשלבי הפיתוח, אז הן נכנסות לתמונה
"בעצם סימביוזה של החברות הקטנות מתקיימת כל הזמן לצד החברות הגדולות. החברות הגדולות מסתכלות על החברות הקטנות יותר, ודווקא החברות הקטנות לא פעם הן מנוע הצמיחה של התעשייה כולה.
בשנתיים האחרונות לא מעט חברות גדולות הוציאו את השלבים הפרה-קליניים החוצה לאאוטסורסינג. החברות הגדולות מצוינות במהלכי תפעול גדולים, בשיווק מצוין. הן פחות טובות ביצירתיות. הן גם שונאות סיכון, ומוכנות להשקיע הרבה יותר כסף כדי לקבל פרויקטים בשלבים מתקדמים יותר. בחברות הגדולות, רוב התרופות שנמצאות בצנרת, הן תרופות שפותחו על-ידי חברות אחרות. הן בד"כ לא ייכנסו לפרוייקטים בשלבים מוקדמים כשהסיכון גבוה יותר."
לרוב המשקיעים בישראל שמתעסקים בשוק יש מחסום של ידע שמפחיד אותם, בין אם מדובר על מוסדיים ובין מדובר במשקיעים פרטיים. מה יכולה חברה כמו ביוליין לעשות כדי להוריד את פערי הידע בין מי שמנתב את הכסף לבין מי שמייצר את המידע, קרי החברות עצמן?
"בסופו של יום התחום הוא תחום של מדע. בארה"ב למשל, רוב המשקיעים המוסדיים בתעשייה הזו הם מומחים, רופאים, אנשי מדעי החיים. ברוב הפגישות בארה"ב עם משקעים, הצד השני מבין במדע לא פחות טוב מאתנו. בתחום הזה או שאתה מבין או שלא.
יש מקום למצוא פתרון אבל הוא צריך להגיע דרך הבורסה, דרך אנליסטים. הפתרון לא יכול לבוא רק מהחברות.
אנחנו גם נפגשים עם משקיעים, מעבירים מצגות, מסבירים. בכל אינטראקציה כזו משפרים את ההבנה לגבי הפעילות של החברה, אבל זה לא מספיק."
למרות העניין הרב שתחום הביומד מרכז סביבו, בשוק קרנות הנאמנות יש רק שתי קרנות שמתמחות בהשקעה בביומד, ונסקרות בגיליון אוקטובר של FUNDER. מורכבות ההשקעה מחד, והתנודתיות הרבה מאידך, מדירים את המשקיעים מאפיק זה, למרות היתרון שיש בהשקעה דרך קרנות נאמנות לתחום.
ניתן לומר בהקשר הזה שהבורסה מתכוונת להשיק קורס בן 8 מפגשים להכשרה לאנליזה בתחום הפארמה. הקורס יתקיים בדצמבר, ויהיה ללא עלות מצד משתתפי הקורס.
בואו נעבור לפרויקטים שהכי קרובים למימוש, שלגביהם צריכים המשקיעים לתת תשומת לב.
"המולקולה הראשונה היא BL-1040, זהו חומר שניתן לחולי לב שנועד להקטין או למזער את השינויים שעובר הלב לאחר התקף לב. הפרוייקט הזה נמצא כבר אצל חברת IKARIA, שהיא השותפה שלנו. זו חברה שעוסקת בתחום הטיפול הנמרץ, ופונה לאותם לקוחות שאליהם המוצר שלנו יצטרך להגיע, לבתי חולים שלהם חדרי צנתור שפותחים את החסימות בעקבות התקף לב. כיום הפתרונות הם מסתכמים בעיקר בפתיחת העורק החסום, הכנסת סטנט בכדי למנוע סגירה חוזרת של העורק, ומתן של מדללי דם כדי לנסות ולמנוע הישנות של התקף לב. העניין הוא שאם דם לא מגיע לאזור בלב למשך שעתיים-שלוש, ייווצר אזור מת בלב, ובהמשך הדרך תיווצר בלב צלקת. המוצר שלנו ניתן תוך כדי הצנתור, הוא מוזרק לעורק שהיה חסום קודם לכן, הוא מגיע ללב, הופך להיות ג'ל, בגלל שינויים שמתרחשים באזור שנפגע, והוא נותן תמיכה מכנית, כמו גבס ליד שבורה, והג'ל עוזר לצמצום הנזק ללב. הוא גם יכול למנוע התפתחות של אי ספיקת לב, כי הלב המצולק עובד קשה יותר, מה שמעלה את הסיכוי לאי ספיקת לב.
אנחנו ביקשנו וקיבלנו אישור מה-FDA לפיתוח במסלול של מכשיר (device), ולא כתרופה (drug), שכן המוצר נותן תמיכה מכנית, שמסייעת לריפוי, והריפוי עצמו נעשה ע"י הגוף. גם הרשויות האירופאיות אישרו את הפיתוח במסלול של מכשיר. וכרגע זה פרוייקט בניסוי של מעל 300 חולים ב-53 מרכזים בעולם. זהו ניסוי לצורך קבלת אישורCE לשוק האירופאי. כשהניסוי יסתיים, יגיע תיאורטית שלב התחלת המכירות באירופה, כשבארה"ב יידרש ניסוי לשוק המקומי גם כן.
בהסכם עם IKARIA אנחנו זכאים ל-11-15% תמלוגים, ויש גם תשלומים לפי אבני דרך של עד 282.5 מיליון דולר; אבני הדרך הן בחלקן פיתוחיות, בחלקן רגולטוריות ובחלקן תלויות במכירות."
"מוצר נוסף שלנו הוא BL-8040, שנמצא בניסוי שלב II. המוצר מטפל ב-AML, שזה סוג של לוקמיה שהכי נפוץ אצל מבוגרים, מחלה שבשלושת העשורים האחרונים אין שום שיפור מבחינת שרידות החולים. מחלה קשה מאוד. אנחנו יודעים שכימותרפיה "מעלימה" את התאים הסרטנים, אבל בהמשך מגיעים תאים נוספים, שלא רואים בתחילת הדרך, והמחלה חוזרת באופן אגרסיבי יותר ברוב המקרים. התאים האלה הם בין השאר "מתחבאים" במח העצם, ולכן לא חשופים לכימותרפיה, הם נמצאים בסביבה "שנותנת להם הגנה". ה-BL-8040 יודעת לשנע את התאים ממח העצם לדם, ואז התאים הללו "רגישים" יותר לטיפול הכימותרפי. חוץ מזה למולקולה עצמה יש יכולת של הרג, כלומר התאים, בזכות המולקולה גם נחשפים לכימותרפיה וגם לפעילות ההרג של המולקולה עצמה. כרגע מתקיים ניסוי שרץ בארה"ב ב-3 מרכזים, ובישראל ב-5 מרכזים, ובודקים חולים שמטופלים רק ב-BL-8040 לבד וגם בקומבינציה עם כימותרפיה.
מבחינת השוק הפוטנציאלי של התרופה, כמובן זה תלוי איך היא תעבוד, אבל אנחנו מעריכים את השוק בכ- 600 ל-700 מיליון דולר.
"התרופה השלישית, BL-5010, היא שונה קצת במובן של הסיכון. זה נוזל שמסיר נגעי עור, ללא צורך בהתערבות כירורגית. כיום ניתן להסיר נגעי עור באמצעות חנקן נוזלי ועוד פתרונות, אבל כל הפתרונות, למעט כירורגיה, לא מאפשרים שום בדיקה של הרקמה. העניין הוא שפעמים רבות רוצים לשמר את נגע העור כדי לבחון האם מדובר ברקמה סרטנית, או פרה-סרטנית. כדי לעשות זאת יש צורך בהסרה כירורגית. המוצר שלנו, ה-BL-5010, שומר את הרקמה ללא צורך בהסרה כירורגית. ולא רק זה, הטיפול מסיר כמעט 97% מהנגעים, בעוד טיפולים אחרים, כמו חנקן נוזלי או לייזר מסירים כ-80% מהנגע.
בנוסף, יש למוצר גם יתרון קוסמטי, וזה חשוב בהסרת נגעים מהפנים למשל. בניסוי שאנחנו ערכנו חלק ממטרות הניסוי היו מידת שביעות הרצון מבחינה קוסמטי של הרופאים, וגם של החולים. באירופה המוצר מאושר למסלול של -Device. תוצאות הניסוי לצורך אישור CE צפויות לקראת אמצע 2014, ולאחר תהליך קבלת אישור ה-CE יחל שלב השיווק של המוצר.
יש כמה סוגים של נגעים שהמוצר יכול לטפל בהם, והפוטנציאל של המוצר, כתלות בנגעים השונים, הוא מאות מיליוני דולרים בשנה.
"המוצר האחרון, BL-7010, הוא מוצר בשלבים פרה-קליניים. זה מוצר לצליאק; להזכיר, מדובר במחלה שלא מאפשרת לחולה בה לאכול גלוטן. 1% מתוך האוכלוסיה סובל מצליאק. היום הפתרון לאוכלוסיה זו הוא להימנע מגלוטן. זה פתרון לא טריוויאלי, בטח לא לילדים, שזה השלב שבו המחלה לרוב מתגלה. יש חולים שגם אם הם בדיאטה ללא גלוטן, עדיין יש אצלם סימפטומים שקשורים למחלה, ואחת מהתופעות המדאיגות של המחלה היא העליה בשכיחות הסרטן אצל חלק מהחולים.
לאור זאת אנו חושבים שיש פוטנציאל גדול למוצר. היום יש רק שלושה מוצרים בשלבי פיתוח קליני לתחום זה. לא מזמן חברה בשם Alvine התקשרה עם AbbVie (חטיבת התרופות של אבוט) בעסקת אופציה, שרק על האופציה בלבד שילמה AbbVie 70 מיליון דולר . אנחנו בתרופה הזו מתחילים בניסוי קליני בפינלנד עוד מעט. עוד מוקדם לדבר על הגעה של המוצר לשוק.
היה גם דיבור על פיתוח לצהבת נגיפית
המוצר BL-8020 נמצא בניסוי קליני שלב II בצרפת. שוק הצהבת עבר לא מעט תהפוכות בשנתיים האחרונות, ולדעתנו השוק לא ייסגר עם הגעת התרופות החדשות לשוק. היתרון של המוצר שלנו הוא שהוא עובד על התאים של המאכסן, וזה חשוב כי הווירוס משתמש בתאים אנושיים לצורך השכפול שלו. מנגנון הפעולה הייחודי הזה מאפשר לתרופה שלנו לעבוד בשילוב תרופות קיימות בשוק או תרופות שעדין בפיתוח. חוץ מזה, תרופה נוספת שלנו לטיפול בצהבת נגיפית מוסחרה בשלב פרה-קליני בהסכם רישוי ופיתוח עם חברת התרופות המובילה בתחום מחלות הכבד בסין, CTTQ.
שאלה כללית, שקשורה לתעשיית הביומד, מסתכלים על ביוליין, עם המון תרופות בצנרת, ולעומתה חברת הפארמה הגדולה בארץ, טבע, איך אתם רואים את מצבה
מבלי להתייחס לטבע עצמה, אנחנו רואים חברות פארמה שמשקיעות מיליארדים במחקר ופיתוח, ולעומת זאת התפוקה מההשקעה הזו היא של פחות ופחות מוצרים שמגיעים לשוק; וזו מגמה מאוד ברורה שקיימת כבר לא מעט שנים. אחת הדרכים להתמודד עם תופעה זו היא מה שאנחנו בביוליין עושים – ריבוי של פרויקטים, לא רק במספרים, גם מבחינת היעדר קשר בין הפרויקטים. זה לא טריוויאלי לרוץ עם כמה פרויקטים, כי יש לזה גם השלכות. ואפילו שיש לנו מולקולות בפיתוח מתקדם, אנחנו ממשיכים להכניס עוד ועוד פרויקטים.
מה עם פריצה של ביוליין
אם לוקחים בחשבון שמוצר לוקח לו בין 10 ל-15 שנה להגיע לשוק, אז צריך הרבה אורך נשימה. המבחן האמיתי שלנו יהיה כשמוצר הראשון שלנו יגיע לשוק.
מאת: אודי אלוני ומשה מימון
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
