הסיוט הגדול ביותר של בעלי עסקים ישראלים רבים המצויים בחוב, הוא שיום אחד יתדפק על דלת ביתם גבר שרירי ומאיים, וידרוש מהם לשלם חוב מנופח, בשל צ'ק שחזר. אך מסתבר, שהעולם התחתון לא מחפש רק בעלי עסקים, אלא גם אזרחים תמימים עלולים ליפול תחת ציפורניו.
תלמידי מכללה ידועה לאמנות נדהמו לגלות, לפני מספר שנים, שבית הספר היוקרתי אליו נרשמו, הודיע במפתיע כי לא יפתח את שנת הלימודים.
בתקשורת דווח כי התדהמה הפכה לזעם, כאשר לרבים מהתלמידים הוברר, כי הנהלת בית הספר העבירה את הצ'קים אותם הפקידו לתשלום שכר הלימוד – אל גופים מהשוק האפור המתמחים בנכיון צ'קים.
מקרה אחר ארע, כאשר פנקס צ'קים של תושב חולון, מפונה מגוש קטיף, נגנב על ידי אחד הפועלים שביצע את ההעברה, והאיש החל לזכות לביקורים מאיימים מנושים, אשר קיבלו צ'קים שלו תמורת מוצרים ושירותים.
לדברי עו"ד קיידנוב, ברוב המקרים של גבייה שלא כדין על סמך צ'קים, הדבר נעשה מפני שבעלי החשבון לא טרחו לבצע מספר צעדי מנע חשובים.
כמו כן, לדבריו, גם אם צ'ק שלכם התגלגל לידיהם של נושים, יש דרכים נכונות להתמודד עם הסיטואציה, בדרכים חוקיות ויעילות.
מה עושים אם גורילות של העולם התחתון מתדפקות לכם על הדלת? בכתבה הבאה.
מקרהו של י', תושב חולון, חקלאי ובעל משפחה ממפוניי גוש קטיף, הינה דוגמא, כיצד התנהלות תמימה ושומרת חוק, העלולה להפוך בלי משים, לשואה כלכלית, ולתהום חובות חסרת תחתית.
האיש שכח להשמיד פנקס צ'קים ישן, ללא קרוס, שהיה שייך לחשבון בנק שכבר נסגר. לדבריו, אחד מהפועלים של החברה הקבלנית, אשר פינתה את חפציו, נטל את פנקס הצ'קים, והחל לרכוש באמצעותם סחורות רבות. כעבור מספר חודשים החלו להתדפק על דלתו של המפונה מספר רב של בעלי עסקים זועמים, שביקשו לקבל את כספם. כל הסבריו על אובדן פנקס הצ'קים לא הועילו. הנושים פתחו נגד המפונה במספר רב של הליכים בהוצאה לפועל, וכעבור מספר חודשים לא נותרה לו ברירה, והוא נאלץ לעבור הליך של הסדר חובות וכינוס נכסים – ממנו יצא רק כעבור מספר שנים מסוייטות.
המכללה קרסה – התלמידים נכנסו ללחץ
בשנת 2006, דיווחה מירב יודלביץ', כתבת אתר Ynet - על המשבר שפרץ בבית הספר 'קמרה אובסקורה' באלה המילים:
"מחריף המשבר ב"קמרה אובסקורה: צ'קים שנתנו תלמידים בעבור שכר הלימוד לשנה הבאה הועברו על ידי בית הספר, המצוי בחובות כבדים, לחברות לניכיון צ'קים בתמורה למזומן, כדי להמשיך בפעילות השוטפת. תלמידים שהחליטו למשוך את המקדמות שנתנו בעקבות הפרסומים האחרונים בתקשורת על מצב בית הספר, קיבלו מכתבים מעורכי הדין של החברות, המתריעים כי ינקטו נגדם בהליכים משפטיים ובהם הוצאה לפועל ועיקולים".
סטודנט צוטט בכתבה אומר: "...שילמתי 8,640 שקל על חשבון השנה הבאה בצ'קים דחויים. איך שהתחיל הבלגאן והתעוררו סימני השאלה לגבי המשך פעילותו של ביה"ס, הפקידה בסניף הבנק שלי ייעצה לי לבטל את הצ'ק הראשון שהעברתי ולראות מה קורה. זה בדיוק מה שעשיתי ואז הגיע מכתב רשמי מחברה שהציגה את עצמה כחברה לייעוץ עסקי שעוסקת בניכיון צ'קים. הסתבר לי שהכסף שיורד מהחשבון שלי הולך לחשבון שלהם. מכיוון שלא כתבתי על הצ'ק למוטב בלבד הסבירו לי שאין לי ברירה אלא להסדיר את התשלום. עכשיו אני מחכה שהצ'קים ירדו בכל חודש. במקום לשלם ללימודים אני מוצא את עצמי משלם לחברת גבייה שמחזיקה בכתובת שלי".
לדברי עו"ד קיידנוב, בית הספר 'קמרה אובסקורה' התאושש לאחר הכתבה, הועבר לידיים פרטיות, ופיצה את כל התלמידים שנפגעו מהגבייה - אך הסיפור שלו יכול לשמש לקח לישראלים רבים.
לדבריו, כאשר ספק שירות או מוצר, מציע הנחה, תמורת צ'ק הנקי מ'קרוס' (סימון ל'מוטב בלבד') הדבר אמור להדליק אצל הלקוח נורות אזהרה מהבהבות. "למעשה, כאשר צ'ק עובר לצד שלישי, ללא קרוס, אותו צד שלישי זכאי לקבלת מלוא כספו, אם קיבל את הצ'ק לידיו כדין, ובתום לב" אומר עו"ד קיידנוב.
"העולם התחתון תר אחר חייבים"
לדברי עו"ד קיידנוב מעורבותם של גורמים פליליים ואנשי העולם התחתון בגביית צ'קים חוזרים מוכרת ללא מעט ישראלים, והיא אינה סימפטית, בלשון המעטה. עו"ד קיידנוב מזהיר כי שלא לפנות לעזרת העולם התחתון. "תשלומי החובות אולי יגיעו אליכם מהר יותר, אבל כיוון שהכלים אינם כשרים והמעשים פליליים, הדבר עלול בסופו של דבר לפגוע ב"זוכה" עצמו. חשוב לזכור כי הקערה עלולה להתהפך על פיה והעבריין שממנו הזמנתם את ה"עבודה" ו"טיפל" בעניינכם יכול מאוחר יותר ל"התלבש" גם עליכם, ולסחוט אתכם בלי כל סנטימנטים.
יחד עם זאת, גם אם אתם דוחים מכל וכל מעורבות בריונית בחייכם, עדיין קיימים לא מעט מקרים שבהם אנשים רבים שביטלו צ'קים, או חזרו להם צ'קים בשל חריגה ממסגרת האשראי בבנק, נתקלים בנסיונות גבייה מטעם השוק השחור ועברייניו. איך זה קורה?
עו"ד קיידנוב מסביר כי אותו צד שלישי שקיבל את הצ'ק לידיו, עלול להיות עבריין שלא בוחל במדיניות הפחדה אלימה כנגד חייבים וכך ביקור שלו על סף דלתו של חייב עלול להסתיים לא רק בהשבת החוב המקורי כפי שהופיע על הצ'ק אלא בנוסף בריבית דריבית. "אמנם מותר לבקש מחייב לפרוע את חובו", אומר עו"ד קיידנוב, "אך יש לזכור כי סחיטה באיומים היא עבירה פלילית".
לדברי עו"ד קיידנוב, רוב הבריות ישלמו את הכסף מיד אל מול איומי ה"גורילות" שהגיעו עד פתח ביתם כדי לגבות את החוב ואף יוותרו על הגשת תלונה במשטרה מחשש לשלומם ולשלום בני משפחתם.
הבעיה, שתשלום כספים עליהם לא ניתנה לבעלי הצ'ק כל תמורה, עלול לגרור את רוב המשפחות בישראל לחובות, אשר יכוסו על ידי הלוואות, לעיתים רב בשוק האפור – ומשם הדרך להסתבכות אמיתית עם העולם התחתון – קצרה.
מה עושים?
לדברי עו"ד קיידנוב, אדם חייב לכסות כל צ'ק שניתן בשמו, אלא אם כן השירות או המוצר שהצ'ק ניתן עבורם, לא סופק לו, קל וחומר, אם הצ'ק התגלגל לצד שלישי, כתוצאה ממעשה מרמה או עוקץ.
במקרים כאלה, המקום לבירור המחלוקת על תשלום הצ'ק נותרה מערכת המשפט, ובראש ובראשונה – ההוצאה לפועל. לדברי עו"ד קיידנו, במקרים שכאלה, על בעל הצ'ק להפנות את הנושה אל ההוצאה לפועל, וכאשר זה יגיש את צ'ק לביצוע - על החייב לא לחשוש, ולהגיש התנגדות לביצוע שטר. לדבריו, במהלך הדיון שיתנהל מול רשמי ההוצאה לפועל, על בעל הצ'ק להביא כמה שיותר ראיות לכך שהצ'ק לא ניתן כדין, והאוחז בו – אינו אוחז בו כשורה.
לדברי עו"ד קיידנוב, אם הגורמים שאוחזים בצ'ק מגיעים מהעולם התחתון, אסור לאבד עשתונות. "על פי רוב, אותם גורמים יסתפקו בפעם הראשונה בביקור מאיים, אך לא ינקטו באלימות" אומר עו"ד קיידנוב. במקרה שכזה מומלץ לפנות כמה שיותר מהר לתחנת המשטרה הסמוכה לביתכם ולהגיש תלונה על איומים. כמו כן, ממליץ עו"ד קיידנוב, לרשת את הכניסה לבית, ואת הדירה עצמה במצלמות במעגל סגור, על מנת להרתיע את הגובים, וכמו כן, כדי להשתמש בצילומים כראיות לאיומים עליכם.
"טיפול המשטרה באיומים והטרדות של גורמים מהעולם התחתון הפך בשנים האחרונות ליעיל ביותר, ותיעוד המקרים עלול להרתיע מאד את העבריינים" אומר עו"ד קיידנוב. מעבר לכך, קיימים מספר צעדי מנע, שעשויים למנוע את התרחשות המקרים שפורטו בכתבה:
בשום אופן אל תסכימו לקבל לידיכם פנקס צ'קים מהבנק ללא חותמת קרוס מוטבעת עם הכיתוב 'למוטב בלבד' על כל צ'ק וצ'ק.אל תסכימו לעולם לשלם כספים עם צ'קים שאין עליהם חותמת 'קרוס' ובה המילים ל'מוטב בלבד' – גם לא בתמורה להנחה משמעותית.
השמידו את כל פנקסי הצ'קים מהחשבונות הסגורים, גרסו אותם עד דק, או שרפו אותם.
השתדלו לפזר כמה שפחות צ'קים. כרטיס אשראי והעברה בנקאית הן דרכים בטוחות בהרבה לביצוע תשלומים – ועלותן לא יקרה יותר מכתיבת צ'ק.
אל תתמהמהו, וכל חשד שמתעורר בכם, שמא מישהו עושה שימוש בצ'קים שלכם שלא כדין – פנו למשטרה והגישו תלונה. במקרים כאלה, ככל שהתלונה מוקדמת, כך תוכלו להוכיח שפעלתם בתום לב, וכך גם תאפשרו למשטרה לעצור את המאיימים עליכם, לפני שאלה יינקטו בפעולות אלימות.
לעו"ד דב קיידנוב ידע רב וניסיון מוכח בתביעות אזרחיות ומנהליות, ליטיגציה, הקמה ופירוק חברות, עריכת הסכמי מכר במקרקעין, הליכי ההוצאה לפועל ופשיטת רגל, ועוד.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

עוד דב קיידנוב