שלמה מאיר
אדם כהן
29/10/2013
שלמה מאיר:"התנהלנו כמו רפובליקת בננות"
מדד ת"א נפט וגז עלה השבוע (20-24.10) 3.2% ומתחילת השנה עלה ב – 11%. המנוע המרכזי לעלייה היה ביטול הבקשה של בג"צ להעביר את ההחלטה על גובה היצוא של גז ממאגר לוויתן לכנסת. החלטה שאמורה להעניק חופש רחב יותר גם לבעלי המניות של שאר המאגרים. החלטה זו קברה עמוק באדמה את האכזבה של המשקיעים מחברת שמן שהודיעה על סיום חיפוש אחר נפט ללא תוצאות משמעותיות.
אז לאן פונה שוק חיפושי הגז הלאה? אחד מהדמויות המרכזיות בשוק קרנות הנאמנות שמזוהה עם תחום הנפט והגז המקומי הוא שלמה מאיר מנהל ההשקעות של קרנות די.בי.אם בית השקעות, שמנהל הקרן שלהן הוא מגדל קרנות נאמנות. למרות החדשות האחרונות הטובות בתחום ועליות השערים האחרונות, לשלמה מאיר יש בטן מלאה על התנהלות המדינה בתחום ומה יש לו לומר על אכזבת שמן? הראיון:
שלמה, למה היה כל כך קשה להגיע לנקודה יהיה ניתן לייצא את הגז?
כדאי לזכור, כל ענף הגז והנפט הוא ענף עוד בחיתוליו. ישנם חבלי לידה קשים שכוללים רגולציה לא קלה עד שנגיע ליעד שבו הגז ישרת אותנו באופן אופטימאלי. כל זה לא מתרץ את האופן שבו התנהלו עד עכשיו שבעיקר מזכיר רפובליקת בננות. זה מתחיל מהתמלוגים שנקבעו מראש לחברות המחפשות ולאחר הגילוי הממשלה החליטה לשנות אותם (לקחי ועדת שישינסקי א.כ.). אחרי ועדת שישינסקי, הגיע ועדת צמח שהחלה לדון בייצוא הגז. לכל ועדה לקח זמן להתכנס ולאחר ההתכנסות היה צורך של כמה חודשים נוספים של הסקת מסקנות. לכן לאחר כמה שנים, הממשלה החליטה על חלוקה של 60% לשימוש עצמי ו- 40% ליצוא ובזמן הזה, לחלק מהמשקיעים קצה הסבלנות. הסיפור הזה מבחוץ נראה לא טוב וחובבני ומגדילה את אי הודאות בתחום.
מה אתה חושב על ההחלטה של בית המשפט על אי התערבות הכנסת בהחלטת ייצוא הגז?
ההחלטה היא טובה משום שהיא החלטה של פשרה. במצב הפחות טוב, היו יכולים להסתמך על מסקנות ועדת צמח, שיצאה מנקודת הנחה שעוד שלושים שנה נגיע לנקודה שבה לא נותר עוד גז טבעי בישראל. החלטה זו מופרכת לדעתי משום שקשה מאוד לחזות שלושים שנה קדימה. כבר היום אנחנו רואים התפתחות מהירה בכל הנוגע למדע הפקת האנרגיה בתחומים האלטרנטיביים כמו רוח, מים ועוד. לטעמי, עדיף למכור את הגז כל עוד הוא מהווה חלק מהותי מתחום הפקת האנרגיה מסביב לעולם.
על אכזבת שמן: אני מאמין שכל החברות שנכשלו בקידוחים, לקחו חברות אקספולרציה מהשורה השלישית
האם יש אי ודאות נוספת בתחום?
בודאי, לעיתים אי ודאות יוצרת אי ודאות נוספת. הדוגמה לכך היא החתימה על הסכם הבנות עם החברה האוסטרלית וודסייד על הזרמת הגז. החברה סירבה לחתום על עסקה עד שלא ידעה בוודאות שניתן לייצא את הגז. בנתיים עד שהעשן פוזר, הגיעו הצעות נוספות מחברות בטורקיה ואוסטריה. למשל ההצעה של הטורקים לבנות צינור גז לטורקיה במימון טורקי, היא הצעה קוסמת ורווחית לגז בלוויתן, כך שהמרוץ עוד פתוח. אבל נראה כרגע שוודסייד היא הנפגעת העיקרית מהפכפכות הישראלית.
מה אתה חושב על התמחור הנוכחי של חברות החיפוש בשוק המניות הישראלי?
הנגזרת של תמחור חברות הגז והנפט היא נגזרת של תמחור חברת ישראמקו וקידוח תמר. ישראמקו אינה משקיעה בקידוחים נוספים והיא מעיין מדד לכיצד ייראו שאר חברות החיפוש בעתיד לבוא. אבל כרגע, יש לכמה חברות חיפוש עוד אפסייד משמעותי במחיר. לוויתן נשארה הקידוח המעניין ביותר, כי אפשר עדיין להאמין שיום יבוא ונוציא מהמאגר הזה נפט והוא אינו מתומחר כלל. צריך לזכור גם שנובל מחפשת שם והמקצועיות של החברה הזו מוכחת. אם יהיו אינקדציות חיוביות, התמחור של מאגר לוויתן יעלה משמעותית.
חוץ מזה, האפשרות של רציו לחתום על הסכם הולכת גז מהמאגר אל טורקיה במימון חברה טורקית וייצוא לירדן, רק רומזות לנו על פוטנציאל ההשקעה שנקרא רציו ולדעתנו יש שם אפסייד של 30-40%. עלייה בתמחור של רציו, ימשוך גם את מחיר אבנר ודלק קידוחים למעלה.
לא תמיד יש בשורות טובות. מה אתה אומר על אכזבת שמן?
קידוח שמן היה מבטיח והיה אמור להיות מצפן של קידוחי הנפט העתידיים. במידה והתוצאות היו חיוביות הוא היה מעניק לשאר החברות בים התיכון רוח גבית חזקה. מאז הגילוי המאכזב, שאר החברות נכנסו לקיפאון. לא ברור כל כך למה, הרי חווינו כבר גם כישלונות בשרה ומירה. אני מאמין שכל החברות שנכשלו בקידוחים, לקחו חברות אקספולרציה מהשורה השלישית. הם חיפשו חברות עם עלות תמחור נמוכה וזה פגע בהם, כי אין להן יכולות חיפוש כמו לחברות הגדולות. אולי אם שאר החברות המקומיות היו משתמשות בנובל אנרג'י לקידוחים, גם הן היו מצליחות למצוא נפט.
אילו מאגרים נותרו עוד מעניינים?
שותפות מעניינת היא הזדמנות ישראלית- שני הזיכיונות נראים כזיכיונות מבטיחים. הם עדין לא קודחים אבל בעלי קופת מזומנים שמגיע לכמעט פי 2 מהשווי שוק שלה.
שלמה מאיר הינו בעלים ומנהל השקעות בדי בי אם בית השקעות. בית ההשקעות מנהל השקעות בקרן גז ונפט ישראלית בשם: די בי אם גז ונפט, שמנהל הקרן שלהן הוא מגדל קרנות נאמנות.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
מדד ת"א נפט וגז עלה השבוע (20-24.10) 3.2% ומתחילת השנה עלה ב – 11%. המנוע המרכזי לעלייה היה ביטול הבקשה של בג"צ להעביר את ההחלטה על גובה היצוא של גז ממאגר לוויתן לכנסת. החלטה שאמורה להעניק חופש רחב יותר גם לבעלי המניות של שאר המאגרים. החלטה זו קברה עמוק באדמה את האכזבה של המשקיעים מחברת שמן שהודיעה על סיום חיפוש אחר נפט ללא תוצאות משמעותיות.
אז לאן פונה שוק חיפושי הגז הלאה? אחד מהדמויות המרכזיות בשוק קרנות הנאמנות שמזוהה עם תחום הנפט והגז המקומי הוא שלמה מאיר מנהל ההשקעות של קרנות די.בי.אם בית השקעות, שמנהל הקרן שלהן הוא מגדל קרנות נאמנות. למרות החדשות האחרונות הטובות בתחום ועליות השערים האחרונות, לשלמה מאיר יש בטן מלאה על התנהלות המדינה בתחום ומה יש לו לומר על אכזבת שמן? הראיון:
שלמה, למה היה כל כך קשה להגיע לנקודה יהיה ניתן לייצא את הגז?
כדאי לזכור, כל ענף הגז והנפט הוא ענף עוד בחיתוליו. ישנם חבלי לידה קשים שכוללים רגולציה לא קלה עד שנגיע ליעד שבו הגז ישרת אותנו באופן אופטימאלי. כל זה לא מתרץ את האופן שבו התנהלו עד עכשיו שבעיקר מזכיר רפובליקת בננות. זה מתחיל מהתמלוגים שנקבעו מראש לחברות המחפשות ולאחר הגילוי הממשלה החליטה לשנות אותם (לקחי ועדת שישינסקי א.כ.). אחרי ועדת שישינסקי, הגיע ועדת צמח שהחלה לדון בייצוא הגז. לכל ועדה לקח זמן להתכנס ולאחר ההתכנסות היה צורך של כמה חודשים נוספים של הסקת מסקנות. לכן לאחר כמה שנים, הממשלה החליטה על חלוקה של 60% לשימוש עצמי ו- 40% ליצוא ובזמן הזה, לחלק מהמשקיעים קצה הסבלנות. הסיפור הזה מבחוץ נראה לא טוב וחובבני ומגדילה את אי הודאות בתחום.
מה אתה חושב על ההחלטה של בית המשפט על אי התערבות הכנסת בהחלטת ייצוא הגז?
ההחלטה היא טובה משום שהיא החלטה של פשרה. במצב הפחות טוב, היו יכולים להסתמך על מסקנות ועדת צמח, שיצאה מנקודת הנחה שעוד שלושים שנה נגיע לנקודה שבה לא נותר עוד גז טבעי בישראל. החלטה זו מופרכת לדעתי משום שקשה מאוד לחזות שלושים שנה קדימה. כבר היום אנחנו רואים התפתחות מהירה בכל הנוגע למדע הפקת האנרגיה בתחומים האלטרנטיביים כמו רוח, מים ועוד. לטעמי, עדיף למכור את הגז כל עוד הוא מהווה חלק מהותי מתחום הפקת האנרגיה מסביב לעולם.
על אכזבת שמן: אני מאמין שכל החברות שנכשלו בקידוחים, לקחו חברות אקספולרציה מהשורה השלישית
האם יש אי ודאות נוספת בתחום?
בודאי, לעיתים אי ודאות יוצרת אי ודאות נוספת. הדוגמה לכך היא החתימה על הסכם הבנות עם החברה האוסטרלית וודסייד על הזרמת הגז. החברה סירבה לחתום על עסקה עד שלא ידעה בוודאות שניתן לייצא את הגז. בנתיים עד שהעשן פוזר, הגיעו הצעות נוספות מחברות בטורקיה ואוסטריה. למשל ההצעה של הטורקים לבנות צינור גז לטורקיה במימון טורקי, היא הצעה קוסמת ורווחית לגז בלוויתן, כך שהמרוץ עוד פתוח. אבל נראה כרגע שוודסייד היא הנפגעת העיקרית מהפכפכות הישראלית.
מה אתה חושב על התמחור הנוכחי של חברות החיפוש בשוק המניות הישראלי?
הנגזרת של תמחור חברות הגז והנפט היא נגזרת של תמחור חברת ישראמקו וקידוח תמר. ישראמקו אינה משקיעה בקידוחים נוספים והיא מעיין מדד לכיצד ייראו שאר חברות החיפוש בעתיד לבוא. אבל כרגע, יש לכמה חברות חיפוש עוד אפסייד משמעותי במחיר. לוויתן נשארה הקידוח המעניין ביותר, כי אפשר עדיין להאמין שיום יבוא ונוציא מהמאגר הזה נפט והוא אינו מתומחר כלל. צריך לזכור גם שנובל מחפשת שם והמקצועיות של החברה הזו מוכחת. אם יהיו אינקדציות חיוביות, התמחור של מאגר לוויתן יעלה משמעותית.
חוץ מזה, האפשרות של רציו לחתום על הסכם הולכת גז מהמאגר אל טורקיה במימון חברה טורקית וייצוא לירדן, רק רומזות לנו על פוטנציאל ההשקעה שנקרא רציו ולדעתנו יש שם אפסייד של 30-40%. עלייה בתמחור של רציו, ימשוך גם את מחיר אבנר ודלק קידוחים למעלה.
לא תמיד יש בשורות טובות. מה אתה אומר על אכזבת שמן?
קידוח שמן היה מבטיח והיה אמור להיות מצפן של קידוחי הנפט העתידיים. במידה והתוצאות היו חיוביות הוא היה מעניק לשאר החברות בים התיכון רוח גבית חזקה. מאז הגילוי המאכזב, שאר החברות נכנסו לקיפאון. לא ברור כל כך למה, הרי חווינו כבר גם כישלונות בשרה ומירה. אני מאמין שכל החברות שנכשלו בקידוחים, לקחו חברות אקספולרציה מהשורה השלישית. הם חיפשו חברות עם עלות תמחור נמוכה וזה פגע בהם, כי אין להן יכולות חיפוש כמו לחברות הגדולות. אולי אם שאר החברות המקומיות היו משתמשות בנובל אנרג'י לקידוחים, גם הן היו מצליחות למצוא נפט.
אילו מאגרים נותרו עוד מעניינים?
שותפות מעניינת היא הזדמנות ישראלית- שני הזיכיונות נראים כזיכיונות מבטיחים. הם עדין לא קודחים אבל בעלי קופת מזומנים שמגיע לכמעט פי 2 מהשווי שוק שלה.
שלמה מאיר הינו בעלים ומנהל השקעות בדי בי אם בית השקעות. בית ההשקעות מנהל השקעות בקרן גז ונפט ישראלית בשם: די בי אם גז ונפט, שמנהל הקרן שלהן הוא מגדל קרנות נאמנות.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
