עוד גיל קראוס
עידו אסייג
31/10/2013
אתמול (29/10) פורסמה ידיעה בתקשורת (יונתן הללי, מעריב) כי סגנית נשיא בית המשפט השלום בחיפה, כבוד השופטת אורית קנטור, גזרה על מורה בת 54, שהורשעה במעשה מגונה ובניסיון לבעילת קטינה בהסכמה, עונש של שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. כמו כן, המורה תעבור טיפול ייעודי לעברייני מין.
בגזר הדין ציינה השופטת כי על פי תסקירי הרווחה, התלמידה עברה פגיעה נפשית, והתפתחותה המינית נפגעה כתוצאה מהפרשה.
לדברי כתב מעריב, גזר הדין המקל עורר סערה בבית המשפט המחוזי. בשיקולי הענישה נלקח בחשבון כי המורשעת הינה אם חד הורית, ואם תישלח למאסר ממושך בתה בת ה-13 עלולה להיפגע.
לדברי עו"ד גיל קראוס, העוסק רבות בדיני נזיקין, גזר הדין המקל איננו סוף פסוק, וקורבנות של פגיעות מיניות עשויים להיפרע מתוקפיהם באמצעות תביעת פיצויים הנגררת מההליך הפלילי.
לדברי עו"ד קראוס, התלמידה יכולה לתבוע מהמורה הפוגעת פיצויים שיכולים להגיע למאות אלפים ואף למיליוני שקלים, תלוי במידת הנזק לצמיתות שנותר לה. לדבריו, ספק אם בית הספר ומשרד החינוך עשויים להיתבע גם הם, אלא אם כן יתברר כי הם פעלו לא כשורה, ומעשים דומים של המורה לא טופלו על ידי הממסד החינוכי.
על הפרשה ומשמעויותיה המשפטיות בכתבה הבאה.
במעריב ציטטו מכתב האישום, לפיו הנאשמת עבדה כמורה כ-18 שנה בבית הספר, אותו עזבה בעקבות האירועים. בין השנים 2004-2006, הייתה הנאשמת מורה מחנכת בכיתות ה'-ו' בהן למדה הילדה. לאחר סיום לימודיה של הילדה בבית הספר, נשמר הקשר בין השתיים תחילה טלפונית ובשלב מאוחר יותר החלו להיפגש. במהלך השנים 2006-2010, בהם הייתה התלמידה לשעבר בת 13-17, ביצעה בה המורה מעשים מגונים חמורים.
בעיתון ציינו עוד שכיום המתלוננת הינה חיילת בשרות סדיר, כאשר הפרש הגילאים בינה לבין המורה עומד על 34 שנים. על פי תסקיר נפגעת עבירה, הפגיעות והנזקים הרגשיים והנפשיים שנגרמו לה עדיין ניכרים ועלולים להיות בלתי הפיכים. השופטת קנטור ציינה כי הנאשמת קיימה קשר מעוות עם התלמידה תוך פגיעה של ממש בנפשה ובהתפתחותה המינית.
האם לנערה ניתן לדרוש מהמורה פיצויים?
לדברי עו"ד גיל קראוס, התשובה חיובית בהחלט, והדרך שלה לקבל את הפיצויים תהיה יחסית קלה. לדבריו, קיים כלל משפטי שאומר כי הרשעה בפלילים נגררת לאזרחי. המשמעות היא שכאשר אדם הורשע בעבירה פלילית, ההרשעה שלו מהווה ראיה חותכת במסגרת הליך אזרחי, כך שבתביעה נזיקית האחריות תהיה די ברורה, אלא במקרים חריגים שבהם המורשע יצליח לסתור את ההרשעה. לדברי עו"ד קראוס, במידה והנפגעת תוכיח שנגרם לה נזק כלשהי, היא תוכל לקבל פיצוי מהמורה המורשעת.
האם ניתן לתבוע את בית הספר?
"רק אם ניתן יהיה להוכיח שישנה רשלנות מצד בית הספר וכי בית הספר יכול היה למנוע את המעשה, הוא עלול להיתבע לפיצויים" אומר עו"ד קראוס. לדבריו, אם יתברר שהנערה התלוננה בעבר בפני גורם מצד בית הספר או שבית הספר ידע מן העניין ולא עשה עם זה דבר, יהיה ניתן לתבוע גם את בית הספר, וכמו כן, אם סיפורים נוספים של ניצול תלמידים על ידי אותה מורה נפוצו, אך הממסד החינוכי התעלם מהם, או לא טיפל בהם כיאות – גם במקרה זה, הדבר הופך אותו לאחראי, וניתן להשית עליו פיצויים.
מה הנערה צריכה להוכיח בתביעה כזו? כיצד עושים את זה?
לדברי עו"ד קראוס, היות ואמיתות האירועים והאחריות למעשים כבר נקבעו בהליך הפלילי, הנפגעת תצטרך להוכיח את הנזק שנגרם לה בעקבות הפרשה. לדברי עו"ד קראוס, במקרים כגון אלה, הנזק בדרך כלל, הוא בתחום הנפשי. לדבריו, אם הנפגעת תוכיח שבעקבות המעשים האסורים נגרמה לה נכות נפשית, היא תוכל לקבל סכומי כסף ניכרים מהמורה.
לצורך כך יהיה עליה לצרף לתביעתה חוות דעת פסיכיאטר, אשר יקבע את שיעור הנכות הנפשית ממנה היא סובלת. מעבר לכך, אם תצרף אסמכתאות לגבי יתר הנזקים וההוצאות שנגרמו לה – היא תוכל לקבל גם פיצוי בגינם.
האם הנערה יכולה לדרוש גם פיצוי ממשרד החינוך?
לדברי עו"ד קראוס, תביעה נגד משרד החינוך תהיה רלוונטית רק אם קיימת רשלנות מצד המשרד במקרה זה. אם למשל משרד החינוך ידע או היה עליו לדעת שהמורה תקפה בעבר, או עשויה הייתה לתקוף, או שהייתה לה למשל היסטוריה פלילית כלשהי שלא נבדקה כראוי, אפשר יהיה לתבוע את משרד החינוך בטענה שהוא יכול היה למנוע את כל הפרשה המצערת.
עו"ד גיל קראוס, מומחה בתביעות לנזקי גוף לרבות תאונות דרכים, ביטוח לאומי, רשלנות רפואית ותביעות נזיקין
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
בגזר הדין ציינה השופטת כי על פי תסקירי הרווחה, התלמידה עברה פגיעה נפשית, והתפתחותה המינית נפגעה כתוצאה מהפרשה.
לדברי כתב מעריב, גזר הדין המקל עורר סערה בבית המשפט המחוזי. בשיקולי הענישה נלקח בחשבון כי המורשעת הינה אם חד הורית, ואם תישלח למאסר ממושך בתה בת ה-13 עלולה להיפגע.
לדברי עו"ד גיל קראוס, העוסק רבות בדיני נזיקין, גזר הדין המקל איננו סוף פסוק, וקורבנות של פגיעות מיניות עשויים להיפרע מתוקפיהם באמצעות תביעת פיצויים הנגררת מההליך הפלילי.
לדברי עו"ד קראוס, התלמידה יכולה לתבוע מהמורה הפוגעת פיצויים שיכולים להגיע למאות אלפים ואף למיליוני שקלים, תלוי במידת הנזק לצמיתות שנותר לה. לדבריו, ספק אם בית הספר ומשרד החינוך עשויים להיתבע גם הם, אלא אם כן יתברר כי הם פעלו לא כשורה, ומעשים דומים של המורה לא טופלו על ידי הממסד החינוכי.
על הפרשה ומשמעויותיה המשפטיות בכתבה הבאה.
במעריב ציטטו מכתב האישום, לפיו הנאשמת עבדה כמורה כ-18 שנה בבית הספר, אותו עזבה בעקבות האירועים. בין השנים 2004-2006, הייתה הנאשמת מורה מחנכת בכיתות ה'-ו' בהן למדה הילדה. לאחר סיום לימודיה של הילדה בבית הספר, נשמר הקשר בין השתיים תחילה טלפונית ובשלב מאוחר יותר החלו להיפגש. במהלך השנים 2006-2010, בהם הייתה התלמידה לשעבר בת 13-17, ביצעה בה המורה מעשים מגונים חמורים.
בעיתון ציינו עוד שכיום המתלוננת הינה חיילת בשרות סדיר, כאשר הפרש הגילאים בינה לבין המורה עומד על 34 שנים. על פי תסקיר נפגעת עבירה, הפגיעות והנזקים הרגשיים והנפשיים שנגרמו לה עדיין ניכרים ועלולים להיות בלתי הפיכים. השופטת קנטור ציינה כי הנאשמת קיימה קשר מעוות עם התלמידה תוך פגיעה של ממש בנפשה ובהתפתחותה המינית.
האם לנערה ניתן לדרוש מהמורה פיצויים?
לדברי עו"ד גיל קראוס, התשובה חיובית בהחלט, והדרך שלה לקבל את הפיצויים תהיה יחסית קלה. לדבריו, קיים כלל משפטי שאומר כי הרשעה בפלילים נגררת לאזרחי. המשמעות היא שכאשר אדם הורשע בעבירה פלילית, ההרשעה שלו מהווה ראיה חותכת במסגרת הליך אזרחי, כך שבתביעה נזיקית האחריות תהיה די ברורה, אלא במקרים חריגים שבהם המורשע יצליח לסתור את ההרשעה. לדברי עו"ד קראוס, במידה והנפגעת תוכיח שנגרם לה נזק כלשהי, היא תוכל לקבל פיצוי מהמורה המורשעת.
האם ניתן לתבוע את בית הספר?
"רק אם ניתן יהיה להוכיח שישנה רשלנות מצד בית הספר וכי בית הספר יכול היה למנוע את המעשה, הוא עלול להיתבע לפיצויים" אומר עו"ד קראוס. לדבריו, אם יתברר שהנערה התלוננה בעבר בפני גורם מצד בית הספר או שבית הספר ידע מן העניין ולא עשה עם זה דבר, יהיה ניתן לתבוע גם את בית הספר, וכמו כן, אם סיפורים נוספים של ניצול תלמידים על ידי אותה מורה נפוצו, אך הממסד החינוכי התעלם מהם, או לא טיפל בהם כיאות – גם במקרה זה, הדבר הופך אותו לאחראי, וניתן להשית עליו פיצויים.
מה הנערה צריכה להוכיח בתביעה כזו? כיצד עושים את זה?
לדברי עו"ד קראוס, היות ואמיתות האירועים והאחריות למעשים כבר נקבעו בהליך הפלילי, הנפגעת תצטרך להוכיח את הנזק שנגרם לה בעקבות הפרשה. לדברי עו"ד קראוס, במקרים כגון אלה, הנזק בדרך כלל, הוא בתחום הנפשי. לדבריו, אם הנפגעת תוכיח שבעקבות המעשים האסורים נגרמה לה נכות נפשית, היא תוכל לקבל סכומי כסף ניכרים מהמורה.
לצורך כך יהיה עליה לצרף לתביעתה חוות דעת פסיכיאטר, אשר יקבע את שיעור הנכות הנפשית ממנה היא סובלת. מעבר לכך, אם תצרף אסמכתאות לגבי יתר הנזקים וההוצאות שנגרמו לה – היא תוכל לקבל גם פיצוי בגינם.
האם הנערה יכולה לדרוש גם פיצוי ממשרד החינוך?
לדברי עו"ד קראוס, תביעה נגד משרד החינוך תהיה רלוונטית רק אם קיימת רשלנות מצד המשרד במקרה זה. אם למשל משרד החינוך ידע או היה עליו לדעת שהמורה תקפה בעבר, או עשויה הייתה לתקוף, או שהייתה לה למשל היסטוריה פלילית כלשהי שלא נבדקה כראוי, אפשר יהיה לתבוע את משרד החינוך בטענה שהוא יכול היה למנוע את כל הפרשה המצערת.
עו"ד גיל קראוס, מומחה בתביעות לנזקי גוף לרבות תאונות דרכים, ביטוח לאומי, רשלנות רפואית ותביעות נזיקין
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
