איך לוודא הכנסה בפרישה ?

 “Retiring in one thing being retired is something completely different”

פרישה זה דבר אחד אך לחיות בפרישה זה משהו אחר לגמרי

מסדרת "מי שמכין ביום שישי אוכל בשבת"

אין ספק שאחד האתגרים הגדולים של אזרחי ישראל ושל אנשי מקצוע בתחום הפיננסי – פנסיוני יהיה לבנות אסטרטגיה ברת קיימה (sustainable) של ייצור הכנסה בפרישה.

בארץ מקובל לחשוב שהפתרון ליצירת הכנסה "בטוחה" בפרישה הוא מקדם קצבה או המרת הצבירה בגיל פרישה לזרם הכנסות מובטח מחברת ביטוח (חוזה) או מקרן פנסיה (ערבות הדדית של החברים בקרן).

אך תכנון פרישה זה הרבה יותר מאשר לצבור נכסים ולהמיר אותם בלי לחשוב. מה שבטוח שבגיל פרישה אין חזרה לגיל צעיר וכל טעות שעשית בצבירת נכסים תשפיע באופן מוחלט על החיים שאתה הולך לחיות.

כמו כן החלטה שלך בגיל המשיכה (הגיל שבו אתה מפסיק לצבור נכסים ומתחיל למשוך אותם) היא לא פחות קריטית עבורך. המרה לקצבה בחברת ביטוח או בקרן פנסיה זו החלטה של "אל חזור". ברגע שהחלטת להמיר את הצבירה שלך אין לך אפשרות לחזור חזרה להיות בעל נכס פיננסי – התחלת להיות בעל זכות פיננסית.

זה לא שאני נגד המרת כסף לקצבה אלא אני בעד לבחון את כל האפשרויות במטרה שנוכל לחיות את החיים שאנו חולמים עליהם באופן שבו תהיה לנו את הסבירות הגבוהה ביותר לשרוד כלכלית.

המרה לקצבה בחברת ביטוח משמעותה:

ויתור על הקרן לצמיתות. הקרן הופכת לנכס של חברת הביטוח ולחלק מההון שלה ואנו מתחילים להיות בעלי זכות לקצבה מחברת הביטוח. המשמעות היא החלפת סיכון של אריכות ימים בסיכון פיננסי. נכון שחברות הביטוח מפוקחות וחייבות להוכיח שיש להן הון שמאפשר להם לעמוד בהתחייבות הזאת  אך יש דוגמאות רבות של חברות כלכליות גדולות יותר שהיו מפוקחות לפחות ברמה של הרגולציה הישראלית ונכשלו.
אנו חיים בעידן של הריבית הנמוכה ביותר אי פעם בהיסטוריה המודרנית וזה משפיע על הקצבה. לא למהר לרוץ אחרי ה"אופציה" של קצבה מובטחת  – זה עולה כסף ולא בטוח שנרצה לממש אותה בפרישה.

זה נכון שנקבל קצבה שמוערכת ב 5-6% מהקרן שוויתרנו עליה, מובטחת לכל ימי חיינו אך יש לבחון אפשרות נוספת של משיכת מהקרן של עצמנו (אנונה) לאחרונה המפקח על שוק ההון הוציא חוזר שהוא מתכוון לאפשר משיכת אנונה כחלופה לקצבה בתנאים מוגדרים. אם אנו יודעים לארגן לעצמנו תשואה שנתית של 5% לפחות – ההבדל הוא שתמיד נשארת לנו הקרן. בחברת ביטוח יש הבטחה לקצבאות (הריבית)  מינימום במקרה של מוות מוקדם אך בכל מקרה וויתרנו על הקרן.
ולכן עלינו לחשוב מחוץ לקופסה – אני אגיד לכם את זה באופן חד וברור. גם כאשר מתכננים פרישה יש לחשוב על פיזור סיכונים. אולי קצת קצבה מחברת ביטוח, קצת מקרן פנסיה, קצת אנונה וקצת נכסים אלטרנטיביים. לאחרונה יחד עם היועץ הפנסיוני הנודע רן חובב חשבנו ליזום ולמסד מושג שנקרא – נדל"ן פנסיוני כחלופה נוספת. במשך שנים רבות יהודים ברחבי העולם ראו בנדל"ן  דרך לאבטח את עתידם ועתיד היורשים שלהם.

להלן עוד כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם כאשר מתכננים פרישה:

יש לחשוב מחדש על ההנחה שנצטרך פחות כסף בפרישה. יש הנחה נפוצה שבה אנו מזדקנים וזקוקים לפחות. הילדים בוגרים ואנו מסתפקים במועט. זוהי הנחה מסוכנת ביותר. אנו חיים יותר מאשר אי פעם ואנשים שמגיעים לגיל פרישה מסורתית הם בריאים ויצירתיים, הילדים שלהם תלויים בהם גם בגילאים חריגים (גם מעבר לגיל 30 אפילו). יחד עם זאת הציפיות של הפנסיונר הן לחיות את החיים שהוא חלם עליהם, חופשות אקזוטיות ופינוקים שלא נהנה בהם בזמן שנות העבודה הרבות והמרוכזות.

תשואה על ההון – אני בהחלט מקבל את התיאוריה של בית ההשקעות PIMCO שקוראת לזה "הנורמה החדשה". הם טוענים שאנו חיים ונחייה בעתיד הנראה לעין בסביבה של ריביות נמוכות. המשמעות היא שיש בהחלט בעיה להביא תשואה טובה על ההון לטווח ארוך. המשמעות בשבילנו היא שמס ואינפלציה הם חשובים לא פחות מהמרדף אחרי תשואה. אם בעבר זלזלנו בתכנון מס מכיוון שהיו לנו תשואות טובות אז היום תכנון מס הופך למשהו שחייבים לקחת בחשבון.
משיכות – ושוב אני חוזר על עצמי – צריך לתכנן משיכה ולא רק לחשוב על איזה מקדם אני אקבל.
פסיכולוגיה של השקעות – בעולם הצבירה אנו הופכים להיות האויבים הגדולים ביותר של עצמנו. אין קיצורי דרך בהשקעות ואנו חייבים להבין את המורכבות של ניהול סיכונים. אנשים חכמים מקבלים החלטות לא חכמות בהשקעות באופן קבוע וסיסטמתי בהיסטוריה. יש להתייעץ עם מתכנן פיננסי ובהחלט להימנע מלנסות לנחש מגמות שוק.

תשואה ודיבידנדים – יש לקחת בחשבון שהיום גם אג"ח הוא השקעה מסוכנת אולי אפילו כמו מניות. ההצעה שלי פיזור, גלובאלי, סקטוריאלי ובחירת נכסים ככל הניתן לא קורלטיביים אחד מהשני הוא הכרחית. יש לנהל תקציב – אנו לא שולטים בשווקים אך אנו יכולים לשלוט בהוצאות שלנו.
תזמון שוק – ובסוף אני שוב מזהיר – מי שטוען שהוא יודע לתזמן שוק – צריך להיזהר ממנו, ואם אתם חושבים שאתם יכולים להשקיע ולהרוויח מתזמון שוק. תחשבו שוב – בהיסטוריה הוכח שזה חסר סיכוי.

 
דן דוברי – אוקטובר  2013 

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.