קרן מרדכי
17/11/2013
ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים קיימה בשבוע שעבר דיון סוער, בעקבות המשך ירידת שער הדולר:"יש להפחית את ריבית בנק ישראל עוד החודש ל- 0.25% במטרה לבלום את מגמת התחזקות השקל אל מול הדולר"
הפסד המכירות הכולל לתעשייה בשל התחזקות השקל בשנים 2013/14, עלול להסתכם בכ- 7 מיליארד דולר, לצד אובדן של כ- 12 אלף מקומות תעסוקה בתעשייה
ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים קיימה אתמול (ג') דיון סוער בבית התעשיינים בתל אביב, בנושא התחזקות השקל לעומת הדולר - אשר התחזק מאז יולי 2012 בשיעור חד, של כ- 11.5%, ביחס לדולר והביא לפגיעה קשה בתעשייה המקומית.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, פתח את ישיבת ועדת הכלכלה והציג בפני חברי הוועדה, אשר בינהם מבכירי התעשייה בישראל, את הסביבה העסקית המורכבת עימה מתמודדת התעשייה כיום. בהמשך דנו חברי הועדה בדרכים האפשריות לבלום מגמת התיסוף והעלו הצעות לכלים יצירתיים להעלאת הפריון והתמודדות עם השחיקה בכושר התחרות.
על רקע הדיון הסוער, חייק קורא לבנק ישראל "לבלום את המשך מגמת התיסוף על ידי הפחתת ריבית בנק ישראל עוד החודש ל-0.25%". לדבריו "הפחתה שכזו תביא לסגירת פערי הריבית מול האיחוד האירופי וארה"ב ולעצירת מגמת התחזקות השקל". בנוסף, קורא חייק לבנק ישראל "להאיץ את קצב ההתערבות במסחר במט"ח, תוך קביעת שער חליפין מינימאלי כפי שהונהג בשוויץ".
בדיון ועדת הכלכלה הוצגה הנסיגה שחלה ביצוא התעשייתי במהלך השנה החולפת, כמו גם הפגיעה בתעשייה המקומית, כתוצאה ממגמת התחזקות השקל. בנוסף, הוצגו ממצאי סקר השפעת התחזקות השקל שביצע האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, מהם עולה כי הפסד המכירות הכולל לתעשייה בשל התחזקות השקל בשנים 2013/14, עלול להסתכם בכ- 7 מיליארד דולר, לצד אובדן של כ- 12 אלף מקומות תעסוקה בתעשייה.
בדיון התארח הד"ר יעקב שיינין, אשר הציג את השחיקה המדאיגה במנועי הצמיחה של היצוא הישראלי אל מול עודף ההיצע העולמי. בנוסף, הציג שיינין את גישתו באשר לאופן הטיפול הרצוי בנושא התיסוף, וציין כי "לבסוף שער החליפין יחזור לרמתו הכלכלית שהינו להערכתי מעל 4 שקל לדולר. אבל גם לאחר התיקון ייקח למשק הישראלי כ- 5 שנים לחזור למלוא כושר היצור שלו".
יו"ר וועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל לוריאל ישראל, נאווה רביד אמרה בדיון כי "לצד נקיטת צעדים מוניטאריים בטווח המיידי, יש לנקוט גם בצעדים לטווח הארוך, אשר יפעלו להחזרת היתרון היחסי של התעשייה הישראלית, ביניהם הגדלת פריון העבודה בישראל באמצעות מתן מענקים לעידוד חדשנות ולעידוד השקעות, בדגש על התעשיות המסורתיות, חיזוק מערך ההכשרה המקצועית, והקטנת נטל הבירוקרטיה והרגולציה".
על רקע התיסוף החד, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום, צביקה אורן, קורא לממשלה לקדם סל כלים לשיפור כושר התחרות של המשק הישראלי. זאת במטרה לנצל את ההזדמנות שניצבת בפתח לקראת שנת 2014, כאשר לפי הגופים הבינלאומיים צפויה האצה בקצב התרחבות הסחר העולמי. אורן קורא לאוצר להגדיל משמעותית את תקציב הקרן לעידוד השיווק לחו"ל; להגדיל ולפתח את השימוש בערבויות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ ולעודד רכישה של מוצרים תוצרת הארץ.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
הפסד המכירות הכולל לתעשייה בשל התחזקות השקל בשנים 2013/14, עלול להסתכם בכ- 7 מיליארד דולר, לצד אובדן של כ- 12 אלף מקומות תעסוקה בתעשייה
ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים קיימה אתמול (ג') דיון סוער בבית התעשיינים בתל אביב, בנושא התחזקות השקל לעומת הדולר - אשר התחזק מאז יולי 2012 בשיעור חד, של כ- 11.5%, ביחס לדולר והביא לפגיעה קשה בתעשייה המקומית.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, פתח את ישיבת ועדת הכלכלה והציג בפני חברי הוועדה, אשר בינהם מבכירי התעשייה בישראל, את הסביבה העסקית המורכבת עימה מתמודדת התעשייה כיום. בהמשך דנו חברי הועדה בדרכים האפשריות לבלום מגמת התיסוף והעלו הצעות לכלים יצירתיים להעלאת הפריון והתמודדות עם השחיקה בכושר התחרות.
על רקע הדיון הסוער, חייק קורא לבנק ישראל "לבלום את המשך מגמת התיסוף על ידי הפחתת ריבית בנק ישראל עוד החודש ל-0.25%". לדבריו "הפחתה שכזו תביא לסגירת פערי הריבית מול האיחוד האירופי וארה"ב ולעצירת מגמת התחזקות השקל". בנוסף, קורא חייק לבנק ישראל "להאיץ את קצב ההתערבות במסחר במט"ח, תוך קביעת שער חליפין מינימאלי כפי שהונהג בשוויץ".
בדיון ועדת הכלכלה הוצגה הנסיגה שחלה ביצוא התעשייתי במהלך השנה החולפת, כמו גם הפגיעה בתעשייה המקומית, כתוצאה ממגמת התחזקות השקל. בנוסף, הוצגו ממצאי סקר השפעת התחזקות השקל שביצע האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, מהם עולה כי הפסד המכירות הכולל לתעשייה בשל התחזקות השקל בשנים 2013/14, עלול להסתכם בכ- 7 מיליארד דולר, לצד אובדן של כ- 12 אלף מקומות תעסוקה בתעשייה.
בדיון התארח הד"ר יעקב שיינין, אשר הציג את השחיקה המדאיגה במנועי הצמיחה של היצוא הישראלי אל מול עודף ההיצע העולמי. בנוסף, הציג שיינין את גישתו באשר לאופן הטיפול הרצוי בנושא התיסוף, וציין כי "לבסוף שער החליפין יחזור לרמתו הכלכלית שהינו להערכתי מעל 4 שקל לדולר. אבל גם לאחר התיקון ייקח למשק הישראלי כ- 5 שנים לחזור למלוא כושר היצור שלו".
יו"ר וועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל לוריאל ישראל, נאווה רביד אמרה בדיון כי "לצד נקיטת צעדים מוניטאריים בטווח המיידי, יש לנקוט גם בצעדים לטווח הארוך, אשר יפעלו להחזרת היתרון היחסי של התעשייה הישראלית, ביניהם הגדלת פריון העבודה בישראל באמצעות מתן מענקים לעידוד חדשנות ולעידוד השקעות, בדגש על התעשיות המסורתיות, חיזוק מערך ההכשרה המקצועית, והקטנת נטל הבירוקרטיה והרגולציה".
על רקע התיסוף החד, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום, צביקה אורן, קורא לממשלה לקדם סל כלים לשיפור כושר התחרות של המשק הישראלי. זאת במטרה לנצל את ההזדמנות שניצבת בפתח לקראת שנת 2014, כאשר לפי הגופים הבינלאומיים צפויה האצה בקצב התרחבות הסחר העולמי. אורן קורא לאוצר להגדיל משמעותית את תקציב הקרן לעידוד השיווק לחו"ל; להגדיל ולפתח את השימוש בערבויות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ ולעודד רכישה של מוצרים תוצרת הארץ.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
