פרשת שיפוט חדשה >> "השופט מחק פסק הדין אותו נתן, והכניס בחשאי פסק דין חדש תחתיו"

עו"ד עמיר לוי לא האמין למשמע אוזניו. ערב קודם בירך בליבו על פסק דין סלחני שקיבל כב' השופט אורן שגב מביה"ד לעבודה, בו פסק שמעסיק אותו ייצג עו"ד לוי, יידרש לשלם לעובד 5,000 ₪ בלבד - למרות שהעובד תבע זכויות מצטברות על סך למעלה מ- 130 אלף שקלים.

למחרת בבוקר נדהם עו"ד עמיר לוי, מפניית עורך הדין שייצג את העובד, אשר דרש ממנו להעביר לעובד סכום הגדול פי עשרה  - למעלה מ-55 אלף ₪.

להפתעתו, עותק של פסק הדין הטרי, אותו הוציא ערב קודם לכן ממערכת נט המשפט, לא תאם, בלשון המעטה, את פסק הדין אותו שלח לו עורך הדין מהצד השני.

עו"ד לוי פנה במכתב לעו"ד אפי נווה, יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, על מנת שזה יבדוק את הפרשה, ויברר מה גרם לשופט למחוק מהמערכת את פסק הדין הראשון, ולהכניס תחתיו את פסק הדין המשופץ, שהרי ברור כי  פעולה זו מעלה תמיהות לא מעטות.

כב' השופט אורן שגב, בהחלטה אותה נתן לפני מספר ימים,  טען כי החתימה על פסק הדין נעשתה בהיסח הדעת. עוד ציין כב' השופט שגב כי נציג הציבור טרם חתם על פסק הדין, ולכן הוא "VOID" - כדבריו.  

לדברי עו"ד לוי, אין הדבר פשוט עד כדי כך: "שופט אינו אמור להסביר את פסק דינו בהחלטה מאוחרת. כמו כן, אין כל חשיבות אם הצדדים ראו את ההחלטה או לא, ומכל מקום – שופט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק דין שהוא עצמו נתן. אם פסק הדין שנתן הוא  -Voidאזי את זאת היתה ערכאת הערעור אמורה לקבוע – לא הוא".

כמו כן, תוהה עו"ד עמיר לוי עד כמה מערכת נט המשפט פרוצה, עד שהיא מאפשרת מחיקת החלטות, העלמת מסמכים, ועוד פעולות שלא ניתן להסבירן בממשל תקין, קל וחומר כשמדובר במערכת הצדק הרגישה של מדינת ישראל.

בבוקר  ה-4 בדצמבר, נחתה פסיקה טרייה של השופט אורן שגב בתיק של עובד נגד מעסיקו, על שולחנו על עו"ד עמיר לוי. הפסיקה ביטלה את רוב טענות העובד וחייבה את המעסיק, אותו ייצג לוי, לשלם לעובד 5,000 שקלים, בתוספת 500 שקלים הוצאות משפט.

יממה בלבד לאחר מכן, נעלם אותו פסק דין ממערכת "נט המשפט", ובמקומו הופיעה פסק דין חדש, המחייב את המעסיק בתשלום 50,000 שקלים לאותו עובד, בתוספת 5,000 שקלים הוצאות משפט.
לטענת עו"ד עמיר לוי, קיימת תמיהה בקשר לנסיבות בהן הועלם פסק הדין ממערכת נט המשפט והחלפתו בפסק דין שונה תחתיו. לטענתו של עו"ד עמיר לוי מדובר במעשה שלא אמור להיעשות בשום מקרה. בעקבות כך שלח עו"ד לוי מכתב  בנושא לעו"ד אפי נווה, יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, ובו הוא מבקש לבדוק בדחיפות את העניין.

"לא רק התוצאה שונתה - גם טיעוני השופט שונו"

בתיק האמור ייצג עו"ד עמיר לוי את בורוכוב איליה, בעליה של מאפיה, שנתבע על ידי אחד מעובדיו לשעבר, אברהם מושייב, שהועסק במאפייה כשנה.

לאחר שפוטר, הגיש העובד תביעה נגד המעסיק, בסכום של 134 אלף שקלים, בטענה לזכויות ולתנאים רבים בהן קופח לטענתו. "עיינתי ברפרוף בפסק הדין הראשון בסמוך לקבלתו", כותב עו"ד לוי במכתבו. "לטעמי, ונוכח היכרות התיק והראיות שבו, היה על בית הדין הנכבד לדחות לחלוטין את התביעה, אך מאחר שהתביעה היתה בסך מאות אלפי שקלים, ופסק הדין שניתן היה בסך 5,000 שקלים בלבד, בתוספת הוצאות משפט, הענקתי לעצמי שהות נוספת טרם אעדכן את הלקוח בתוצאה, ואקבל החלטה האם לערער על פסק הדין".

לאחר שקיבל את שיחת הטלפון המפתיעה מעורך הדין שייצג את העובד, מיהר עו"ד לוי להיכנס אל מערכת נט המשפט, וחזה להפתעתו בפסק דין שונה לגמרי מזה שנח בידיו. "נדהמתי!", כותב עו"ד לוי, "הרי זכרתי היטב כי פסק הדין מדבר על 5,000 שקלים בלבד... נכנסתי למערכת נט המשפט, לאחר מכן לתיק, ולאחר מכן שוב לפסק הדין. אז נוכחתי, לתדהמתי, כי למעשה פסק הדין מיום 3 בדצמבר נעלם, ותחתיו הופיע פסק דין אחר, נושא תאריך 4 בדצמבר, אשר תוצאותיו – לרבות תוכנו – שונים לחלוטין מפסק הדין הראשון!".

"לא נמצא במערכת שום הסבר לקיומו ולהיעלמותו של פסק דין ראשון"
עיון מעמיק בפסק הדין השני הבהיר לעו"ד לוי, כי לא רק התוצאה שונתה כליל, אלא גם חלק ניכר מנימוקי  בית המשפט. כך למשל, פרק "גמול השעות הנוספות" שונה לגמרי: בעוד שבפסק הדין הראשון תביעת העובד לגמול השעות הנוספות נדחתה, בפסק הדין השני נוספו נימוקים וניתוח שונה לגמרי, אשר בסיומם נקבע כי על המעסיק לשלם לעובד גמול שעות נוספות בסך של כ-45,000 שקלים.

לטענת עו"ד לוי, לא נמצאו במערכת נט המשפט שום החלטה, נימוק או הסבר לקיומו של פסק הדין הראשון בתיק, שנעלם מהמערכת. עדות יחידה ומשמעותית במערכת, לדבריו, לכך שהיה פסק דין ראשון, נמצא בתיקיית "פסקי דין" במערכת, שם נכתב כי קיים פסק דין מיום 3 בדצמבר, אך כשמקישים עליו – מתקבל פסק הדין השני, מיום 4  בדצמבר.

למכתבו צירף עו"ד לוי העתקים של שני פסקי הדין, וביקש מיו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין לבדוק "כיצד אירע כשל זה, ומה ניתן לעשות על מנת למנוע את הישנותו", כדבריו. עו"ד לוי מבקש במכתבו לבדוק בדחיפות וביסודיות, כיצד מסמך שנחתם על ידי השופט אינו קיים עוד במערכת, ותחתיו קיים מסמך אחר. "יש לבדוק מי עשה זאת, באיזה נימוק ובאיזו סמכות", כותב עו"ד לוי. "כמו כן יש לבדוק כיצד משתנה לפתע פסק דין, על נימוקיו ועל קביעותיו, מבלי שלעניין יש כלל תיעוד או אסמכתא כלשהי, זולת אלה הנמצאים בידי עו"ד לוי ובמערכת נט המשפט".

לסיום מביע עו"ד לוי תמיהה, כי המערכת מאפשרת "שליפת" מסמך שכבר נחתם והועלה, ו"שתילת" מסמך אחר תחתיו, ללא כל תיעוד למסמך הקודם.

כבוד השופט: "טיוטת פסק הדין נחתמה בטעות ובהיסח הדעת"
ב-12 בדצמבר התייחס השופט שגב לעניין, בהחלטה נוספת אותה נתן בתיק, ובה הסביר כי ב-3 בדצמבר חתם על טיוטת פסק הדין "בטעות ובהיסח דעת".

לדבריו, הוא גילה זאת רק למחרת, לתדהמתו הרבה. לאור זאת, טען כבוד השופט, הוא ביקש מהעוזרת המשפטית לבדוק מיידית האם פסק הדין כבר נשלח לצדדים, וכשהסתבר כי טרם נשלח, הורה השופט לחסותו, כך שלא יופיע כפסק דין בתיק האלקטרוני.

"טיוטת פסק הדין חתומה בטעות ובהיסח הדעת כפסק דין, ואינה חתומה כנדרש על ידי נציג הציבור שישב בדין", טען כב' השופט שגב. "כל עוד לא הסתיימה השלמת הטיוטא הסופית, לא היה טעם לשלוח אותה אליו לצורך התייחסותו וחתימתו". לאור זאת טען כב' השופט שגב כי פסק הדין הראשון בטל, וציין כי לו סבר שהטיוטא שנחתמה בטעות מצאה דרכה למי מהצדדים, היתה יוצאת מבית המשפט החלטת הבהרה מיידית בעניין.

לסיום התנצל כב' השופט שגב על התקלה המצערת ועל עוגמת הנפש, כדבריו, שנגרמה לצדדים. הוא הוסיף כי על מנת שתקלות אלה לא ישנו, הוכנסו באופן מיידי שינויים בדרכי העבודה על טיוטות פסק דין בקרב צוות לשכת השופט.

לדברי עו"ד עמיר לוי, פעולת השופט מעלה שאלות רבות, ואיננה פשוטה כלל. "עצם העובדה ששופט "מחסה" לכאורה פסק דין חתום מתוך המערכת. הינו דבר שלא יעשה – ולא משנים כל הנימוקים וההסברים שיהיו לו למעשיו".

לדברי עו"ד לוי, אין לכאורה כל חשיבות לכך שהצדדים ראו או לא ראו את פסק הדין. "גם אם נניח שלא ראיתי פסק דין הנוגע לענייני – עדיין אסור לשופט "לחסות" מסמך עליו הוא חתום. לא בכדי ישנה ההלכה כי בית המשפט "קם מכסאו" שעה שחתם על פסק הדין. ואם החתימה בוצעה בטעות אזי היה ניתן להתמודד גם עם הדבר בדרכים המקובלות. כולנו בני אדם וכולנו יכולים לטעות – עדיין כאשר אנחנו טועים אנחנו אמורים לעמוד מאחורי מעשינו – על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בטעות של שופט".

עו"ד לוי מוסיף כי "לאף אחד, אסור בתכלית האיסור להוציא מסמכים מתיק אלקטרוני של בית המשפט. תיק אלקטרוני או תיק נייר – הם היינו הך. אסור לשופט לקחת פסק דין שהיה בתיק "ולקרוע" אותו. עו"ד לוי מוסיף: "אם אני הייתי "מעלים" מסמך מתיק ביהמ"ש, לא הייתי רוצה לחשוב מה היו ההליכים שננקטים כנגדי".

לדברי עו"ד לוי, ההסבר על היסח הדעת, גם הוא מעלה שאלות ותהיות רבות.
"הרי יש הבדל רב בין חתימה על פסק הדין, לבין העלאת פסק הדין למערכת "נט המשפט". אלו שתי פעולות שונות לגמרי. פסק הדין אינו עושה את הדרך "בעצמו" למערכת נט המשפט – אלא אם מישהו יכניס אותו לשם".

לדברי עו"ד לוי, על מנת להכניס פסק דין למערכת, יש לסרוק את המסמך, לחתום עליו מבחינה אלקטרונית, ורק אחר כך ניתן להעלותו למערכת. "אך גם אם כל שרשרת הפעולות הזו נעשתה בהיסח הדעת, הדרך – היא דרך בעייתית מאד לכאורה" דברי עו"ד לוי.

כאמור, בהחלטה מאוחרת אותה נתן כבוד השופט שגב, בה הוא מסביר את פעולותיו, הוא טען כי פסק דין שלא נחתם על ידי נציג ציבור הינו VOID (בטל), ולפיכך, לדידו, ממילא היה מתבטל מאוחר יותר.

לדברי עו"ד לוי, "שופט אינו אמור להסביר את פסק דינו בהחלטה מאוחרת, ומכל מקום – הוא אינו יושב כערכאת ערעור על פסק דין שהוא עצמו נתן".  "אם פסק הדין שנתן הוא VOID אזי את זאת הייתה ערכאת הערעור אמורה לקבוע – ולא הוא".

האם מערכת נט המשפט פרוצה?
 לדבריו של עו"ד עמיר לוי, כאשר עורכי הדין, מגישים מסמך למערכת, הוא נחתם דיגיטלית באמצעות הכרטיס החכם המצוי ברשותו של עורך הדין. "לא יכול להיות מצב בו המערכת תאפשר להוציא מקרבה מסמך שכבר נחתם דיגיטלית, בלא אפשרות להתחקות אחר אותו מסמך. זהו לדעתי כשל במערכת" אומר עו"ד לוי. לדבריו, מסמך אשר הוגש למערכת, אסור שיהיה ניתן להסירו מבלי שלפעולה זו יהיו אסמכתאות לביצועה – ועל כן, הפרשה כולה אמורה להדליק נורות אזהרה, ולזרז את הנוגעים בדבר לסגור את הפרצה".

עו"ד עמיר לוי, עוסק, בין היתר, בדיני עבודה, ומשרדו שוכן ברחוב קרליבך 29 בתל אביב.





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.