קרן מרדכי
09/01/2014
עדכון של איגוד מנהלי הקרנות, בקשר לדיון שנערך בועדת הכספים, בועדת משנה שהוקמה לצורך הסדרה של תיקון 15 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שעיקרו מתן אפשרות להצעה של קרנות זרות בארץ.
פרופ' האוזר הציג את התיקון וציין שהרשות נמנעה מלאפשר הצעה של קרנות חוץ אך כיום, על רקע הגלובליזציה, שישראל הצטרפה ל- OECD, והתחייבה לגלות פתיחות למכשירים. לדעת פרופ' האוזר התיקון מעודד תחרות, לגוון השקעות, פתיחת השוק הישראלי לתחרות בהתאם למתחייב מההצטרפות ל- OECD, וכאשר פותחים לתחרות, מטבע הדברים, השוק המקומי לא בהכרח תומך במהלך. חושב שיש חשיבות גם לחשיפה לסטנדרטים בינלאומיים בהקשר זה. היה דיון מול מנהלי הקרנות הזרים הפוטנציאליים ואחת מהסיבות שזה נדחה היא בגלל ניסיונות לדבר עם התעשיה ולגבש מתווה שאינו פוגע בתעשיה הישראלית אך מנגד לאפשר תחרות.
ח"כ ליצמן ציין שהוא בעד ההצעה עקרונית אך ביקש שיהיה פייר פליי – תחרות הוגנת, ולכן, שאל, מה חל באירופה ובארה"ב לגבי חברות ישראליות בהקשר זה והאם ראוי להחיל תנאים שוויוניים.
פרופ' האוזר ציין שבאירופה קיימת פתיחות גדולה יותר מאשר בארה"ב לכניסה של קרנות זרות. מדובר בקרנות השיב שאינן מתמחות בניהול השקעות בישראל. החוק הוא לא אותו חוק או אותם כללים, אך הוא מבקש להחיל שוויון מסוים שבא לידי ביטוי גם בהגנה על המשקיע, גם בדמי ניהול שגובים מהמשקיע, כדי שלא תיווצר הפליה לטובת המשקיעים הזרים, ולכן לא מדובר על אותן דרישות. מסתמכים על הרגולציה באירופה ובארה"ב משום שסומכים עליה, אך זה לא זהה ולא אותו סוג של רגולציה אך המהות דומה ובהיבט זה נוצר שיווי משקל סביר שהרשות מאמינה שהפתיחה לקרנות הזרות תעודד תחרות ולא תפגע בתעשיה המקומית ויכולה לתרום להורדה של עלויות למשקיע ובוודאי להפרות ולגוון את מכשירי ההשקעה של המשקיע הישראלי, ובכל מקרה מדובר בכ- 5% מהשוק המקומי שמושקעים בחו"ל.
יו"ר האיגוד ציין בפני חברי הועדה שני נושאים עיקריים:
1. חשש לניטראליות הבנקים (לדוגמה, עמלת המרת מט"ח, שאינה מפוקחת, שנע סביב כ- 2%).
2. המוצרים ואפיקי ההשקעה שמותר למנהלי קרנות בארץ להשקיע ביחס למנהלי קרנות זרים. נבדקו 3 הקרנות הגדולות בעולם ויש בהן נכסים שלקרנות בארץ אסור להשקיע בהם כמו משכנתאות ונכסים לא סחירים).
יו"ר האיגוד ציין כי מבוקש שיאפשרו למנהלי הקרנות הישראליים תחרות באופן שוויוני עם המנהלים הזרים (בניטראליות של המפיצים ואפשרות להשקיע באפיקי השקעה שלמנהלי קרנות זרים מותר).
נקודה אחרונה שצוינה על ידי האיגוד, הנה, שבמדינות אחרות, בעיקר אנגלו-סקסיות, אין אפשרות להציע קרנות זרות, יש הגנה של המדינה על מנהלי הקרנות המקומיים.
דודו לביא, מנהל מחלקת ההשקעות, השיב שהתיקון שם את המשקיע במרכז, ושמו את התועלות למשקיע אל מול הנזקים וגם הסיכויים הפוטנציאליים שעשויים לנבוע לתעשיה המקומית. סוגיית התגמול עמדה לפני הרשות ובמסגרת תקנות שיסדירו את תגמול המפיצים הבנקאיים ניסתה הרשות לייצר מנגנון שיוצר תגמול זהה למנהלי קרנות זרים של הפצת הקרנות הזרות ביחס לקרנות ישראליות אך צריך להבין שקרן נאמנות זרה הוא נקוב במט"ח ועל מנת שהמשקיע יוכל לייצר נגישות אליו יידרש להמיר ₪ למט"ח אך אפשר לראות זאת כהזדמנות לבדל מול התעשיה המתחרה. בידול זו מילת המפתח, אין אפשרות להחיל בדיוק את אותו דין, ולכן העובדה שמדובר במוצר בעל מאפיינים שונים מהאלטרנטיבה הישראלית מגלמת הזדמנויות.
ח"כ ליצמן שואל אם כך מדוע במדינות אחרות אוסרים זאת.
דודו לביא ציין שארה"ב מתנהלת כשוק סגור אך ישראל אינה מצויה באותו מקום של מאפייני השוק של ארה"ב אך ביחס לאירופה הדירקטיבה רואה את כל המדינות כמשק אחד פתוח ומאפשר לכל אזרח ממדינות האיחוד לקבל נגישות למוצר האחר וישראל היתה רוצה לראות עצמה כחלק מהקולקטיב האירופי ולכן המהלך מגלם תפיסה שמבטאת ערכים מוספים למשקיע כתוצאה מהנגשת קרנות נאמנות.
עוד הוסיף דודו כי המהלך מתבסס על ההנחה שזה יאפשר נגישות להשקעות בחו"ל על ידי גופים מהמובילים בעולם בעלות שהיא סטטיסטית נמוכה מבישראל.
לגבי עמלת המרת מט"ח הרשות פעלה במסגרת סמכויותיה והעלות של עמלת המרת המטבע אמורה להשתקלל בשיקול הכולל של המשקיע ביחס לעלויות של הקרנות הישראליות. אם המוצר מחו"ל יהיה עדיף על המוצר הישראלי, אין סיבה שלא יתאפשר לקנות ואם המוצר מחו"ל יהיה נחות, אין סיבה שהיועץ ימליץ על רכישת הקרנות.
עו"ד אברהמי וול, בשם איגוד תעודות הסל, ציין שאיגוד תעודות הסל בעד עקרונית הרחבת התחרות אבל מבקשים 3 תנאים:
1. שוויוניות –
הענף של תעודות הסל עובר תהליך של הכשרה בשיתוף בין הרגולטור לבין המפוקח (תיקון 21) עם דרישות קפדניות, דרישות הון עצמי גבוה, חובת מינוי וכשירות, ועוד ולא ידוע שהדברים האלה מתקיימים אצל מנהלי קרנות זרים.
דוגמה לכך היא חשיפה של מנהל תעודת הסל לענישה פלילית בעוד מנהל הקרן הזר לא חשוף לכך.
אם הרגולציה שחלה על מנהלי תעודות הסל מוצדקת, אז ראוי שהיא תוחל גם על מי שפועל בשוק ההון המקומי מחו"ל.
הטיעון של שכלול שוק ההון לא דומיננטי:
א. בגלל שניהול תעודות סל אינו דורש מקצועיות.
ב. בשוק תעודות הסל העולמי בגלל היתרון לגודל שולטים מספר שחקנים מרכזיים. כך שמה שיקרה בישראל לא תהיה תחרות רבה יותר אלא שהגורמים הדומיננטיים בחו"ל הם גם שיהיו הדומיננטיים בארץ.
2. בקרה או פיקוח מינימאליים על מי שמפיץ את המוצרים בישראל. צריך מערכת סינון כלשהי.
3. שהמוצרים ייסחרו בבורסה בת"א כפי שנסחרים המכשירים של איגוד תעודות הסל.
המוצרים הישראליים נסחרים בבורסה ותורמים תרומה מהותית לנפחי הבורסה ומשלמים מס בישראל. המוצרים העיקריים לא ייסחרו בבורסה וגם המיסוי יעבור לארצות זרות. פעילות תעודות הסל כיום כרבע מהפעילות במסחר.
לכן מציעים שייקבע בחוק העיקרון של השוויון, כלומר שהרגולציה תעמוד בדרישות של הדין הישראלי, בקרה מינימאלית של רשות ני"ע ושהמוצרים ייסחרו בבורסה.
דודו השיב לעניין זה שתעודת סל היא לא קרן נאמנות שבמסגרת תיקון 15 מבקשים לפתוח ולהביא לארץ. החלת דין זהה במצב זה הוא בלתי אפשרי שכן מדובר במוצרים שונים. במסגרת תיקון 21 יתאפשר להציע ETF, אך בעניין הבאת המוצרים לארץ כרגע מדובר במכשיר אחר. אם המוצר של תעודות הסל הוא כה טוב אז אין סיכוי למוצר האלטרנטיבי להתחרות בו ואז אין בעיה.
עו"ד וול ציין שהמקבילה של תעודת הסל בחו"ל הוא ETF, ולכן אם הכוונה להסדיר את הפעילות של הקרנות הזרות תחת תיקון 21 אז כמובן שהם יעודדו זאת.
דודו לביא ציין שלתעודות הסל מעמד מיוחד שכן לגביהם יש דה-רגולציה ביחס לקרנות הנאמנות, בתקופה שלפני תיקון 21, והן כשלעצמן לא יכולות לייצר את החובות או הנטלים שהאיגוד טוען להן.
רונן סולומון, מאיגוד תעודות הסל, ציין שמדובר במהלך חד צדדי ללא הדדיות בעניין אפשרות של מנהלים לחדור לשוק זר וראוי לבחון מה קורה במדינות אחרות בעולם והאם קיימים מודלים שונים לכניסת קרנות זרות בשווקים בחו"ל באמצעות עבודת מחקר וכנ"ל לגבי השוויוניות כמו עמלת המרת מט"ח להזמין את המפקח על הבנקים שייתן את עמדתו. היועצים מתומרצים על ידי הבנקים והבנקים רוצים להרוויח ולכן זה מחייב חשיבה. שווה גם להזמין את נציגי הבורסה לגבי ההשפעה על המסחר.
יו"ר האיגוד ציין בשלב זה שמנהל מחלקת השקעות לא ענה לשני הפערים שהצגנו, בין מה שמותר למנהלי קרנות ישראליים להשקיע אל מול מנהלי קרנות זרים ומה שמותר להם להשקיע ובנוסף לא ניתן מענה לחשש של עמלת המרת מט"ח.
דודו לביא השיב לגבי כך כי בנושא האובייקטיביות של יועץ ההשקעות התייחס באמצעות עלות המוצר והחזקה שהיועץ ישכיל לשקלל את העלויות ולהמליץ על מוצר אלטרנטיבי ופעילות היועצים בבנקים היא מפוקחת ולרשות כלים יעילים למדי לנטר את פעילות היועצים וכאשר ייכנס לתוקף תיקון מהסוג הזה הרשות תקדיש תשומות ומשאבים מיוחדים כדי לבחון איך הנושא מיושם במערכי הייעוץ הבנקאיים וככל שהרשות תמצא, בדומה לפעילויות אחרות, שהבנקים לא ממלאים את חובתם או היועצים בבנקים לא ממלאים חובתם כראוי יש לרשות כלים להתמודד עם זה. לגבי חוסר השוויון מדובר באסימטריה בין הדין הזר לדין הישראלי ולרשות לא ידוע על דברים שמונעים ממנהלי הקרנות למצות את היכולת להניב למשקיע תשואה. אלי ציין שחוסר הסימטריה זה חוסר יכולת להתחרות. דודו מציין שבמסגרת השיח מול מנהלי הקרנות יבחנו פתיחת אפשרויות השקעה ואלי ציין שנשלח בנושא מכתב ולא התקבלה תגובה.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
פרופ' האוזר הציג את התיקון וציין שהרשות נמנעה מלאפשר הצעה של קרנות חוץ אך כיום, על רקע הגלובליזציה, שישראל הצטרפה ל- OECD, והתחייבה לגלות פתיחות למכשירים. לדעת פרופ' האוזר התיקון מעודד תחרות, לגוון השקעות, פתיחת השוק הישראלי לתחרות בהתאם למתחייב מההצטרפות ל- OECD, וכאשר פותחים לתחרות, מטבע הדברים, השוק המקומי לא בהכרח תומך במהלך. חושב שיש חשיבות גם לחשיפה לסטנדרטים בינלאומיים בהקשר זה. היה דיון מול מנהלי הקרנות הזרים הפוטנציאליים ואחת מהסיבות שזה נדחה היא בגלל ניסיונות לדבר עם התעשיה ולגבש מתווה שאינו פוגע בתעשיה הישראלית אך מנגד לאפשר תחרות.
ח"כ ליצמן ציין שהוא בעד ההצעה עקרונית אך ביקש שיהיה פייר פליי – תחרות הוגנת, ולכן, שאל, מה חל באירופה ובארה"ב לגבי חברות ישראליות בהקשר זה והאם ראוי להחיל תנאים שוויוניים.
פרופ' האוזר ציין שבאירופה קיימת פתיחות גדולה יותר מאשר בארה"ב לכניסה של קרנות זרות. מדובר בקרנות השיב שאינן מתמחות בניהול השקעות בישראל. החוק הוא לא אותו חוק או אותם כללים, אך הוא מבקש להחיל שוויון מסוים שבא לידי ביטוי גם בהגנה על המשקיע, גם בדמי ניהול שגובים מהמשקיע, כדי שלא תיווצר הפליה לטובת המשקיעים הזרים, ולכן לא מדובר על אותן דרישות. מסתמכים על הרגולציה באירופה ובארה"ב משום שסומכים עליה, אך זה לא זהה ולא אותו סוג של רגולציה אך המהות דומה ובהיבט זה נוצר שיווי משקל סביר שהרשות מאמינה שהפתיחה לקרנות הזרות תעודד תחרות ולא תפגע בתעשיה המקומית ויכולה לתרום להורדה של עלויות למשקיע ובוודאי להפרות ולגוון את מכשירי ההשקעה של המשקיע הישראלי, ובכל מקרה מדובר בכ- 5% מהשוק המקומי שמושקעים בחו"ל.
יו"ר האיגוד ציין בפני חברי הועדה שני נושאים עיקריים:
1. חשש לניטראליות הבנקים (לדוגמה, עמלת המרת מט"ח, שאינה מפוקחת, שנע סביב כ- 2%).
2. המוצרים ואפיקי ההשקעה שמותר למנהלי קרנות בארץ להשקיע ביחס למנהלי קרנות זרים. נבדקו 3 הקרנות הגדולות בעולם ויש בהן נכסים שלקרנות בארץ אסור להשקיע בהם כמו משכנתאות ונכסים לא סחירים).
יו"ר האיגוד ציין כי מבוקש שיאפשרו למנהלי הקרנות הישראליים תחרות באופן שוויוני עם המנהלים הזרים (בניטראליות של המפיצים ואפשרות להשקיע באפיקי השקעה שלמנהלי קרנות זרים מותר).
נקודה אחרונה שצוינה על ידי האיגוד, הנה, שבמדינות אחרות, בעיקר אנגלו-סקסיות, אין אפשרות להציע קרנות זרות, יש הגנה של המדינה על מנהלי הקרנות המקומיים.
דודו לביא, מנהל מחלקת ההשקעות, השיב שהתיקון שם את המשקיע במרכז, ושמו את התועלות למשקיע אל מול הנזקים וגם הסיכויים הפוטנציאליים שעשויים לנבוע לתעשיה המקומית. סוגיית התגמול עמדה לפני הרשות ובמסגרת תקנות שיסדירו את תגמול המפיצים הבנקאיים ניסתה הרשות לייצר מנגנון שיוצר תגמול זהה למנהלי קרנות זרים של הפצת הקרנות הזרות ביחס לקרנות ישראליות אך צריך להבין שקרן נאמנות זרה הוא נקוב במט"ח ועל מנת שהמשקיע יוכל לייצר נגישות אליו יידרש להמיר ₪ למט"ח אך אפשר לראות זאת כהזדמנות לבדל מול התעשיה המתחרה. בידול זו מילת המפתח, אין אפשרות להחיל בדיוק את אותו דין, ולכן העובדה שמדובר במוצר בעל מאפיינים שונים מהאלטרנטיבה הישראלית מגלמת הזדמנויות.
ח"כ ליצמן שואל אם כך מדוע במדינות אחרות אוסרים זאת.
דודו לביא ציין שארה"ב מתנהלת כשוק סגור אך ישראל אינה מצויה באותו מקום של מאפייני השוק של ארה"ב אך ביחס לאירופה הדירקטיבה רואה את כל המדינות כמשק אחד פתוח ומאפשר לכל אזרח ממדינות האיחוד לקבל נגישות למוצר האחר וישראל היתה רוצה לראות עצמה כחלק מהקולקטיב האירופי ולכן המהלך מגלם תפיסה שמבטאת ערכים מוספים למשקיע כתוצאה מהנגשת קרנות נאמנות.
עוד הוסיף דודו כי המהלך מתבסס על ההנחה שזה יאפשר נגישות להשקעות בחו"ל על ידי גופים מהמובילים בעולם בעלות שהיא סטטיסטית נמוכה מבישראל.
לגבי עמלת המרת מט"ח הרשות פעלה במסגרת סמכויותיה והעלות של עמלת המרת המטבע אמורה להשתקלל בשיקול הכולל של המשקיע ביחס לעלויות של הקרנות הישראליות. אם המוצר מחו"ל יהיה עדיף על המוצר הישראלי, אין סיבה שלא יתאפשר לקנות ואם המוצר מחו"ל יהיה נחות, אין סיבה שהיועץ ימליץ על רכישת הקרנות.
עו"ד אברהמי וול, בשם איגוד תעודות הסל, ציין שאיגוד תעודות הסל בעד עקרונית הרחבת התחרות אבל מבקשים 3 תנאים:
1. שוויוניות –
הענף של תעודות הסל עובר תהליך של הכשרה בשיתוף בין הרגולטור לבין המפוקח (תיקון 21) עם דרישות קפדניות, דרישות הון עצמי גבוה, חובת מינוי וכשירות, ועוד ולא ידוע שהדברים האלה מתקיימים אצל מנהלי קרנות זרים.
דוגמה לכך היא חשיפה של מנהל תעודת הסל לענישה פלילית בעוד מנהל הקרן הזר לא חשוף לכך.
אם הרגולציה שחלה על מנהלי תעודות הסל מוצדקת, אז ראוי שהיא תוחל גם על מי שפועל בשוק ההון המקומי מחו"ל.
הטיעון של שכלול שוק ההון לא דומיננטי:
א. בגלל שניהול תעודות סל אינו דורש מקצועיות.
ב. בשוק תעודות הסל העולמי בגלל היתרון לגודל שולטים מספר שחקנים מרכזיים. כך שמה שיקרה בישראל לא תהיה תחרות רבה יותר אלא שהגורמים הדומיננטיים בחו"ל הם גם שיהיו הדומיננטיים בארץ.
2. בקרה או פיקוח מינימאליים על מי שמפיץ את המוצרים בישראל. צריך מערכת סינון כלשהי.
3. שהמוצרים ייסחרו בבורסה בת"א כפי שנסחרים המכשירים של איגוד תעודות הסל.
המוצרים הישראליים נסחרים בבורסה ותורמים תרומה מהותית לנפחי הבורסה ומשלמים מס בישראל. המוצרים העיקריים לא ייסחרו בבורסה וגם המיסוי יעבור לארצות זרות. פעילות תעודות הסל כיום כרבע מהפעילות במסחר.
לכן מציעים שייקבע בחוק העיקרון של השוויון, כלומר שהרגולציה תעמוד בדרישות של הדין הישראלי, בקרה מינימאלית של רשות ני"ע ושהמוצרים ייסחרו בבורסה.
דודו השיב לעניין זה שתעודת סל היא לא קרן נאמנות שבמסגרת תיקון 15 מבקשים לפתוח ולהביא לארץ. החלת דין זהה במצב זה הוא בלתי אפשרי שכן מדובר במוצרים שונים. במסגרת תיקון 21 יתאפשר להציע ETF, אך בעניין הבאת המוצרים לארץ כרגע מדובר במכשיר אחר. אם המוצר של תעודות הסל הוא כה טוב אז אין סיכוי למוצר האלטרנטיבי להתחרות בו ואז אין בעיה.
עו"ד וול ציין שהמקבילה של תעודת הסל בחו"ל הוא ETF, ולכן אם הכוונה להסדיר את הפעילות של הקרנות הזרות תחת תיקון 21 אז כמובן שהם יעודדו זאת.
דודו לביא ציין שלתעודות הסל מעמד מיוחד שכן לגביהם יש דה-רגולציה ביחס לקרנות הנאמנות, בתקופה שלפני תיקון 21, והן כשלעצמן לא יכולות לייצר את החובות או הנטלים שהאיגוד טוען להן.
רונן סולומון, מאיגוד תעודות הסל, ציין שמדובר במהלך חד צדדי ללא הדדיות בעניין אפשרות של מנהלים לחדור לשוק זר וראוי לבחון מה קורה במדינות אחרות בעולם והאם קיימים מודלים שונים לכניסת קרנות זרות בשווקים בחו"ל באמצעות עבודת מחקר וכנ"ל לגבי השוויוניות כמו עמלת המרת מט"ח להזמין את המפקח על הבנקים שייתן את עמדתו. היועצים מתומרצים על ידי הבנקים והבנקים רוצים להרוויח ולכן זה מחייב חשיבה. שווה גם להזמין את נציגי הבורסה לגבי ההשפעה על המסחר.
יו"ר האיגוד ציין בשלב זה שמנהל מחלקת השקעות לא ענה לשני הפערים שהצגנו, בין מה שמותר למנהלי קרנות ישראליים להשקיע אל מול מנהלי קרנות זרים ומה שמותר להם להשקיע ובנוסף לא ניתן מענה לחשש של עמלת המרת מט"ח.
דודו לביא השיב לגבי כך כי בנושא האובייקטיביות של יועץ ההשקעות התייחס באמצעות עלות המוצר והחזקה שהיועץ ישכיל לשקלל את העלויות ולהמליץ על מוצר אלטרנטיבי ופעילות היועצים בבנקים היא מפוקחת ולרשות כלים יעילים למדי לנטר את פעילות היועצים וכאשר ייכנס לתוקף תיקון מהסוג הזה הרשות תקדיש תשומות ומשאבים מיוחדים כדי לבחון איך הנושא מיושם במערכי הייעוץ הבנקאיים וככל שהרשות תמצא, בדומה לפעילויות אחרות, שהבנקים לא ממלאים את חובתם או היועצים בבנקים לא ממלאים חובתם כראוי יש לרשות כלים להתמודד עם זה. לגבי חוסר השוויון מדובר באסימטריה בין הדין הזר לדין הישראלי ולרשות לא ידוע על דברים שמונעים ממנהלי הקרנות למצות את היכולת להניב למשקיע תשואה. אלי ציין שחוסר הסימטריה זה חוסר יכולת להתחרות. דודו מציין שבמסגרת השיח מול מנהלי הקרנות יבחנו פתיחת אפשרויות השקעה ואלי ציין שנשלח בנושא מכתב ולא התקבלה תגובה.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
