עידו אסייג
17/01/2014
למשרד הכלכלה אין מדיניות לאזורי תעשייה מרחביים בפריפריה
כך התברר בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הועדה אמנון כהן: על רשות מקרקעי ישראל להחמיר עם יזמים שקיבלו סובסידיות להקמת מפעלים ושינו ייעוד
הועדה לביקורת המדינה, דנה היום (רביעי) בדו"ח מבקר המדינה על מדיניות משרד הכלכלה בהקמת אזורי תעשיה בפריפריה. יו"ר הועדה, ח"כ באמנון כהן (ש"ס) הדגיש בדיון כי נדרשת לנושא "ראיה מערכתית, יצירתית וארצית לעידוד תעשיינים. הגדלת אזורי תעשיה בפריפריה גם תגדיל את האר נונה שהתושב יוכל לשלם לרשות – וממילא תגדיל את מגוון השירותים שהיא תוכל להחזיר לו". כהן קרא לרשות מקרקעי ישראל להחמיר עם יזמים שקיבלו סובסידיות להקמת מפעלים, ושינו את ייעוד השטח בלי לקבל אישור. בשיבה נחשף כי למרות דו"ח המבקר הרי שמשרד הכלכלה טרם גיבש מדיניות ביחס להקמת ופיתוח אזורי-תעשיה כאלו. לדברי המבקר, משרד הכלכלה מעורב באופן חלקי בלבד בהליכי תכנון ואינו מקדם תכנית אב ארצית לפיתוח התעשייה, פעילותו לפיתוחם של אזורי תעשייה אינה מובנית ונעדרת ראייה מערכתית רחבה. המשרד אינו פועל כדי להבטיח את מימוש הפוטנציאל של המדינה בתחום התעשייה על ידי יצירת מלאי תכנוני זמין לפעילות תעשייתית בהווה ועל ידי דאגה לשמירה על עתודות קרקע הדרושות לפיתוח התעשייה בעתיד.
נציג המבקר, צבי ורטיקובסקי הוסיף כי תשתית תחבורתית היא הבסיס להתפתחותו של אזור תעשיה בפריפריה, ולכן אזורים כאלו משגשגים במרכז ואילו בפריפריה העניינים יגעים. המשרד לא בחן אם פעילות המינהל לפיתוח פארקי תעשייה אכן יעילה ותורמת לקידומם הכלכלי והחברתי של תושבי הפריפריה, והמינהל עצמו לא הגדיר מדדים לבחינת הצלחתו או כישלונו של אזור תעשייה בהשגת היעדים שהוא נועד לקדם, לא בחן את העלות-תועלת של הקמת פארקי התעשייה ופיתוחם, ולא הפיק לקחים מתפקודו.
ינון אלרועי, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, השיב כי דו"ח המבקר יעיל והציף סוגיות שחשוב ביותר לטפל בהם, אך טען מנגד כי אין כל כשל בהקמת אזורי תעשיה בפריפריה. "השתחררו כל החסמים, המצב השתנה מהקצה לקצה, ורוב אזורי התעשייה בפריפריה, המטופלים ע"י המשרד, מאוכלסים בממוצע ב 70%. שינינו את צורת השיווק, והיום אנו מפתחים על-פי הדרישה, מעניקים הטבות מס ומענקים ופותחים מסלולי תעסוקה. בפארק נע"ם שליד שדרות 85-90% המקרקעות כבר שווקו, ובשנים האחרונות אנו משווקים עשרות אזורי-תעשייה במגזר הערבי בהשקעה של עשרות-מיליוני ₪".
נעם שטרן, נציג האוצר טען כי "שורש הבעיה בניהול הוא בפיזור אזורי תעשיה רבים וקטנים - במקום כמה גדולים. מסה של פעילות במקום מסויים, גם מצמיחה שירותים נלווים וכדאיים. יותר קל לנהל עשרה אזורי תעשיה, ומתקנים לטיהור שפכים, מאשר כ-80 אזורי תעשיה קטנים, הקיימים כיום. ברור שבפריפריה לא ניתן לרכז לגמרי, אבל ניתן להקים כמה בדרום וכמה בצפון".
לצפייה בדיון.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
כך התברר בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הועדה אמנון כהן: על רשות מקרקעי ישראל להחמיר עם יזמים שקיבלו סובסידיות להקמת מפעלים ושינו ייעוד
הועדה לביקורת המדינה, דנה היום (רביעי) בדו"ח מבקר המדינה על מדיניות משרד הכלכלה בהקמת אזורי תעשיה בפריפריה. יו"ר הועדה, ח"כ באמנון כהן (ש"ס) הדגיש בדיון כי נדרשת לנושא "ראיה מערכתית, יצירתית וארצית לעידוד תעשיינים. הגדלת אזורי תעשיה בפריפריה גם תגדיל את האר נונה שהתושב יוכל לשלם לרשות – וממילא תגדיל את מגוון השירותים שהיא תוכל להחזיר לו". כהן קרא לרשות מקרקעי ישראל להחמיר עם יזמים שקיבלו סובסידיות להקמת מפעלים, ושינו את ייעוד השטח בלי לקבל אישור. בשיבה נחשף כי למרות דו"ח המבקר הרי שמשרד הכלכלה טרם גיבש מדיניות ביחס להקמת ופיתוח אזורי-תעשיה כאלו. לדברי המבקר, משרד הכלכלה מעורב באופן חלקי בלבד בהליכי תכנון ואינו מקדם תכנית אב ארצית לפיתוח התעשייה, פעילותו לפיתוחם של אזורי תעשייה אינה מובנית ונעדרת ראייה מערכתית רחבה. המשרד אינו פועל כדי להבטיח את מימוש הפוטנציאל של המדינה בתחום התעשייה על ידי יצירת מלאי תכנוני זמין לפעילות תעשייתית בהווה ועל ידי דאגה לשמירה על עתודות קרקע הדרושות לפיתוח התעשייה בעתיד.
נציג המבקר, צבי ורטיקובסקי הוסיף כי תשתית תחבורתית היא הבסיס להתפתחותו של אזור תעשיה בפריפריה, ולכן אזורים כאלו משגשגים במרכז ואילו בפריפריה העניינים יגעים. המשרד לא בחן אם פעילות המינהל לפיתוח פארקי תעשייה אכן יעילה ותורמת לקידומם הכלכלי והחברתי של תושבי הפריפריה, והמינהל עצמו לא הגדיר מדדים לבחינת הצלחתו או כישלונו של אזור תעשייה בהשגת היעדים שהוא נועד לקדם, לא בחן את העלות-תועלת של הקמת פארקי התעשייה ופיתוחם, ולא הפיק לקחים מתפקודו.
ינון אלרועי, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, השיב כי דו"ח המבקר יעיל והציף סוגיות שחשוב ביותר לטפל בהם, אך טען מנגד כי אין כל כשל בהקמת אזורי תעשיה בפריפריה. "השתחררו כל החסמים, המצב השתנה מהקצה לקצה, ורוב אזורי התעשייה בפריפריה, המטופלים ע"י המשרד, מאוכלסים בממוצע ב 70%. שינינו את צורת השיווק, והיום אנו מפתחים על-פי הדרישה, מעניקים הטבות מס ומענקים ופותחים מסלולי תעסוקה. בפארק נע"ם שליד שדרות 85-90% המקרקעות כבר שווקו, ובשנים האחרונות אנו משווקים עשרות אזורי-תעשייה במגזר הערבי בהשקעה של עשרות-מיליוני ₪".
נעם שטרן, נציג האוצר טען כי "שורש הבעיה בניהול הוא בפיזור אזורי תעשיה רבים וקטנים - במקום כמה גדולים. מסה של פעילות במקום מסויים, גם מצמיחה שירותים נלווים וכדאיים. יותר קל לנהל עשרה אזורי תעשיה, ומתקנים לטיהור שפכים, מאשר כ-80 אזורי תעשיה קטנים, הקיימים כיום. ברור שבפריפריה לא ניתן לרכז לגמרי, אבל ניתן להקים כמה בדרום וכמה בצפון".
לצפייה בדיון.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
