· שיעורי העוני בהכנסות הכלכליות (לפני תשלומי העברה ומסים) בקרב קשישים ישראלים הם הנמוכים במערב, בזכות כיסוי פנסיוני פרטי נרחב יותר מהנהוג במדינות מפותחות.
· עם זאת, ישראל מסתמכת על מצב זה וממעטת בסיוע לקשישיה: קצבאות הזקנה במדינה קטנות והזכאות להשלמת הכנסה נמוכה.
· התוצאה הכוללת היא ששיעורי העוני בהכנסות פנויות (אחרי תשלומי העברה ומסים) בקרב קשישים הם הגבוהים ביותר בעולם המפותח.
· אצל חלק מהקשישים – בעיקר נשים, ערבים ועולים מחבר העמים שעלו בגיל מבוגר – יש חסכונות מועטים לפנסיה פרטית, אם בכלל, ולכן סיוע ציבורי חיוני עוד יותר עבורם.
תקציר המדיניות החדש של מרכז טאוב מתפרסם בהמשך למחקר שגילה כי בקרב קשישי ישראל שיעור העוני בהכנסות כלכליות הוא הנמוך בעולם המערבי, אבל שיעור העוני בהכנסה הפנויה הוא הגבוה בעולם המערבי. ליאורה בוורס, מנהלת תחום המדיניות במרכז טאוב, בחנה את הסיבות לכך ומצאה שמדינת ישראל מעודדת מדיניות של פנסיות פרטיות, שלאורך השנים היו נפוצות יותר בישראל מאשר במדינות אחרות ומאז 2008 הן בגדר חובה. לצד זאת, ישראל מעניקה לקשישים סיוע מצומצם יחסית. כך לדוגמה גבר ישראלי שנכנס לשוק העבודה ב-2011 ומרוויח שכר הזהה לשכר הממוצע במשק יקבל בפרישתו מפנסיות פרטיות כ-56 אחוז משכרו הממוצע לאורך חייו – שיעור גבוה ביחס למדינות שנבדקו. עם זאת, אותו ישראלי יקבל בזקנתו רק 22 אחוז משכרו מסיוע ציבורי, לעומת ממוצע של 50 אחוז במדינות ה-OECD.
נוסף לכך, בוורס גילתה כי רק 24 אחוז מהקשישים בישראל מקבלים תמיכה של השלמת הכנסה. בעלות על רכב (מסוגים מסוימים), קרקע או הון פוסלת את זכאותם. "קריטריונים אלו נחשבים למחמירים מאוד בסטנדרטים של העולם המערבי ופוגעים בעיקר בזכאותם של קשישים ערבים, שרבים מהם מתגוררים בכפרים ותלויים בבעלות על קרקע וברכב", מסבירה בוורס.
ממצא נוסף שמתפרסם בתקציר המדיניות של מרכז טאוב הוא שהפרשות החובה לפנסיה, ששיעורן כיום הוא 17.5 אחוז (שיעור שנחשב לגבוה ביותר במדינות המערב), מצמצמות את המשכורת נטו של בעלי הכנסה נמוכה, ומטילות עול כלכלי על כתפיהן של משפחות צעירות עניות. לדוגמה, יש עובדים ששכרם נמוך שבפרישתם צפויים להתקיים מסכום של מעל 140 אחוז ממשכורתם הממוצעת בשנות העבודה. מצבם של עובדים אלו ישתפר אם במקום ההפרשה הגבוהה לפנסיה הכסף יתווסף למשכורתם הנוכחית, משום שסביר להניח שהם זקוקים לכסף הזה בהווה עבור צרכים בסיסיים כגון דיור וחינוך ויזדקקו לו פחות בעתיד. יתרה מכך, החלת חובת ההפרשה לפנסיה משמעותה שבעתיד חלק מבעלי ההכנסות הנמוכות שמפרישים היום לפנסיה לא יעמדו בתנאי הסף לקבלת השלמת הכנסה (ואילולא היו מפרישים לפנסיה היו זכאים להשלמת הכנסה), לכן רבים מהם עשויים למצוא את עצמם במצב פחות טוב בהשוואה למצב של הפרשות וולונטריות לפנסיה. בוורס מסכמת: "המדיניות בישראל מטילה את כל כובד האחריות לעתידם הכלכלי על האזרחים וחסכונותיהם, ומכוונת לסיוע נמוך ככל האפשר מהתקצוב הציבורי. מצב זה מקשה על יכולתן של משפחות בעלות הכנסה נמוכה לכלכל את עצמן בהווה".

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





