בראיון בלעדי ל FUNDER  >> וויליאם סקולס, מנהל השקעות ראשי באברדין‎ בית השקעות "תמחור נמוך של המדדים בישראל משקף "הנחה" שמקורה בסיכונים של שוק קטן, עם סכנות חיצוניות ונזילות נמוכה."

אין זה סוד שלמשקיעים הזרים ישנה השפעה מהותית על שוק ההון המקומי. אך האם שאלתם את עצמכם בעבר מי הם אותם משקיעים זרים? כיצד או והכלכלה שלנו נראים דרך עיניים זרות? האם הם יודעים עלינו משהו שאנחנו לא יודעים?

בכדי לענות על לפחות חלקן של  שאלות אלו, אנו מגישים לכם ראיון עם עוזר מנהל ההשקעות וויליאם סקולס. סקולס אמון על ההשקעות בקרן אברדין ישראל, שקיימת משנת 1992 מנהלת 77 מיליון דולר בהשקעות ישראליות. בית השקעות אברדין במקור סקוטי, אך היום יש לו נציגויות מסביב לעולם והוא בעל הכנסות בגובה של 869 מיליון ליש"ט.

---------

בעיניים זרות, הסיכון הגדול ביותר של השקעה בישראל, נובע מהסביבה העוינת בה היא מקיימת את כלכלתה. כיצד אתם משלבים את אלמנט הסיכון הביטחוני בתוך מתווה קבלת החלטות ההשקעה בקרן?

אנחנו באברדין, משתמשים בשיטת ה"בוטום אפ". לכן אנחנו קודם כל בוחנים את ערך החברה ואת עמידות המודל העסקי שלה לאורך זמן. תהליכים מאקרו כלכליים וגיאו פוליטיים לא יובילו אותנו בקבלת ההחלטות וממילא, "גידור" השקעותינו מפני תהליכים שכאלו כמעט שאינם אפשריים.

2. האם השקפתכם על כלכלת ישראל השתנתה לנוכח מלחמת האזרחים בסוריה? האם השיחות בין איראן לארה"ב וההסכם שנחתם עם הראשונה, לדעתכם אמורים לתמוך במחירי המניות בישראל?

כל התקדמות בשיחות בין איראן לארה"ב הינה חיובית ולא רק בשביל האזור שלכם. עם זאת, ההשקעות שלנו מבוססות על אחזקה מינימאלית של חמש שנים במניית חברות ופראקטית, האחזקה אף ארוכה יותר. אנו מפוקסים על חברות שיוצרות ערך למשקיעים. אירועים כמו שהזכרת גורמים לתנודתיות, אנחנו והמשקיעים חייבים להסתכל מעבר לפקטורים הללו ולעיתים משתמשים בהם בכדי להגדיל את אחזקותינו בחברות שאנחנו אוהבים.

------------------------

על קנייה לטווח הארוך בישראל: ההשקעות שלנו מבוססות על אחזקה מינימאלית של מניית חברות למשך מינימום של חמש שנים

-----------------------

3. מניות המיד- קאפ בישראל היו להיט בשנה האחרונה. האם אתם משקיעים בחברות עם שווי שוק קטן יותר ומה הגבול שלכם? עד כמה רחוק תהיו מוכנים ללכת בנוגע להשקעה בחברה קטנה ישראלית?

בקרן שלנו, אברדין ישראל, אנחנו משקיעים בחברות בכל הגדלים. הגבול שלנו לא נוגע לשווי שוק אלא נוגע לרמת הנזילות של החברות. חלק מהחברות שלנו בקרן מגיעות לשווי שוק של 300 מיליון דולר בלבד.

4. בשנה שעברה, טבע הודיעה על כוונתה לפטר מאות עובדים בשם ההתייעלות. חלק מהאנליסטים בישראל רואים את ההודעה הזו כסנונית ראשונה של גל פיטורים רחב יותר בישראל. מה ההשקפה שלכם על טבע וההודעה שלה?       

קשה לנו להבחין האם הוות כמו של טבע אמורה להשפיע על האבטלה בישראל. עם זאת, אנחנו ממשיכים להאמין בטבע ולראות בה כחברה בעלת הנהלה מצוינת בתעשייה שבה שולי הרווח מתקצרים לנוכח תחרות גוברת.

-----------------------------------

אמנם, ישראל שודרגה למדינה מפותחת, אך היא מתמודדת עם בעיות שקשורות למדינה מתפתחת

--------------------------------------

5. במשך השנתיים האחרונות, בורסת תל אביב חוותה תהליך מסוים של התייבשות וירידה במחזורי המסחר. מה לדעתך החלק של המשקיעים הזרים בכך? מה הרגולאטורים יכולים לעשות בכדי להגדיל שוב את מחזורי המסחר?

הירידה במחזורי המסחר רובה נובעת מהשדרוג של ישראל מכלכלה מתפתחת לכלכלה מפותחת. כמו כן, מיקומה של ישראל מחוץ לגוש היורו, אומר שרוב ההון שזורם באופן פאסיבי לשווקים המפותחים כרגע עובר לידה. למדינה אין כמעט מה לעשות בנוגע לזה. עם זאת, המשך המחויבות הגבוהה של חברות ציבוריות ישראליות למשקיעים, יכולה למשוך הון גדול לשוק ההון המקומי שמושקע בצורה אקטיבית. ודאי לנוכח הצמיחה הגבוהה של התוצר הישראלי לעומת הכלכלות המפותחות. חלק מהפעולות להגדלת ווליום המסחר כבר נעשו, כמו הארכת שעות המסחר ואיסור אחזקות צולבות בשוק ההון של קונגלומרטים. מבחינת הרגולטור, כל שינוי מבנה מסחר או הענקת הנחה מיסויית, יהיו מבורכים בעיני המשקיעים הזרים. בנוסף, תעשיית הגז שמתפתחת אמורה למשוך זרים בעתיד, במיוחד אם הרגולציה תוסדר בנושא בקרוב.

6. בשנתיים האחרונות, מדדי המניות העיקריים בישראל, מפגרים בתשואתם אל מול מדדי המניות האמריקאיים כמו האס אנ פי 500. האם לדעתכם האשמה טמונה בתהליכים גלובליים או בתהליכים מקומיים של הכלכלה הישראלית שלא עמדה בצפי המשקיעים?

התהליך שהזכרת תלוי בכמה סיבות. אמנם, המדינה לאחרונה שודרגה למדינה מפותחת, אך היא עדיין מתמודדת עם בעיות שקשורות למדינות מתפתחת. ללא ספק, תמחור נמוך של המדדים בישראל משקף "הנחה" שמקורה טמון בסיכונים של שוק קטן, עם סכנות חיצוניות ונזילות נמוכה. אך ישנן סיבות נוספות, צריך לשקול אילו תעשיות עיקריות מרכיבות את המדדים שהזכרת ומה היו הביצועים שלהן לאחרונה. בשנה האחרונה, השוק האמריקאי העדיף להשקיע בעיקר בארה"ב והשוק הגלובאלי עשה כמותו. אבל בהסתכלות ארוכה יותר שנפרשת על פני שנים, מדד ת"א 100 השיא תשואות עודפות על פני מדד אס אנ פי 500.

7. בשנים הקרובות, שוק ההון הישראלי יזמן אליו בתי השקעות זרים שישווקו את הקרנות שלהם בישראל. כיצד לדעתך זה ישפיע על שוק הקרנות המקומי?

כל תהליך שיעודד הרחבת השוק המקומי ונזילות השקעה הינו מבורך. קרנות זרות יכולות לייבא השקפה אחרת על השווקים. עם זאת אין תחליף להשקפה והפרשנות המקומית. זו הסיבה שאנו מבקרים בישראל פעמיים בשנה בכדי לראות כיצד הדברים "נעשים בשטח".

8. מחירי שוק הנדל"ן עלו בחדות בשנים האחרונות בישראל. האם אתה מנתחים את עליית המחירים הזו כבועת נכסים?

מחירי הנדל"ן בישראל עלו בצורה משמעותית, אך האפקט שלהם נותר עדיין מקומי. אני מאמין שהממשלה מודאגת מן המצב שבו אזרחים צריכים להוציא חלק מהותי מסל הצריכה שלהם על דיור. אנו חשופים למצב על ידי השקעה בבנקים שאחראים על מתן המשכנתאות (אחת מהאחזקות הגדולות של קרן הנאמנות אברדין ישראל היא בנק מזרחי טפחות א.ע. ) שמצידם מבטיחים שלא נעשית התרופפות במשמעת נתינת המשכנתאות ובטוחים בערך הנכסים.

לבנתיים, האשראי בשוק הפרטי נראה סביר יחסית למגמות ארוכות טווח וגם באופן אבסולוטי. גם הפעילות שנעשתה מצד הבנק המרכזי בישראל, משקפת שיש מודעות ורצון לטפל במצב שנוצר. בכלליות, אנחנו מרוצים מהאיכות של הנכסים המוחזקים בקרן כרגע, גם אם תתרחש סוג של ירידת ערך בעתיד לבוא.   

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.