עידו אסייג
26/02/2014
ח"כ חיליק בר: בני נוער חשופים יותר ממבוגרים לניצול וקיפוח בעבודה, אפילו בחברות גדולות
הוועדה לזכויות הילד בכנסת, דנה היום (שלישי) בהעסקה פוגענית של בני נוער. זאת, בעקבות פציעתו הקשה של נער בן 17 בן הקהילה האתיופית מנתניה, שהועסק בניגוד-לחוק בשעות הלילה במפעל "טמפו" בעיר.
ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יחיאל חיליק בר (העבודה), הדגיש כי המקרה הוא דוגמה אחת למקרים רבים בהם זכויותיהם של בני-נוער נרמסות ואינן מפוקחות, קרא למשרד הכלכלה למנוע מקרים דומים בעתיד, ולמנות פקחים ייעודים לאכיפת חוקי עבודת הנוער, שכן "מדובר באוכלוסייה מוחלשת שאינה מודעת לזכויותיה". בנוסף, קרא היו"ר למשרדי הכלכלה והחינוך ולהסתדרות הנוער העובד והלומד - לתאם את פעילותם להגברת מודעות בני הנוער לחובותיהם וזכויותיהם. לדברי בר, "כשלושים בני נוער יושבים היום בדיון, וכשנשאלו מי מהם מודע לזכויותיו או קרא מסמך בנושא, איש לא הרים יד. זה לבדו אמור להדליק נורה אדומה, בפני המשרדים הממשלתיים האחראים על העסקתם של בני הנוער".
לדברי נציג משרד הכלכלה, מאיר דוד, בשנים 2007-2013 נפתחו 2300 חקירות עקב עבירה על חוק עבודת הנוער, הוגשו 164 כתבי אישום, והוטלו 1960 קנסות בסכום כולל של 25 מיליון ₪. בנוסף ניתנו 140 התראות פליליות, 320 התראות מנהליות וכן 10 עיצומים כספיים בסכום כולל של חצי מיליון ₪. לדבריו, בארץ כ-150 מפקחים על כל חוקי העבודה, כאשר "ההכשרה של המפקחים שלנו מספקת לאכיפת כל חוקי העבודה, והם מכירים היטב את החוק ואת הדרך לתשאל את בני הנוער. 70% מהחקירות שביצענו הם ביוזמתנו, ואנו עובדים בשעות לא שגרתיות, אם מתעורר חשד שבני נוער מנוצלים בניגוד לחוק. נבדוק גם את המקרה הספציפי". לדבריו, בעבר היו מפקחים ייעודיים לחוק הנוער, והדבר הוכח כלא-יעיל ולא נכון.
ח"כ מיכל רוזין (מרצ), מיוזמי הדיון, הוסיפה כי רוב ההורים מחנכים את ילדיהם לעבוד, כערך של מוסר עבודה, עמידה בזמנים, עצמאות, ביטחון עצמי והגברת הדימוי האישי. "המקרה המדובר קשה במיוחד ומעלה את השאלה האם באמת שם משרד הכלכלה את הנושא בראש מעייניו. בני נוער מועסקים בעבודות מזדמנות, לא-מקצועיות ולא מודעים לזכויותיהם. לפי נתוני ארגון 'בטרם' בין השנים 2008-2011 נהרגו 5 ילדים ובני נוער כתוצאה מתאונות עבודה, ובשנת 2010 נפגעו 1,087 ילדים ובני נוער במקומות עבודה", ציינה. ח"כ יפעת קריב (יש עתיד) אף היא מהיוזמות, הדגישה כי "הכנסת הזו מתייחסת בצורה רצינית ומשמעותית לזכויותיהם וחובותיהם של בני נוער".
הדרה רוזנבלום, נציגת משרד החינוך, ציינה כי בשנת הלימודים הקרובה, תיכנס הדרכה מסודרת לכיתות י'-י"ב בנושא, והוסיפה כי "הבעיה הגדולה היא שהנוער ממעט להתלונן. הוא מאד רוצה לעבוד ולשמור על מקום העבודה שלו". הד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד קרא למשרד הכלכלה לנסח מחדש את חוק עבודת הנוער "שנכתב לפני כ-60 שנה, והוא ארכאי ומציג מציאות שכבר לא קיימת בארץ מחד – ואינו משקף את המציאות החדשה מאידך. בני נוער במקרים רבים לא מקבלים שכר, ולא מעט מהם במסגרת הבחירות לכנסת ולרשויות. במקרה האחרון אסור שהאשמים יצאו נקיים".
בעניין המקרה בנתניה, אמרה יעל וונדם, אחותו של הנער שנפצע, כי "אחי נשלח לעבוד 12 שעות, לא קיבל תדרוך על סכנות בטיחותיות, לא היה סייר המפקח על עבודתו, ולא הוגשה לו במפעל עזרה ראשונה. איש מהמפעל לא ליווה אותו לבית החולים".
גיל סגל, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת "טמפו" הגיב לדברים, ואמר כי הוא משתתף בצער המשפחה. "בחברת 'טמפו' למעלה מאלף ומאה עובדים, ובשום-אופן איננו מעסיקים מתחת לגיל 18, גם לא בעבודה זמנית או בחופשות הקיץ. זאת, בגלל סכנות המכונות במפעל. הדבר ידוע בהנחיות מפורשות שהוצאנו לחברות כוח אדם. במקרה הזה היה לחץ של הנער לעבוד במקום, וחברת כוח האדם נעתרה לבקשתו, בניגוד להנחייתנו. הוא קיבל הוראות ונעלי בטיחות וחתם עליהם, הודרך מפורשות היכן בדיוק עליו לעבוד, והאזור אליו הוא נכנס מגודר היטב, ומשולט היטב על איסור הכניסה. הוא נהג במכונה-מלקטת כמעשה-קונדס". סגל ציין עוד כי כחודשיים לפני האירוע ביקר במפעל מפקח משרד הכלכלה, שמצא אותו בטיחותי, "ולכן לא היה שום צעד שיכולנו לנקוט בו – ולא נקטנו". לדבריו, האיש הראשון שהגיש לנער עזרה ראשונה, היה עובד המפעל שעבר הדרכה, והוסיף כי יצאה הנחיה נוספת, שכל עובד גם זמני, נבדקת תעודת הזהות שלו כדי לוודא שאינו קטין.
ליאת קבלו, נציגת חברת כוח-האדם ששלחה את הנער, אמרה כי "המקרה בבדיקה, הוא אינו מאפיין את החברה ואנו משתפים פעולה עם החקירה. אנו מקבלים הדרכה תקופתית בעניין בני נוער, ומעסיקים רק עם אישורי עבודה, אישור רפואי ואישור העסקה".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
הוועדה לזכויות הילד בכנסת, דנה היום (שלישי) בהעסקה פוגענית של בני נוער. זאת, בעקבות פציעתו הקשה של נער בן 17 בן הקהילה האתיופית מנתניה, שהועסק בניגוד-לחוק בשעות הלילה במפעל "טמפו" בעיר.
ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יחיאל חיליק בר (העבודה), הדגיש כי המקרה הוא דוגמה אחת למקרים רבים בהם זכויותיהם של בני-נוער נרמסות ואינן מפוקחות, קרא למשרד הכלכלה למנוע מקרים דומים בעתיד, ולמנות פקחים ייעודים לאכיפת חוקי עבודת הנוער, שכן "מדובר באוכלוסייה מוחלשת שאינה מודעת לזכויותיה". בנוסף, קרא היו"ר למשרדי הכלכלה והחינוך ולהסתדרות הנוער העובד והלומד - לתאם את פעילותם להגברת מודעות בני הנוער לחובותיהם וזכויותיהם. לדברי בר, "כשלושים בני נוער יושבים היום בדיון, וכשנשאלו מי מהם מודע לזכויותיו או קרא מסמך בנושא, איש לא הרים יד. זה לבדו אמור להדליק נורה אדומה, בפני המשרדים הממשלתיים האחראים על העסקתם של בני הנוער".
לדברי נציג משרד הכלכלה, מאיר דוד, בשנים 2007-2013 נפתחו 2300 חקירות עקב עבירה על חוק עבודת הנוער, הוגשו 164 כתבי אישום, והוטלו 1960 קנסות בסכום כולל של 25 מיליון ₪. בנוסף ניתנו 140 התראות פליליות, 320 התראות מנהליות וכן 10 עיצומים כספיים בסכום כולל של חצי מיליון ₪. לדבריו, בארץ כ-150 מפקחים על כל חוקי העבודה, כאשר "ההכשרה של המפקחים שלנו מספקת לאכיפת כל חוקי העבודה, והם מכירים היטב את החוק ואת הדרך לתשאל את בני הנוער. 70% מהחקירות שביצענו הם ביוזמתנו, ואנו עובדים בשעות לא שגרתיות, אם מתעורר חשד שבני נוער מנוצלים בניגוד לחוק. נבדוק גם את המקרה הספציפי". לדבריו, בעבר היו מפקחים ייעודיים לחוק הנוער, והדבר הוכח כלא-יעיל ולא נכון.
ח"כ מיכל רוזין (מרצ), מיוזמי הדיון, הוסיפה כי רוב ההורים מחנכים את ילדיהם לעבוד, כערך של מוסר עבודה, עמידה בזמנים, עצמאות, ביטחון עצמי והגברת הדימוי האישי. "המקרה המדובר קשה במיוחד ומעלה את השאלה האם באמת שם משרד הכלכלה את הנושא בראש מעייניו. בני נוער מועסקים בעבודות מזדמנות, לא-מקצועיות ולא מודעים לזכויותיהם. לפי נתוני ארגון 'בטרם' בין השנים 2008-2011 נהרגו 5 ילדים ובני נוער כתוצאה מתאונות עבודה, ובשנת 2010 נפגעו 1,087 ילדים ובני נוער במקומות עבודה", ציינה. ח"כ יפעת קריב (יש עתיד) אף היא מהיוזמות, הדגישה כי "הכנסת הזו מתייחסת בצורה רצינית ומשמעותית לזכויותיהם וחובותיהם של בני נוער".
הדרה רוזנבלום, נציגת משרד החינוך, ציינה כי בשנת הלימודים הקרובה, תיכנס הדרכה מסודרת לכיתות י'-י"ב בנושא, והוסיפה כי "הבעיה הגדולה היא שהנוער ממעט להתלונן. הוא מאד רוצה לעבוד ולשמור על מקום העבודה שלו". הד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד קרא למשרד הכלכלה לנסח מחדש את חוק עבודת הנוער "שנכתב לפני כ-60 שנה, והוא ארכאי ומציג מציאות שכבר לא קיימת בארץ מחד – ואינו משקף את המציאות החדשה מאידך. בני נוער במקרים רבים לא מקבלים שכר, ולא מעט מהם במסגרת הבחירות לכנסת ולרשויות. במקרה האחרון אסור שהאשמים יצאו נקיים".
בעניין המקרה בנתניה, אמרה יעל וונדם, אחותו של הנער שנפצע, כי "אחי נשלח לעבוד 12 שעות, לא קיבל תדרוך על סכנות בטיחותיות, לא היה סייר המפקח על עבודתו, ולא הוגשה לו במפעל עזרה ראשונה. איש מהמפעל לא ליווה אותו לבית החולים".
גיל סגל, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת "טמפו" הגיב לדברים, ואמר כי הוא משתתף בצער המשפחה. "בחברת 'טמפו' למעלה מאלף ומאה עובדים, ובשום-אופן איננו מעסיקים מתחת לגיל 18, גם לא בעבודה זמנית או בחופשות הקיץ. זאת, בגלל סכנות המכונות במפעל. הדבר ידוע בהנחיות מפורשות שהוצאנו לחברות כוח אדם. במקרה הזה היה לחץ של הנער לעבוד במקום, וחברת כוח האדם נעתרה לבקשתו, בניגוד להנחייתנו. הוא קיבל הוראות ונעלי בטיחות וחתם עליהם, הודרך מפורשות היכן בדיוק עליו לעבוד, והאזור אליו הוא נכנס מגודר היטב, ומשולט היטב על איסור הכניסה. הוא נהג במכונה-מלקטת כמעשה-קונדס". סגל ציין עוד כי כחודשיים לפני האירוע ביקר במפעל מפקח משרד הכלכלה, שמצא אותו בטיחותי, "ולכן לא היה שום צעד שיכולנו לנקוט בו – ולא נקטנו". לדבריו, האיש הראשון שהגיש לנער עזרה ראשונה, היה עובד המפעל שעבר הדרכה, והוסיף כי יצאה הנחיה נוספת, שכל עובד גם זמני, נבדקת תעודת הזהות שלו כדי לוודא שאינו קטין.
ליאת קבלו, נציגת חברת כוח-האדם ששלחה את הנער, אמרה כי "המקרה בבדיקה, הוא אינו מאפיין את החברה ואנו משתפים פעולה עם החקירה. אנו מקבלים הדרכה תקופתית בעניין בני נוער, ומעסיקים רק עם אישורי עבודה, אישור רפואי ואישור העסקה".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
