עוד תומר בכר
קרן מרדכי
08/03/2014
תושבת קרית מלאכי בשנות ה-30 לחייה, שסבלה מהשמנת יתר, החלה לסבול מכאבי גב קשים.
לטענתה, רופאיה בקופת חולים לאומית, המליצו לה לעבור ניתוח להקטנת חזה, אשר ישפר את מצבה.
האישה פנתה למנתח פלסטי ידוע וותיק, אשר הבטיח לה לטענתה, כי שדיה ייראו יפים וסימטריים לאחר הניתוח.
לאחר הניתוח החלה האישה לסבול מכאבים מתמשכים ודלקות בגלדי הניתוח, ועברה מספר רב של טיפולים תרופתיים שנמשכו מספר שנים.
עו"ד תומר בכר, שהגיש בשמה תביעה לפיצויים נגד הרופא המנתח – טוען כי לאחר שהחלימה מהדלקות, נותרו שדיה מעוותים ומצולקים בצורה קשה ובולטת, אשר ניכרת גם כשהיא עוטה על עצמה לבוש שאינו חושפני.
מומחה לרפואה פלסטית קבע כי לא ניתן לתקן את העיוותים הרבים מהם סובלת האישה, והיא תיאלץ ככל הנראה להמשיך לסבול מהם לאורך כל חייה.
מומחים פסיכיאטריים אותם זימנה התביעה, קבעו שכתוצאה מכישלון הניתוח, לקתה האישה בפוסט טראומה ובדיכאון, החלה להסתגר בביתה, נמנעה מאירועים חברתיים ומלבוש חושפני, וכן חל ריחוק משמעותי בינה לבין בעלה, אשר הגביר את חששותיה שכתוצאה ממצבה הוא יעזוב אותה.
לאחרונה הגיש עו"ד תומר בכר תביעה לפיצויים בשם האישה, לביהמ"ש השלום בתל אביב על סך 2.5 מיליון שקלים נגד הרופא המנתח.
בתביעה נטען כי האישה קיבלה אישור מטעם קופת החולים "לאומית" שבה היא חברה, לעבור ניתוח להקטנת חזה עקב עקמת וכאבי גב.
בתביעה נטען כי האישה הגיעה האישה למרפאת "שבע עיניים לנגב", והוחתמה על טופס הסכמה לניתוח.
בתביעתה מצוין כי במסגרת ההסברים שניתנו לה על הניתוח ועל תוצאותיו, הובהר לה כי חתכי הניתוח יתבצעו בצורה אסתטית, כך שהיא תוכל "ללכת בחוף הים עם ביקיני", וששדיה יהיו "יפים" – טענת התביעה. בתביעה נטען עוד, כי לאחר שחתמה על טופס ההסכמה, עברה האישה עוד באותו היום ניתוח הקטנת חזה על ידי מומחה בכיר לרפואה פלסטית, בקליניקה "מדיטון קניון הנגב" בבאר שבע.
בתביעה מתאר עו"ד בכר כיצד במהלך הניתוח, הוסרו עודפי עור ושומן משני שדיה. החתכים נתפרו, והאישה שוחררה לביתה באותו היום עם המלצות, בין היתר, לנטילת משככי כאבים.
על פי התביעה, כארבעה ימים לאחר הניתוח ביקרה האישה במרפאה שבה עברה את הניתוח, במסגרת ביקורת שנערכה לה, וטענה לכאבים. במהלך הביקורת נמצא כי "פטמה שמאלית סובלת...", ולפיכך הומלץ לאישה ליטול משכך כאבים מסוג אתופן, והיא זומנה לביקורת נוספת כשבועיים מאוחר יותר.
לטענתה, מכיוון שלא חל שיפור במצבה הרפואי, פנתה האישה לכירורג כללי, שאבחן כי קיים חלק בפטמה שנראה כנמק. לפיכך, הופנתה האישה לכירורג מנתח לייעוץ ולהמשך טיפול. כשבוע לאחר מכן פנתה האישה לבדיקה אצל הרופא הבכיר שניתח אותה, וממצאיו העלו כי קיים "סבל של החלק העליון של הפטמה השמאלית, ופעירת המשולש בשד השמאלי", והוא המליץ על טיפול תרופתי.
אך מהתביעה עולה כי הטיפול התרופתי לא פתר את הבעיה. כחמישה חודשים לאחר הניתוח פנתה האישה שוב לרופא שניתח אותה, והתלוננה על כאבים, וכך גם קבעה ד"ר סיגל ברונו, כירורגית כללית, אצלה ערכה האישה ביקורת תקופתית בשנתיים שלאחר הניתוח, ואשר מצאה כי שדיה של האישה "מצולקים מאד".
"הרופא מסרב לספק תמונות שצולמו בטרם הניתוח"
"למרבה הצער, חרף הבטחותיו של הרופא המנתח, מצבה הרפואי של התובעת לא השתפר, והיא עודנה סובלת מצלקות מכוערות ביותר שאינן אסתטיות, ומשדיים מכוערים ומעוותים ביותר, בלשון המעטה", אומר עו"ד תומר בכר המייצג אותה. לדבריו, האישה פנתה מספר פעמים לרופא המנתח, כדי לקבל את העתק התמונות המעידות על מראה שדיה טרם לניתוח, אך בקשותיה לא נענו.
"מצבה הרפואי של התובעת השפיע עליה מבחינה נפשית, והיא מטופלת אצל פסיכולוגית קלינית", טוען עו"ד בכר. במכתבה של הפסיכולוגית, ססיל ללוש, כתבה ללוש כי התרשמה שנוכח הניתוח להקטנת חזה, סובלת התובעת "מדיכאון ממושך – ומפוסט טראומה".
פסיכיאטר קבע: "טיפול תרופתי עקב הפרעת דיכאון וחרדה כרונית"
בהמשך התלוננה האישה בפני ד"ר אינה נרובליאנסקי מקופת החולים לאומית על תחושות דיכאון. לפיכך, הופנתה לטיפול נפשי במסגרת הקהילה. יומיים לאחר מכן היא נבדקה על ידי פסיכיאטר, ד"ר גיישין אקים, שאבחן כי היא סובלת מ"מצב רוח ירוד", ולכן המליץ לה ליטול כדורים מסוג "רסיטל".
ד"ר פרקש הרמן, מומחה לפסיכיאטריה אשר בדק את האישה מטעם התביעה, קבע כי התובעת סובלת מ"הפרעה עם דיכאון וחרדה, הקשורה לפגיעה בדימוי העצמי, וכן מהיווצרות התנהגות המנעותית, עקב חרדה פן תיחשף". ד"ר פרקש זיהה כי התובעת סובלת מפסימיות ומחוסר תקווה, צמצמה את פעילותה החברתית, ואף סובלת מפגיעה במערכת הזוגית. הוא קבע כי היא זקוקה "להמשך מעקב פסיכיאטרי, ולהתאמת טיפול תרופתי בנוסף לפסיכותרפיה".
לסיכום קבע ד"ר פרקש, כי בעקבות הניתוח, נוצרה "הפרעה נפשית כרונית" אצל התובעת, ולפיכך קבע לה נכות נפשית לצמיתות, בשיעור של כ-15%.
מומחה כירורגי: "המנתח התרשל בטיפולו באישה, לפני ובמהלך הניתוח"
פרופ' שפיר, מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית מטעם התביעה אשר בדק את התובעת, ואת התיעוד הרפואי הנוגע לעניינה, קבע בחוות דעתו, כי היא סובלת משדים "מכוערים ביותר, שמראם מעוות מאד, שלא ניתן להציגם בחשיפה בערום או בלבוש, כביקיני". עוד קבע פרופ' שפיר, שכשהאישה לבושה בבגד צמוד, נראות הצלקות דרכו".
"תוצאת הניתוח אינה משביעת רצון, בלשון המעטה", קבע פרופ' שפיר.
"התובעת הינה אישה בעלת משקל עודף גדול, הסובלת מהשמנה ממארת, ולפיכך היה על הרופא המנתח לנקוט בצעדי זהירות טרם הניתוח ובמהלך הניתוח", קבע פרופ' שפיר בחוות דעתו. "חשוב לשקול במקרה כזה האם לא כדאי לדחות את הניתוח עד לירידה למשקל סביר".
בנוסף, קבע פרופ' שפיר כי "החשיבות העיקרית בהמתנה עם ניתוח הקטנת שדיים לירידה משמעותית במשקל, היא בקבלת שדיים פרופורציוניים למבנה הגוף".
במסגרת חוות דעתו, קבע פרופ' שפיר לאישה 20% נכות לצמיתות.
"לא ניתן לתקן את נזקי הניתוח"
לגבי ניתוח מתקן, קבע פרופ' שפיר כי את אורכן הרב של הצלקות לא ניתן לתקן.
לדבריו, מדובר בניתוח מתקן שצריך להתבצע בידיים אמונות ביותר, בזהירות מרבית, וגם אז - ספק אם ניתן להגיע לתוצאה אידיאלית.
"דימוי עצמי נמוך, בושה, וחרדה שמא בעלה יעזוב אותה"
"מחוות דעתו של פרופ' שפיר עולה באופן חד משמעי, כי אין ולא יכול להיות ספק, שהטיפול הרפואי הרשלני שקיבלה התובעת אצל הנתבע, גרם למצבה הרפואי הקשה שתואר לעיל", טוען עו"ד תומר בכר, שהגיש בשמה של האישה תביעה לפיצויים נגד הרופא המנתח. לדבריו, טרם הניתוח היתה התובעת אישה בריאה בגופה ובנפשה, "אך כיום, מאז הניתוח ובעקבותיו, היא סובלת מכאבים, מעיוותים, מחוסר סימטריה ומצלקות מכערות ביותר בשדיה, כמו גם מחוסר תחושה בפטמות".
לדבריו, כפועל יוצא מכך, מתקשה האישה לנהל אינטראקציה חברתית, ומוותרת על בילויים חברתיים שונים, ובפרט על בילוי בים או בבריכה. לדבריו, מאז הניתוח ובעקבותיו, מתביישת האישה לחשוף את גופה בפני בעלה, אשר התרחק ממנה ומגופה בפרט. "היא שרויה בדיכאון ובחרדה, בין היתר, שמא בעלה יעזוב אותה וילך לנשים אחרות".
תביעה לנזקי גוף בגין רשלנות רפואית, עד לסכום המרבי של 2.5 מיליון שקלים
לטענת עו"ד בכר, בשל נכותה הרפואית והנפשית, מתקשה התובעת לעבוד ולממש את פוטנציאל השתכרותה במלואו. לפיכך, לדבריו, היא זכאית לפיצוי מלא, בגין כל הפסדי שכרה בהתאם לשיעור נכותה, עד הגיעה לגיל הפנסיה. בנוסף, תובעת האישה באמצעות עו"ד בכר פיצויים בגין הסבל והכאב בעבר ובעתיד, פיצויים עבור עזרת צד ג' לה נזקקה תקופה ארוכה לאחר הניתוח, החזרי הוצאות טיפולים ונסיעות בגין טיפולים, וכן עלות ניתוח מתקן, אם תיטול אותו, ניתוח המוערך בעלות של 40,000 שקלים על אף שאינו מבטיח שיפור במצבה.
התביעה לפיצויים הוגשה נגד הרופא המנתח ונגד חברת הביטוח בה הוא מבוטח. הפיצויים הנדרשים הועמדו על הסכום המרבי הקבוע בחוק, עד 2.5 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית. בימים אלה נדונה התביעה בבית משפט השלום בתל אביב.
משרד עורכי הדין תומר בכר https://www.bechar.co.il/ עוסק רבות בתביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית, ובמאבקים להשבת זכויות למבוטחים מחברות הביטוח, קופות החולים וביטוח לאומי.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
לטענתה, רופאיה בקופת חולים לאומית, המליצו לה לעבור ניתוח להקטנת חזה, אשר ישפר את מצבה.
האישה פנתה למנתח פלסטי ידוע וותיק, אשר הבטיח לה לטענתה, כי שדיה ייראו יפים וסימטריים לאחר הניתוח.
לאחר הניתוח החלה האישה לסבול מכאבים מתמשכים ודלקות בגלדי הניתוח, ועברה מספר רב של טיפולים תרופתיים שנמשכו מספר שנים.
עו"ד תומר בכר, שהגיש בשמה תביעה לפיצויים נגד הרופא המנתח – טוען כי לאחר שהחלימה מהדלקות, נותרו שדיה מעוותים ומצולקים בצורה קשה ובולטת, אשר ניכרת גם כשהיא עוטה על עצמה לבוש שאינו חושפני.
מומחה לרפואה פלסטית קבע כי לא ניתן לתקן את העיוותים הרבים מהם סובלת האישה, והיא תיאלץ ככל הנראה להמשיך לסבול מהם לאורך כל חייה.
מומחים פסיכיאטריים אותם זימנה התביעה, קבעו שכתוצאה מכישלון הניתוח, לקתה האישה בפוסט טראומה ובדיכאון, החלה להסתגר בביתה, נמנעה מאירועים חברתיים ומלבוש חושפני, וכן חל ריחוק משמעותי בינה לבין בעלה, אשר הגביר את חששותיה שכתוצאה ממצבה הוא יעזוב אותה.
לאחרונה הגיש עו"ד תומר בכר תביעה לפיצויים בשם האישה, לביהמ"ש השלום בתל אביב על סך 2.5 מיליון שקלים נגד הרופא המנתח.
בתביעה נטען כי האישה קיבלה אישור מטעם קופת החולים "לאומית" שבה היא חברה, לעבור ניתוח להקטנת חזה עקב עקמת וכאבי גב.
בתביעה נטען כי האישה הגיעה האישה למרפאת "שבע עיניים לנגב", והוחתמה על טופס הסכמה לניתוח.
בתביעתה מצוין כי במסגרת ההסברים שניתנו לה על הניתוח ועל תוצאותיו, הובהר לה כי חתכי הניתוח יתבצעו בצורה אסתטית, כך שהיא תוכל "ללכת בחוף הים עם ביקיני", וששדיה יהיו "יפים" – טענת התביעה. בתביעה נטען עוד, כי לאחר שחתמה על טופס ההסכמה, עברה האישה עוד באותו היום ניתוח הקטנת חזה על ידי מומחה בכיר לרפואה פלסטית, בקליניקה "מדיטון קניון הנגב" בבאר שבע.
בתביעה מתאר עו"ד בכר כיצד במהלך הניתוח, הוסרו עודפי עור ושומן משני שדיה. החתכים נתפרו, והאישה שוחררה לביתה באותו היום עם המלצות, בין היתר, לנטילת משככי כאבים.
על פי התביעה, כארבעה ימים לאחר הניתוח ביקרה האישה במרפאה שבה עברה את הניתוח, במסגרת ביקורת שנערכה לה, וטענה לכאבים. במהלך הביקורת נמצא כי "פטמה שמאלית סובלת...", ולפיכך הומלץ לאישה ליטול משכך כאבים מסוג אתופן, והיא זומנה לביקורת נוספת כשבועיים מאוחר יותר.
לטענתה, מכיוון שלא חל שיפור במצבה הרפואי, פנתה האישה לכירורג כללי, שאבחן כי קיים חלק בפטמה שנראה כנמק. לפיכך, הופנתה האישה לכירורג מנתח לייעוץ ולהמשך טיפול. כשבוע לאחר מכן פנתה האישה לבדיקה אצל הרופא הבכיר שניתח אותה, וממצאיו העלו כי קיים "סבל של החלק העליון של הפטמה השמאלית, ופעירת המשולש בשד השמאלי", והוא המליץ על טיפול תרופתי.
אך מהתביעה עולה כי הטיפול התרופתי לא פתר את הבעיה. כחמישה חודשים לאחר הניתוח פנתה האישה שוב לרופא שניתח אותה, והתלוננה על כאבים, וכך גם קבעה ד"ר סיגל ברונו, כירורגית כללית, אצלה ערכה האישה ביקורת תקופתית בשנתיים שלאחר הניתוח, ואשר מצאה כי שדיה של האישה "מצולקים מאד".
"הרופא מסרב לספק תמונות שצולמו בטרם הניתוח"
"למרבה הצער, חרף הבטחותיו של הרופא המנתח, מצבה הרפואי של התובעת לא השתפר, והיא עודנה סובלת מצלקות מכוערות ביותר שאינן אסתטיות, ומשדיים מכוערים ומעוותים ביותר, בלשון המעטה", אומר עו"ד תומר בכר המייצג אותה. לדבריו, האישה פנתה מספר פעמים לרופא המנתח, כדי לקבל את העתק התמונות המעידות על מראה שדיה טרם לניתוח, אך בקשותיה לא נענו.
"מצבה הרפואי של התובעת השפיע עליה מבחינה נפשית, והיא מטופלת אצל פסיכולוגית קלינית", טוען עו"ד בכר. במכתבה של הפסיכולוגית, ססיל ללוש, כתבה ללוש כי התרשמה שנוכח הניתוח להקטנת חזה, סובלת התובעת "מדיכאון ממושך – ומפוסט טראומה".
פסיכיאטר קבע: "טיפול תרופתי עקב הפרעת דיכאון וחרדה כרונית"
בהמשך התלוננה האישה בפני ד"ר אינה נרובליאנסקי מקופת החולים לאומית על תחושות דיכאון. לפיכך, הופנתה לטיפול נפשי במסגרת הקהילה. יומיים לאחר מכן היא נבדקה על ידי פסיכיאטר, ד"ר גיישין אקים, שאבחן כי היא סובלת מ"מצב רוח ירוד", ולכן המליץ לה ליטול כדורים מסוג "רסיטל".
ד"ר פרקש הרמן, מומחה לפסיכיאטריה אשר בדק את האישה מטעם התביעה, קבע כי התובעת סובלת מ"הפרעה עם דיכאון וחרדה, הקשורה לפגיעה בדימוי העצמי, וכן מהיווצרות התנהגות המנעותית, עקב חרדה פן תיחשף". ד"ר פרקש זיהה כי התובעת סובלת מפסימיות ומחוסר תקווה, צמצמה את פעילותה החברתית, ואף סובלת מפגיעה במערכת הזוגית. הוא קבע כי היא זקוקה "להמשך מעקב פסיכיאטרי, ולהתאמת טיפול תרופתי בנוסף לפסיכותרפיה".
לסיכום קבע ד"ר פרקש, כי בעקבות הניתוח, נוצרה "הפרעה נפשית כרונית" אצל התובעת, ולפיכך קבע לה נכות נפשית לצמיתות, בשיעור של כ-15%.
מומחה כירורגי: "המנתח התרשל בטיפולו באישה, לפני ובמהלך הניתוח"
פרופ' שפיר, מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית מטעם התביעה אשר בדק את התובעת, ואת התיעוד הרפואי הנוגע לעניינה, קבע בחוות דעתו, כי היא סובלת משדים "מכוערים ביותר, שמראם מעוות מאד, שלא ניתן להציגם בחשיפה בערום או בלבוש, כביקיני". עוד קבע פרופ' שפיר, שכשהאישה לבושה בבגד צמוד, נראות הצלקות דרכו".
"תוצאת הניתוח אינה משביעת רצון, בלשון המעטה", קבע פרופ' שפיר.
"התובעת הינה אישה בעלת משקל עודף גדול, הסובלת מהשמנה ממארת, ולפיכך היה על הרופא המנתח לנקוט בצעדי זהירות טרם הניתוח ובמהלך הניתוח", קבע פרופ' שפיר בחוות דעתו. "חשוב לשקול במקרה כזה האם לא כדאי לדחות את הניתוח עד לירידה למשקל סביר".
בנוסף, קבע פרופ' שפיר כי "החשיבות העיקרית בהמתנה עם ניתוח הקטנת שדיים לירידה משמעותית במשקל, היא בקבלת שדיים פרופורציוניים למבנה הגוף".
במסגרת חוות דעתו, קבע פרופ' שפיר לאישה 20% נכות לצמיתות.
"לא ניתן לתקן את נזקי הניתוח"
לגבי ניתוח מתקן, קבע פרופ' שפיר כי את אורכן הרב של הצלקות לא ניתן לתקן.
לדבריו, מדובר בניתוח מתקן שצריך להתבצע בידיים אמונות ביותר, בזהירות מרבית, וגם אז - ספק אם ניתן להגיע לתוצאה אידיאלית.
"דימוי עצמי נמוך, בושה, וחרדה שמא בעלה יעזוב אותה"
"מחוות דעתו של פרופ' שפיר עולה באופן חד משמעי, כי אין ולא יכול להיות ספק, שהטיפול הרפואי הרשלני שקיבלה התובעת אצל הנתבע, גרם למצבה הרפואי הקשה שתואר לעיל", טוען עו"ד תומר בכר, שהגיש בשמה של האישה תביעה לפיצויים נגד הרופא המנתח. לדבריו, טרם הניתוח היתה התובעת אישה בריאה בגופה ובנפשה, "אך כיום, מאז הניתוח ובעקבותיו, היא סובלת מכאבים, מעיוותים, מחוסר סימטריה ומצלקות מכערות ביותר בשדיה, כמו גם מחוסר תחושה בפטמות".
לדבריו, כפועל יוצא מכך, מתקשה האישה לנהל אינטראקציה חברתית, ומוותרת על בילויים חברתיים שונים, ובפרט על בילוי בים או בבריכה. לדבריו, מאז הניתוח ובעקבותיו, מתביישת האישה לחשוף את גופה בפני בעלה, אשר התרחק ממנה ומגופה בפרט. "היא שרויה בדיכאון ובחרדה, בין היתר, שמא בעלה יעזוב אותה וילך לנשים אחרות".
תביעה לנזקי גוף בגין רשלנות רפואית, עד לסכום המרבי של 2.5 מיליון שקלים
לטענת עו"ד בכר, בשל נכותה הרפואית והנפשית, מתקשה התובעת לעבוד ולממש את פוטנציאל השתכרותה במלואו. לפיכך, לדבריו, היא זכאית לפיצוי מלא, בגין כל הפסדי שכרה בהתאם לשיעור נכותה, עד הגיעה לגיל הפנסיה. בנוסף, תובעת האישה באמצעות עו"ד בכר פיצויים בגין הסבל והכאב בעבר ובעתיד, פיצויים עבור עזרת צד ג' לה נזקקה תקופה ארוכה לאחר הניתוח, החזרי הוצאות טיפולים ונסיעות בגין טיפולים, וכן עלות ניתוח מתקן, אם תיטול אותו, ניתוח המוערך בעלות של 40,000 שקלים על אף שאינו מבטיח שיפור במצבה.
התביעה לפיצויים הוגשה נגד הרופא המנתח ונגד חברת הביטוח בה הוא מבוטח. הפיצויים הנדרשים הועמדו על הסכום המרבי הקבוע בחוק, עד 2.5 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית. בימים אלה נדונה התביעה בבית משפט השלום בתל אביב.
משרד עורכי הדין תומר בכר https://www.bechar.co.il/ עוסק רבות בתביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית, ובמאבקים להשבת זכויות למבוטחים מחברות הביטוח, קופות החולים וביטוח לאומי.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
