עוד יפית מנגל.צילום: פוטו דני
קרן מרדכי
05/03/2014
המוסד לביטוח לאומי שלל קצבת הבטחת הכנסה ממובטל, כי הוריו סייעו לו בתשלום שכר דירה
המובטל (61): "איך מצפים שאחיה מ 500 ₪ בחודש??"
הוראה פנימית שהוצאה על ידי פקידי המוסד לביטוח לאומי,קובעת שסיוע בתשלום שכר דירה על ידי קרובי משפחה, יחשב כהכנסה וישלול את הזכות לקצבת הבטחת הכנסה.
כתוצאה מהוראה זו, החליטו פקידי המוסד לשלול מא', מובטל בן 61, את קצבת הבטחת ההכנסה שלו, לאחר שגילו כי הוריו העבירו לו תמיכה של כ-2,000 ₪ בחודש לכיסוי שכר הדירה.
לדברי עו"ד יפית מנגל, המייצגת את א', ההוראה הזו עומדת בניגוד מפורש לחוק הבטחת הכנסה הקובע מפורשות שהזכות למגורים לא תילקח במבחן הכנסה.
לדברי עו"ד מנגל, כתוצאה מהנחייה פנימית זו נשללו קצבאות מאזרחים רבים הנעזרים בקרובי משפחה לתשלום שכר הדירה. מדיניות אכזרית זו , לדברי עו"ד מנגל, לא רק שעומדת בניגוד להוראות החוק אלא מעידה יותר מכל על התפישה המעוותת והמדאיגה שבה רואה הביטוח הלאומי את תפקידו, מגוף שכל הורתו ולידתו הייתה לשמש רשת מגן אחרונה לאזרחיה החלשים של המדינה, הפך הביטוח הלאומי למעשה לאוייב מספר אחד של אזרחי המדינה המוחלשים.
"הזכות לקורת גג הינה זכות אדם בסיסית כאדם" אומרת עו"ד יפית מנגל, "המחוקק היה ער לכך שאי אפשר לשלול מאדם את המינימום הזה של קורת גג " והנה בא המוסד לביטוח לאומי ומיוזמתו פוגע בזכות היסוד למגורים תוך מתן פרשנות יצירתית לפסקי דין של ביה"ד לעבודה וקובע על דעת עצמו קריטריונים חדשים, בניגוד לחוק, לזכאות לקצבה".
"למוסד לביטוח לאומי אסור לשנות את הקריטריונים הקבועים בחוק אלא רק על ידי המחוקק, היינו באמצעות הכנסת". אומרת עו"ד מנגל.
בימים אלה אמור בית הדין הארצי לעבודה בירושלים לדון בערעורו של א' על החלטתו של המוסד לביטוח לאומי לשלול את קצבתו.
א' מגבעתיים, בן 61 כיום, קיבל במשך שנים הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, לאחר שנמצא עומד בקריטריונים, עקב משכורתו הנמוכה.
לדברי עו"ד יפית מנגל, המייצגת את א', למרות קבלת קצבת הבטחת ההכנסה, לא מתאפשר לא' להתקיים במינימום ההכרחי למחייתו, והוא לא מסוגל לשלם שכר דירה למגוריו. לדברי עו"ד מנגל, אין לא' דירה בבעלותו, והוא מתגורר בדירת חדר בבניין ישן בשכירות בגובה של של 2,000 שקלים בחודש. גמלת הבטחת ההכנסה שמקבל מהביטוח הלאומי עומדת על בסך 2,162 שקלים בחודש.
בנוסף, א' עובד במשרה חלקים בסכום של 1,120 ₪ לחודש, ואלו כל הכנסותיו.
"ההורים נרתמו לעזרת הבן"
"הואיל ומדובר בקצבה זעומה, שבקושי מכסה את דמי השכירות, נרתמו הוריו הקשישים של א' לסייע לו במימון שכר הדירה", נטען בכתב הערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה, באמצעות עו"ד יפית מנגל.
לדברי עו"ד מנגל, תשלום שכר הדירה הועבר ע"י הוריו של א' ישירות לבעל הדירה ממנו שוכר א' את הדירה. על פי הערעור, התנהלות זו נבדקה על ידי המוסד לביטוח לאומי בעבר, ואושרה ככזו שאינה פוגעת בזכאותו לקצבה של מבוטח, זאת מאחר שסכום הסיוע שכונתה "עזרת קרוב", לא נחשבת בחוק הבטחת הכנסה כהכנסה.
המל"ל הודיע למבוטח: "תמיכת ההורים נחשבת מעתה כהכנסה "
לדברי עו"ד מנגל, ב-13 בינואר 2010 העביר המוסד לביטוח לאומי לעובדיו חוזר כללי, שמספרו 16/2010, ובו הוא מורה להם לשנות את הקריטריונים לבחינת זכאות המבוטחים לגמלת הבטחת הכנסה.
באחד מסעיפי החוזר נקבע, כי "תמיכה המועברת על ידי הוראת קבע לכיסוי הוצאות הנתמך, כגון משכנתא או שכר דירה, תחושב כהכנסה בחודש הרלוונטי". לדברי עו"ד מנגל, המוסד לביטוח לאומי לא טרח להודיע על שינוי המדיניות למקבלי הקצבה.
באוגוסט 2010, כ-7 חודשים לאחר פרסום החוזר, נשלחה אל מר א' הודעת פקיד תביעות בסניף המוסד לביטוח לאומי ברמת גן. על פי ההודעה, סכום התמיכה של הוריו בתשלומי השכירות בדירה שבה הוא גר, יחשבו מעתה כהכנסה, לצורך חישוב זכאותו לגמלה - וזאת למרות שהסכום הועבר ישירות לידי בעל הדירה.
בנוסף, הודיע המוסד לביטוח לאומי כי השינוי חל רטרואקטיבית, ולכן נוצר לא' חוב (!) בגין התקופה מאז חל השינוי.
"המערער ניסה ככל יכולתו, בתכתובת ענפה ומנומקת להסיר את רוע הגזירה, ולהאיר את עיני המוסד לביטוח לאומי בדבר הקריטריונים השגויים שהציב בפני המבוטחים, כולל פגישה שקיים עם נציגי המוסד לביטוח לאומי - אך ללא הועיל", אומרת עו"ד יפית מנגל, ומוסיפה, שרק לאחר שפנה למוסד, הובא לידיעתו של א', לראשונה, החוזר שעליו הסתמך המוסד לביטוח לאומי בקביעתו.
"התנהלות המל"ל: אנטי-סוציאלית ובניגוד לחוק"
א' הגיש, באמצעות עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, כתב תביעה מפורט נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
לדבריו, לאור לחצי הקיום הדוחקים, הוא נאלץ להציע "פתרון זמני", עד לסיום ההליך המשפטי בנושא. לפי הפתרון הזמני, יתעד א' את ההחזר להוריו עבור שכר הדירה המלא מדי חודש, כדי שיוכל לקבל את גמלתו.
לאור התיעוד אותו ביצע,ובו כביכול החזיר את הכספים להוריו, טען המוסד לביטוח לאומי, כי משום הפתרון שאושר, תביעתו הינה תיאורטית בלבד וביקש למחוק את התביעה. בית הדין לעבודה נענה לבקשה.
החלטת בית הדין לעבודה הכתה את א' בהלם. התיעוד אותו הציג, על מנת לקבל את קצבת הקיום, שבלעדיה היה רעב ללחם, התקבלה על ידי בית הדין כפתרון מתמשך – משמע הדבר, שהוא יכול לקיים את עצמו מ-500 ₪ בחודש...
א' פנה אל עו"ד יפית מנגל, המשמשת כתובת לנפגעים רבים של המוסד לביטוח לאומי, והיא הגישה בשמו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
"לא מדובר בדיון תיאורטי, שכן הפגיעה במערער היא ממשית: אין ביכולתו המעשית לעמוד בתנאים הנוכחיים של החזר שכר דירה מלא להוריו", טענה עו"ד מנגל בערעור. "הסדר זה הינו זמני בלבד, וזאת עד לקיום ההליך המשפטי, והוא מהווה תוצאה ישירה של הפגיעה הממשית שנעשתה על ידי המוסד לביטוח לאומי".
לטענת עו"ד מנגל, החוזר של המוסד לביטוח לאומי מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, לדבריה, חוזר זה עומד בניגוד לחוק הבטחת הכנסה, ושולל את הזכות החוקתית של כל אדם לקורת גג, שאינה עומדת למבחן הכנסה.
"החוזר מעביר את אותה זכות חוקתית לפסים של 'מבחן הכנסה" , כשהמחוקק שלל את האפשרות להתייחס למימוש הזכות לקורת גג , בין אם היא בבעלות ובין אם היא בשכירות במסגרת מבחן ההכנסה אומרת עו"ד מנגל. לטענתה, הוראת החוזר היא אנטי-סוציאלית, ואיננה עומדת כלל בסמכותו של עובדי המוסד לביטוח לאומי, האמור, אגב, לשמשכמוסד הסוציאלי הראשי בישראל.
לדבריה, פסקי הדין שהביא המוסד לביטוח לאומי להצדקת עמדתו בנושא, אינם רלוונטיים לזכות לקורת גג, ולכן השימוש בהם מהווה "אחיזת עיניים וגניבת הדעת".
"הוראות החוזר ניתנו בחוסר סמכות מהותי"
עו"ד יפית מנגל טוענת, כי מטרת התביעה המקורית של א' היא להשיב את זכותו לחיות בכבוד ולהתנהל ביושר, תוך ויתור על ההתניה של המוסד לביטוח לאומי כי הוא זכאי לגמלה, כל עוד יוכיח שהוא משפה את הוריו על שכר הדירה המשולם עבורו.
"הוראות החוזר של המוסד לביטוח לאומי הן הוראות המשנות לרעה את זכויותיהם של המבוטחים, בדרך של הוראה מנהלית פנימית", אומרת עו"ד מנגל. "הסמכות לקביעת גמלת הכנסה הואצלה בחוק לשר ולמחוקק ולא לפקידי המוסד לביטוח לאומי, ולכן הוראות אלה של החוזר ניתנו בחוסר סמכות מהותי".
"התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי"
עו"ד מנגל מציינת, כי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה קבעו לא אחת, שתפקידו של המוסד לביטוח לאומי לשרת את הציבור ביישום חקיקה סוציאלית לטובת המבוטחים, ואל לעובדי המוסד לחפש דרכים למנוע מאותם מבוטחים את שהמחוקק התכוון להעניק להם.
"התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי בישראל", אומרת עו"ד מנגל. לדבריה, בית הדין ביקש בעבר את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנושא, אך משרד היועץ המשפטי מתחמק שוב ושוב מלמסור את עמדתו, ולאחרונה באופן מעורפל התחמק ממתן עמדה ברורה בסוגייה המשפטית.
לאור האמור מבקש א' באמצעות עו"ד יפית מנגל לדון בשאלת חוקיותו של החוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי, שלו השפעה ישירה על שאלת זכאותו לגמלת ההכנסה.
"תופעה זו לפיה פוגע הביטוח הלאומי ביודעין, בזכות יסוד של המבוטחים לקיום מינימאלי בכבוד,תוך הפרת החוק אמורה להדליק נורות אזהרה מהבהבות אצל כל אזרח ואזרח בישראל" טוענת עו"ד מנגל."זוהי מדיניות מתמשכת של המוסד לביטוח הלאומי לפיה הוא שולל קצבאות הזעומות ממילא, ואזרחי המדינה המוחלשים מגיעים עד כדי ייאוש ופת רעב"
,מדובר במדיניות לפיה פועל הביטוח הלאומי, מזה שנים רבות ,באין מפריע, אלא שממדיניות זו ההולכת ומחריפה עלול להיפגע כל אזרח בישראל שימצא את עצמו נזקק לבטחון בסיסי, בשלב זה או אחר בחייו.
לדברי עו"ד מנגל הציבור צריך להתעורר ולפעול בכל הדרכים כדי להוביל לטלטלה רצינית בתיפקודו של המוסד לביטוח לאומי, להחזיר אותו ככל שניתן תפקידו המקורי
עו"ד יפית מנגל, מתמחה בתביעות על פי חוק הביטוח הלאומי של מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי.עו"ד מנגל משמשת כיו"ר (משותף) של וועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב והמרכז.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
המובטל (61): "איך מצפים שאחיה מ 500 ₪ בחודש??"
הוראה פנימית שהוצאה על ידי פקידי המוסד לביטוח לאומי,קובעת שסיוע בתשלום שכר דירה על ידי קרובי משפחה, יחשב כהכנסה וישלול את הזכות לקצבת הבטחת הכנסה.
כתוצאה מהוראה זו, החליטו פקידי המוסד לשלול מא', מובטל בן 61, את קצבת הבטחת ההכנסה שלו, לאחר שגילו כי הוריו העבירו לו תמיכה של כ-2,000 ₪ בחודש לכיסוי שכר הדירה.
לדברי עו"ד יפית מנגל, המייצגת את א', ההוראה הזו עומדת בניגוד מפורש לחוק הבטחת הכנסה הקובע מפורשות שהזכות למגורים לא תילקח במבחן הכנסה.
לדברי עו"ד מנגל, כתוצאה מהנחייה פנימית זו נשללו קצבאות מאזרחים רבים הנעזרים בקרובי משפחה לתשלום שכר הדירה. מדיניות אכזרית זו , לדברי עו"ד מנגל, לא רק שעומדת בניגוד להוראות החוק אלא מעידה יותר מכל על התפישה המעוותת והמדאיגה שבה רואה הביטוח הלאומי את תפקידו, מגוף שכל הורתו ולידתו הייתה לשמש רשת מגן אחרונה לאזרחיה החלשים של המדינה, הפך הביטוח הלאומי למעשה לאוייב מספר אחד של אזרחי המדינה המוחלשים.
"הזכות לקורת גג הינה זכות אדם בסיסית כאדם" אומרת עו"ד יפית מנגל, "המחוקק היה ער לכך שאי אפשר לשלול מאדם את המינימום הזה של קורת גג " והנה בא המוסד לביטוח לאומי ומיוזמתו פוגע בזכות היסוד למגורים תוך מתן פרשנות יצירתית לפסקי דין של ביה"ד לעבודה וקובע על דעת עצמו קריטריונים חדשים, בניגוד לחוק, לזכאות לקצבה".
"למוסד לביטוח לאומי אסור לשנות את הקריטריונים הקבועים בחוק אלא רק על ידי המחוקק, היינו באמצעות הכנסת". אומרת עו"ד מנגל.
בימים אלה אמור בית הדין הארצי לעבודה בירושלים לדון בערעורו של א' על החלטתו של המוסד לביטוח לאומי לשלול את קצבתו.
א' מגבעתיים, בן 61 כיום, קיבל במשך שנים הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, לאחר שנמצא עומד בקריטריונים, עקב משכורתו הנמוכה.
לדברי עו"ד יפית מנגל, המייצגת את א', למרות קבלת קצבת הבטחת ההכנסה, לא מתאפשר לא' להתקיים במינימום ההכרחי למחייתו, והוא לא מסוגל לשלם שכר דירה למגוריו. לדברי עו"ד מנגל, אין לא' דירה בבעלותו, והוא מתגורר בדירת חדר בבניין ישן בשכירות בגובה של של 2,000 שקלים בחודש. גמלת הבטחת ההכנסה שמקבל מהביטוח הלאומי עומדת על בסך 2,162 שקלים בחודש.
בנוסף, א' עובד במשרה חלקים בסכום של 1,120 ₪ לחודש, ואלו כל הכנסותיו.
"ההורים נרתמו לעזרת הבן"
"הואיל ומדובר בקצבה זעומה, שבקושי מכסה את דמי השכירות, נרתמו הוריו הקשישים של א' לסייע לו במימון שכר הדירה", נטען בכתב הערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה, באמצעות עו"ד יפית מנגל.
לדברי עו"ד מנגל, תשלום שכר הדירה הועבר ע"י הוריו של א' ישירות לבעל הדירה ממנו שוכר א' את הדירה. על פי הערעור, התנהלות זו נבדקה על ידי המוסד לביטוח לאומי בעבר, ואושרה ככזו שאינה פוגעת בזכאותו לקצבה של מבוטח, זאת מאחר שסכום הסיוע שכונתה "עזרת קרוב", לא נחשבת בחוק הבטחת הכנסה כהכנסה.
המל"ל הודיע למבוטח: "תמיכת ההורים נחשבת מעתה כהכנסה "
לדברי עו"ד מנגל, ב-13 בינואר 2010 העביר המוסד לביטוח לאומי לעובדיו חוזר כללי, שמספרו 16/2010, ובו הוא מורה להם לשנות את הקריטריונים לבחינת זכאות המבוטחים לגמלת הבטחת הכנסה.
באחד מסעיפי החוזר נקבע, כי "תמיכה המועברת על ידי הוראת קבע לכיסוי הוצאות הנתמך, כגון משכנתא או שכר דירה, תחושב כהכנסה בחודש הרלוונטי". לדברי עו"ד מנגל, המוסד לביטוח לאומי לא טרח להודיע על שינוי המדיניות למקבלי הקצבה.
באוגוסט 2010, כ-7 חודשים לאחר פרסום החוזר, נשלחה אל מר א' הודעת פקיד תביעות בסניף המוסד לביטוח לאומי ברמת גן. על פי ההודעה, סכום התמיכה של הוריו בתשלומי השכירות בדירה שבה הוא גר, יחשבו מעתה כהכנסה, לצורך חישוב זכאותו לגמלה - וזאת למרות שהסכום הועבר ישירות לידי בעל הדירה.
בנוסף, הודיע המוסד לביטוח לאומי כי השינוי חל רטרואקטיבית, ולכן נוצר לא' חוב (!) בגין התקופה מאז חל השינוי.
"המערער ניסה ככל יכולתו, בתכתובת ענפה ומנומקת להסיר את רוע הגזירה, ולהאיר את עיני המוסד לביטוח לאומי בדבר הקריטריונים השגויים שהציב בפני המבוטחים, כולל פגישה שקיים עם נציגי המוסד לביטוח לאומי - אך ללא הועיל", אומרת עו"ד יפית מנגל, ומוסיפה, שרק לאחר שפנה למוסד, הובא לידיעתו של א', לראשונה, החוזר שעליו הסתמך המוסד לביטוח לאומי בקביעתו.
"התנהלות המל"ל: אנטי-סוציאלית ובניגוד לחוק"
א' הגיש, באמצעות עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, כתב תביעה מפורט נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
לדבריו, לאור לחצי הקיום הדוחקים, הוא נאלץ להציע "פתרון זמני", עד לסיום ההליך המשפטי בנושא. לפי הפתרון הזמני, יתעד א' את ההחזר להוריו עבור שכר הדירה המלא מדי חודש, כדי שיוכל לקבל את גמלתו.
לאור התיעוד אותו ביצע,ובו כביכול החזיר את הכספים להוריו, טען המוסד לביטוח לאומי, כי משום הפתרון שאושר, תביעתו הינה תיאורטית בלבד וביקש למחוק את התביעה. בית הדין לעבודה נענה לבקשה.
החלטת בית הדין לעבודה הכתה את א' בהלם. התיעוד אותו הציג, על מנת לקבל את קצבת הקיום, שבלעדיה היה רעב ללחם, התקבלה על ידי בית הדין כפתרון מתמשך – משמע הדבר, שהוא יכול לקיים את עצמו מ-500 ₪ בחודש...
א' פנה אל עו"ד יפית מנגל, המשמשת כתובת לנפגעים רבים של המוסד לביטוח לאומי, והיא הגישה בשמו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
"לא מדובר בדיון תיאורטי, שכן הפגיעה במערער היא ממשית: אין ביכולתו המעשית לעמוד בתנאים הנוכחיים של החזר שכר דירה מלא להוריו", טענה עו"ד מנגל בערעור. "הסדר זה הינו זמני בלבד, וזאת עד לקיום ההליך המשפטי, והוא מהווה תוצאה ישירה של הפגיעה הממשית שנעשתה על ידי המוסד לביטוח לאומי".
לטענת עו"ד מנגל, החוזר של המוסד לביטוח לאומי מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, לדבריה, חוזר זה עומד בניגוד לחוק הבטחת הכנסה, ושולל את הזכות החוקתית של כל אדם לקורת גג, שאינה עומדת למבחן הכנסה.
"החוזר מעביר את אותה זכות חוקתית לפסים של 'מבחן הכנסה" , כשהמחוקק שלל את האפשרות להתייחס למימוש הזכות לקורת גג , בין אם היא בבעלות ובין אם היא בשכירות במסגרת מבחן ההכנסה אומרת עו"ד מנגל. לטענתה, הוראת החוזר היא אנטי-סוציאלית, ואיננה עומדת כלל בסמכותו של עובדי המוסד לביטוח לאומי, האמור, אגב, לשמשכמוסד הסוציאלי הראשי בישראל.
לדבריה, פסקי הדין שהביא המוסד לביטוח לאומי להצדקת עמדתו בנושא, אינם רלוונטיים לזכות לקורת גג, ולכן השימוש בהם מהווה "אחיזת עיניים וגניבת הדעת".
"הוראות החוזר ניתנו בחוסר סמכות מהותי"
עו"ד יפית מנגל טוענת, כי מטרת התביעה המקורית של א' היא להשיב את זכותו לחיות בכבוד ולהתנהל ביושר, תוך ויתור על ההתניה של המוסד לביטוח לאומי כי הוא זכאי לגמלה, כל עוד יוכיח שהוא משפה את הוריו על שכר הדירה המשולם עבורו.
"הוראות החוזר של המוסד לביטוח לאומי הן הוראות המשנות לרעה את זכויותיהם של המבוטחים, בדרך של הוראה מנהלית פנימית", אומרת עו"ד מנגל. "הסמכות לקביעת גמלת הכנסה הואצלה בחוק לשר ולמחוקק ולא לפקידי המוסד לביטוח לאומי, ולכן הוראות אלה של החוזר ניתנו בחוסר סמכות מהותי".
"התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי"
עו"ד מנגל מציינת, כי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה קבעו לא אחת, שתפקידו של המוסד לביטוח לאומי לשרת את הציבור ביישום חקיקה סוציאלית לטובת המבוטחים, ואל לעובדי המוסד לחפש דרכים למנוע מאותם מבוטחים את שהמחוקק התכוון להעניק להם.
"התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי בישראל", אומרת עו"ד מנגל. לדבריה, בית הדין ביקש בעבר את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנושא, אך משרד היועץ המשפטי מתחמק שוב ושוב מלמסור את עמדתו, ולאחרונה באופן מעורפל התחמק ממתן עמדה ברורה בסוגייה המשפטית.
לאור האמור מבקש א' באמצעות עו"ד יפית מנגל לדון בשאלת חוקיותו של החוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי, שלו השפעה ישירה על שאלת זכאותו לגמלת ההכנסה.
"תופעה זו לפיה פוגע הביטוח הלאומי ביודעין, בזכות יסוד של המבוטחים לקיום מינימאלי בכבוד,תוך הפרת החוק אמורה להדליק נורות אזהרה מהבהבות אצל כל אזרח ואזרח בישראל" טוענת עו"ד מנגל."זוהי מדיניות מתמשכת של המוסד לביטוח הלאומי לפיה הוא שולל קצבאות הזעומות ממילא, ואזרחי המדינה המוחלשים מגיעים עד כדי ייאוש ופת רעב"
,מדובר במדיניות לפיה פועל הביטוח הלאומי, מזה שנים רבות ,באין מפריע, אלא שממדיניות זו ההולכת ומחריפה עלול להיפגע כל אזרח בישראל שימצא את עצמו נזקק לבטחון בסיסי, בשלב זה או אחר בחייו.
לדברי עו"ד מנגל הציבור צריך להתעורר ולפעול בכל הדרכים כדי להוביל לטלטלה רצינית בתיפקודו של המוסד לביטוח לאומי, להחזיר אותו ככל שניתן תפקידו המקורי
עו"ד יפית מנגל, מתמחה בתביעות על פי חוק הביטוח הלאומי של מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי.עו"ד מנגל משמשת כיו"ר (משותף) של וועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב והמרכז.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
