איל קציר
06/03/2014
ההוצאה הממשלתית ב- 2015 תגדל בשיעור של 2.6% בלבד ב- 2015, שיעור גידול קטן מזה שתוכנן מלכתחילה ושאמור היה לעמוד על 3.8%. כך אישרה היום (ד') ועדת הכספים בתום דיון סוער מאוד, השני במספר בנושא זה. עפ"י הצעת החוק החדשה, תקציב המדינה אמנם יגדל באופן יחסי בהשוואה לתקציב 2014, כמו בכל שנת תקציב עקב הגידול הדמוגרפי ושינויים נוספים בתחום ההוצאה הממשלתית, אך בשיעור נמוך יותר כאמור. מטרת השינוי ב"כלל ההוצאה", לשמור על מתווה הפחתת החוב הלאומי והימנעות מהעלאה דרסטית של מיסים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) קיים את ההצבעה על שינוי כלל ההוצאה, לאחר שקיבל התחייבות של משרד האוצר שהפחתת הגידול בתקציב לא תפגע בשירותים החברתיים. סלומינסקי: "הגבלת הגידול בהוצאה הממשלתית היא גילוי אחריות מצד ועדת הכספים, שתמנע את הגדלת הגירעון, את הגידול בחוב הלאומי ועקב כך הפחתת תשלומי הריבית שהמדינה נאלצת לשלם על החוב, שזה בבחינת כסף שנזרק לפח. הגבלת ההוצאה הממשלתית תמנע מישראל להגיע למצבן של לא מעט כלכלות אירופיות שעקב הוצאה ממשלתית לא מרוסנת הגיעו אל עברי פי פחת".
טרם ההצבעה על הצעת החוק בוועדה, התנהל ויכוח פוליטי סוער בין חברי הקואליציה לחברי האופוזיציה. ח"כים מהאופוזיציה תקפו את המהלך של הקטנת הגידול בהוצאה הממשלתית וטענו כי הדבר ייפגע דווקא בשכבות החלשות, שבעיקר הן נתמכות על הסיוע הממשלתי. מנגד, טענו חברי הקואליציה, כי חרף הפופולריות בהגדלת ההוצאה הממשלתית, יש לכך מחיר שמגיע תמיד בסופו של דבר בצורה של העלאת מיסים וקיצוצים כואבים.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "ההוצאה הממשלתית היתרה אמורה לסייע דווקא לשכבות החלשות. יהיה פחות לנכים, פחות לבריאות, פחות לרווחה ואפילו פחות למעמד הביניים".
מנגד, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (הליכוד-ביתנו), אמר כי "נכון להגביל את ההוצאה הממשלתית, אנחנו ממש לא רוצים להידרדר למצב שבו היתה המדינה בשנות השמונים עם אינפלציה תלת-ספרתית"
בדיון הקודם (3.3.14), הסביר ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, כי "המהלך של הקטנת ההוצאה הממשלתית תביא לאיזון ראוי בין גידול בהוצאה שיאפשר שיפור ברמת החיים ומצד שני, ימנע העלאה דרסטית של מיסים". לוי הסביר, כי שינוי כלל ההוצאה ימנע את הצורך להעלות מיסים בהיקף של 4.7 מיליארד ₪.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו
לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) קיים את ההצבעה על שינוי כלל ההוצאה, לאחר שקיבל התחייבות של משרד האוצר שהפחתת הגידול בתקציב לא תפגע בשירותים החברתיים. סלומינסקי: "הגבלת הגידול בהוצאה הממשלתית היא גילוי אחריות מצד ועדת הכספים, שתמנע את הגדלת הגירעון, את הגידול בחוב הלאומי ועקב כך הפחתת תשלומי הריבית שהמדינה נאלצת לשלם על החוב, שזה בבחינת כסף שנזרק לפח. הגבלת ההוצאה הממשלתית תמנע מישראל להגיע למצבן של לא מעט כלכלות אירופיות שעקב הוצאה ממשלתית לא מרוסנת הגיעו אל עברי פי פחת".
טרם ההצבעה על הצעת החוק בוועדה, התנהל ויכוח פוליטי סוער בין חברי הקואליציה לחברי האופוזיציה. ח"כים מהאופוזיציה תקפו את המהלך של הקטנת הגידול בהוצאה הממשלתית וטענו כי הדבר ייפגע דווקא בשכבות החלשות, שבעיקר הן נתמכות על הסיוע הממשלתי. מנגד, טענו חברי הקואליציה, כי חרף הפופולריות בהגדלת ההוצאה הממשלתית, יש לכך מחיר שמגיע תמיד בסופו של דבר בצורה של העלאת מיסים וקיצוצים כואבים.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "ההוצאה הממשלתית היתרה אמורה לסייע דווקא לשכבות החלשות. יהיה פחות לנכים, פחות לבריאות, פחות לרווחה ואפילו פחות למעמד הביניים".
מנגד, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (הליכוד-ביתנו), אמר כי "נכון להגביל את ההוצאה הממשלתית, אנחנו ממש לא רוצים להידרדר למצב שבו היתה המדינה בשנות השמונים עם אינפלציה תלת-ספרתית"
בדיון הקודם (3.3.14), הסביר ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, כי "המהלך של הקטנת ההוצאה הממשלתית תביא לאיזון ראוי בין גידול בהוצאה שיאפשר שיפור ברמת החיים ומצד שני, ימנע העלאה דרסטית של מיסים". לוי הסביר, כי שינוי כלל ההוצאה ימנע את הצורך להעלות מיסים בהיקף של 4.7 מיליארד ₪.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו
לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
.jpg "נמרוד מגידוב, מנכל חברת השילוח והבלדרות הישראלית redbox parcel, צילום: יח״צ")
