הכתבה החשובה שתקראו >> הסיכונים בביטקוין

כסף (ואין הכוונה למתכת) משמש שני תפקידים עיקריים בכלכלות המודרניות. תפקידו העיקרי של הכסף הוא לאפשר עסקאות בין קונים ומוכרים של מוצרים ושירותים. 

הכנסת שטרי הכסף אפשרה עסקאות בהיקפים עצומים מאחר ובאה במקום שיטת הברטר בה הוחלף מוצר במוצר אחר. בסחר חליפין (ברטר) היה צורך למצוא את המוכר והקונה שיסכימו גם על איזה מוצר או שירות מוחלף במוצר או שירות אחר, וגם על יחס ההחלפה (קרי, המחיר של מוצר א' במונחי מוצר ב').
כסף, אפשר לנקוב מחיר של מוצר א' מצד אחד ומחירו של מוצר ב' באופן נפרד. מי שרוכש מוצר א' יודע את מחירו במונחי הכסף, ויכול להחליט על רכישה בנפרד מהחלטה של פרטים אחרים שיהיו מעוניינים לקנות ממנו את מוצר ב' שהוא מציע למכירה.

כדי שכסף יהווה אמצעי חליפין, צריכה להיות מידה רבה של בטחון שהכסף יהיה מקובל הן על הקונים והן על המוכרים. בעבר הרחוק, לפני מאות שנים שטרי הנייר ששימשו למסחר הונפקו על ידי גורמים פרטיים בעלי מוניטין, תפקיד שעבר מאוחר יותר לידי בנקים פרטיים. רק במאה ה-19 הממשלות, לרוב באמצעות הבנקים המרכזיים, הפכו את הנפקת שטרי הכסף למונופול ממשלתי, וכדי לתת לו את רמת הביטחון הנדרשת כך שיהיה מקובל לעסקאות במדינה, נתנו לו תוקף של הילך חוקי.   הילך חוקי הוא שטר כסף שהונפק על ידי המדינה ובגיבוייה, ועל כל ספק מוצרים או שירותים החובה החוקית לקבל את שטרי הכסף לביצוע העסקה.

אך כאמור, יש תפקיד נוסף לכסף והוא של שמירה על ערך, כאמצעי חסכון, קרי, העברת עושר מההווה לעתיד. במילים אחרות, על הכסף לשמור על ערכו כאמצעי חליפין גם בעתיד. סוחר המקבל תשלום היום, רוצה להיות בטוח שאותם שטרי כסף ישמשו אותו לביצוע רכישות ביום המחר, או בעוד שבוע, חודש או אפילו שנה ויותר. אם שטרי הכסף מפסידים את ערכם ואינם אפשריים לאגור ערך הרי שכל מי שמקבל שטר כסף ירצה מיד להתפטר ממנו. לתהליך זה של ירידת כח הקניה של הכסף  קוראים אינפלציה. כסף מאבד את יכולתו להוות אמצעי תשלום יעיל אם הוא מאבד מהר מדי מערכו.

על רקע הסבר זה נעבור למטבע הביטקויין אשר הומצא בשנת 2009. הביטקויין הוא המצאה טכנולוגית שמטרתה ליצור אמצעי תשלום גלובלי, תחליף לשטרי כסף של מדינה,  שאינו מגובה על ידי ממשלות ואינו מהווה לפיכך הילך חוקי. מצד שני, מפתחיו הבטיחו שההיצע שלו יהיה מוגבל ולא יהיה תלוי בצרכי מימון של מדינה זו או אחרת, כך שלא יהיו כוחות שיפעלו לפיחות המטבע וליצירת אינפלציה.

מדובר במערכת טכנולוגית שעומדת מאחורי יצירת הביטקויין שתבטיח את אמינות המערכת, שתמנע אפשרויות זיוף ובאותה עת מאפשרת סליקה והעברת המטבע בין בעל מטבע נוכחי לבין מי שאמור לקבל את המטבע בתמורה לסחורות, שירותים או שטרי כסף אחרים, כמו למשל הדולר או האירו.
מבחינות מסוימות הביטקויין דומה למטבעות הזהב שהיוו מאגר ערך ואפשרו עסקאות מסחר חוצי גבולות. אך לזהב היה גם שווי פנימי שנבע מהשימוש בו לצרכי תכשיטים, בעוד שלביטקויין אין שווי לשימוש אלטרנטיבי.

יתרון הביטקויין בכך שהוא יכול לשמש לביצוע עסקאות מסחר בינלאומיות במידה ויקבלו אותו לצרכים אלה. הוא אינו מהווה הילך חוקי באף מדינה, ולכן אין חובה משפטית לקבלו. אך, אם הוא יהיה מקובל לצרכים אלה הוא יכול לשמש כאמצעי חליפין. ומכאן גם הסיכון הרב ברכישת הביטקויין – אף אחד לא מבטיח שאכן יהיה מקובל, ואין כיום מדינה בעולם שמכירה בו כהילך חוקי. נהפוך הוא, מדינות מסוימות, כדוגמת סין, אוסרות על המסחר בו.

יש להדגיש, שטרי כסף של מדינה מוחזקים על ידי ארגונים ופרטיים, אם יש בטחון בהם שיוכלו לשמש לעסקאות חליפין בעתיד ללא הפסד ערך . אין גוף מוכר מאחורי הביטקויין שיכול לערוב ולהבטיח את מקובלותו לאורך זמן. וברור שאם מדינות יוציאו אותו משיקוליהן הן מחוץ לחוק, בעיית האחזקה של הביטקויין רק תתעצם.

כמו כן, סיכון נוסף לביטקויין הוא, שאין חסמי כניסה לחברות טכנולוגיות אחרות לבוא וליצור מנגנון דומה ומתחרה. אין כאן חסמי כניסה מסובכים או כוח מונופוליסטי. אם הביטקויין יראה סמני הצלחה, ברור שיהיו ארגונים מתחרים שיציעו אלגוריתמים  אולי אף יותר מתוחכמים.

אחת הבעיות בעולם המודרני שעלולה להזיק למקובלתו של הביטקויין היא בנושא הלבנת ההון. הדרישות החוקיות הן מחמירות לגבי הצורך של השלטונות לדעת מקור כספים והשימוש בהם. מאחר והביטקויין הוא מטבע וירטואלי, יציר המחשב, יכולה להתעורר בעיה של זהות המחזיקים והיכולת לבצע עסקאות העומדות במבחן החוק של מדינה זו או אחרת.

לסיכום, הביטקויין הוא ניסיון מעניין ליצור מטבע חוצה גבולות שישמש כהילך בעסקאות חליפין. יחד עם זאת, קיימים גורמי סיכון לא טריוויאליים שעלולים להכשיל ניסיון זה, ובכל מקרה גם אם יצליח, יביא לתחרות שעלולה להגביל את מידת הצלחתו.  

פרופ' דן גלאי
דיקן ביה"ס סרנת לניהול, המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה (מל"א), ויו"ר סיגמא בית השקעות

פורסם במגזין החברות הציבוריות
 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.