עומר רגב
11/03/2014
הדולר-שקל נסחר כעת ברמתו הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2011. השבירה של הדולר-שקל תגביר את התיאבון של הספקולנטים להרוויח על המגמה ולמכור את הדולר כנגד השקל. אם תימשך מגמת ההיחלשות של הדולר בעולם, הדולר-שקל צפוי לצנוח לרמות שפל חדשות.
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר ממשיך לאבד גובה, כאשר בשבוע שעבר מדד הדולר העולמי צנח לרמתו הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2013. גם בצמדים מרכזיים נוספים, כגון האירו-דולר והשטרלינג-דולר, נרשמו פריצות טכניות משמעותיות של הדולר, שעשויות לאותת על שבירה של הדולר.
ביום שישי אמנם ראינו בעולם התאוששות זמנית של הדולר, וזאת הודות לנתוני התעסוקה החיוביים שפורסמו בארצות הברית, וחיזקו את האמון בכלכלה האמריקנית ואת ההערכות כי הבנק הפדרלי ימשיך כמתוכנן בצמצום ההרחבה. דוח התעסוקה החיובי שבר רצף של שני דוחות מאכזבים וחיזק את ההערכה כי סדרת נתוני המקרו הירודים שראינו בתקופה האחרונה נבעה מפגעי החורף הקשה של ארצות הברית ולא מהתדרדרות מהותית. כעת יעקבו בשוק אחרי נתוני המקרו הבאים מהמגזרים השונים כדי לבחון האם הכלכלה שוב עולה על מסלול ההתאוששות והצמיחה. מצד אחד, הדבר מחזק את האמון בכלכלה האמריקנית ואמור לתמוך בדולר. ואולם, נראה שמה ששולט בתנועות בשוק כרגע הוא סנטימנט הסיכון, ולאור עליות השערים המתמשכות בשוקי המניות, הדולר, כמטבע בעל תשואה אפסית, מצוי במגננה.
גם הדולר-שקל נשבר בשבוע שעבר וצנח מתחת לשפל של דצמבר 2013, ובכך למעשה אישש את המשך מגמת הירידה ארוכת הטווח שהחלה עוד בפסגה של אוגוסט 2012 ב-4.09. למעשה, הדולר-שקל נסחר כעת ברמתו הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2011 ויש להניח כי בשבוע הקרוב יעסקו בשוק בתקשורת שוב בהשלכות השליליות של שער החליפין הנמוך על הייצוא הישראלי והמשק הישראלי, מה שיגביר על בנק ישראל את הלחץ לפעול. ואולם, אם יש משהו שלמדנו בשבועות האחרונים הוא שיכולתו של בנק ישראל להשפיע על שער החליפין היא מוגבלת. למרות ההתערבויות המסיביות ולמרות הפחתת הריבית, הדולר-שקל בשפל חדש. למהלכים של בנק ישראל יש השפעה קצרת טווח בלבד. מנגד, למהלכים הללו, של הגדלת יתרת המט"ח והפחתת ריבית, עשויות להיות השלכות מזיקות על הכלכלה הישראלית.
השבירה של הדולר-שקל תגביר את התיאבון של הספקולנטים להרוויח על המגמה ולמכור את הדולר כנגד השקל. אם תימשך מגמת ההיחלשות של הדולר בעולם, הדולר-שקל צפוי לצנוח לרמות שפל חדשות, ולא יועילו מאמצי בנק ישראל".
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר ממשיך לאבד גובה, כאשר בשבוע שעבר מדד הדולר העולמי צנח לרמתו הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2013. גם בצמדים מרכזיים נוספים, כגון האירו-דולר והשטרלינג-דולר, נרשמו פריצות טכניות משמעותיות של הדולר, שעשויות לאותת על שבירה של הדולר.
ביום שישי אמנם ראינו בעולם התאוששות זמנית של הדולר, וזאת הודות לנתוני התעסוקה החיוביים שפורסמו בארצות הברית, וחיזקו את האמון בכלכלה האמריקנית ואת ההערכות כי הבנק הפדרלי ימשיך כמתוכנן בצמצום ההרחבה. דוח התעסוקה החיובי שבר רצף של שני דוחות מאכזבים וחיזק את ההערכה כי סדרת נתוני המקרו הירודים שראינו בתקופה האחרונה נבעה מפגעי החורף הקשה של ארצות הברית ולא מהתדרדרות מהותית. כעת יעקבו בשוק אחרי נתוני המקרו הבאים מהמגזרים השונים כדי לבחון האם הכלכלה שוב עולה על מסלול ההתאוששות והצמיחה. מצד אחד, הדבר מחזק את האמון בכלכלה האמריקנית ואמור לתמוך בדולר. ואולם, נראה שמה ששולט בתנועות בשוק כרגע הוא סנטימנט הסיכון, ולאור עליות השערים המתמשכות בשוקי המניות, הדולר, כמטבע בעל תשואה אפסית, מצוי במגננה.
גם הדולר-שקל נשבר בשבוע שעבר וצנח מתחת לשפל של דצמבר 2013, ובכך למעשה אישש את המשך מגמת הירידה ארוכת הטווח שהחלה עוד בפסגה של אוגוסט 2012 ב-4.09. למעשה, הדולר-שקל נסחר כעת ברמתו הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2011 ויש להניח כי בשבוע הקרוב יעסקו בשוק בתקשורת שוב בהשלכות השליליות של שער החליפין הנמוך על הייצוא הישראלי והמשק הישראלי, מה שיגביר על בנק ישראל את הלחץ לפעול. ואולם, אם יש משהו שלמדנו בשבועות האחרונים הוא שיכולתו של בנק ישראל להשפיע על שער החליפין היא מוגבלת. למרות ההתערבויות המסיביות ולמרות הפחתת הריבית, הדולר-שקל בשפל חדש. למהלכים של בנק ישראל יש השפעה קצרת טווח בלבד. מנגד, למהלכים הללו, של הגדלת יתרת המט"ח והפחתת ריבית, עשויות להיות השלכות מזיקות על הכלכלה הישראלית.
השבירה של הדולר-שקל תגביר את התיאבון של הספקולנטים להרוויח על המגמה ולמכור את הדולר כנגד השקל. אם תימשך מגמת ההיחלשות של הדולר בעולם, הדולר-שקל צפוי לצנוח לרמות שפל חדשות, ולא יועילו מאמצי בנק ישראל".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
