עצה >> ה-OECD ממליץ על אימוץ אסטרטגיות השקעות המבוססות על תאוריית ה-Life Cycle - למה ?

המשבר הפיננסי שפקד את העולם בשנת 2008, העלה מחדש סוגיות חלקן חדשות וחלקן ישנות יותר הנוגעות לחיסכון הפנסיוני. לאחר יותר מעשור של הנהגת רפורמות מרחיקות לכת בנושא, מתברר כי האתגרים העומדים בפני מעצבי המדיניות עדיין רבים ומורכבים.

הבעיה המרכזית – הפגיעה ברמת החיים

על מרוץ העכברים והרדיפה אחרי העושר, נכתב לא מעט, בעיקר על הדרכים כיצד לצאת ממרוץ מתיש ואינסופי זה. בספרו "אבא עשיר אבא עני" כותב רוברט ט.קיוסאקי על המרדף אחר המשכנתא, אחרי הבית הגדול יותר, אחרי החופשה החלומית, הכסף להשכלה גבוהה, על ההשתעבדות, על מחסום החשיבה והריחוק מהחופש ובעיקר כיצד לצאת מהמרדף הזה כמה שיותר מהר. למרות כל העצות הנפלאות ומילות העידוד, מרוץ העכברים עבור רובינו ייגמר ככל הנראה רק שנצא לגמלאות. הבעיה היא מה יקרה אם גם אז זה לא יקרה? האם באמת שנצא לפנסיה ייפסקו הדאגות כיצד ל"גמור את החודש"? האם אז יהיה ברשותנו די כסף כדי לשלם את החשבונות, לצאת לחופשות, לקנות מתנות לנכדים? האם הפנסיה שאנחנו מטפחים וצוברים בשנות העבודה שלנו באמת תספיק כדי לשלם עבור צרכינו בשארית החיים?

מערכת הפנסיה בישראל מורכבת משני רבדים:

· רובד ראשון, ביטוח לאומי הנועד להבטיח הכנסה בסיסית לקשישים ועם קצבת השלמת הכנסה רמת קיום מינימלית, אם אפשר לקרוא לזה ככה.

· רובד שני, פנסיה תעסוקתית נועד לשמור על רמת החיים של המבוטחים לאחר צאתם לפנסיה. רובד זה מורכב ממספר חלקים ביניהם – פנסיה חדשה, ביטוח מנהלים, וקופות גמל. הערבויות הממשלתית לחסכון זה נמוכות יחסית כאשר ההפרשות למכשירים אלו מוגדרות, אבל לא הזכויות. במילים פשוטות יותר, הזכות בלעדית על הצבירה והתשואה היא אישית אבל במקרה של עלייה בתוחלת החיים או חלילה גירעון האקטוארי, הקצבה תקוצץ בהתאם וללא ערבות ממשלתית.

"מחזור החיים" - פרנקו מודיליאני (אותו מודיליאני המוכר לחלקנו מלימודי המימון) זוכה פרס נובל לכלכלה כותב בעבודתו "השערת מחזור החיים" כי אנשים מחלקים את הכנסתם הצפויה לאורך ימי חייהם באופן שווה. התוצאה המתקבלת באופן אינטואיטיבי כמובן היא כי החיסכון בקרב צעירים וזקנים הינו שלילי. לכן החיסכון בגילאי הביניים (גלאי העבודה) חייב להיות חיובי ולכסות על גירעונות אלו. בצורה פשטנית יותר, ניתן לחלק את הצריכה החיסכון על פני 3 תקופות עיקריות בחיים. התקופה בה אנחנו צעירים ולכן צורכים הרבה יותר מהכנסתנו (ההורים הצעירים שבינינו, מבינים זאת היטב כאשר הם מביטים על החשבונות שילדיהם מיצרים), התקופה השניה של החיים הבוגרים יותר בה אנחנו חוסכים כדי לשלם את החובות שצברנו ולחסוך עבור התקופה השלישית שבה נצא לפנסיה.

כביכול המודל פשוט והגיוני, אבל בחיים תמיד הכל מסובך יותר. העלייה בתוחלת החיים בד בבד עם ירידה בשעורי הילודה, מאיצים את תהליך ההזדקנות של האוכלוסייה. התוצאה היא כמובן התמתנות בחוסכים החדשים מה שמסכן את הרווחה הכוללת. בנוסף העלייה בתוחלת מחייבת חסכון גדול יותר כדי לשמר על רמת החיים.

הבעיה עוד מסתבכת שלוקחים בחשבון את הירידה בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בכוח העבודה שנמדדת בשנים האחרונות במקביל לעלייה בתוחלת החיים. ירידה בפריון, ושכר נמוך לעובדים צעירים ומבוגרים יותר בלתי מיומנים הפכה כבר מזמן למגמה. עלייה בתוחלת החיים רק מאיצה אותה, כמו גם תהליכי התייעלות בפירמות. מנגד רמת החיים ממשיכה לעלות מה שרק מקזז את רמת החיסכון ויכביד עוד יותר בהמשך. קובעי המדיניות מעלים את גיל הפנסיה בניסיון להקטין את רמת החיסכון הנדרשת במקביל לעלייה של החיסכון בפועל. רעיון פשטני אומנם אבל תגידו אתם, כמה מודעת דרושים נתקלתם לאחרונה האומרות "מחפשים עובד/ת מוכשר מעל גיל 50 לקריירה מבטיחה של 15-20 שנה בחברה מתפתחת"

פנסיה בגבוה 70% מהשכר? – הצחקתם אותי.

אחת התחלואות של מדינות ישראל וצבירת החובות שעליה נשלם עוד לא מעט שנים, טמונה בפנסיה התקציבית שהונהגה במגזר הציבורי. הקריטריון עליו התבססה הפנסיה התקציבית הוא צבירה של 2 אחוזי קצבה על כל שנת שירות ובמצטבר העובד יכול היה להגיע מקסימום לכ-70% קצבה אחרי וותק של 35 שנה (ב-1995 שיעור הצבירה השתנה והוא כבר אינו קבוע אלא יורד בהדרגה ו-2004 הוא בוטל לחלוטין עבור מצטרפים חדשים). את אחוז הקצבה הנצבר יש להכפיל במרכיב השכר המוכר לצרכי פסיה שעמד בערך על 75%-80% ונקבל שיעור תחלופה של כ-50%. עבור אלה שקצת איבדו אותנו – הרווחתם 20,000 ברוטו בחודש, כעת תקבלו קצת פחות מ-10,000 לפני מס ותוסיפו לזה את הקצבה מביטוח לאומי. בסך הכל לא רע עבור עובדים שלא הפרישו יותר מידי כספים לטובת הפנסיה הזו (מ-2004 חויבו להפרשה של 2%).

אם עד עכשיו אתם עדיין נינוחים, אז רצוי שתתחילו להתעורר – הפנסיה תקציבית כבר לא קיימת בישראל אלא פנסיה צוברת בלבד. שיעור התחלופה בפנסיה צוברת נעה בין 55%-60% (תלוי בהשכלה ובמין) וזאת במידה ועבדתם מגיל 25 עד גיל 67, תחת הנחה של שיעורי תשואה (ריבית) לא גבוהים במיוחד של 3.5%. עכשיו נסו לדמיין מה קורה במידה וזמן הצבירה מתקצר לדוגמא אדם שמוצא עצמו ללא עבודה בגיל 55? הרי חלק גדול מהאוכלוסייה לא מגיע באמת לגיל פרישה ומאבד את מקום עבודתו בגיל צעיר יותר.

ומה קורה במידה ותחילת הצבירה המסודרת של העובד לפנסיה מגיעה בגיל 30. מזה אולי רצוי לקזז גם תקופות בהן יש תחלופה בין עבודות ואפילו הפסקה. וחשוב לא פחות שתזכרו כי שיעור התחלופה מתייחס רק לחלק של השכר המוכר לצרכי פנסיה. השכר ה"טוב", שרובינו נהנים ממנו, אינו מוכר כולו תמיד עבור הפנסיה ולעיתים ההרכב עשוי להגיע לפחות מ-70%. קחו לדוגמא את האנשים העוסקים במכירות, חלק ניכר ממשכורתם מורכב מבונוסים על הצלחה ואינו מחושב לצרכי פנסיה.

בחישוב גס ובמקרה הסביר נגיע לקצת פחות מ-50% שיעור תחלופה ברוטו ממרכיב השכר המוכר לצרכי פנסיה. במידה ורק 70%-75% מהשכר שלכם מוכר לרכיבים אלו, תכינו את עצמכם לחיות מפנסיה בגדול של פחות מ-35% מרמת השכר ברוטו אליה התרגלתם.

נבהלתם קצת יותר מידי? – תירגעו – כאשר מביאים בחשבון את שיעור התחלופה לאחר מס ישנו שיפור משמעותי. הרי לאחר פרישה אין תשלום לביטוח לאומי וכן יש הטבות במס ההכנסה. וזאת עוד לפני שהוספנו את קצבת הזקנה שהיא גם פטורה ממס.

כעת נסו לדמיין את סך ההוצאה שלכם בעת זקנה: מחד גיסא, תשלומי המשכנתא ירדו וגם הוצאות של גני ילדים, בתי ספר חוגים, רכישות בסופר הוצאות השכלה גבוה וכו'. מנגד יהיה לכם הרבה יותר זמן פנוי לבזבוזים, טיולים ונסיעות לחו"ל, מתנות לנכדים ובעידן שלנו – ככל הנראה גם הצורך לעזור לילדים. בנוסף אולי רצוי לזכור כי הסכומים האלו הינם ברוטו ולא צמודים ולכן בעוד האינפלציה עולה כוח הקניה קטן מה שמקטין את שיעור התחלופה הריאלי.

הרובד השלישי – מערכת הפנסיה בישראל מורכבת אומנם משני רבדים אבל ההכרה והצורך במקורות חיסכון נוספים לא נעלמו מצידם של היצרנים, הרגולטור והצרכנים. כדי לשמר את רמת החיים ולבטח אותה מפני סיכונים כמו עלייה חדה באינפלציה, "קיצוצים קצבאות" בעקבות גירעונות אקטואריים ועלייה בתוחלת החיים או פיטורים ממקום העבודה בגיל 50 וללא יכולת למצוא עבודה ראויה, עלינו ליחס חשיבות רבה לרובד השלישי של החיסכון לטווח ארוך.

הזכויות ברובד זה מאופיינות בכך שהן נרכשו ע"י העובד באופן עצמאי. בין אם מדובר בביטוחים משלימים שאינם מבוטחים ברובד השניה (פנסיה, ביטוח מנהלים) או בתוכניות חסכון נוספות כדי להתאים ולבטח את רמת החיים שלו בתקופה הפנסיה.

הרכישה העצמית והצבירה באופן עצמאי מגבירים כמובן את מעורבותם של החוסכים. החל בהחלטה של כמה לחסוך וכלה בהחלטה של אילו מסלולי השקעה לבחור. חלק מהחוסכים מעדיפים לעשות בתוכנית בנקאית כדי לוודא שהכסף יישמר – יחד עם זאת בעידן של ריביות כה נמוכות זו בעיה. חלק מהחוסכים פשוט מבצעים הוראת קבע לחיסכון בקרן מסויימת, אך בהינתן שבקרן לא יהיה שינוי מדיניות, כל רכישה או מכירה תחויב כמובן בעמלה, כמו גם רמת הסיכון לא מתאימה עצמה לפי גילו של החוסך ולכן על פני זמן יאלץ החוסך להחליף מספר קרנות.

ה-OECD ממליץ על אימוץ אסטרטגיות השקעות המבוססות על תאוריית ה-Life Cycle , רמת הסיכון יורדת ככל שגיל החוסך עולה או במילים פשוטות יותר: שיעור המניות בקרן יורד עם הגיל ושיעור האג"ח עולה והמזומן עולה. קרנות ה-Life Cycle המבוססות על מודל זה (המודל הצ'ליאני), תופסות תאוצה בעולם. השוק שהחל עם מיליארד דולר ב-1996 נושק כיום לכחצי טריליון דולר ומתחלק על פני מספר רב של קרנות מתואמות סיכון ותקופה עבור צרכיו של החוסך ביום שיפרוש. המודעות להשלמה העצמית של החיסכון הפנסיוני בעולם עולה, לאור הגירעונות האקטוארים הגדלים בקרנות הפנסיה במערב, הערבות הממשלתית ההולכת ופוחת וכיום רצוי גם לציין את הריביות הנמוכות. בשוק המקומי העסק נמצא עדיין בחיתוליו כאשר הציבור המקומי רק מתחיל להפנים את הצורך בחיסכון נוסף עצמאי כהשלמה לרובד הראשון והשני.

הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.

הכותב הינו הכלכלן הראשי של אקסלנס

חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה. הכתבה אינה מהווה המלצה לרכישת ני"ע ואינה מתחשבת בנתונים האישיים של כל אדם. האמור לעיל הינו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור בסקירה זו משקף את דעותיהם והערכותיהם של עורכי הסקירה אשר שמם מופיע בגוף הסקירה ואינו משקף בהכרח את עמדתה הרשמית של אקסלנס קרנות נאמנות בע"מ ו/או כל חברה אחרת מקבוצת אקסלנס נשואה. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שנאסף ונערך על ידי עורכי הסקירה ומידע הנובע ממקורות אחרים, הנחזה כמידע מהימן, וזאת, מבלי שעורכי הסקירה ו/או החברה ביצעו בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו. סקירה זו אינה מהווה אסמכתא ו/או אישור כלשהם למהימנות ולנכונות המידע האמור. האמור לעיל אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. הדעות והתחזיות האמורות לעיל, עשויות להשתנות ללא כל מתן הודעה נוספת. לפיכך, האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אקסלנס קרנות נאמנות בע"מ, חברות בשליטתה וכך בעלי מניותיהן, מנהליהן ועובדיהן, לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם מהסתמכות על האמור לעיל, אם ייגרמו. קבוצת אקסלנס, אשר הינה חלק מקבוצת דלק, עוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג"ח ממשלתיות. כמו כן, חברות בשליטתה ובעלי מניותיה, או גורמים אחרים הקשורים עמה באופן זה או אחר מחזיקים או עשויים להחזיק, מעת לעת, במישרין ו/או בעקיפין בניירות ערך או נכסים פיננסיים הקשורים לסקירה זו. למידע אודות היותן של חברות מקבוצת אקסלנס בעלות רשיון שיווק השקעות ולא ייעוץ השקעות ולגילוי נאות אודות זיקתן של החברות האמורות לנכסים פיננסיים ו/או לגופים מוסדיים, ראה לשונית "גילוי נאות" באתר אקסלנס נשואה – www.xnes.co.il. כל הזכויות בסקירה זו שייכות לאקסלנס קרנות נאמנות בע"מ והעברת חלקים מתוכנה לאחרים, שימוש בהם או פרסומם בכל דרך שהיא, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאקסלנס קרנות נאמנות בע"מ וללא ציון הערה זו בגוף הטקסט, במקום הבולט לעין, הנה אסורה, אם לא צוין אחרת.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.