עד כמה עובד צריך להרגיש בטוח במקום עבודתו ושיש לו גב ותמיכה ממעסיקיו?

עד כמה עובד צריך להרגיש בטוח במקום עבודתו ושיש לו גב ותמיכה ממעסיקיו?

בשנת 2009 הותקפה מילולית אחות במרפאה קטנה, על-ידי מטופל מתוסכל שהחליט להוציא את זעמו עליה מכיוון שהמרפאה לא נענתה לדרישותיו במהירות כפי שהיה רוצה. המטופל, קבוע במרפאה, ביקש לראות את הרופאה המחליפה על מנת לקבל את תוצאות בדיקות לחץ הדם שלו לצורך וועדה רפואית בביטוח לאומי. הרופאה המחליפה שלא התמצאה בתיקו הרפואי, שלחה אותו לקבל את התדפיס של תוצאותיו אצל האחות. כאשר פנה אל האחות היא סירבה שכן מדובר בתדפיס שעל רופא להוציא. לכן פנה למנהל המרפאה בבקשה לעזור לו לקבל את תוצאות הבדיקה. מנהל המחלקה טען כי אין בידיו את כל התוצאות מכיוון שאירעה טעות בשל הקלדה לא נכונה של האחות. בשל ה"טרטור" שעבר, הפנה הלקוח את זעמו כלפי האחות ותקף אותה מילולית באופן שחששה לחייה ונגרמה לה טראומה נפשית קשה. לטענתה, מנהל המרפאה התעצל לחפש את המסמכים אך לצערה הרב היא זו שנאלצה לספוג את האלימות המילולית של המטופל ואת ההשפלה. המטופל כמובן הכחיש שהתנהג כבריון אל מול האחות וטען שהאירוע אותו תיארה הינו מופרך. 

אותה אחות סבורה שאירוני ועצוב שהמרפאה לא דאגה לאבטחה מספיקה במרפאה, לא באה לעזרתה ולא תמכה בה במקרה. להיפך - במקום לא היה לחצן מצוקה (הותקן לאחר התקיפה), מנהל המרפאה הטיל על האחות את האשם בגין המקרה והאחות נאלצה להתמודד לבד עם זעמו של איש שהאמינה שמאיים לפגוע בה.  

קופ"ח הוסיפה חטא על פשע והגדילה לעשות כשפיטרה את האחות מעבודתה לאחר האירוע מאחר והתקרית השאירה אותה עם צלקת נפשית ואי יכולת לעבוד כאחות מכיוון שלא יכלה לעמוד מול קהל וקופ"ח לא אישרה לה תפקיד המתאים למגבלותיה.  

נציין כי ביטוח לאומי הכיר באירוע התקיפה כתאונת עבודה, קבע לאחות נכות עקב הטראומה הנפשית שעברה ואף נקבע כי האחות איבדה את מקצועה כתוצאה מהתקיפה.

מתוך ייאוש וחוסר אונים הגישה האחות תביעה כנגד קופ"ח בבית משפט השלום בתל אביב, כאשר במקום שקופ"ח תיקח אחריות ותפצה את האחות בגין פגיעותיה, סופגת האחות קיטונות של האשמות מצד קופ"ח.  

בתיק בית המשפט התקיימו מספר דיוני הוכחות, כאשר בשלב זה, ובטרם נחקרו כל העדים, הציע בית המשפט שהצדדים יפנו להליך של גישור.ברוב המקרים היינו מצפים כי המעסיקים ידאגו לשלומם של העובדים שעברו טראומה עקב העבודה וייתנו גב ואוזן קשבת במצבים רגישים אלו, במיוחד כאשר ידוע כי נושאי תפקיד רפואי חשופים באופן יום יומי כמעט להשפלות ותקיפות (מילוליות ופיסיות) ע"י קהל החולים ובני משפחותיהם. לא כך המצב במקרה הנדון, שכן לא רק שקופ"ח לא סיפקה לאחות ביטחון בעבודה, אלא שקופ"ח גם התנערה מהאחות לאחר התקיפה במקום לחזק אותה ולחבק אותה, האשימה את האחות באירוע התקיפה ואף פיטרה אותה עקב תוצאות התקיפה.

אז בתשובה לשאלתי בראש המאמר –
לא תמיד העובדים מקבלים את הביטחון בעבודה ולא תמיד מקבלים תמיכה מהמעסיק כשהם נפגעים כתוצאה מעבודתם. במציאות הקשה של ימינו – על העובד להילחם על זכויותיו. גם אם הדבר כרוך בפניה לבית המשפט.

עו"ד דני כהן, מומחה לנזיקין, ביטוח וביטוח לאומי




 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.