עידו אסייג
03/04/2014
דוח על השקעת יתרות מטבע החוץ של ישראל לשנת 2013
דין וחשבון על השקעת יתרות מטבע החוץ לשנת 2013 פורסם היום, להלן עיקרי הדברים:
יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2013 בכ-6 מיליארד דולרים, לעומת עלייה של כמיליארד בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-81.8 מיליארדי דולרים[1].
בשנת 2013 חזר בנק ישראל להתערב בשוק מטבע החוץ ורכש 5.3 מיליארדי דולרים. מתוכם 3.2 מיליארדי דולרים נרכשו במסגרת התערבות בנק ישראל שנועדה למתן תנודות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים של המשק הישראלי, ו-2.1 מיליארדי דולרים נרכשו במסגרת יישום התכנית למיתון ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין, שהחל במאי 2013.
תשואת החזקתן של היתרות במונחי הנומרר[2] הסתכמה השנה ב-0.9%, לעומת 1.6% בשנה הקודמת ו-2.8% בממוצע בשנים 2004–2013. התשואה הנמוכה הושפעה, בדומה לשנה שעברה, מרמת השפל של הריביות והתשואות בשווקים שבהם מושקעות היתרות ומהמשך ניהול אריכות קצרה של היתרות שנועדה לצמצם את הסיכון של תשואה שלילית בתיק במקרה של עלייה בתשואות. העלייה בתשואות שנרשמה בשווקים החל מחודש מאי הובילה להפסדי הון בתיק וכתוצאה מכך לתשואת החזקה נמוכה גם בהשוואה לשנה שעברה.
תרומת הניהול הפעיל של היתרות הסתכמה בשנת 2013 ב-80 נקודות בסיס, פי שניים מהממוצע בעשור האחרון. תרומה זו מיוחסת בעיקר להשקעה במניות שתרמה 134 נ"ב, אשר קוזזה חלקית בהפסד של 62 נ"ב מההשקעה במטבעות ובנכסים של מדינות שמטבעותיהן אינם נכללים בנומרר.
במהלך השנה הוגדלה ההקצאה במניות מ-3% ל-6% מהיתרות והורחבה לגרמניה, צרפת ואנגליה.
ההשקעה של היתרות במטבעות ובנכסים של מדינות שאינם נכללים בנומרר ובסמן צומצמה במהלך השנה מ-9.8% ל-2.8%.
בסוף השנה הוגדר פרופיל הסיכון בקווים המנחים למדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ במונחים של ההפסד המרבי שהוועדה המוניטרית מוכנה לספוג בלי לפגוע בהשגת היעדים שלשמם מוחזקות היתרות. פרופיל הסיכון שהוגדר משקף רמת סיכון גבוהה מזו שהוגדרה עד היום. השינוי ברמת הסיכון התאפשר בשל הגידול ברמת היתרות ושילובן של רכישות מט"ח במסגרת תכנית הגז, המאופיינות באופק השקעה ארוך טווח. בעקבות זאת, עודכנו בינואר 2014 הקווים המנחים למדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ. במסגרת העדכון, הוגדלה ההקצאה המקסימלית המותרת להשקעה במניות ואושרה עקרונית השקעה באג"ח קונצרני. על רקע זה, בשנת 2014 מתוכננים פיילוט השקעה ראשוני באג"ח קונצרני והגדלת ההשקעה במניות ל-8% מהיתרות.
[1] רמת היתרות לאורך כל הסקירה כוללת הקצאות של זכויות משיכה על ידי קרן המטבע הבין-לאומית למדינות החברות בקרן (SDRs Allocation) ויתרה בקרן – Reserve Tranche. רמתן הגיעה בסוף שנת 2013 ל-2.2 מיליארדי דולרים. עוד בעניין זה ראו: בנק ישראל – דין וחשבון כספי לשנת 2013.
[2] הנומרר הוא סל מטבעות שבו נמדדות יתרות מטבע החוץ. הרכבו הוא ההרכב המטבעי הניטרלי של היתרות.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
