לאחר ביקור של ותיקי יונט באנגליה למטרת כנס מקצועי בנושא פרישה ותכנון פיננסי
שר האוצר באנגליה הפתיע את כולם כאשר הודיע שהחל מאפריל 2015 הוא מבטל את חובת ההמרה לקצבה לכל אזרחי אנגליה ויאפשר לכל אזרח בריטי למשוך את כל הצבירה כסכום חד פעמי החל מגיל 55.
כרגע באנגליה קיימת חובת המרה לקצבה לכל אזרח בריטי. החוק דורש להמיר לקצבה 75% מכל הצבירה שנצברת בתוכנית פנסיונית.
קצת היסטוריה והסבר על מערכת הפנסיונית באנגליה:
תוכניות הצבירה הפנסיוניות (בדומה לפוליסות ה"עדיף) החלו לפעול בשנת 1988, כאשר הוצעו לציבור כחלופה לתוכנית זכויות תוכנית Personal Pension Plans (PPP). עד אז פעלו רק תוכניות זכויות באנגליה (Final Salary Plans) שהיו המודל לחיסכון פנסיוני עבור השכירים (בדומה לקרנות הפנסיה הוותיקות- "קרנות למטרת זכויות"
לעצמאיים הייתה תוכנית שנקראה Retirement Annuity Plans, שבעצם הייתה תוכנית צבירה עם אופציה לקצבה (שברובה לא נוצלה).
הגבולות שנקבעו לתוכניות PPP היו בעת ההצטרפות להסדר. העובד היה רשאי להפריש 17.5% משכרו לתוכנית כאשר עם הגעתו לגיל 36 הגבול עלה ל- 20% ולאחר מכן כל 5 שנים הייתה עליה נוספת של 2.5% עד למקסימום של 40%. כל ההפרשה (של המעביד והעובד) הוכרה לצרכי המס לפי המס השולי של העובד. החוקים היו מורכבים מדי לגבי האפשרות להעברת זכות להפרשה משנה לשנה (אחורה או קדימה). תוכנית זו הייתה אמורה להיות תוכנית גמישה שתאפשר לעובדים להעבירה ממעביד למעביד ללא קשיים מיותרים, אך בפועל זה לא קרה ומעבידים התעקשו להפריש רק לתוכנית הפנסיונית ולגופים עמם הם עבדו.
בשנת - 2006 החליטה הממשלה לפשט את תהליך המיסוי הפנסיוני ואת התוכניות הפנסיות עצמן.
על מנת לאפשר לאזרחים ליהנות מהטבות מס בגבולות גבוהים בהרבה, עד 100% מהשכר השנתי של העובד ועד לגבול עליון של 215,000 £ הפקדה שנתית. כל אפשרות לגרור הטבת מס קדימה או אחורה בוטלה, כמו כן נקבע גבול עליון לצבירה, כולל רווחים, בחיסכון הפנסיוני ל- 1.5 מיליון £ אשר עלה בהדרגה עד שנת - 2010 ל- 1.8 מיליון £ ושוב ירד לאחרונה ל - 1.5 מיליון £.
יש הטוענים שהמעבר מ - DB (קרן זכויות) לDC - (קרן תשואה), הוריד באופן משמעותי את האחריות של המדינה ושל המעבידים לעתיד הפנסיוני של עובדיהם. הפרשת המעבידים בתוכניות DB היו ב- 2002 11.5% וב- 2006 21%. בDC- המעביד מפריש כיום 6.7%.
|
הפרשות מעביד (בממוצע) לפנסיה באחוזים משכר העובד |
||||||||
|
|
2002 |
2003 |
2004 |
2005 |
2006 |
2007 |
2008 |
2009 |
|
DB |
11.5% |
13.1% |
15.1% |
16.5% |
21% |
22.6% |
23% |
23.2% |
|
DC |
5.1% |
5.2% |
5.8% |
5.9% |
6% |
6.2% |
6.5% |
6.7% |
|
הפרשות עובד (בממוצע) לפנסיה באחוזים משכרו |
||||||||
|
|
2002 |
2003 |
2004 |
2005 |
2006 |
2007 |
2008 |
2009 |
|
DB |
4.3% |
4.5% |
4.9% |
5.5% |
5.8% |
6.1% |
6.1% |
6.3% |
|
DC |
3.4% |
3.5% |
4% |
4.1% |
4.1% |
4.1% |
4.2% |
4.3% |
עיקרי השינויים בתוכנית נכון להיום (2011 - 2014)
כל ההפרשות (מוגבלות בתקרה) ניתנות לניכוי במס הכנסה.
התקרות להפרשה שנתית הם
|
|
1988-2006 |
2006-2010 |
2011-2014 |
|
תקרת הפקדה שנתית לניכוי |
לפי אחוזים משכר |
255,000 £ |
50,000 £ |
|
תקרת חיסכון לכל החיים |
אין |
1,800,000 £ |
1,500,000 £ |
|
העברת זכויות מס בין מעסיקים ממעסיקיםהשנים |
כן – נוסחה מורכבת |
לא |
3 שנים אחורה |
*במידה ויצטבר כסף בחשבון מעבר לסכום זה (תקרה לכל החיים) ינוכה מס בגובה 55% על כסף שימשך כהוני ו- 25% על כסף שימשך כקצבה (שימוסה בעת קבלת התשלום החודשי).
התקרה החדשה של 50,000 £ תעמוד בתוקף עד שנת המס 2015- 2016. (שנת המס באנגליה היא מתחילת אפריל לסוף מרץ).
חובת המרה לקצבה בדומה לתיקון 3 שופר באנגליה החל מ - 6 אפריל 2011.
כתחליף לחובת המרה לקצבה בלבד, היה קיים חוק משיכה מקסימאלית שנקרא Drawdown.
Income Drawdown
ב - 9 בדצמבר 2010 הכריז משרד האוצר הבריטי על שיטה חדשה שתאפשר משיכה של אנונה מתוך קופות הגמל. השיטה באה בנוסף לאפשרות של מסירת הכסף לחברת ביטוח והפיכת כספים הוניים לזכות לקבלת קצבה מחברת ביטוח, ונקראת Income Drawdown, זה בוצע כתחליף למשיכה אישית מקרן שהחליפה את השיטה הקודמת של קרן פנסיה מובטחת (SPF) וקרן פנסיה לא מובטחת ((UPF.
מוצרים שמוגדרים כפנסיוניים פטורים ממס הכנסה, אך הקצבה או המשיכה (Drawdown) חייבת במס כמפורט:
• משיכה של עד 5% מהקרן – פטורה.
• בין 5% ל - (Government Actuaries Dept Rate להלןGAD Rate “ ") - מס הכנסה רגיל עפ"י מדרגות המס.
• מעבר ל GAD Rate – מס של 55%.
• קצבאות חייבות במס רגיל.
ניהול הכנסות העמית – הכנסות העמית ייבדקו כל שלוש שנים לוודא שהקרן יכולה להמשיך לספק את האנונה המבוקשת.
לא היה צפי שההסדר הקיים ישתנה מכוון שההיגיון מאחורי חובת ההמרה לקצבה הוא שאזרח שמקבל סכום חד פעמי גבוה, עפ"י דעת הריבון, הסבירות שיקבל החלטות כלכליות לא טובות הוא גבוה יותר ועשוי למצוא עצמו בלי כסף לפני שימות- המציאות הראתה נתונים שונים ואחרים אשר הביאו לרפורמה הנוכחית.
האוצר הבריטי הפתיע מהסיבות להלן:
1. חוסר אמון במידת יכולת הגופים/חברות לנהל את כספי העמיתים לאורך זמן.
2. תוחלת החיים ההולכת וצומחת מטילה ספק בתשלום קצבאות - המשמעות של בחירת קצבה על פני משיכה הונית זה החלפת סיכון של אריכות ימים (שהכסף יגמר לפני הלקוח) בסיכון פיננסי( שחברת הביטוח תקרוס), לטווח ארוך ועל מנת שהאזרחים "לא יופתעו", עדיף שיבצעו את הבחירות האישיות שלהם בעת פרישתם.
3. יתכן כי השקעת כספי הפנסיה ברכוש/נדל"ן הינה עדיפה לפורש על קבלת תמורה קצבתית מקרן פנסיה או מבטח.
4. יציאת אלפי אנשים אשר פורשים מידי חודש לפנסיה והפיכתם ל"שבויים" של הקרן או חברת הביטוח שמשלמת להם את הקצבה מבלי לאפשר מעבר ובחירה חופשיים לאחר קבל הקצבה עוררה כעסים רבים בקרב החוסכים ונדרש שינוי.
שוק חסכון ארוך הטווח בבריטניה הינו השוק הגדול בעולם לתוכניות קצבה של חברות ביטוח ועד היום כ 400,000 אזרחים רכשו קצבה מחברות ביטוח. מספר זה היה צפוי לגדול באופן משמעותי עם כניסת חוק פנסיית חובה לפני שנתיים.
מספר זה ככל הנראה יקטן כעת משמעותית, ניתן ללמוד זאת ממדינות שאין להם חוק שמחייב המרה לקצבה כגון אוסטרליה וארה"ב, האזרחים שלהם ממעטים לרכוש קצבאות מחברות ביטוח.
דן דוברי ושלמה איזיק – אפריל 2014
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

דן דוברי יור איגוד המתכננים הפיננסים


