פסגות >> העלייה בציפיות האינפלציה מצדיקות הסטה לשקלים

העלייה בציפיות האינפלציה מצדיקות הסטה לשקלים

בשבועות האחרונים נרשמה עלייה בציפיות האינפלציוניות שבשווקים. למרות שבטווח הקצר ישנן אמנם מספר סיבות לעלייה קלה באינפלציה (בעיקר השפעת תוכניות הממשלה בשוק הדיור על מחירי השכירות ועליית מחירי הסחורות החקלאיות), בטווח הבינוני נראה כי ישנם לא מעט כוחות שילחצו את האינפלציה כלפי מטה:

* צמיחה מתונה במשק וביקוש נמוך.

* הרפורמות הממשלתיות להפחתת יוקר המחיה.

* גידול בתחרותיות של במשק עצמו ובתחרותיות של המשק המקומי מול היבוא מחו"ל (רכישות באינטרנט).

* במידה והממשלה תצליח להגדיל את היצע הדירות בטווח הבינוני עליית המחירים תתמתן (ואולי אף תיעצר).

* מחירי החשמל צפויים לרדת בשנתיים הקרובות בזכות המעבר לגז טבעי.

לאור כל אלו אנו מעריכים כי הציפיות האינפלציוניות הנוכחיות לטווח הבינוני, העומדות על 2.3%, גבוהות מעט, מה שיוצר עדיפות קלה לאפיק השקלי. עם זאת חשוב לציין כי ברמתן האבסולוטית, הציפיות כיום כבר נמוכות מהממוצע ההיסטורי (הציפיות הממוצעות ל-5 שנים הן 2.5%) כך שלא מדובר "הזדמנות של פעם בחיים" אלא, כאמור, על עדיפות קלה לשקלים. אנו ממליצים על חלוקה של 55% ו-45% בין האפיק השקלי והצמוד, בהתאמה.
 
דו"ח התעסוקה
תחילה לפרטים: בחודש מרץ נוספו למשק האמריקאי 192 אלף משרות, מעט פחות מהצפי שעמד על 200 אלף משרות. מצד שני, תוספת המשרות של חודש פברואר עודכנה כלפי מעלה מ-175 אלף ל-197 אלף משרות כך שבסך הכל, תוספת המשרות היתה גבוהה מהצפי. למרות זאת, השווקים התאכזבו מהנתונים כאשר יום המסחר של שישי נסגר בירידה של 1.3% ב-S&P 500 ושל 7 נ"ב באג"ח ל-10 שנים. מדוע השווקים התאכזבו מהנתון על אף שהוא לא היה חלש באופן מובהק? בעיקר בגלל שהוא לא הביא איתו שום בשורה. תוספת המשרות החודשית הממוצעת בשנת 2013 עמדה על 194 אלף. לעומת זאת, תוספת המשרות החודשית הממוצעת עד כה ב-2014 עומדת על 178 אלף משרות. כלומר, רק על מנת לשמור על סטטוס קוו בשוק העבודה תוספת המשרות הממוצעת בתשעת החודשים הנותרים של השנה צריכה לעמוד על 200 אלף משרות. לכן, המשקיעים שמצפים לשיפור משמעותי השנה בפעילות המשק האמריקאי לא מסתפקים בנתון מסוג זה שהתפרסם בשישי ומצפים ליותר. בנוסף לכך, ישנה גם השפעת מזג האוויר. מחד, תוספת המשרות בחודשיים האחרונים מלמדת שהחולשה בנתונים בדצמבר-ינואר אכן נבעה אך ורק מהחורף הקשה במיוחד שעבר על ארה"ב. מאידך, כעת כשהשלגים הופשרו וניתן להוציא את האף החוצה, המשקיעים מצפים לראות ריבאונד בנתונים, כלומר את המשק מוסיף את כל המשרות שלא נוספו בגלל החורף וזה כאמור, לא קרה במרץ.

שיעור האבטלה נותר ברמתו (6.7%) ולא ירד למרות תוספת של 473 אלף משרות (שיעור האבטלה מחושב מסקר משקי הבית ולכן השוני). הסיבה לכך ששיעור האבטלה לא ירד היא שבמקביל לגידול במספר המועסקים גם כוח העבודה גדל ב-502 אלף איש. בהתאם, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה בשתי עשיריות נ"א ל-63.2%. לכן, מדובר בהחלט בחדשות חיוביות למרות ששיעור האבטלה נותר גבוה. למעשה, מתחילת השנה עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ב-0.5 נ"א אשר מבטאים חזרה של כמעט 1.3 מיליון איש לכוח העבודה. כפי שכבר הערכנו לא פעם בעבר, בשל ההיקף העצום של בלתי מועסקים שנמצאים מחוץ לכוח העבודה יקח הרבה זמן עד ששיעור האבטלה ירד לרמה שתתחיל לעורר לחצים אינפלציוניים. ככל שהשיפור בכלכלה האמריקאית יימשך, כך גם יגבר הרצון של אנשים לחזור לחפש עבודה והיצע העובדים יוותר גבוה ביחס לביקוש. בהינתן שתוספת המשרות הממוצעת תלך ותשתפר, ובהינתן ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה יחזור לרמות סבירות (אך עדיין נמוכות בשל השינויים הדמוגרפיים בארה"ב) אנו מעריכים כי רק בסוף 2015 יחזור שיעור האבטלה לרמה של תעסוקה מלאה אשר מעוררת לחצים אינפלציוניים. מסיבה זו בדיוק אנו גם מעריכים שרק בסוף 2015 הפד יתחיל להעלות את הריבית.
 
דראגי זורק עצם
לאחר שבחודש שעבר אכזבה החלטת ה-ECB את השווקים ולאחר ששיעור האינפלציה השנתי בגוש האירו ירד לרמה של 0.5% בלבד ניאות הבנק המרכזי של גוש האירו לזרוק עצם לשווקים. שלא נטעה, לא מדובר פה על איזה שוק טלה מובחר ועסיסי אלא על משהו שיותר קרוב לכנף עוף מצומקת, אבל כידוע, הכל שאלה של ציפיות. במסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה אמר דראגי כי חברי הוועדה דנו בישיבתם בכל הכלים העומדים לרשותם, כולל הרחבה כמותית. בנוסף, דראגי ציין כי חברי הוועדה הסכימו פה אחד על הצורך לבחון אפיקים אחרים לתמרוץ הכלכלה מלבד לריבית הנמוכה. כמובן שרמז זה על הרחבה כמותית הספיק כדי לשלוח את האירו לירידה של 0.5% ואת המניות לעלייה של כ-1%. מלבד לרמז העבה על כך שתוכנית עומדת לצאת לפועל דראגי גם רמז כי התוכנית תהיה שונה במהותה מההרחבה הכמותית של הפד וזאת מכיוון שבניגוד לכלכלה האמריקאית שמושפעת מאוד מהנעשה בשווקים הפיננסיים, הכלכלה האירופית תלויה הרבה יותר באשראי מהבנקים. לכן, סביר להניח כי אם התוכנית תצא לפועל היא לא תתרכז ברכישת אג"ח מדינה של חברות הגוש (מה שגם לא פשוט בכלל פוליטית) אלא בתמריצים של ה-ECB לבנקים על מנת שאלו יגדילו את היצע האשראי. תמריצים כאלו יכולים לבוא בכמה וריאציות:
* הגברת הנזילות של הבנקים ע"י מתן הלוואות בריבית נמוכה (LTRO3) או אפילו תוכנית דומה לזו של ה-BOE (הגברת הנזילות תמורת התחייבות להגדלת האשראי במשק מצד הבנקים). תוכנית מסוג זה נראית לנו פחות יעילה כיום מכיוון שהבנקים אינם משוועים לנזילות ולכן מידת שיתוף הפעולה שלהם מוטלת בספק.

* רשת ביטחון לבנקים שתתמרץ אותם להוציא אשראי ולמחוק חלק מהנכסים הרעילים שעדיין נמצאים במאזניהם. רשת ביטחון כזו עשויה להיות יעילה אך במידה מוגבלת שכן ה-ECB לא ירצה לתת לבנקים גם תמרוץ שלילי ללקיחת סיכונים מיותרים.

* תוכנית לרכישת הלוואות ואג"ח מגובות נכסים מהבנקים, מה שיקטין משמעותית את סיכון האשראי המערכתי של הבנקים ויאפשר להם להגדיל את היצע האשראי. תוכנית זו נראית לנו כיום בסבירות הגבוהה ביותר.

מלבד לרמזים על תוכנית ההרחבה דראגי גם ציין כי נחוצים צעדים נוספים כדי למנוע קיפאון ארוך טווח בגוש האירו או במילים אחרות כדי למנוע מאירופה להפוך ליפן. דראגי ציין שכדי לעשות זאת יש לטפל בשוק העבודה וזאת דרך רפורמות מבניות ולא מדיניות מוניטרית. דבריו של דראגי הזכירו לנו את האמירות של ה-ECB ב-2010-2011 אז ניסה הבנק לשכנע את הממשלות לטפל בגירעונות שלהן וטען כי לא ניתן לפתור את הבעיות על ידי הדפסת כסף. כידוע, המשבר הפיננסי בגוש האירו נפתר בסופו של דבר בעזרת ההבטחה המפורסמת של דראגי "לעשות ככל הנדרש", כלומר לרכוש אג"ח של ספרד ואיטליה כך שעם כל הכבוד לממשלות מי שלבסוף היה המושיע של השווקים הוא ה-ECB.
 
עוד באירופה, תשואת האג"ח ל-5 שנים של איטליה המשיכו לרדת ונסחרות כיום ברמה דומה לזו של ארה"ב. את זה שאיטליה נסחרת בתשואה נמוכה מישראל אנו עוד מבינים, לנו יש את הסיכון הגאו-פוליטי ברקע ולהם את אי היציבות הפוליטית כתוצאה ממדיניות הבונגה-בונגה. אבל תשואה כמו של ארה"ב? כנראה שהשווקים ממשיכים להאמין בהתחזקות האירו מול הדולר.
 

Disclaimer
דוח זה הינו רכושה של פסגות בית השקעות בע"מ (להלן-"פסגות"), אין להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן ו/או פעולה, דפוס, צילום, הקלטה, העתקה את הדוח, ו/או כל חלק ממנו ללא קבלת אישור בכתב ומראש.   הדוח מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור ושפורסמו על ידי פסגות ו/או החברות המוזכרות בדוח (להלן - "החברות") בתשקיפים, דוחות כספיים, הודעות לבורסות לניירות ערך, פרסומים בכלי התקשורת ובכל דרך אחרת ועל בסיס הענפים בהן פועלות החברות והנחות שנעשו על בסיס מידע, פרסומים ונתונים אלו.   המידע, הפרסומים והנתונים מהמקורות הנ"ל הונחו כנכונים ודוח זה המסתמך עליהם אינו מהווה אימות או אישור לנכונות נתונים אלו.  המידע המופיע בדוח זה  מעודכן למועד פרסומו לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת דוח זה.  מודגש כי אין פסגות ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בדוח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדוח.  פסגות לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בדוח זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבדוח זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. ייתכן שבמועד פרסום עבודת האנליזה, או במהלך 30 הימים שקדמו למועד הפרסום, פסגות " ו/או תאגיד קשור אליה החזיקו או מחזיקים או עשויים להחזיק בחשבונות הנוסטרו שלהם או בחשבונות המנוהלים על ידם החזקה מהותית בסוג כלשהו של ניירות ערך של חברה מהחברות המוזכרות בעבודה. ייתכן שפסגות קיבלה או מקבלת במהלך 12 החודשים האחרונים וייתכן שהיא צפויה לקבל, לאחר מועד הפרסום של עבודת האנליזה, תגמול בהיקף מהותי מקבוצת חברה מהחברות המוזכרות בעבודה. ייתכן שמועד פרסום עבודת האנליזה בעל השליטה בפסגות החזיק או מחזיק או עשוי להחזיק החזקה מהותית בסוג כלשהו של ניירות ערך של חברה מהחברות המוזכרות בעבודה. אין לראות בדוח זה שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות והתאמה אישיים וספציפיים ללקוח תוך  התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם. אין להעביר דוח זה לצד ג' כלשהו.
 
פסגות הינה חברה בת בבעלותה המלאה של פסגות בית השקעות בע"מ, המצויה בשליטת קרנות אייפקס מסוימות, שהינן קרנות השקעה פרטיות ("אייפקס"), המבצעות מעת לעת השקעות בתאגידים שונים.
למען הגילוי הנאות יובהר, כי אפשר שתאגיד הנסקר במסגרת עבודת אנליזה שמפרסמת פסגות ו/או מי מטעמה, יהא תאגיד שקרנות אייפקס בוחנות ביצוע השקעה בו או מנהלות עימו מגעים כלשהם לשם ביצוע השקעה בו.
מודגש, כי פסגות אינה מודעת לבחינות אלו על ידי קרנות אייפקס, למעט במקרה בו מדובר במידע שהפך לציבורי. בכל מקרה, אין המלצותיה, ניתוחיה ו/או מסקנותיה של פסגות בעבודת אנליזה ביחס לתאגיד נסקר, מושפעות באופן כזה או אחר מהיתכנות השקעה של קרנות אייפקס בתאגיד זה.  
קרנות אייפקס עשויות לבצע החלטות השקעה אשר אינן תואמות את ההמלצות והדעות המובאות במסגרת עבודת אנליזה שפורסמה על ידי פסגות ו/או מי מטעמה.
ההמלצות דלעיל ניתנות ע"י מחלקת מחקר sell side של פסגות, ללקוחות הברוקראג'.
יובהר, למען הסר ספק, כי לחברות ולפעילויות שונות בקבוצת פסגות בית ההשקעות, מוענקים גם שירותי מחקר נוספים על ידי מחלקות מחקר שונות, במסגרתם עשויות להיות המלצות שונות ביחס לאותו נשוא מחקר.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.