לקראת וועידת ישראל לתכנון פרישה ב 22.5 >> האם צריך לפחד שסוף עידן ה"פנסיה" מתקרב ?  

לתוכנית כנס וועידת ישראל השנייה לתכנון פרישה

פרישה זה דבר נהדר אם יש שני דברים עיקריים - ממה לחיות ועבור מה לחיות
Retirement is wonderful if you have two essentials – much to live on and much to live for  

אחת ההמצאות הענקיות והמשפיעות ביותר על העולם עשויה להימחק במאה העשרים ואחת – ההמצאה של ה"פנסיה".

פנסיה הומצאה בסוף המאה התשע עשרה ע"י ביסמקר (לקראת סוף המהפיכה התעשייתית) והרעיון היה פשוט- אחרי תקופה ארוכה של עבודה שיוצרת פרנסה שמסתיימת בגיל 65 או לפעמים במדינות נדיבות 60 ואפילו 55 , אנו מפסיקים לייצר הכנסה (לעבוד)  ועוברים לחיים בעיקר של רווחה שממומנת בעיקרה מחסכונות וזכויות שצברנו במהלך שנות היצירה.

ההצלחה של "המצאה" בטוח הייתה מפתיעה את ביסמרק ואומצה בהתלהבות ע"י רוב מדינות העולם, איגודים מקצועיים וחברות מסחריות, אך עכשיו נראה שהיא תלך בדרכה של ציפור ה"דודו".
לאלו שמתקרבים היום לגיל 65 ולדורות שאחריהם, המציאות של חיי רווחה מגיל 65 או אפילו 70 היא בהחלט אתגר, ובוודאי שעון מעורר.

ישנן מספר הנחות שמבלבלות את כולם בנושא הפרישה. הראשונה והמהותית ביותר היא שבגיל 65 אנו כבר זקנים ולא מסוגלים לעבוד יותר, ואלה שכן מסוגלים לעבוד יכולים לתמוך ב"זקנים" אלו.
הנחה זו חייבת לקבל "השכמה", כאשר המציאו את הפרישה תוחלת החיים הייתה 43! והיום היא מתקרבת ל85. אדם שמגיע לגיל 65 יכול לצפות לחיות עוד כמעט 30 שנים נוספות בממוצע (לפי מחקר שמופיע בחוק pension protection act שהתפרסם בארה"ב) ויש כאלו אומרים שאנו יכולים בהחלט לחיות עוד 40 או אפילו 50 שנים נוספות.

מכיוון שההנחות של ה"פנסיה" היו לממן אוכלוסיה זו שנים מעטות עד שהם "מזדכים על הציוד", המושג "פנסיה" הוא מזמן לא כלכלי, הדור הצעיר קודם כל צריך לדאוג לעצמו ובטח לא מסוגל לממן את הדור הקודם שלא חסך מספיק להצדיק מציאות זו. (כי הוא לא ידע שקיימת אפשרות כזו).
ההנחה השנייה שחייבת לקבל "השכמה" זו ההנחה שאנו לא יכולים לעבוד אחרי גיל 65 או לא רוצים.
המציאות שונה לחלוטין, ההנחה של בסימרק הייתה שעבודה היא בעיקר "עבודת כפיים" ולכן הוא הניח שחייבים להוציא אנשים לפרישה בגיל 65. גם בני 65 של אז דומים לבני 75 או אפילו 80 של היום. העבודה העיקרית של מחר היא ידע וניסיון ואין צורך יותר ב"עבודת כפיים" ובני אדם אלו שמגיעים לגיל 65 מגיעים בריאים וצלולים בשיא הידע, היצירתיות והנסיון ולא מעונינים להיות מתוייקים בצד.

ההנחה השלישית שצריכה לקבל "השכמה" היא שאלו שנשארים במעגל העבודה מסוגלים לפרנס את אלה שלא, החל מגיל 65 או אפילו 70. בארץ משלם המיסים כבר סיבסד את קרנות הפניסה הישנות ב 85 מיליארד ש"ח שמשולמות ע"י אוכלוסיה שעדיין רחוקה מלדאוג לעצמה. במציאות- אם נחשוב שאפשר לגלגל את הטיפול באוכלובסיה זו על הדורות הבאים אנו זקוקים לעוד כמה מאוד מיליארדי ש"ח וכמובן זה מציאות בלתי אפשרית.

ולכן הגעתי למסקנה שה"המצאה" הגדולה של המאה העשרים ה"פרישה" הולכת בדרכו של הטבע שכל הזמן בורא ומשמיד ובדומה לציפור ה"דודו" שייכת כבר לספרי ההסיטוריה.
במאה העשרים ואחת נראה לי סביר שכל מי שיוכל להמשיך לעבוד יעשה כך ואנו צריכים להחליף מערכת שתומכת ב"רווחה" של בני 65 ומעלה. אנו צריכים לתמוך באלו שלא מסוגלים לעבוד בעקבות בעיות בריאות ומחלות בלבד.

אנו צריכים להחליף את המושג "פרישה" במילה "הגשמת יעדי חיים" ולהמציא מחדש את כל השיטה שבה אנו חיים את שנות הזהב שלנו.

במסגרת הרצאה שהייתי נוכח בה בחו"ל עם מומחה ועתידן בעולם הפרישה נאמר על הבמה כאזהרה לכל אלה שעוסקים או מטפלים באוכלוסייה שאין מנוס משינוי. העולם כבר השתנה ואנו חייבים להשתנות יחד איתו. מחוקקים חייבים להחליט – אבולוציה (שינוי הדרגתי מכוון) או רבולציה (התמוטטות של הקהילה שאנו חיים בה ובנייה מחדש) תחליטו אתם מה אתם מעדיפים.
 

 דן דוברי – אפריל 2014

לקבלת הנחה לכניסה לכנס שלחו מייל עם שם וטלפון ל

[email protected]

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.