כליאה והתעללות >> האם הקורבן יכול לתבוע פיצויים מהחוטף ?

מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי במהלך השנה האחרונה מנע גבר תושב חולון מחברתו ומבנותיו טיפול רפואי ולעתים גם מזון. האישה מצויה בחודשי הריונה האחרונים, ניצלה, ככל הנראה, לפני מספר ימים, את העובדה שהחשוד לא נעל את דלת הדירה, וביקשה את עזרתה של שכנה, אשר קראה למשטרה.
על פי החשד, הבעל היה נוהג לומר לאשתו, ילידת אחת מארצות ברית המועצות לשעבר:  "קניתי אותך בכסף", ואז כלא אותה אנס אותה ולהתעלל בה.
מעצרו הוארך ביום שישי האחרון חמישה ימים.
עו"ד שירי זיידמן העוסקת בדין הפלילי ובדיני משפחה, מסבירה מול איזה סעיפים עלול החשוד לעמוד בכתב האישום שיוגש נגדו, אם החשדות נגדו יתגלו כנכונים.

לדברי עו"ד שירי זיידמן, העונש על כליאת-שווא עומד בישראל על שלוש שנים מאסר בפועל. "כליאת שווא תיחשב כל מעצר או כליאה של אדם לא כדין" אומרת עו"ד זיידמן. לדבריה, הכליאה לא חייבת להיות "מקום נעול" אלא גם הפחדת אדם, והפעלת איומים עליו, אשר מרתקים אותו למקום מסוים, ושוללים ממנו תנועה  - מספיקים על מנת להגיש אישום על כליאת שווא והגבלת תנועה.

כליאת קטין – התעללות בחסר ישע
לדברי עו"ד זיידמן - אין סעיף בחוק העונשין המתייחס ספציפית לקטינים בכל הנוגע לכליאה, אך במידה ומעורבים קטינים במעשה שכזה, בהחלט יהיה מקום להתייחס לכך כאל "פגיעה בקטינים וחסרי ישע" מתיקון 26 לחוק העונשין.
לפי סעיף זה, אדם התוקף קטין וחסר ישע וגורם לו חבלה של ממש - חבלה יכולה להיות פיסית וגם חבלה נפשית - דינו מאסר של 7 שנים.
בנוסף המתעלל נפשית בקטין דינו מאסר של 7 שנים. עו"ד זיידמן מציינת, כי אם האדם העובר את העבירה היה אחראי על קטין – הורה למשל, הוא צפוי לעונש של מאסר בפועל של כ-9 שנים.

"נהוג לצרף עבירות על מנת להחמיר בכתב האישום"
לדברי עו"ד זיידמן, המשמעות הפלילית של מניעת טיפול רפואי בקטין - יכולה להיות חוסה תחת סעיף של התעללות בקטין, מפני שסעיפי העבירה הם אותם סעיפים. לדבריה, לעניין מניעת טיפול רפואי יש לשים לב כי ייתכן ואין מדובר בהתעללות או הזנחה אלא בגישה של הורים לעניין טיפול רפואי. באם מדובר בהורה אשר נחשד בין כה וכה בביצוע עבירות נוספות, עלולה מניעת הטיפול להיחשב גם היא כעבירה על חוק העונשין – ולהתווסף לשלל העבירות המיוחסות לנאשם. לדברי עו"ד זיידמן, חשוב לציין כי בעבירות בגין התעללות בילדים ותקיפת בת זוג - ישנה החמרה בענישה.

האם הקורבן יכול לתבוע פיצויים מהחוטף?
לדברי עו"ד שירי זיידמן, על פי רוב תביעה אזרחית למתן פיצויים מגיעה לאחר הליך פלילי בו מורשע הנאשם - אז התביעה היא "תביעה אזרחית הנגררת לפלילים".
בתביעה שכזו אין צורך להוכיח את העובדות והכוונה במעשה (כמו בהליך הפלילי), אלא רק לקבוע פיצויים, במקרה בו השופטים השתכנעו בסבירות כי הפוגע אכן עשה את המיוחס לו. ההליך של פיצוי אזרחי נפוץ מאד במקרים של הטרדה מינית במקום העבודה למשל. עו"ד זיידמן מדגישה עם זאת, שניתן להגיש גם תביעה אזרחית לפיצויים גם מבלי שנפתח או מוצה ההליך הפלילי.
לדברי עו"ד זיידמן, כאשר לקורבנות עצמם, או לכל אזרח אחר נודע כי מתקיימת פרשייה של התעללות או כליאה, יש לדווח למשטרה או למחלקת לרווחה מהר ככל הניתן – כדי לגרום להפסקת מידית בביצוע העבירה, ולהציל לעיתים חיים.

"הפסיקה לא מקלה ראש לעבירות של כליאת אדם"
לדברי עו"ד זיידמן בשנת 2013 הורשע גבר בביצוע מספר עבירות קשות של כליאת שווא, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והתעללות באשתו. הגבר הורשע והושת עליו עונש מאסר של 12 חודשים בפועל, וכן מאסר על תנאי, וקנס כספי על סך 10,000 ₪ אותם אולץ להעביר לרשות אשתו לשעבר (השניים התגרשו בינתיים).
לפני מספר חודשים הרשיע בית המשפט המחוזי שני גברים קרובי משפחה מרהט, בחטיפת אחותו של אחד הנאשמים, ובת דודתו של הנאשם השני.
האישה הובאה לבית הוריה, שם נכלאה ונרצחה. בתחילה הואשמו הנאשמים בביצוע רצח, סעיף שהומר לבסוף, בהסדר טיעון, בקשירת קשר לביצוע פשע ובחטיפה, והושתו עליהם עונשי מאסר של למעלה משבע שנים.

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.