"זהו מצב חירום למשק, המחייב תגובה מיידית לבלימת ההידרדרות"

השקל פוגעת ביצוא ובסיכויי הצמיחה של המשק: בחודשים מרץ-אפריל נסוג היצוא התעשייתי בשיעור דרמטי של 15%

נשיא התאחדות התעשיינים:

השקל החזק, לעומת שער הדולר שהולך ונחלש, פוגע בסיכויי הצמיחה של המשק ומוביל לירידה ביצוא- בחודשים מרץ-אפריל נסוג היצוא התעשייתי בשיעור דרמטי של 15%. נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, מסר בהתייחס לנתונים הקשים כי "זהו מצב חירום למשק, המחייב תגובה מיידית לבלימת ההידרדרות, כשהאחריות לטיפול במשבר זה מוטלת על כתפיי הממשלה ובנק ישראל. כל עוד השקל הולך ומתחזק, תמשך הנסיגה ביצוא שמובילה לשחיקה בכושר התחרות של המשק הישראלי. הייצור מצטמצם ובהתאמה גם ישנה ירידה במספר מקומות התעסוקה בתעשייה. כבר בתחילת השנה פוטרו מהתעשייה קרוב ל- 800 איש, ואם לא ייעשה דבר לבלום את ההידרדרות המצב רק יחמיר". אורן הוסיף ואמר כי "מי שחושב שמדובר בבעיה נקודתית של היצואנים טועה ומוטעה. מדובר בבעיה חמורה, אשר פוגעת במרבית המגזר העסקי, בסקטור היצוא, בתיירות, בהיי-טק ובכל הענפים הסובבים אותם ואשר תפגע ברמת החיים של כולנו".


במהלך השנתיים שחלפו מאז קיץ 2012, התחזק השקל בכ- 13.5% ביחס לדולר, וכך גם נשחקה התמורה בגין כל דולר יצוא. שחיקה זו פגעה ביכולתם של היצואנים להציע מחיר אטרקטיבי עבור תוצרתם.
על כן טוען אורן כי על הממשלה ובנק ישראל לקבל החלטה מיידית לקיבוע שער החליפין על 3.8 ₪ לדולר. יש לרכוש דולרים ככל שנדרש לשם השגת יעד זה, כפי שנוהגות צ'כיה ושוויץ.  

היצוא התעשייתי נסוג דולרית בחודש אפריל בכ- 11%, זאת בהמשך לנסיגה דולרית חדה של 13% בחודש מרץ 2014. כך עולה מניתוח שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, על בסיס נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול (ג').
רמת היצוא התעשייתי בממוצע בחודשים מרץ-אפריל 2014, הייתה נמוכה בכ- 15% לעומת רמתו הדולרית בינואר-פברואר השנה. מדובר בירידה לרמה דולרית של 3.58 מיליארד דולר במרץ-אפריל השנה, לאחר רמה חודשית ממוצעת של 4.23 מיליארד דולר בינואר-פברואר 2014.

הירידה ביצוא התעשייתי במרץ-אפריל הקיפה את מרבית ענפי התעשייה, כאשר ירידות חדות במיוחד נרשמו ביצוא ענפי התרופות שנסוגו בכ- 44%, הכימיה, שנסוגו בכ- 16% וענפי האלקטרוניקה, שנסוגו בכ- 10%.  ענפים אלו מסבירים אמנם את עיקר הנסיגה ביצוא במרץ-אפריל, אולם גם ביתר ענפי היצוא נרשמה נסיגה, לרבות נסיגה של כ- 8% בענף הטקסטיל וההלבשה, נסיגה של כ-5% בענף המינרלים האל-מתכתיים, של כ- 4% בענף המזון, של כ- 3% בענף העץ, נייר ודפוס. זאת לצד נסיגה של כ- 2% בענפי המתכת והמכונות.   
"אמרנו לכם שזה יגיע וחבל שלא הקשבתם לנו", אמר יו"ר איגוד האלקטרוניקה והתוכנה, אלישע ינאי, בתגובה לנסיגה החדה ביצוא ענפי האלקטרוניקה. אלישע הוסיף וציין כי "התחזקות השקל הביאה לכך שעלות מהנדס ישראלי דומה היום לעלותו של מהנדס אמריקאי, וכך נשחק היתרון היחסי לייצור בישראל. תעשיית האלקטרוניקה הישראלית מפספסת את ההזדמנות לקחת חלק בהתאוששות הביקושים העולמיים בענפי הטכנולוגיה, ומפסידה עסקאות בשל התיסוף".  אלישע הוסיף ואמר כי "הפגיעה בענפי האלקטרוניקה באה לידי ביטוי גם בשוק העבודה, כאשר מאז סוף 2011 פוטרו קרוב ל- 1,800 איש מהענף הציוד האלקטרוני לצריכה ותקשורת".





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.