לא האבא ולא משלם מזונות

בני הזוג הגרושים פנו לביהמ"ש לשינוי זהות האב. ביהמ"ש המחוזי קבע בערעור כי ניתן לפסוק אבהות ללא בדיקת רקמות

דיון מרתק ונדיר מתנהל בימים אלה בביהמ"ש למשפחה בתל אביב. בני זוג גרושים מאזור המרכז פנו לפני כשנתיים לביהמ"ש בבקשה חריגה – הם טוענים כי הגבר איננו אביו של הילד, למרות שהוא רשום ככזה - אלא גבר אחר. על כן ביקשו השניים כי ביהמ"ש יתקן את רישום האבהות אל האב האמיתי.
בקשתם זו נוגדת את הפסיקה בישראל, שלא מתירה לערוך בדיקות אבהות לילדים שנולדו לנשים יהודיות נשואות, מחשש לממזור הילדים, ופגיעה בטובתם.
תביעת השניים נדחתה על הסף על ידי ביהמ"ש למשפחה. אך בני הזוג הגרושים, לא נואשו, והגישו באמצעות עו"ד אבי גפן ערעור למחוזי על החלטת ביהמ"ש למשפחה, בטענה כי בתיק כלל לא נערך דיון, לפני שנדחה על הסף.

בדיון טען עו"ד אבי גפן כי היות והילד לא מקבל מזונות מאביו הרשום, ומכיוון שקיימת לו זכות בסיסית להכיר את אביו האמיתי – לא ניתן להחליט באופן גורף כי הקביעה מיהו אביו האמיתי תפגע בטובתו.

ביהמ"ש המחוזי לא דחה את הערעור, אלא הורה להחזיר את הדיון בתיק לביהמ"ש למשפחה, ולצרף לתביעה את אביו הנטען של הקטין – כדי לבחון מהי טובתו האמיתית של הקטין.

במסגרת ההחלטה הנדירה של המחוזי, נימק השופט את החלטתו בכך שניתן לקבוע אבהות גם באמצעים רבים נוספים מעבר לבדיקת רקמות, וקביעה כזו לא חייבת לממזר את הילד במקרה וייקבע כי אביו הרשום איננו אבי האמיתי.

האישה ילדה ילד ראשון במסגרת נישואיה לבעל, וזה נרשם כאביו של הקטין. כעבור מספר שנים התגרשו השניים, וסוכם בין השניים כי האב לא ישלם מזונות מאחר והאב אינו אביו של הילד אלא גבר אחר.
בתביעה אותה הגיש האב לביהמ"ש למשפחה, באמצעות עו"ד גפן, הוא טען, ולכך גם הצטרפה האם, שאין חולק כי האב הביולוגי הוא גבר אחר, שזהותו ידועה לשניים.

הגבר הגיש תביעה לבית המשפט לאפשר לו לבצע בדיקה גנטית ולבטל את רישומו כאביו של הילד, אך בית המשפט דחה את בקשתו ללא דיון, בטענה כי טובת הקטין היא שהרישום לא ישונה, וכי מבחינת הפסיקה, המגובה בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, והכרעות של בית הדין הרבני העליון – לכך שאין לבצע בדיקת אבהות, כל עוד הוא נולד לאישה יהודיה נשואה, מחשש לממזרות.

באמצעות עו"ד אבי גפן הגיש הגבר ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטען, כי בית המשפט לא שמע ראיות כשפסק את שפסק.
פסיקתו של הרב הראשי, כי לא תתקיים בדיקה גנטית כאשר יש חשד לממזרות, לא השאירה לבית המשפט למשפחה שיקול דעת בנושא. למרות זאת, קבע בית המשפט המחוזי שדן בערעור כי יש מקום להידרש לשאלת האבהות במדרג ראיות אחר, וכי ניתן, ואף נפסק בעבר, כי נתן לקבוע אבהות גם ללא בדיקת רקמות וזאת באמצעות מספר בדיקות ומבחנים שכבר נעשה בהם שימוש בעבר בבתי המשפט בישראל.

עו"ד אבי אבי גפן מתמחה בדיני משפחה, קביעת משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, ניהול עזבונות, ירושות ועוד. משרדו של עו"ד אבי גפן בבניין ב.ס.ר 3 באזור התעשייה החדש בבני ברק.  www.avigeffen.com




 








הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.