מבט לשווקים – 9/6 – סקירת מחלקת המחקר של FXCM ישראל
ההחלטה של בנק ישראל לנקוט במדיניות ניטרלית ולא להוריד את הריבית ממשיכה לתמוך בשקל ולהעניק לו יתרון למול הדולר. הדולר-שקל נתון כעת ללחץ מכירות והוא בוחן את הגבול התחתון של הטווח ב-3.454. ירידה מתחת לרמה זו עשויה להאיץ את הירידה לעבר השפל שנקבע במאי ב-3.432.
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר-שקל פותח את שבוע המסחר על סף שבירה קריטית מתחת לגבול התחתון של הטווח ב-3.454. גם נתוני התעסוקה החיוביים שפורסמו בשישי בארצות הברית לא סייעו לאושש את הדולר למול השקל. בשוק המט"ח העולמי, הדולר נסחר במגמה מעורבת. מצד אחד, אנו עדים להתחזקות של הדולר למול מטבעות כגון האירו והין, וזאת בעיקר בשל המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות הללו, ומנגד הדולר נחלש אל מול מטבעות כגון השטרלינג, הדולר האוסטרלי, וגם השקל, שבהן הבנקים המרכזיים נוקטים מדיניות ניטרלית יותר וחלקם אף מאותתים על הקשחת המדיניות. נראה שכרגע ציפיות הריבית הן הגורם המכריע המכתיב את המסחר בין המטבעות. ההחלטה של בנק ישראל לנקוט במדיניות ניטרלית ולא להוריד את הריבית ממשיכה לתמוך בשקל ולהעניק לו יתרון למול הדולר.
כאמור, לאחר שכשל לא מכבר בניסיון לפרוץ את 3.50, הדולר-שקל נתון כעת ללחץ מכירות והוא בוחן את הגבול התחתון של הטווח ב-3.454. ירידה מתחת לרמה זו עשויה להאיץ את הירידה ולסלול את הדרך לעבר השפל שנקבע במאי ב-3.432. מנגד, טיפוס מעל 3.47 עשוי להטות שוב את הכף כלפי מעלה.
גם האירו-שקל מצוי על סף שבירה קריטית, וזאת לאחר שהבנק של אירופה הדהים את השווקים בשבוע שעבר והודיע כי הוא מוריד את גובה הריבית לרמה שלילית, לראשונה בתולדות האיחוד המוניטרי. הורדת הריבית הופכת את האירו למטבע עם התשואה הנמוכה ביותר מקרב המטבעות המרכזיים, אף מתחת לדולר ולין. המהלך נועד לעודד את שוק ההלוואות הבנקאי במדינות הגוש וגם לנתב את כספי המשקיעים לאפיקים מסוכנים יותר כגון מניות. עבור האירו מדובר במכה אנושה. הבנק האירופי, שעד כה דווקא נקט בשנים האחרונות במדיניות מוניטרית נוקשה יותר לעומת הבנקים המרכזיים של ארצות הברית ויפן, ניצב כעת בקצה ה"יוני" של הבנקים המרכזיים, שחלקם, כגון הבנק הפדרלי, כבר מאותתים על הקשחת המדיניות. כעת הספקולציות הן כי הבנק האירופי יודיע בחודשים הקרובים על תוכנית לרכישת נכסים, במטרה לעודד את הפעילות הפיננסית באזור. הספקולציות הללו צפויות להכביד על האירו בטווח הקרוב.
האירו-שקל צנח בשבוע שעבר פעמיים מתחת לרמה הקריטית של 4.70, לשפל של 4.695, הרמה הנמוכה מאז יוני 2011. אירופה היא יעד הייצוא הראשי של ישראל, ואין ספק שהפיחות הצפוי של האירו למול שקל יפגע במגזר היצואנים. מנגד, מוצרי ייבוא מאירופה צפויים להיות זולים יותר. הצמד פותח את שבוע המסחר מעל רמה זו, אך אם נראה נעילה יומית מתחת ל-4.70 הדבר צפוי להאיץ את הירידה לעבר רמות שפל חדשות.
לאור סכנת השבירה של שערי החליפין של הדולר-שקל והאירו-שקל לרמות שפל חדשות המסכנות את הייצוא הישראלי, הלחץ על בנק ישראל לעשות מעשה ולהתערב בשוק המט"ח יגבר. לאור העבודה כי בנק ישראל בחר שלא להוריד את הריבית, לא תהיה לו ברירה אלא לנקוט צעדים אגרסיביים כדי לבלום את התיסוף המסוכן של השקל".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





