גם האדישות הורגת

אדוני היו"ר, כנסת נכבדה.

בסוף שנות השמונים נסעתי עם אבא שלי לבודפשט. ישבנו על גדת נהר הדנובה, באחת מספינות המסעדה הקיטשיות, מתחת לשנדליר של קריסטל מזוייף, הסתכלנו על המים השחורים שלתוכם נורו עשרות אלפי יהודים, ושאלתי אותו על הרגע בו הסתיימה המלחמה.

הוא חשב על זה לרגע ואז אמר, שהדבר הכי מוזר היה שפתאום לא רצו להרוג אותו. במשך חודשים ארוכים הוא ידע שכל העולם רוצה להרוג אותו, שכל מי שהוא רואה ברחוב, כל מי שהולך מולו, כל פעם שהוא שומע צעדים בלילה, בכל פעם שהוא רואה מגפיים או מדים, מדובר במישהו שמסיבות שאף ילד בן 13 לא יכול היה להבין, רוצה להרוג אותו.
ופתאום, בלילה אחד, זה נגמר. פתאום בלילה אחד הכל השתנה, פתאום בלילה אחד התברר שלאנשים אכפת ויש עדיין אנשים טובים, כי יש עוד אפשרויות אנושיות.

שבעים שנה אחר כך, אף אחד לא רוצה להרוג את ניצולי השואה, אבל רבים מהם מרגישים שאנחנו נותנים להם למות. כי לא רק הרוע הורג, גם האדישות הורגת. הלילה הוא הלילה שבו יש לנו את ההזדמנות – בעוד כמה דקות - לשנות הכל. אנחנו יכולים לומר להם שאכפת לנו, שאנחנו מבינים, שלא שכחנו. זה לא יפתור את כל הבעיות, זה לא יפצה אותם על השנים האבודות, אבל זה יהיה הלילה שבו ניצולי  השואה יידעו שהם לא לבד. שאנחנו כאן בשבילם.

היום, יחד עם תמיכתכם, נאשר את התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה, אשר אושרה בממשלת ישראל בערב יום השואה תשע"ד, 27 באפריל 2014.

לא מדובר רק בתיקון חקיקה, אלא בתיקון עוול. שנים על גבי שנים של הזנחה וביורוקרטיה והזנחה וביורוקרטיה. עוול בירוקרטי מתמשך עימו התמודדו ניצולי השואה בכל יום במשך עשרות שנים, בהן הם פשוט לא היו בראש סדר העדיפויות.
לא מדובר רק במיליארד שקלים שיוקצו לטובת ניצולי השואה מדי שנה, בנוסף לכמעט מיליארד שקלים נוספים אשר הוקצו לחמש השנים מאז 2013, אלא בשינוי גישה. בפישוט של המסע הבירוקרטי המפרך עימו נאלצו להתמודד עד היום ניצולי השואה על מנת לקבל את מה שמגיע להם ולמצות את זכויותיהם.

לאחר אישור החוק מבחננו הגדול יהיה ביישומו. בשבועות האחרונים עובדים אנשי הרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר, בראשות הגברת עפרה רוס, מסביב לשעון כדי להביא ליישומו המיידי של החוק. לניצולי השואה, שהולכים ונפרדים מעלינו בכל יום, אין זמן להמתין.

כבר בחודש הבא יושוו תנאיהם של ניצולי השואה שעלו לאחר אוקטובר 1953 לאלה של מי עלו לפני מועד זה, והן ימומשו רטרואקטיבית מאפריל. החל מחודש יולי כל ניצול וניצולת שואה שירכשו תרופות הנמצאות בסל הבריאות יקבלו אותן בחינם. העלאת התגמול המינימלי לניצולים ל2,200 שקלים בחודש תמומש רטרואקטיבית מחודש יוני.
80,000 ניצולי השואה הזכאים לקבל מענק שנתי בגובה 3,600 שקלים לא יצטרכו להגיש טפסים ואישורים על מנת לקבלו – אנחנו נגיע אליהם.

אני מבקש בהזדמנות הזו להודות לחברי שר הרווחה מאיר כהן, על ההתגייסות המוחלטת לרווחתם של ניצולי השואה והסיוע בקידום התכנית, לח"כ חיים כץ יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ולח"כ יואל רזבוזוב יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, וליו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין על הסיוע בקידום תהליכי החקיקה. כמו כן אני מבקשת להודות ליועצות המשפטיות של הועדות, מירב תורג'מן ונועה בן שבת שעשו כל מאמץ כדי שנוכל להביא לאישור מליאת הכנסת את הצעות החוק שלפניכם בזמן קצר ככל הניתן.

חברי חברי הכנסת. אני מבקש להודות לכם על התגייסותכם לנושא הזה, המצוי מעל כל מחלוקת פוליטית בינינו ורוצה לבקש את תמיכתכם בהצעות החוק המוצגות לפניכם בקריאה שניה ושלישית.
תודה רבה.





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.