נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

זרימת הכסף בתעודות הסל מתחילת השנה

 

 
 

דביר עוליאל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
30/07/2014

שוק תעודות הסל בישראל ממשיך במגמת הגידול בשווי הנכסים המנוהלים, כאשר הוא נמצא כיום בשיא ומנהל 110 מיליארד שקל. בחצי הראשון של השנה גייס הענף 5.7 מיליארד לעומת גיוס ענפי של 14.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההבדל המשמעותי הוא שבשנה שעברה חצי מהגיוס היה בתעודות פיקדון (מוצר הדומה לקרן כספית) ובחצי הראשון של השנה תעודות הפיקדון היוו רק כ-20% מהגיוסים.

האפיק שגייס את מירב הכסף הוא תעודות סל על מניות חו"ל, עם גיוס של 3.5 מיליארד שקל. מדובר בהמשך המגמה של השקעות במניות חו"ל, כשלראשונה עקף היקף הנכסים בתעודות מניות חו"ל את היקף הנכסים בתעודות מניות ישראל. כלומר יש שינוי ברור בהעדפות ההשקעה של המשקיעים הישראלים. מגמה מעניינת נוספת היא מעבר של משקיעים ישראלים להשקעות באירופה על חשבון השקעות בארה"ב, כשתעודות סל על מניות באירופה גייסו 1.8 מיליארד ותעודות סל על מניות ארה"ב גייסו 1.4 מיליארד. כמו כן, עברו כספים בחו"ל ממדדי השורה הראשונה למדדי שורה שנייה, כשמדדי מניות ה- MidCap גייסו 870 מיליון שקל.

כמו כן, יש העדפה ברורה של המשקיעים לנטרול המטבע, כאשר תעודות סל מנוטרלות מטבע היוו 72% מהגיוסים בתעודות סל על מניות חו"ל. כלומר למרות העלייה החדה בשקל, המשקיעים מאמינים שהוא ימשיך להתחזק, או שלחלופין מעדיפים להימנע מחשיפה למט"ח, דבר שלא ניתן לעשות דרך קרנות סל זרות (קרנות ETF).

המדד שגייס את מירב הכספים בתקופה הנמדדת הוא מדד Stoxx Europe 600 אשר נותן חשיפה רחבה למניות האירופאיות, כאשר המדד גייס 770 מיליון שקל. לעומת זאת, המדד המוביל בארה"ב מדד S&P 500 גייס באותו הזמן 270 מיליון שקל בלבד.

בארץ, אפיק המניות גייס 310 מיליון שקל (כ-5% מכלל הגיוסים) ואילו אפיק האג"ח גייס 160 מיליון שקל (2.7% מכלל הגיוסים). המדד שגייס את מירב הכספים באפיק המנייתי בארץ הוא מדד ת"א 75 עם גיוס של 760 מיליון שקל. באפיק אגרות החוב בישראל, המדד שהוביל את הגיוס הוא מדד תל בונד תשואות עם גיוס של 770 מיליון שקל, אך לעומתו מדדי התל בונד הוותיקים (תל בונד 20, תל בונד 40 ותל בונד 60) פדו 615 מיליון שקל ובעצם נראה שבאפיק הקונצרני המשקיעים הישראלים העדיפו להגדיל סיכון.

* הנתונים במאמר הם "גיוס נטו" – כלומר גיוס פחות פדיון.
** מקור הנתונים הוא דיווחי חברות תעודות הסל.

 

מאת: דביר עוליאל

 

 

הכותב הינו אנליסט מאקרו של קבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x