פיננסים >> השקל – גאווה מקומית או בזבוז של כסף ?

לאורך ההיסטוריה הכלכלית שמאז מלחמת העולם השנייה, קיימות עשרות דוגמאות למדינות חדשות שבעת הקמתן עברו לשימוש במטבע ייחודי. אך לצד דוגמאות שכאלו, קיימות דוגמאות גם למדינות שבחרו להחליף את המטבע הקיים ולהשתמש במטבע קולקטיבי אחר.

בישראל, מדינה קטנה במזרח התיכון, התחבטו כבר בעבר, האם כדאי למדינת ישראל להשתמש במטבע מקומי אוטונומי או לאמץ דווקא מטבע קיים של אחת המעצמות העולמיות. והנה בשנים האחרונות, השקל הפך לכלי בידי ספקולנטים ומשקיעי חוץ בעלי אינטרסים זרים. בתוך כך הוא פוגם בעסקים המקומיים כאשר מחיר ההגנה כנגד שינויים בשער החליפין רק הולך ועולה. כל אלו גורמים לחישוב מסלול מחדש בנוגע לעצמאות המוניטארית של ישראל.

לוותר או לא לוותר – זו השאלה

התיאוריה הכלכלית גורסת כי ניתן לקבוע מתי למדינה כדאי לאמץ מטבע של מדינה מחוץ לגבולותיה ומה היעילות שמתקבלת מהשימוש במטבע אחיד. ככלל קשה לקבוע לגבי מדינה את היעילות הכלכלית המושגת כתוצאה מאימוץ מטבע יורו או כל מטבע אחיד אחר. אם זאת ניתן לומר בביטחון רב כי ככל שהמדינה סוחרת עם מדינות אחרות בעלות אותו מטבע, היתרונות באימוץ המטבע לאותו מדינה עולה. יתרון המטבע האחיד יעלה במידה וישנו חופש תנועה של גורמי ייצור בין המדינות השוקלות שימוש באותו מטבע. השקעה של גורמי ייצור במדינה אחרת, כאשר זו משתמשת באותו מטבע של המדינה המשקיעה, מגדילה את הביטחון ויכולת החיזוי של מידת התשואה מן ההשקעה.

אך במידה של אימוץ מטבע, המדינה מוותרת על יכולתה לעשות שימוש במדיניות המוניטארית בכדי לייצב את התוצר או שוק העבודה. איבוד היציבות של הכלכלה כתוצאה מאימוץ מטבע, מהווה תשלום פוליטי שאינו ניתן לבלוע בקלות.
במידה וקברניטי המשק יחליטו כי קצה נפשם בשקל והם מתעדים להשתמש ביורו או בדולר עליהם לערוך מחקר מקיף. במילים אחרות, בכדי לגרום לעשיית העסקים בישראל להפוך גלובאלית יותר, עליהם למדוד את מערך העסקים שיש לישראל אל מול האיחוד האירופאי או אל מול ארה"ב. במידה ויתברר כי היתרונות העסקיים עולים על החסרונות שבשימוש במטבע זר, אלמנט הגאווה בשימוש מטבע מקומי אינו מהווה שיקול משמעותי ביכולת ההחלטה. הרי ממילא לישראל בשישים ושש שנות קיומה יכולה להתגאות בהישגים מדעיים, חברתיים וצבאיים למכביר.

הדוגמא של אירלנד

הדוגמא של אירלנד היא דוגמא אולי המעניינת ביותר למקרה שלנו. מקום המדינה האירית ועד שנת 1979 המטבע של המדינה – הפאונד האירי – היה צמוד לפאונד האנגלי. כאשר המערכת הפוליטית במדינה הבינה כי היא צועדת אל כיוון הצטרפות לאיחוד האירופאי שקרם עור וגידים באותם שנים, היא הבינה כי הגיעההעת לשינוי מוניטארי נוסף. כך הוחלט באירלנד שיש לזנוח את ההצמדה למטבע הבריטי ולעבור למטבע מקומי. בסוף, לכשיגיע, יאמצו באירלנד מטבע אירופאי כולל – היורו. מתוך המחשבה שיורו יוכל להזניק את כלכלת המדינה קדימה.

למרות מה שנהוג לחשוב, יש לישראל ולאירלנד הרבה מן המשותף. גם לאירלנד יש היסטוריה של מלחמות דת עקובות מדם במדינה. גם אירלנד היא מדינה מוטת ייצוא שמסתמכת בעיקר על היי טק. גם אירלנד מדי כמה שנים נאבקת במשבר כלכלי (כמו היום). עם זאת, מאז הקמתה, בניגוד לישראל, אירלנד לא ראתה בהקמת מטבע אוטונומי מעלה משמעותית.
קשה לומר שאירלנד לא "שילמה" על החלטה זו כאשר היא לא יכולה להשתמש בסביבה אינפלציונית בכדי לתמוך בתעשייה שלה, אך קשה לומר אף יותר, שהיא לא נהנתה מיתרונות ההחלטה.  



מאת: אלמוג עזר 






הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.