ראיון בלעדי   עם עידן אזולאי מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות "יש רגולציה שקובעת חוקים מסוימים, אם אני מפר את החוקים, תענישו אותי, מעבר לזה בניהול השוטף אל תתערבו, תנו לנהל!"

על הרשות לניירות ערך:

זה פשוט לא הגיוני שאני צריך לספר לכולם איך אני בוחר את ההשקעות שלי...עלית, מספרת לכולם איך היא מייצרת את האוכל שלה? מנתח לב מספר לכולם בנוהל פעם בשנה איך הוא מנתח לב? לא! יש רגולציה שקובעת חוקים מסויימים, אם אני מפר את החוקים, תענישו אותי, מעבר לזה בניהול השוטף אל תתערבו, תנו לנהל.

עידן אזולאי, מנכ"ל קרנות הנאמנות הוותיק בשוק. רק לפני חודש חגג 16 שנה כמנכ"ל, ואת כל הזמן הזה הוא בילה בבית השקעות אחד, כמנכ"ל של אפסילון קרנות נאמנות. לפני זה היה מנהל תיקים באימפקט של בנק אגוד, וגם מנהל תיקים בבנק לפתוח תעשייה, אבל כאמור את עיקר הקריירה שלו עשה באפסילון, נדיר למצוא מישהו שכל כך הרבה זמן נשאר באותו תפקיד בשוק, ובאותו מקום.

כמה אפסילון ניהלו כשהגעת

בערך 300 מיליון שקל, היום אנחנו מנהלים בערך 4 מיליארד שקל, ב-31 קרנות.

איך השתנה התחום הזה

זה תחום אחר לגמרי, אין כמעט היבט שלא השתנה

נתחיל ברגולציה?

הרגולציה היא לא אותה רגולציה. פעם חיינו בעולם שבו כל אחד יכול היה לעשות מה שהוא רצה, בלי לתת דין וחשבון לכלום, וזה היה מצב לא ראוי. היום הגענו למצב שבו אתה חייב לדווח על כל דבר קטן שאתה עושה. כאשר על כל דבר פעוט שאתה לכאורה מפר ההתייחסות היא קלה כחמורה.

יש אבל היררכיה באכיפה המנהלית, מדרגיות בקנסות

אני לא מדבר על הענישה, אלא על התהליכים. כשאתה מנהל קרנות, קופות גמל, אתה חייב לתעד כל דבר, לפעמים גם דברים שמובנים מאליהם. והדבר החמור הוא שזה יוצר מצב שאתה מראש מוותר על פעולות מסויימות, בשל הצורך בתיעוד וברגולציה.

תן דוגמא

נגיד שיש הנפקה מסויימת. פעם לא היינו נדרשים להסברים, וגם זה לא היה תקין. היום התהליך מאוד מסורבל, כאשר בכלל לא בטוח שאני יצליח לרכוש בהנפקה, וגם אם אני יצליח לרכוש בהנפקה אז מדובר בכמה מיליונים בודדים. כאשר עצם הרכישה בהנפקה אמורה לייצר השפעה זניחה על התשואה, אז נוצר מצב שהרבה פעמים מעדיפים לחכות ולקנות בשוק המשני.

אתה חושב שיש הבדל בין מנהל, צעיר יותר שגדל לעולם שבו הרגולציה מובנית במערכת, לבין דור של מנהלים ותיקים יותר, שהיו רגילים לעבוד בצורה יותר חופשית, ולכן גם מרגישים יותר את השינוי

אני לא חושב שיש הבדל. יש תהליכים שחייבים לבצע, ורגולציה שצריך לעבוד לפיה, והיא חלה על כולם.

אתה לא מרגיש את ההקלות של הרשות

לא ממש. יש קשב, ואני מעריך את זה  כי זה לא היה קיים בעבר. היום אפשר לשבת עם מישהו ברשות ולדבר איתו. עדין יש כל-כך הרבה דברים שביומיום מתעסקים איתם, שהם פשוט מיותרים.

קח למשל את הנוהל שדורש לגלות איך אנחנו מקבלים החלטות השקעה. זה פשוט לא הגיוני שאני צריך לספר לכולם איך אני בוחר את ההשקעות שלי. מה גם שאם הצהרתי על תהליך מסויים, ואני רוצה לשנות את התהליך, נניח בגלל שחולייה מסויימת כבר לא רלוונטית יותר ואני רוצה לוותר עליה, אני צריך לכתוב את הנוהל מחדש, או להסביר למה אני מוותר על החולייה הזו, או פשוט להשאיר אותה. חברת עלית, מספרת לכולם איך היא מייצרת את האוכל שלה? מנתח לב מספר לכולם בנוהל פעם בשנה איך הוא מנתח לב? לא!

יש רגולציה שקובעת חוקים מסויימים, אם אני מפר את החוקים, תענישו אותי, מעבר לזה בניהול השוטף אל תתערבו, תנו לנהל. זה גורם להעדיף שווקים מסויימים?

לא בהכרח, כי נוהל כזה הוא מטבע הדברים מאוד מקיף, חודשים לקח לנו לסיים אותו. אבל בוא נגיד שקרה משהו בשוק, שגורם לי לרצות לסטות מהמדיניות, אז עכשיו אני צריך להסביר למה אני צריך לסטות ממדיניות שאני עצמי הצהרתי עליה. זה פשוט לא צריך להיות ככה. זה פשוט מצער.

מה עם השינויים בענף, היועצים?

היועצים היום, שונים לגמרי מהיועצים של פעם. הם יותר יודעים ומיודעים. אתה לא יכול היום לבוא ליועץ ממוצע ולזרוק לו סיסמאות. זה לא עובד, צריך להיות מאוד מיומן.

אבל עדין יועצים הולכים אחרי מערכות הדירוג, אז העבודה נעשית בעיקר מול מערכות הדירוג לא?

יש למערכות הללו גם חסרונות, למשל בבנקים מסויימים, אתה יכול להיות מצטיין שנה שלמה, ואז יש לך 3 חודשים גרועים, ואתה חוטף פדיונות מכל הכיוונים. במובן הזה אני לא מאשים את היועצים, אם יש לו המלצה למכור, למה הוא צריך להפעיל שיקול דעת.

אני מכיר יועצים ותיקים, שנחשבו לבעלי דעה במערכות המקומיות, שפשוט נשברו ואמרו, אם יש לך המלצה אני קונה אותך, אין לך המלצה, לא נוגע בך. אני שואל אז איפה אתה כיועץ מיישם את הידע המקצועי שלך? בחלקים נרחבים של המערכת הבנקאית אלה מערכות מקבלות החלטה.

ועדין אתה מעדיף לעבוד עם יועצים היום, מאשר עם יועצים של לפני 10 שנים?

בוודאי. אני תמיד מעדיף לדבר עם אנשים שמבינים מה אני אומר, אני הרבה יותר נהנה כשאני מציג עמדה לגבי השוק, ומגיע מישהו ומתנגד לדעתי, תוך הבעת עמדה מנומקת. מאשר מצב שבו מישהו בא ואומר לי – עזוב, זה לא מעניין, תן לי משהו אחר. מההיבט הזה, לנו למנהלי ההשקעות יותר קל. אתה מרשה לעצמך לדבר בשפה מקצועית יותר, ופחות בססמאות ובאמצעים שיווקיים. מבחינתי זה רק ברכה.

איך מערך השיווק שלכם? יש הבדל ביניכם לבין מי שמנהל מעל 20 מיליארד שקל?

יש לנו 4 משווקים ועוד אחד בתהליך של גיוס. פרושים בכל הארץ. במהות אין הבדל בינינו לבינם. יכול להגיע משווק מגוף גדול. היועץ יודע בדיוק מה מוכרים לו. פעם יועץ אמר לעצמו – זה גוף גדול אני סומך עליו יותר. היום זה פחות רלבנטי, ואפשר לראות כמה סיפורי הצלחה מאוד יפים בשוק של גופים קטנים שנקטו עמדה מסויימת, זה הצליח והם קיבלו קרדיט מהיועצים. גופים גדולים אם הם לא מגובים בתוצאות, הם לא יקבלו קרדיט מהיועצים. אם מסתכלים על טבלת היצירות/פדיונות, לאו דווקא הגופים הגדולים נמצאים שם.

מה עם תהליך הקונסולידציה שעובר על השוק?

בשוק יש תהליך של קונסולידציה שנובע בעיקר מהמטלות הכספיות המאוד נכבדות על בתי ההשקעות, שהגדיל את הצורך ליצור מסה קריטית גדולה יותר. אבל בלי קשר לתהליך הקונסולידציה יש גופים שמצליחים להציג ביצועים יפים, ומצליחים לעמוד בזכות עצמם.

התהליך יימשך? אפסילון חלק מהתהליך?

לא יודע מי נשאר על המדף? אפסילון למיטב ידיעתי לא בתהליך. יש בעלים חדשים לכור, והתחושה היא שרוח חדשה מנשבת, לדעתי הם רואים אותנו כגשר שלהם לשוק ההון. מה גם שאין את כלל פיננסים, אז אנחנו הזרוע הפיננסית של הקונצרן. אני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי בתהליכים אמיתיים ומציאותיים שיקרו.

אם מסתכלים על בתי ההשקעות, אז או שהגופים הללו ילמדו לנהל כספים בהרבה פחות אנשים, מה שאני לא חושב שיכול לקרות. היום הניהול הרבה יותר מקצועי, וכדי להעסיק כח מקצועי, וכח רגולטורי, צריך יותר אנשים, ויותר מקום וכיו"ב, כך שאני לא רואה את זה מגיע מהצד של צמצום בהוצאות. גם בדמי ניהול זה לא יגיע.

אז לא בצמצום הוצאות, ולא בהעלאת דמי ניהול, אז מהיכן?

המקום היחיד שממנו זה יכול להגיע זה עמלת ההפצה. זה נשמע הגיוני שאני מנהל קרן שהיא תיק סולידי, ודמי הניהול הם 0.6%. בתשואות הנוכחיות בשוק זה הוגן. על ה-0.6% האלה שאני גובה, 0.35% הולך לבנק. זה הגיוני? כל הסיכון עלי, אני מנהל את ההשקעות, והם מקבלים יותר ממני. על מה?הם הצינור שמנתב את הכסף של הלקוחות. אתה פטור מלהקים מערך סינוף אדיר כדי להגיע ללקוחות

אתה מכיר את מערך הסינוף של גולדמן זאקס? של מורגן סטנלי? אני לא חושב שיש דבר כזה בעולם. הרי יש קרנות שבהם מה שנשאר למנהל זה 0.1% או 0.05%. יש גם קרנות שבהם גובים דמי ניהול בגובה עמלת ההפצה. הבנקים יהיו חייבים להתפשר, עמלת הפצה כאחוז מגובה ההכנסות, או מעמלת הקנייה של הקרן. אין תחרות בין הבנקים. זה לא יכול להיות שאני מקבל פחות מהבנק, עם כל הכבוד לבנקים, זה רק חלק אחד של המשוואה.

לא מזמן הורידו את עמלת ההפצה

נכון, ולבתי ההשקעות זה לא הזיז, כי חייבו אותנו להוריד את דמי הניהול. וכמעט ולא העלו אחר-כך דמי ניהול. זה לא הגיוני לקיים ענף בעלויות כאלה מול הכנסות כאלה.

מה עם קרנות זרות?

תראה, בנוסף לכל מה שאמרנו, הרשות עוד מוסיפה לנו את הקרנות הזרות, כאילו שאין כאן מספיק תחרות. אני לא רואה את הקרנות הזרות נכנסות לכאן בהמוניהם, וגם שיתופי פעולה לא רואה מגיעים.

לדעתי גם ליועץ יותר נחמד שהוא יכול להרים טלפון למנהל השקעות, ולשאול אותו מה קורה בקרן. הוא לא יוכל לעשות את זה למנהל השקעות בקרן של PIMCO. מה גם שאני לא רואה את הבשורה מגיעה מהקרנות הזרות מבחינת יכולת ניהול השקעות.
אין לקרנות הזרות יתרון באגרות חוב בחו"ל

מה מונע היום מהלקוחות לקנות תעודות סל, או קרנות של אג"ח חו"ל? אפשר היום להגיע לכל מקום בעולם מהשוק המקומי. השקתם קרנות ETF?

אנחנו זיהינו בתחילת שנה שעבר מצב שבו הרבה מאוד יועצים מעוניינים להיחשף ל-ETF בחו"ל, ואין להם דרך. הקרן הראשונה הושקה בינואר שנה שעברה. הקרנות ביחד מנהלות כ-900 מליון שקל. בקרנות האלה החשיפה היא סקטוריאלית, אנחנו לוקחים את ה-S&P, מפלחים אותו לסקטורים, וההשקעה היא לפי סקטורים, כשאנחנו נותנים משקל יתר או חסר לפי הערכתנו את הסקטור. אם למשל אנחנו חושבים שסקטור האנרגיה בארה"ב מעניין, והוא 10% מה-S&P500, אני יגדיל את החלק שלו נניח ל-12%. עד עכשיו זה עבד טוב מאוד.

 

על הבנקים:
אני מנהל קרן שהיא תיק סולידי, ודמי הניהול הם 0.6%. בתשואות הנוכחיות בשוק זה הוגן. על ה-0.6% האלה שאני גובה, 0.35% הולך לבנק. זה הגיוני? כל הסיכון עלי, אני מנהל את ההשקעות, והם מקבלים יותר ממני. על מה?

 

אם ככה אז תיקח כבר את המניות, למה ETF?

קשה מאוד לאורך זמן להכות את השוק. בעולם אין אפילו מנהל אחד שמכה את השוק בעקביות. אפילו באפט כבר לא מכה את השוק כמה שנים טובות. זה מגיע מכך שזרימת האינפורמציה היא מהירה ומגיעה למשקיעים במהירות אפס. לכולם יש את האינפורמציה. ולכן קשה יותר להכות את השוק.

מה שאני עושה זה לזהות את המגמות העיקריות. למשל, בתחום האנרגיה ארה"ב הופכת להיות שחקנית האנרגיה הגדולה בעולם. ואני רוצה להיות שם. וכאן צריך להיכנס להבדלים השונים מבחינת תת-תעשייה, איזה תעשיות יהיו אלה שיובילו, ענף הפראקינג בארה"ב, למשל, יהיה דומיננטי.

כך שיש כאן שלושה שלבים בבחירת ה-ETF: שלב ראשון, זה לבחור את הסקטור המעניין, שלב שני איזה תת-ענפים בתוך הסקטור, והשלב השלישי זה איזה ETF לבחור. עולם ה-ETF הוא עולם ומלואו, וההבדלים לא מסתכמים בדמי הניהול. אפשר למצוא פערים של עשרות אחוזים לאורך שנים בין ה-ETF השונים. לכן יש חשיבות מאוד גדולה לבחירת ה-ETF הספציפי. וזה מה שאנחנו עושים כאן.

בוא נדבר על השווקים

אנחנו בנקודה שבה אתה בוחר את הנכסים לא לפי שווי כלכלי, אלא לפי אלטרנטיבה, או יותר נכון היעדר אלטרנטיבה. היעדר אלטרנטיבה, גורמת למשקיעים להיכנס לאפיקים שבתנאים נורמליים לא היו נכנסים אליהם. זה גורם להתנפחות במחירים של נכסים מסויימים. זה הופך להיות שוק של נשברים, רואים איך לאט לאט עוד מגזרים מצטרפים לחגיגה הזו, כי המחירים עולים, והם בסוף נשברים וקונים.

זה ימשיך?

כל עוד הריביות ברמה כזו זה ימשיך. תראה מה עברנו בתקופה האחרונה – מלחמה מקומית, קרבות בין אוקראינה לרוסיה, משברים שבמצב נורמלי היו גורמים לירידות, היום לא גרמו לכלום. השוק קהה חושים.

מה עם צמיחה בארץ?

יש דיון על תקציב הביטחון. אפשר לנצל את המצב שנוצא לאחר צוק איתן, ולבקש ממערכת הביטחון להציג תוכנית התייעלות לשנים הקרובות. יש גם גופים נוספים שהם בורות של חוסר יעילות במשק. אפשר לקחת את המצב שנוצר ולהשתמש בו כדי ליצור שינויים. כפי שעשה נתניהו ב-2003.

אבל אז היה משבר כלכלי, הממשלה לא הצליחה לגייס הלוואות, הדולר היה ב-5 שקלים, היום אין משבר
אז צריך להגיע למשבר? יש כאן הזדמנות נפלאה לנצל את המצב לשינויים. אני חייב להיות אופטימי. גם אז ברפורמות שנתניהו העביר, היינו סקפטיים. אני מחפש שר אוצר ראש ממשלה, שיעשה את הדברים הנכונים והאמיצים. ההיסטוריה מוכיחה שדווקא פוליטיקאי שמחליט להיות נועז, הציבור מעריך אותו על זה.

היום גם הסביבה השתנתה, מאז המחאה החברתית, שלדעתי הצליחה הצלחה אדירה. אנשים נבחרו על סמך אג'נדה חברתית. וזה דבר שקרה פעם ראשונה בארץ. נכון שהיום הציפיות משר האוצר הם ברצפה. אבל ברור לכולם שאם הוא לא מציג הישגים בשנתיים הקרובות, הוא יגרד מנדטים מהרצפה. אנחנו בתהליך.

המלחמה צריכה להיות טריגר למנף מהלכים משמעותיים, כי האפשרות האחרת היא שזה ייעשה תוך כדי משבר ואני מקווה שלזה לא נגיע.

זה אומר שבישראל, הצפי לצמיחה ב-2015 יהיה מעל 3%? בכלל הצמיחה תחזור לגדול, אחרי שכל עדכוני הצמיחה הם כלפי מטה?

התנאים של המשק הישראלי לצמיחה הם מצויינים. יש לנו מקורות אנרגיה. המגזר היצרני הולך ומתחבר לתשתית הגז. הבסיס קיים. רואים התאוששות גלובלית, שאנחנו כמשק יצואני ניהנה מזה. והסיפור הכי משמעותי שצריך לטפל בו זה הנדל"ן.
אבל כל הדברים האלה ידועים, גם לאוצר וגם לבנק ישראל, ועדין אין תחזיות לצמיחה
מה יקרה אם תקציב 2015, יפחית מסים, יתמרץ עסקים קטנים, עם בטחונות להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. וייתן תמיכה ליצואנים?

היום יש את הדברים האלה

צריך ליצור תמריצים שאנשים ירצו להשקיע בארץ. גרף ההשקעות של נכסים קבועים בארץ הוא בירידה. לא צריך להשקיע בנכסים קבועים, כי אין מספיק תמריץ להקים כאן מפעלים יצרניים חדשים. מתי בפעם האחרונה מאז אינטל בקריית גת הקימו כאן מפעל באזור מרוחק?

אז אני מבין שבוויכוח בין בנק ישראל לאוצר אתה בצד של האוצר

בוודאי. בנק ישראל צריך לשים את ספרי התיאוריה בצד, כי הם פשוט לאו עובדים. היום צריך לפעול בצורה אנטי-מחזורית. היתה התבטאות של נציג מאחת מסוכנויות הדירוג שאמר שהגדלת הגירעון היא לא כזו דרמטית. התיאורטיקנים של בנק ישראל אומרים שצריך להעלות מסים, כי אסור ליצור גירעון. אני אומר הפוך, צריך להוריד מסים.

המגזר העיסקי העלו לו מסים באופן משמעותי, אחרי תוואי הפחתה מאז 2003. צריך לעודד השקעות, להוריד מסים. נכון צריך לבטל גם כמה פטורים, ויגיע גם הדיון המשעמם הזה של ביטול פטורים על קרנות השתלמות ובאילת.

קח לדוגמא את המשבר שהיה ב-2008. הממשלה הקימה קרנות מנוף שיקנו אגרות חוב בערבות של המדינה. כמה ניצלו מתוך הבטחונות הללו? כלום. האמירה הספיקה. צריך לצאת באמירה. כשאתה אומר שאנחנו מפחיתים מס חברות בחצי אחוז, ואנחנו שוקלים המשך הפחתות בעתיד לפי נתונים פיסקאליים. המדדים הפסיכולוגים – מדדי האמון למיניהם נמצאים בגרף של ירידה מתמשכת. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתיר קצת את הרסן. צריך מדיניות פיסקאלית תומכת צמיחה, ולא כזו שסותמת חורים כל פעם מחדש.

אתה חושב שזה יקרה?

אני מאוד מקווה. אני מאוד מקווה שלא תהיה פשרה כזו שבה גם יעלו מסים, וגם יגדילו את יעד הגירעון. צריך שתהיה מדיניות ברורה ונחושה.

איפה כדאי להשקיע היום, בארץ ובעולם? לא הסתיימו השנים הטובות? בעצמך אמרת שהמחירים לא זולים?

המחירים גבוהים, אבל לא נפוחים. בארץ התשואות של התל-בונד 60 עומדות במרווח של 1.3% מעל אגרות החוב הממשלתיות, אפשר להסתפק בזה.

מה עם מח"מים?

בגלל הריבית הנמוכה, שאני לא רואה אותה עולה בקרוב, השיפוע עדין תלול ולכן אין סיבה לחשוש ממח"מ ארוך.

מה עם מניות?

אנחנו מתעניינים במניות דיבידנד. מחפשים תשואת דיבידנד סבירה, עם מבנה הון ראוי. אפשר לחפש גם בשורות האחוריות של המניות. אני לא רואה מצב שהחברות הללו נפגעות קשה. קח למשל חברות נדל"ן מניב, ההכנסות נשארות קבועות, ולעומת זאת עלויות המימון יורדות. אז הן מחלקות דיבידנד. מבחינתנו זה אומר שהרכיבים המנייתיים נמצאים אצלנו במקסימום.

מה עם נדל"ן?

זה הבעיה כאן. אני הגעתי למודיעין ב-96', אז לא היה שם כלום, היום גרים שם 90 א' משקי בית. תאר לך שאותם משקי בית היו מחפשים דירות במרכז? הפתרונות ידועים לכל. צריך לעבוד. הכל עניין של החלטה.

אני מסתכל על החברה הצעירים שעובדים איתי כאן היום בחברה, אין להם שום אופק. זה פשוט נורא. אם יש דבר שבאמת מטריד אותי זה לא האיראנים, או החמאס, אלא שהם יצאו לרחובות, וכשהם יצאו לרחובות זה אולי לא יהיה כזה ידידותי.

מה אתה אומר על מע"מ אפס?

כולם נהנים לחבוט בלפיד על זה. יתכן שמבחינה מהותית מע"מ אפס זה לא לעניין, אבל אני מעריך את הרצון של לפיד להעביר את זה. מתי בפעם האחרונה הגיע פוליטיקאי עם נסיון להביא משהו חדש, רעיון אחר?

מה עם ארה"ב?

את ארה"ב אנחנו מאוד אוהבים. נתוני צמיחה אמיתיים. להוציא את חודש אוגוסט, היו בארה"ב חמישה חודשים רצופים שבהם נוצרו מעל 200 א' משרות, זה משהו שלא היה כבר כמה שנים, ואנחנו בעיצומו של תהליך שיפור. לארה"ב יש יכולת מדהימה להתאושש ממשברים.

גם בארה"ב אנחנו מחפשים תשואת דיבידנד, וחברות עם שיעורי צמיחה לא גבוהים. חברות כאלה לא מתומחרות גבוה מדי. הסקטור הטכנולוגי מראה שיעורי צמיחה יפים מאוד. בריאות אנרגיה גם מעניינים מאוד, כל אלה נמצאים במשקל יתר בקרנות ה-ETF שלנו.

אירופה?

בגלל שהמצב כל-כך גרוע שם, זה אומר שהמצב טוב. אפשר להתווכח אם השווקים יקרים יותר או פחות, אבל הם לא מנופחים, כמו שהיה ביפן בשנות התשעים. המדיניות המוניטארית המאוד מרחיבה תביא בסוף לצמיחה. המדיניות המוניטארית המרחיבה באירופה תניב תשואה בתיקי ההשקעות שלנו ברבעונים הבאים. הם גם יצטרכו לעשות שינויים מבניים. באירופה אנחנו נותנים דגש גבוה יותר למדינה כמו בריטניה, כי שם ההתאוששות מגיעה מהר יותר.

אנחנו גם נכנסנו לאחרונה לשווקים מתעוררים, דרך קרן ETF חדשה ברשות שתתחיל לפעול ב-29 לספטמבר. אני חושב שהתהליכים המרכזיים של אורבניזציה, והתמערבות בשווקים המתפתחים גורמת למדינות הללו להיות מעניינות. יש שם בעיה של שקיפות, אבל מקבלים בגין זה פרמייה בצורה של תשואת דיבידנד. יש לא מעט מקומות שמתומחרים בצורה מעניינת.

מה איתך, 16 שנה באותה חברה, איך לא זזת למקום אחר?

אם לא היה לי טוב אז הייתי הולך מן הסתם. בנוסף, המקום הזה הוא מקום מיוחד. יש כאלה שיתייחסו לזה בציניות, החברה היא ממש משפחתית. יש אנשים שאני עובד איתם מעל 15 שנים, והם ממש חברים. אין לנו כאן פוליטיקה פנימית, בטח שלא בשדרה הניהולית. אנחנו עובדים יחד המון שנים, מכירים אחד את השני מאוד טוב, ונעים לך לבוא בבוקר לעבודה. לכל אחד יש את הגיזרה שלו, לא מתערבים בפעילות אחד של השני. זה כיף, יש לזה משמעות שאי אפשר לבטל את זה. אני שומע מה קורה במקומות אחרים בענף, זה לא עושה לי חשק לקום וללכת.

איך אפסילון לא הפכה אחרי כל השנים הללו לסיפור הצלחה שמגייס הרבה מעבר למה שאתם מגייסים היום? לא הצלחתם לעלות לליגה של הגדולים?

הסיסמא שלנו זה בזכות ההון האנושי. אני חושב שלאורך זמן מעריכים את הניהול של אפסילון. אנחנו לא היינו כמעט באף הסדר חוב. יצאנו מכל אגרות החוב בזמן. יצאנו בזמן מחבס, מקרדן, ממגוון עצום של חברות. זה נותן תחושה טובה.

יש יתרון שלך, שאתה גם מנהל השקעות וגם מנכ"ל?

לדעתי מנכ"ל של חברת קרנות חייב להיות איש השקעות. בסופו של דבר היכולת של מנהל השקעות להבין, ולהעביר ליועצים את החשיבה וההגיון של פעולות שהוא עושה גבוה לאין שיעור.
 

על הנדל"ן:

זה הבעיה כאן. אני הגעתי למודיעין ב-96', אז לא היה שם כלום, היום גרים שם 90 א' משקי בית. תאר לך שאותם משקי בית היו מחפשים דירות במרכז? הפתרונות ידועים לכל. צריך לעבוד. הכל עניין של החלטה.

 

 

מאת: משה מימון



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.