התאריך שממנו נספרת תחילת תקופת המבצעים בקרנות נאמנות | הצעה לשינוי סיווג קרנות | והאם הנאסד"ק היא בכלל בורסה

שאלות ותשובות לרשות ניירות ערך והצעות לתיקוני חקיקה

נאסד"ק נחשב לבורסה

זירת המסחר של הנאסד"ק (להלן- "הנאסד"ק") נוסדה במקור כשוק מוסדר. יחד עם זאת, עם השנים חלו שינויים בהגדרת הנאסד"ק וכיום מגדירה רשות ניירות הערך האמריקאית (ה-SEC, להלן-"הרשות האמריקאית") את הנאסד"ק כבורסה. משכך, האם הנאסד"ק נכללת תחת הגדרת המונח "בורסה" כמשמעותו בחוק השקעות משותפות באמנות, התשנ"ד- 1994 (להלן- "החוק")?

ההגדרה של "בורסה" על פי החוק הינה: "בורסה בישראל, ובורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת".

הרשות האמריקאית היא האמונה על מתן אישור כאמור והיא מגדירה ומציגה את הנאסד"ק כ- "National securities exchange", הגדרה המכילה את המונח המקובל והמקביל לבורסה. מכאן שהנאסד"ק נכללת תחת הגדרת המונח "בורסה" בחוק.
________________________________________
הגדרת פקדון לזמן קצוב

הגדרת "פקדון לזמן קצוב" (להלן: "פז"ק") מצויה בסעיף 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), (להלן: "התקנות"). עפ"י ההגדרה, פז"ק הינו פקדון בתאגיד בנקאי, אשר לפי תנאי הפקדתו הוא נעשה לתקופה קבועה מראש, אשר עולה על יום אחד ואינה עולה על 30 ימים. מנהל קרן מעוניין להחזיק בקרן פקדון העולה על 30 יום, כאשר נקודות היציאה, בהן ניתן למשוך את הכסף, ללא תשלום עלות נוספת (להלן - קנס שבירה), הינן אחת ל 30 יום. האם פקדון כאמור נכנס תחת ההגדרה לפז"ק המופיעה בתקנות?

פקדון אשר מועד פדיונו עולה על 30 יום ותנאיו מאפשרים תחנות יציאה כל 30 יום ללא קנס שבירה, נכנס תחת ההגדרה המצויה בתקנות לפז"ק (8.1.2012)
________________________________________
התאריך שממנו נספרת תחילת תקופת המבצעים וזהות מי שעומד מאחורי המבצע

שאלה: בסעיף 34 לחוזר שאלות ותשובות בקשר עם פעילות קרנות נאמנות, מיום 26.8.2008, נאמר כי אם לא צוינה תקופת מבצע (הפחתה בדמי ניהול, הוספה או עמלות) במדויק, יראה סגל הרשות את ההתחייבות כעומדת לתקופה של 3 חודשים לפחות. בהקשר זה נשאלות שתי שאלות: 1. מאיזה תאריך סופרים את תחילת תקופת המבצע כאשר מדובר בהארכה רצופה של מבצע קיים- האם מהתאריך בו החל לראשונה המבצע או מהתאריך בו חודש לאחרונה המבצע? 2. האם יש חשיבות לענין זה לשאלת זהותו של מי שעומד מאחורי המבצע (בנקאי הקרן או מנהל הקרן)?
 
תשובה: כאשר מדובר בהארכת מבצע, יש למנות שלושה חודשים מהמועד בו חודש המבצע. לצורך זה, אין חשיבות לזהותו של מממן המבצע.
________________________________________
מניין הימים למועד האסיפה הכללית

שאלה: סעיף 112(ג) לחוק קובע כי מועד אסיפה כללית יהיה לא מוקדם משבעה ימים לאחר יום הפרסום בעיתון ולא מאוחר מארבעה עשר ימים לאחר אותו יום. במניין הימים, האם יש לספור את יום הפרסום בעיתון או להתחיל בספירה יום לאחריו?
 
תשובה: התשובה לשאלה זו מצויה בלשון הסעיף עצמו: שבעה ימים לאחר יום הפרסום.
מכאן שיש לספור שבעה ימים החל מיום למחרת יום הפרסום בעיתון אודות כינוס האסיפה.
________________________________________
האם קרן שבמדיניות ההשקעות שלה נכללת הצהרה כי בכוונת מנהל הקרן להגיע עד למועד מסוים למחיר פדיון מסוים של יחידה בקרן ,רשאית להקדים את המועד הקובע מרגע שהגיעה?

שאלה: האם קרן שבמדיניות ההשקעות שלה נכללת הצהרה כי בכוונת מנהל הקרן להגיע עד למועד מסוים (להלן – המועד הקובע) למחיר פדיון מסוים של יחידה בקרן (להלן – קרן מחיר מיועד), רשאית להקדים את המועד הקובע מרגע שהגיעה למחיר הפדיון המיועד?
 
תשובה: בשל ייחודה של קרן מחיר מיועד, ולמרות שאין מדובר בהתחייבות מנהל הקרן אלא בהצהרת כוונות, הרי שלא מן הנמנע כי ישנם בעלי יחידות העשויים להסתמך על הצהרה זו של מנהל הקרן לגבי כוונתו להגיע למחיר פדיון מסוים במועד שנקבע, לצרכים שונים (כגון: הוצאה מתוכננת מראש כקניית דירה). במיוחד נכון הדבר כאשר המחיר המיועד אינו מחיר נומינלי כי אם צמוד למדד או לשער מטבע. משכך, אין לדעתנו מניעה להקדמת המועד הקובע באם המחיר המיועד הינו מחיר נומינלי, ובלבד שמנהל הקרן ידאג כי ההודעה על הקדמתו תשלח למענם של בעלי היחידות (להלן – ההודעה), וכי המועד החדש לא יהיה מוקדם משבועיים מיום ההודעה. מקום שהמחיר המיועד הינו צמוד למדד או לשער מטבע, עלולה הקדמת המועד לפגוע בבעלי היחידות שהסתמכו עליו ולכן אינה אפשרית.
________________________________________
האם העברת סכום שהתקבל אצל מנהל ההשקעות לחשבון הקרנות כתוצאה ממימוש אגרות חוב של חברה בפירוק עומדת בסתירה להוראת סעיף 82(א) לחוק?

שאלה: מנהל השקעות במנהל קרן המחזיק בקרנות שבניהולו אגרות חוב של חברה בפירוק, מונה לשמש חבר בועדת ביקורת במסגרת הליכי פירוק חברה על ידי בית משפט, שמטרתה קידום הליכי פירוק החברה ומימוש זכויותיה ונכסיה לטובת נושי החברה, לרבות מחזיקי אגרות החוב. במסגרת חברותו זו, משולמת לו תמורה. האם, לאור הוראת סעיף 82(א) לחוק הקרנות, האוסר על מתן הטבה בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, ניתן להעביר את הסכום שהתקבל בידי מנהל ההשקעות לחשבון הקרנות, באופן יחסי להחזקותיהן באגרות החוב?
 
תשובה: העברת סכום שהתקבל כאמור אצל מנהל ההשקעות לחשבון הקרנות אינה עומדת בסתירה להוראת סעיף 82(א) לחוק הקרנות. ניתן לראותו כתשלום על חשבון חוב החברה למחזיקי אגרות החוב של החברה בפירוק, וככזה כזכות הנובעת מהחזקת הקרנות באגרות החוב.
________________________________________
האם לאור סעיף 42(ג) לחוק רשאי מנהל קרן אשר קבע בתשקיף הקרן כי ההוספה תיגבה בעת רכישת יחידות הקרן בלבד, לשנות התחייבות זו ולגבות הוספה גם בפדיון היחידות, אם הודיע על כך בדוח זמן סביר מראש?

שאלה: האם לאור סעיף 42(ג) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק) רשאי מנהל קרן אשר קבע בתשקיף הקרן כי ההוספה תיגבה בעת רכישת יחידות הקרן בלבד, לשנות התחייבות זו ולגבות הוספה גם בפדיון היחידות, אם הודיע על כך בדוח זמן סביר מראש? האם התשובה תשתנה עקב כך שבתשקיף הקרן צוין כי יחידות הקרן מוצעות ללא תוספת הוספה, במשך כל תקופת התשקיף או חלקו?
 
תשובה: סעיף 42(ג) לחוק קובע כי "מנהל קרן פתוחה רשאי להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, סכום ששיעורו ואופן גבייתו ייקבעו בתשקיף...". עמדת סגל הרשות היא, כי מנהל קרן רשאי לגבות הוספה באחד משני מועדים: בעת רכישת יחידות הקרן או בעת פדיון היחידות, אך לא בשני המועדים יחדיו. מנהל קרן אשר ציין בתשקיף הקרן או בדוח כי היחידות מוצעות ללא תוספת הוספה, יהיה רשאי לגבות הוספה בפדיון רק מבעלי היחידות שרכשו את יחידות הקרן לאחר פרסום הדוח בדבר גביית ההוספה בפדיון. הסיבה לכך נעוצה בכך ששינוי כאמור משמעותו תוספת רטרואקטיבית לעלות היחידה. ככזה, יש בו משום פגיעה משמעותית בבעלי היחידות אשר רכשו את יחידות הקרן לפני מתן ההודעה על גביית ההוספה בפדיון. שינוי כאמור עלול להוות עבור אותם בעלי יחידות גורם משפיע על החלטתם אם לפדות את יחידות הקרן ולמעשה להגבילם מלפדות את היחידות בכל עת, מבלי שמגבלה זו נלקחה על ידם בחשבון בעת שרכשו את יחידות הקרן. במתן הודעה מראש, אפילו זמן ממושך יחסית מראש, המאפשר לאותם בעלי היחידות לפדות את היחידות ללא הוספה, אין תרופה מספקת, שכן בנסיבות העניין, המחיר שישלם מי שלא היה ער לפרסום הדוח אודות השינוי או לא הבין את משמעותו יהיה גבוה מדי.
________________________________________
תחולת הוראת הגילוי על קרן ששמה כולל סימן קריאה אך מדיניות ההשקעות שלה כוללת התחייבות לחשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה בשיעור מרבי שנקבע

שאלה: בהוראת הרשות  בדבר  גילוי  בשם  הקרן אודות חשיפה אפשרית לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג  השקעה,  צוין, כי ירידת דירוג אג"ח המוחזקות בקרן ששמה  אינו  כולל  סימן  קריאה,  לדירוג  הנמוך מדירוג השקעה, אשר בשל כך חרגו השקעות  הקרן  ממדיניות ההשקעות שלה, לא תחשב להפרת סעיף 61(א) לחוק הקרנות אם נתקיימו שני תנאים שפורטו בהוראה. האם הוראה זו חלה גם במקרה של ירידת דירוג אג"ח המוחזקות בקרן ששמה כולל סימן קריאה אך מדיניות  ההשקעות  שלה כוללת התחייבות לחשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה בשיעור מרבי  שנקבע? לדוגמא קרן שדרגת החשיפה שלה למניות היא 0, אשר התחייבה כי שיעור החשיפה שלה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא יעלה על 5% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
 
תשובה: התשובה חיובית. עמדת הרשות לעניין התנאים בהם לא יראו ירידת דרוג אג"ח המוחזקות בקרן  אל מתחת לדרוג השקעה כהפרת החובה לעמוד במדיניות ההשקעות חלה גם לגבי קרן ששמה כולל סימן קריאה, אך במדיניות ההשקעות נקבע שיעור מרבי לחשיפה לאג"ח כאמור.

________________________________________
האם ישנה מגבלה מבחינת תקופה מזערית ל"מבצעים", כגון: ביטול או הפחתה בדמי ניהול, הוספה או עמלות?

שאלה: האם ישנה מגבלה מבחינת תקופה מזערית ל"מבצעים", כגון: ביטול או הפחתה בדמי ניהול, הוספה או עמלות (להלן- מבצע)?

תשובה: בהחלטת הרשות מיום 15 בינואר 2008, בעניין אי גביית דמי ניהול ונאמנות בקרן נאמנות, נקבע כי הרשות לא תראה מבצע כהפרת הוראה מהוראות החוק, בכפוף לכך שיינתן גילוי מובלט למשך תקופת המבצע, מקום שהמבצע מוגבל בזמן. בהחלטה כאמור לא נקבעה תקופה מזערית למבצע. בהמשך להחלטת הרשות יודגש כי מקום בו מבצע תואר בתשקיף, בדוח או בפרסום ולא צוינה תקופת המבצע במדויק, יראה סגל הרשות את ההתחייבות כעומדת לתקופה של שלושה חודשים לפחות. אי ציון משך התקופה מקום שהוא קצר משלושה חודשים, ייחשב כפרסום מטעה.
________________________________________
האם מנהלי קרנות רשאים להפנות לדירוג שנעשה על-ידי בנקים?

א. האם ניתן להציג דירוג הקרן ע"י בנק, גם אם הדירוג מתבסס על תקופה שאינה מותרת על פי תקנות חישוב תשואה?

ב. במידה ודירוג הבנק מתעדכן במהלך החודש בו מאושר הפרסום, האם יש צורך לעדכן את הפרסום באופן מיידי או שיש להתייחס לדירוג שהיה ידוע בסוף החודש שלפני תקופת הפרסום? (יש לציין כי חלק מדירוגי הבנקים הם דירוגים המתעדכנים על בסיס יומי).

א. מאחר ומנהל קרן רשאי להפנות לדירוג שנעשה ע"י בנק, רק בפרסום המיועד ליועצי השקעות בבנק בו בוצע הדירוג, רשאי מנהל הקרן להפנות לאותו דירוג גם אם אינו מתבסס על תקופה הקבועה בתקנות חישוב תשואה.

ב. אישור נאמן לפרסום דירוג כמפורט בשאלה, יינתן לתקופה של חודש בלבד. באחריות מנהל הקרן לעדכן את הנאמן בדבר שינוי הדירוג ולהעביר את הפרסום לאישור מחודש, במהלך אותו החודש, באם שינוי הדירוג התרחש בתוך התקופה המאושרת לפרסום כאמור.
________________________________________
האם ניתן, בפרסום מטעם מנהל קרן, להתייחס לדירוג קרנות נאמנות בניהול מנהל הקרן ו/או לדירוג מנהל קרן, אשר מתבסס על ביצועי קרנות הנאמנות שבניהולו (להלן-"הדירוג"), כאשר הדירוג מתייחס לתקופות אשר אינן נמנות על התקופות המותרות להצגת תשואה הקבועות בתקנות השקעות משותפות בנאמנות, (חישוב תשואה), התשנ"ה-1995 (להלן – תקופות שאינן מותרות ו- תקנות חישוב תשואה, בהתאמה).

ככל שהדירוג מתבסס על נתוני תשואה בלבד, לא ניתן להזכירו בפרסום אם הוא מתייחס לתקופות שאינן מותרות להצגת תשואה כקבוע בתקנות חישוב תשואה; מקום שהדירוג אינו מתבסס על נתוני תשואה בלבד, אין מניעה לכלול אותו בפרסום מטעם מנהל קרן גם אם הוא מתייחס לתקופות שאינן מותרות להצגת תשואה, בהתקיים התנאים הבאים: 1.הדירוג נערך בידי גוף העוסק בדירוג קרנות נאמנות, שאין לו זיקה למנהל הקרן. 2.הדירוג ומתודולוגיית הדירוג מפורסמים ונגישים לציבור. פרסום של מנהל קרן כאמור יכלול בהערת שוליים את מראה המקום בו מפורסמים הדירוג ומתודולוגיית הדירוג. 3.ככל והפרסום מפנה לכתבה בה מתואר הדירוג, יצוין בהערת השוליים גם מראה מקום הכתבה (זאת בנוסף למראה המקום בו מפורסמת מתודולוגיית הדירוג). 4.בפרסום יצוין באופן ברור ומודגש האם מדובר בדירוג קרנות נאמנות או בדירוג מנהל קרן. 5.תצוין בפרסום באופן בולט, התקופה אליה מתייחס הדירוג והקטגוריה בה דורגה הקרן ו/או מנהל הקרן, בהתאמה. 6.מקום בו דירוג מציג קרנות נאמנות שלא בהתאם לכותרות המאפיינות המפורסמות באתר רשות ניירות ערך (להלן: "קטגוריות"), רשאי מנהל הקרן לפרסם דירוג זה מטעמו רק אם הוא מתייחס לקבוצת קרנות שהיא שילוב של קטגוריות שיש להן מכנה משותף רלוונטי, וככל ואין בדירוג המתייחס לשילוב כאמור מידע העשוי להטעות. כך לדוגמה, ניתן לאחד את כותרות העל "מניות בארץ" ו – "מניות בחו"ל" שיקראו תחת כותרת אחת מייצגת של "מניות", ניתן לאחד את הכותרות המאפיינות של כל אגרות חוב תחת כותרת אחת מייצגת "אג"ח". דוגמא לשילוב קטגוריות שאינו אפשרי להצגה בפרסום– איחוד של שתי כותרות ראשיות משתי כותרות על שונות (לדוגמא – "כספית שקלית" ו"אג"ח קצר שקלי"). 7.אישור הנאמנים לפרסום יינתן לתקופה מוגבלת, ויהיה בתוקף עד למועד עדכון הדירוג הבא או עד חצי שנה מיום פרסום הדירוג, המוקדם מבין השניים. באחריות מנהל הקרן להעביר את הפרסום לאישור מחודש של הנאמן במידה ומתבצע עדכון לדירוג בתקופה שאושרה לפרסום על ידי הנאמן. 8.מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מקום בו דירוג מנהל קרן מתייחס לתקופה אשר במהלך חלק ממנה לא פעל כמנהל קרן ו/או לא ניהל את תיקי ההשקעות של קרנות הנאמנות עליהן התבסס הדירוג, תתווסף הערת שוליים מודגשת המציינת עובדה זו.
________________________________________
פרסום עבודת אנליזה שלא על-ידי בעל רשיון

במהלך החודשים האחרונים הובא לפתחו של סגל רשות ניירות ערך מקרה בו פרסם תאגיד מדווח באמצעות מערכת המגנ"א, עבודת ניתוח אותה הוא הזמין מחברת ייעוץ כלכלי, אשר איננה בעלת רישיון מכוח חוק הייעוץ, בתמורה לטובת הנאה שניתנה לאותה חברת ייעוץ בדמות הקצאה של אופציות בלתי סחירות של התאגיד. בשים לב לשאלות שהופנו אל סגל הרשות, ביחס לעמדתו בנוגע לפרסום שכזה, מוצא סגל הרשות לנכון להבהיר כי פרסום, במתכונת שתוארה לעיל, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הייעוץ בכמה מובנים שיפורטו להלן:

מתן ייעוץ ללא רישיון - פרסום עבודת אנליזה הוא בגדר ייעוץ השקעות, ומשכך, מי שאינו מחזיק ברישיון ייעוץ, אינו רשאי לפרסם עבודת אנליזה (אלא אם כן חל, בנסיבות העניין, אחד מן החריגים לאיסור הקבועים בסעיף 3(א) לחוק הייעוץ). לעמדת סגל הרשות, מקום בו התאגיד הנסקר (אשר אינו בעל רישיון), פרסם את עבודת האנליזה שנערכה לגביו על ידי מי שאינו בעל רישיון, יראו הן אותו והן את מכין האנליזה, כמי שעסקו יחדיו בייעוץ השקעות ללא רישיון, וכמי שהפרו, ביחד ולחוד, את הוראות חוק הייעוץ.

סגל הרשות מבקש גם להדגיש כי לעמדתו, פרסום עבודת אנליזה במגנ"א, כמו גם פרסומה באתר האינטרנט של התאגיד הנסקר, אינו בגדר פרסום ב"כלי תקשורת", אשר אינו טעון רישיון יועץ בהתאם לאמור בסעיף 3(א)(4) לחוק הייעוץ. מכאן שלא ניתן לעקוף את חובת הרישוי והחובות האחרות החלות על בעל הרישיון באמצעות פרסום אנליזה במגנ"א על-ידי התאגיד הנסקר.

 קבלת תמורה עבור ייעוץ השקעות שלא מאת הלקוח - במקום בו הגורם אשר מכין את האנליזה, מחזיק ברישיון על פי חוק הייעוץ, והאנליזה פורסמה במערכת המגנ"א על ידי התאגיד הנסקר,  הרי שקבלת תמורה מהתאגיד, במישרין או בעקיפין, עבור הכנת האנליזה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 17(א) לחוק הייעוץ, האוסר על יועץ השקעות לקבל טובת הנאה, ישירה או עקיפה, בקשר עם ייעוץ השקעות, למעט שכר והחזר הוצאות מהלקוח המיועץ. במקרה של פרסום האנליזה במגנ"א, הלקוח בהקשר זה הוא ציבור המשקיעים הנחשף לאנליזה, ועל כן, מכין האנליזה אינו רשאי לקבל תמורה מן התאגיד הנסקר בגין הכנת עבודת האנליזה.

סגל הרשות מוצא לנכון להדגיש כי בהתאם למפת הדרכים שפורסמה על ידי יו"ר רשות ערך ולהמלצות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפעולות בתחום המו"פ, רשות ניירות  ערך פועלת ביחד עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב, ליישומו של מודל אנליזה ייעודי (להלן - "מודל האנליזה"), במסגרתו יוכל תאגיד מדווח לשלם באמצעות הבורסה עבור עבודת אנליזה שתוכן עבורו ולפרסמה במגנ"א, על גבי טופס ייעודי. כדי לאפשר מודל זה, נכנס לתוקף במהלך חודש ינואר 2014 תיקון לסעיף 17 לחוק הייעוץ, במסגרתו הוסמכה הרשות לקבוע כללים ונסיבות בהן יותר למכין אנליזה לקבל תגמול שלא מן הלקוח.

למועד פרסום עמדת סגל זו, מודל האנליזה טרם נכנס לתוקף ועדיין לא ניתן לעשות בו שימוש. כשייכנס לתוקף, תתאפשר קבלת טובת הנאה מהתאגיד הנסקר בעבור אנליזה, אך אפשרות זו תהיה קיימת רק במסגרת מודל האנליזה.  

לאור כל האמור, סגל הרשות סבור כי תאגיד אשר יפרסם, באמצעות מערכת המגנ"א, עבודת אנליזה אותה הוא הזמין ועבורה הוא נתן תמורה (בין במזומן ובין בדרך אחרת), יפר בעשותו כן את הוראות חוק הייעוץ, ועל כן יהיה חשוף לצעדי אכיפה אשר יכול ויינקטו כנגדו, כמו גם כנגד הגורם אשר יכין עבורו את האנליזה.
________________________________________
הצעת חקיקה בנושא סיווג קרנות נאמנות

תקנות הסיווג מסדירות את המתכונת לפרסום נתונים אודות כלל הקרנות או מרביתן, היינו, פרסומים באתרי מדיה שונים, המספקים לציבור פלטפורמה נגישה להשוואה בין מוצרים שונים. השינויים המוצעים בתקנות אלו נועדו לספק בידי המשקיע אפשרות להשוואה בין סוגי הקרנות ולצבוע באופן ברור לציבור את היות הקרן קרן חוץ. יצוין בהקשר זה, כי הסיווגים שנקבעו ביחס לקרנות החוץ הינם עקביים עם מתכונת הסיווג של הקרנות המקומיות המתמחות בחו"ל (זאת בשינויים המחויבים לעניין הרזולוציה ובהתחשב בכמות הקרנות שיופיעו בפרסום). באופן דומה, האמור יחול גם על קרנות חוץ מסוג ETF אשר סיווגן יהיה עקבי (בשינויים המחויבים) עם האופן בו יסווגו תעודות סל המתמחות בהשקעות בחו"ל.

 בנוסף, מוצע לתקן את נוסח התקנות, בהתאם לפירוט הבא:

1. שינוי אופן סיווג קרן כך שייעשה בהתחשב במדיניות ההשקעות של הקרן ולא בהתאם לנכס הייחוס שנקבע לקרן ("נכס ייחוס של קרן" – מדד או נכס שלהערכת מנהל הקרן צפוי כי לשינויים בו או בערכו בהתאמה, תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על תשואתה של הקרן; כיום, בהתאם לתקנות, נקבעת הכותרת המאפיינת של הקרן בהתחשב בנכס הייחוס שנקבע לקרן. במצב דברים זה אם מנהל הקרן משנה את נכס הייחוס שנקבע לקרן מבלי לשנות את מדיניות ההשקעות של הקרן, לא נאסר עליו להציג את תשואת הקרן גם לתקופה שלפני השינוי. במובן זה נוצר עיוות בהצגת ביצועי הקרן לאותה תקופה, שכן נתון התשואה אינו משקף את העובדה שהושג בחלקו כאשר נכס הייחוס היה שונה. אשר על כן, מוצע כי הכותרת המאפיינת תיבחר בהתאם לטווח האפשרויות העולות מתוך מדיניות ההשקעות שנקבעה לקרן.

לדוגמה – מדינות ההשקעות של הקרן הינה חשיפה לאג"ח מכל סוג בשיעור שלא יפחת מ-75%. נכס הייחוס שנבחר ע"י מנהל הקרן הינו מדד אג"ח ממשלתי מאחר ומנהל הקרן בחר בתקופה זו להתמקד באפיק זה והוא צופה כי לנכס ייחוס זה תהיה את ההשפעה הגדולה ביותר על ביצועי הקרן. בהתאם לשינוי המוצע בתקנות, הכותרת המאפיינת שתיבחר הינה "אג"ח בארץ - כללי" ולא "אג"ח בארץ - מדינה". כך, לא יידרש מנהל הקרן לשנות את סיווג הקרן, מקום בו יחליט לנוע בין אפיקי האג"ח השונים, וההשוואה לתשואות קרנות אחרות המוצגות תחת אותה כותרת תשקף את החלטות ההשקעה של מנהל הקרן בטווח זה ולא תהיה מטעה.

2. הצגת תשואה דולרית לקרנות ישראליות אשר יחידותיהן נקובות במטבע דולר ארה"ב. מוצע לתקן את נוסח התקנות כך שביחס לקרנות מקומיות שיחידותיהן נקובות במט"ח תוצג גם התשואה המט"חית של הקרן. תקנה 3(א)(5) לתקנות הסיווג קובעת כי בין הפרטים שיכללו בפרסום אודות קרן, תובא גם תשואה שקלית לתקופות אחידות לכל הקרנות. הסדר חוקי זה, מביא לכך שגם ביחס לקרנות הנקובות בדולר מפורסמת תשואה שקלית. הדבר יוצר חוסר עקביות שכן לקוחות המנהלים חשבונות דולריים ורוכשים גם קרנות וגם ניירות ערך חוץ בהם התשואה מוצגת בדולר, מצפים לראות גם ביחס לקרנות את התשואה שהושגה בדולר. מוצע אם כן, לתקן את תקנות הסיווג כך שלצד התשואה השקלית המאפשרת השוואה בין הקרנות השונות, תובא גם תשואה מט"חית, וזאת, ביחס לקרנות שיחידותיהן נקובות במט"ח בלבד.
________________________________________



מאת: עידו אסייג









הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.