תחזית המדד של אקסלנס לחודשים נובמבר-דצמבר

* התחזית 12 חודשים קדימה ניתנה תחת הנחת שער דולר ממוצע של 3.76 ומחיר חבית נפט ממוצע של 81.5$.

* התחזית ל-12 החודשים הקרובים עשויה להשתנות במהירות כלפי מעלה והיא רגישה מאוד לשינויי הדולר ומחירי האנרגיה.

מדד חודש אוקטובר צפוי לעלות ב-0.1%

בניגוד לשנתיים האחרונות, השנה נחגג חג הסוכות בחודש אוקטובר. לחגי ישראל, בייחוד אלו הארוכים, ישנה השפעה חיובית בדרך כלל על המחירים. נוסיף לכך את תחושת "הרצון לפיצוי" על החופש האבוד כתוצאה מהמצב הבטחוני הקשה ששרר בתקופת הקיץ ונקבל צפי לעליות מחירים בסעיפי התרבות והבידור, ההלבשה וההנעלה, הטיסות לחו"ל ואפילו בסעיפי המזון והפירות והירקות (אם כי לגבי השניים האחרונים קיימת אי- וודאות בשל המחאה החברתית שהתעוררה מחדש במהלך החודש). כל זאת כתגובה לגידול הצפוי בביקושים מצד הצרכנים הרבים אשר פקדו את מקומות הבילוי, את הקניונים, את רשתות הקמעונאות וכן את שדה התעופה בדרכם לחופשה בחו"ל. וזה עוד לפני שהזכרנו את המשך הפיחות בשער החליפין.  בצד הממתן נציין את הירידה הדרסטית במחירי האנרגיה בחודש אוקטובר, ירידה אשר תבוא לידי ביטוי בעיקר במדד חודש נובמבר וכן את האפשרות להמשך "הגמגום" מצד סעיף הדיור אשר סובל מקיפאון כתוצאה מהציפייה ל"חוק מע"מ אפס". 

מדד חודש נובמבר צפוי לרדת ב-0.2%

מדד חודש נובמבר עשוי לסבול ממספר לחצים דפלציוניים, כאשר המשמעותי שבהם הוא הירידה החדה שנרשמה במחירי האנרגיה בחודש אוקטובר ותשפיע לשלילה על מחירי הדלקים בחודש נובמבר. במהלך חודש אוקטובר ירד מחיר חבית נפט בכ-9.8%, זאת לעומת פיחות של כ-1.6% בלבד בשער השקל מול הדולר. מכאן, שהצפי הוא שבחודש נובמבר תיתכן ירידה חדה יחסית במחירי הדלקים, אשר תהווה משקולת שלילית על המדד הכללי. בנוסף, ההשפעה של המחאה החברתית כנגד יוקר המחיה עשויה לבוא לידי ביטוי ביתר שאת בחודש נובמבר, בעיקר דרך סעיף המזון, אשר מרכיביו נמצאים במרכזה של המחאה. מבחינת הגורמים שעשויים לתמוך חיובית במדד הכללי נציין את העלייה העונתית הצפוייה במחירי ההלבשה וההנעלה, אשר עשויים למתן את הירידה הצפוייה.

אינפלציה ב-12 החודשים הבאים: 1.2% 

בחודשים הקרובים אנחנו אומנם לא מצפים להתאוששות כלשהי באינפלציה, יחד עם זאת אנחנו באמת חושבים שתימחור באינפלציה לשנה הקרובה ולשנים שלאחר מיכן נמוך מידי. התאוששות במחירים תגיע ככל הנראה רק במחצית השניה של 12 החודשים הקרובים (גם התאוששות עונתית אבל לא רק). בנתיים אחרי חודשיים של חולשה בסעיף הדיור אנחנו מקבלים חיזוק המאושש את חששותינו מלפני רבעון כי הקיפאון בשוק הדיור יוביל לירידת מחירים ויזלוג גם לחידוש סעיפי השכירויות. חולשה בסעיף הדיור הינה אחד הגורמים הממתנים ביותר של האינפלציה בישראל אם כי להערכתינו חולשה זו תיהיה זמנית ותעבור בתוך 2-3 רבעונים.   

מלבד החולשה בדיור נראה כי מחאת המחירים חוזרת ומתמקדת מחדש ביוקר המזון בישראל אבל לא רק. סעיף המזון שסבל בשנה האחרונה מירידת  מחירים שלא נראתה כמותה כבר שנים רבות (כ-2.7% מתחילת השנה), צפוי להמשיך ולסבול ובשלב זה אנחנו לא רואים התאוששות או בלימה. במקביל לכך, נמשכת הירידה במחירי האנרגיה אשר קשה להעריך מתי תיעצר. 

לגבי מחירי האנרגיה אנחנו אומנם יותר אופטימיים אבל לא באמת יודעים לתזמן מתי ההידרדרות במחירים תיבלם, ומתי המחירים יחזרו לרמה מסחרית גבוהה יותר, אבל להערכתינו גם זה לא ייקח יותר מ-2-3 רבעונים ואולי אפילו פחות. 

מלבד כל גורמים ממתנים אלו יש להוסיף גם את הירידה המשמעותית הצפויה במחירי המים (כ-10%) עליה הכריז משרד התשתיות במהלך חודש אוקטובר, וככל הנראה תיכנס לתוקף החל מחודש ינואר וצפויה לגרוע מהמדד הכללי כ-0.1% (נזכור כי הירידה במחירי המים צפויה להגיע במקביל לירידה במחירי החשמל עליה כבר הודיעו לפני מספר חודשים).

הדולר הדולר הדולר – אז בחודשים הקרובים אנחנו לא רואים סיכוי גדול להתאוששות של האינפלציה אבל לאחר מיכן זה יגיע כאשר הטריגר העקרי הוא הפיחות של המטבע. ההשפעה החיובית של התחזקות שער הדולר על המחירים אינה מיידית ואינה מגיעה בבת- אחת, אך להערכתנו כבר בעתיד הלא רחוק נתחיל לראות את אותותיה. בנתיים חלקה או אפילו כולה מקוזזת ע"י השפעת הצניחה במחירי האנרגיה אך כפי שציינו מוקדם יותר, צניחה זו זמנית להערכתנו. התמסורת בין שער החליפין לבין המדד כיום עומדת על כ-10% (בנק ישראל מעריך תמסורת זו בכ-20%-30%), מכאן שלפיחות המשמעותי שהתקבל בחודשים האחרונים, ושאנו צופים שיימשך, צפוי שתהיה השפעה חיובית משמעותית על מדד המחירים הכללי. תוסיפו לזה את מחירי הדירות שלהערכתנו יחזרו להתאושש וגם מחירי האנרגיה ותוכלו להסיק כי האינפלציה תוכל להרים ראש (אם כי לא גבוה במיוחד) במחצית השניה של 12 החודשים הקרובים.

מלבד גורמים ישירים אלו יש לזכור כמובן את רכיב הריבית המאוד נמוכה והמדיניות המוניטרית המרחיבה באופן קיצוני שעוד עשויה להתרחב כדי לשפר את סיכויי האינפלציה לחזור לאמצע היעד מהר ככל האפשר (להערכתנו כמובן לא יעזור שכן ישראל כבר מזמן מצויה במלכודת הנזילות).