מרכז טאוב >> עמדת משרד האוצר לא משנה את מסקנות המחקר שלנו

ביום רביעי התפרסם "דוח מצב המדינה 2014" של מרכז טאוב ובו כמה מחקרים המתייחסים בין השאר ליוקר המחיה בישראל. המחקר שערכתי בנושא ההוצאות וההכנסות של משקי הבית והשאלה אם הם מצליחים "לגמור את החודש" עורר ויכוח ציבורי סביב ההגדרה של המושג "לגמור את החודש".

במחקר בדקתי דבר פשוט: כמה כסף נשאר למשק הבית ממוצע בחשבון הבנק בסוף החודש, כלומר מהו המאזן החודשי כאשר מציבים את סך ההוצאות מול סך ההכנסות החודשיות. התשובה לכך היא שהמאזן בבנק הוא שלילי, כלומר עומד על מינוס.

בתגובתו של יואל נווה, הכלכלן הראשי של משרד האוצר, אין הבחנה בין סך ההוצאות ובין סך תצרוכת – שני מושגים שונים בתכלית. ההכנסה הפנויה כוללת תצרוכת וחיסכון. למשל, בתגובת משרד האוצר נטען שלא צריך להחשיב את רכישת הדירה (הון עצמי ותשלומי משכנתה) ורכישת רכב כהוצאה אלא כחיסכון, מכיוון שמדובר בהשקעה בנכס. אלה בהחלט חסכונות ולא תצרוכת, אך מדובר בסכומים המהווים הוצאה של משק בית שיש לכסות בעזרת ההכנסה – וזו הנקודה המרכזית. כמו כן, בתגובת האוצר נאמר כי לא צריך להחשיב את הפרשות העובד לקרנות פנסיה ולקרנות השתלמות כהוצאה אלא כחיסכון. גם כאן צודקת הטענה כי מדובר בחיסכון ולא בתצרוכת, אך זו בהחלט הוצאה שמשקי הבית מקצים לה סכום מהכנסתם. לפי גישת משרד האוצר גם לא צריך להחשיב את ההעברות של משקי הבית למשקי בית אחרים כיוון שזו אינה תצרוכת – וזו אכן אינה תצרוכת – אך גם זו הוצאה שמשק הבית מממן מתוך סך הכנסתו.

כפי שהלמ"ס ומשרד האוצר כוללים הכנסות מקרנות פנסיה וקופות גמל בסך ההכנסות, יש לכלול את הפרשות העובד לקרנות אלו במניין ההוצאות. תמיכות כספיות ממשקי בית אחרים נכללות במאזן ההכנסות, ובאופן דומה יש לכלול במאזן ההוצאות את ההעברות של משקי הבית למשקי בית אחרים. לגבי רכישת דירות (תשלומי משכנתה והון עצמי), אין ויכוח שרכישת דירה היא אכן השקעה בנכס בעל ערך הנזקף לזכותו של הרוכש (וכך גם צוין במפורש במחקר). אלא שעל פי תגובת האוצר רכישת הדירה היא אסטרטגיית השקעה השקולה להשקעה בנכסים פיננסיים. כלומר, לשיטתם, ההחלטה לרכוש דירה היא בחירה כלכלית ולא כורח. אך האלטרנטיבה לאי רכישת דירה היא לשלם שכר דירה. לכן, סך ההוצאה צריך לכלול גם את החזרי המשכנתה וההון העצמי (ולא רק שכר דירה כאשר מדובר בשוכרים). אם סך ההכנסות אינו מכסה את סך ההוצאות החודשיות הכוללות הוצאה למגורים – בין אם ההוצאה היא שכר דירה או החזרי משכנתה – נאלץ משק הבית הישראלי להשלים את הכנסתו ממקורות חיצוניים, כמו עזרה מההורים או משיכת יתר בבנק. ככל שמדובר בגירעון חודשי גבוה יותר ומתמשך זמן רב יותר, אותם מקורות הולכים ומידלדלים. כלומר, יש ככל הנראה לא מעט משקי בית שמצליחים "לגמור את החודש" על בסיס שוטף רק משום שהם מקבלים סכום כסף גדול מההורים בעת רכישת הדירה (כהון עצמי התחלתי המאפשר נטילת משכנתה סבירה). אם היו צריכים לממן את רכישת הדירה לגמרי בכוחות עצמם, הם היו במינוס בבנק.

על פי נתוני בנק ישראל, מינואר 2007 עד ינואר 2013 גדלו סך חובותיהם של משקי הבית בכ-34 אחוז (במונחים ריאליים), בעוד שהתוצר המקומי הגולמי גדל בשנים אלו ב-21 אחוז בלבד. כלומר, קצב גידול החובות של משקי הבית גדול בהרבה מקצב גידול התוצר במשק.

בשורה התחתונה, המחקר מראה כי משק הבית הממוצע בישראל אינו מסוגל לממן רכישת דירה למגורים ללא סיוע, לרוב מחסכונות ההורים, ואלו הולכים ומצטמצמים. אם מגמה זו תימשך, דור הצעירים הנוכחי לא יוכל לסייע לילדיו באופן דומה.

איתן רגב            
חוקר, מרכז טאוב

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.