בנק ישראל >> מחירי הדירות עלו בספטמבר אוקטובר עוד לפני ביטול מעמ אפס גידול חד בהתחלות הבנייה

בנק ישראל - סיכום דיוני הריבית לחודש ינואר 2015 

דיווח לציבור על הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל, כדי להחליט על גובה הריבית לחודש ינואר 2015

הדיונים התקיימו ב-28 וב-29 בדצמבר 2014.

דברים כלליים

הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית החודשית בתהליך שכולל שני דיונים – בפורום רחב ובפורום מצומצם. בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות, וכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים) שמכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות המובאים

במסמך זה הם אלו שהיו קיימים במועד ההחלטה על הריבית.

בפורום המצומצם משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ומנהל חטיבת השווקים, ובמסגרתו מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי ובסופו מקיימים הצבעה על גובה הריבית. לפי סעיף 18 (ג) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, ההחלטה על הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושבת ראש הוועדה (הנגידה) קול נוסף.

א. מצב המשק

האינדיקטורים שנוספו החודש ממשיכים להצביע על התאוששות בפעילות לאחר מבצע "צוק איתן", אך עדיין לא נרשם פיצוי מלא על הפגיעה של המבצע בכלכלה ובצמיחה. בנתוני סחר החוץ נרשמה החודש ירידה (במונחים דולריים. בשל התחזקות הדולר בעולם ניתן להניח שהירידה הכמותית נמוכה יותר). יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ירד בנובמבר ב-3.0% ביחס לאוקטובר, לאחר שבחודשיים הקודמים הוא עלה, ויבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד ב-1.5%, בהמשך לירידה ניכרת באוקטובר. יצוא השירותים האחרים (ללא חברות הזנק) נותר ברמות השיא שאליהן הגיע בתחילת השנה. הנתונים על כניסות ולינות התיירים מלמדים על התאוששות מסוימת בענף התיירות, וזו מתרחשת בקצב מהיר יחסית לזה שתועד לאחר אירועים ביטחוניים קודמים.

אולם, היצוא של שירותי תיירות לרוסיה, ועמו היצוא החקלאי לשם, מהווים חלק משמעותי מיצוא שירותי התיירות ומהיצוא החקלאי – אף כי היצוא לרוסיה מהווה רק חלק קטן מסך היצוא הישראלי – ולכן ענפים אלו עלולים להיפגע מהמשבר שם. המדד המשולב למצב המשק עלה בנובמבר ב-0.1%, בדומה לקצב עלייתו מתחילת השנה. נתונים ראשוניים מסקר החברות לרבעון הרביעי מצביעים על שיפור במצב החברות ועל חזרה של הפעילות לרמה שנראתה בתחילת 2014. מדד האקלים של המגזר העסקי, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לנובמבר, ממשיך להצביע על קצב צמיחה חודשי נמוך יחסית – %0.17. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים הוסיף לרדת החודש ושב לרמתו בתחילת 2014. המדד של הלמ"ס נותר כמעט ללא שינוי מאז יולי. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים עלה מעט בנובמבר, לרמה של 48.7 נק', והוא ממשיך להימצא מתחת לרמה המבחינה בין התרחבות של הפעילות להתכווצותה.

שוק העבודה

הנתונים שנוספו החודש משוק העבודה מבססים את התמונה החיובית העולה ממנו. סקר כוח האדם לנובמבר הראה כי שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (64—25) עלו ב-0.6 נק' אחוז, ולכן שיעור האבטלה נותר נמוך – ברמה של 4.8%. שיעור האבטלה הכללי ירד ב-0.1 נק' אחוז, ל-5.6%. במקביל חלה באוגוסט-נובמבר עלייה של 4.2% במספר המועסקים במשרות מלאות, ומספר המועסקים במשרות חלקיות ירד ב-1.4%. מספר משרות השכיר עלה בספטמבר ב-0.7% לעומת אוגוסט, והעלייה חלה הן במגזר העסקי והן בשירותים הציבוריים. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ביולי-ספטמבר ב-1.0% וב-0.9%, בהתאמה, יחסית לאפריל-יוני (נתונים מנוכי עונתיות).

בתקבולי מס הבריאות נמשך גידול יציב, והם היו גבוהים (נומינלית) באוקטובר-נובמבר ב-5.4% לעומת החודשיים המקבילים אשתקד.

נתוני תקציב הממשלה

הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-נובמבר בכ-9.6 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-4.9 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, משום שההוצאות היו נמוכות מהתוואי התואם ביצוע מלא של התקציב. סך ההוצאה המקומית (ללא אשראי) בינואר-נובמבר הייתה נמוכה בכ-6.6 מיליארדי ש"ח מההוצאה התואמת את התוואי העונתי.

עם זאת, בדצמבר צפויה האצה בהוצאות עד לביצוע מלא של התקציב ל-2014, בין השאר בשל התוספת לביטחון. ההכנסות המקומיות מתחילת השנה נמוכות בכ-1.7 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית התקציב. לפי נתוני המגמה, גביית המסים בנובמבר, בניכוי השפעות חד- פעמיות, נותרה ללא שינוי משמעותי ביחס לחודשים הקודמים. המעבר לתקציב של 1/12 לא יגביל את ביצוע התקציב ברוב חודשי 2015 ביחס להצעת התקציב שאושרה בממשלה, היות שפדיון החובות הצפוי ב-2015 קטן מהפדיון ב-2014. עם זאת, תהיה מגבלה על הוצאות לתכניות חדשות.

2. ההתפתחויות במשק – הצד הנומינלי

מדד המחירים לצרכן ירד בנובמבר ב-0.2%, בדומה לתחזיות החזאים. סעיף ההלבשה וההנעלה עלה משמעותית, וסעיפי הפירות והירקות והתחבורה והתקשורת ירדו משמעותית. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.1%, לעומת 0.3% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר.

הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו החודש ב-0.4%, וקצב ירידתם ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי יחסית לחודש הקודם –1.8%. הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים במדד ירדו החודש ב-0.1%, וקצב עלייתם ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-0.9%, לעומת 0.6% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. ב-12 החודשים האחרונים ניכרה ירידה משמעותית בסעיפי המזון, הפירות והירקות והריהוט, ורק סעיף הדיור עלה משמעותית.

הציפיות והתחזיות לאינפלציה ולריבית 

הירידה במחירי המים והחשמל, המתוכננת לתחילת ינואר, צפויה להפחית באופן חד-פעמי כ-0.4% מהאינפלציה. על רקע זה הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים ממשיכות להיות נמוכות: אומדן הציפיות לאינפלציה משוק ההון היה תנודתי במהלך החודש, עקב תנודות בתשואות של איגרות החוב הממשלתיות; בסוף התקופה הציפיות (מנוכות עונתיות) לשנה הקרובה עומדות על 0.45%, והציפיות לשנתיים – על 0.8%. ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים ירד מ-0.7% ל-0.6%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו מ-0.4% ל-0.3%. גם בציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ניכרה תנודתיות במהלך החודש, ובסיכומו הן עלו קלות. לפי תחזיות החזאים ועקומי המק"מ והתלבור, לא צפוי שינוי בריבית בנק ישראל בשלושת החודשים הקרובים.

המצרפים המוניטריים

ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-32.8%, והמצרף M1) M2 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.4%.

שוק האשראי

יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה באוקטובר בכ-0.7 מיליארד ש"ח – לרמה של 817 מיליארד – בעיקר כתוצאה מפירעון נטו של הלוואות בנקאיות, שקוזז חלקית עקב פיחות השקל.

בנובמבר הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-0.9 מיליארד ש"ח בלבד, לעומת ממוצע חודשי של 2.7 מיליארדים מתחילת השנה. לאחר שבחודשים האחרונים נרשמה צבירה שלילית בקרנות אג"ח חברות, בדצמבר נרשמו פדיונות בהיקף נרחב הן מקרנות אלו והן מקרנות אג"ח כללי, תוך עלייה קלה במרווחים בשוק אג"ח החברות, בעיקר בענף ההשקעות וההחזקות. יתרת החוב של משקי הבית גדלה באוקטובר בכ-3.1 מיליארדי ש"ח (%0.7(, לרמה של 431 מיליארדים; מזה, יתרת החוב לדיור עלתה בכמיליארד ש"ח. בחודש נובמבר ניטלו משכנתאות חדשות בהיקף של 4 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של כ-4.2 מיליארדים מתחילת השנה. הריבית על משכנתאות חדשות ירדה בנובמבר בכל מסלולי ההצמדה, והירידה בולטת בעיקר במסלול הלא-צמוד בריבית קבועה.

שוק הדיור

סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה( עלה בנובמבר ב-%0.2, בדומה לחודש הקודם. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה סעיף זה ב-%2.7. לאחר שבחודשיים האחרונים ירדו מחירי הדירות, בספטמבר-אוקטובר – עוד לפני ההודעה על ביטול תכנית מע"מ אפס – הם עלו בשיעור חד של %1.4. מגמת הירידה בשיעור העלייה השנתי של מחירי הדירות נבלמה, וב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלו המחירים ב-6.5%, לעומת 4.6% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. בחודש אוקטובר נמשכה העלייה במכירת הדירות החדשות, לאחר עלייה חדה בחודש ספטמבר. במספר הדירות החדשות למכירה לא ניכר שינוי. מכרזים ראשונים במסגרת תכנית "מחיר מטרה" הושקו החודש. ברבעון השלישי נרשמה עלייה חדה בהתחלות ובסיומי הבנייה, וב-12 החודשים האחרונים הם הסתכמו בכ-44.2 אלף ו-42.1 אלף, בהתאמה.

3. ההתפתחויות בשוק המט"ח ושוק ההון

מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/11/14, ועד ל-26/12/14, נחלש השקל מול הדולר ב-2%. מול האירו התחזק השקל ב-0.7%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי בכ-0.2%. מתחילת השנה נחלש השקל ב-%3.7 במונחי השער האפקטיבי.

שוק ההון

מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/11/14, ועד ל-26/12/14, עלה מדד ת"א 25 בכ-1.3%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות; בעקום השקלי התשואות עלו בכ-25 נ.ב. ברוב הטווחים, ובעקום הצמוד הן עלו בממוצע בכ-15 נ.ב. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים עלתה בכ-30 נ.ב, לרמה של כ- 2.45%, ומרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב חזר להיות חיובי ועלה לכ-20 נ.ב. לאורך עקום המק"מ נרשמה עליית תשואות של כ-7 נ.ב. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט, לכ-77 נ.ב.

ההתפתחויות בכלכלה העולמית

החודש נמשכה בכלכלה העולמית המגמה המנוגדת של צמיחה איתנה בארה"ב, למול חולשה באירופה ביפן, ובמשקים מתעוררים. הירידה במחירי הדלק צפויה לתמוך בכלכלה העולמית, אולם כפי שאירע ברוסיה, היא עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית של יצואניות הנפט. בארה"ב עודכן שוב כלפי מעלה נתון הצמיחה לרבעון השלישי. בשוק התעסוקה נוספו בנובמבר כ-320 אלף משרות, והייצור התעשייתי הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 2010. מנגד מסתמנת חולשה בענף הנדל"ן, ומדדי מנהלי הרכש היו מאכזבים ברובם. באינפלציה מסתמנת התמתנות לאור הירידה במחירי האנרגיה, והשווקים הפיננסיים מתמחרים העלאת ריבית ראשונה ברבעון השלישי של 2015. באירופה נמשכת התאוששות שברירית ובלתי אחידה; שיעור האבטלה נותר מעל ל-%11. בצרפת ובאיטליה פורסמו החודש נתונים חלשים, ואילו בגרמניה פורסמו נתונים מעט יותר טובים. החשבון השוטף של גוש האירו הפתיע לטובה, על רקע היחלשות האירו, וגובר הסיכוי לכך שה-ECB ישיק ב-2015 תכנית משמעותית של הרחבה כמותית. בשווייץ נקבעה ריבית שלילית על פיקדונות בבנק המרכזי, על רקע התחזקות הלחצים לייסוף, ובנורבגיה הופחתה הריבית בשל הפגיעה הצפויה בכלכלה עקב הירידה במחיר הנפט.

ביפן, הפחתת מס החברות – ודחיית העלאת המע"מ עקב תוצאות הבחירות – צפויות לתמוך בהתאוששות, אך מנגד הן יגבירו את הסיכון הפיסקלי. בסין נרשמו החודש נתוני מקרו מאכזבים, והאינפלציה מתמתנת על רקע הירידה במחירי הנפט. בברזיל נמשך הקיפאון ולמרות זאת הריבית הועלתה בשל האינפלציה הגבוהה. בהודו נמשכות מגמות חיוביות, וההתאוששות צפויה להימשך. בימים האחרונים מסתמן כי צעדי המדיניות ברוסיה ייצבו את המצב לעת עתה. בשווקים הפיננסיים העולמיים נרשמה החודש מגמה מעורבת תוך עלייה בתנודתיות. מחירי הנפט ירדו החודש ביותר מ- 20%, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע לכ-60 דולר.

הדיון בפורום המצומצם – ההחלטה על הריבית לחודש ינואר 2015

עיקרי הדיון:

חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. בדיון על הריבית לחודש ינואר 2015 התקבלה ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%.

ההחלטה התקבלה פה אחד.

הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה, (2) הפעילות במשק, (3) הכלכלה העולמית, (4) שער החליפין, (5) שוק הדיור ו-(6) שוק האג"ח הקונצרניות.

הוועדה דנה בשינויים האחרונים שחלו בתחום המחירים. הוועדה הסכימה כי ירידת המחירים נובעת בחלקה מהתפתחויות שהתרחשו מחוץ למשק (ירידה במחירי הדלקים וירידת המחירים באירופה).

חלק מחברי הוועדה סבר שירידת המחירים אינה מעידה על ירידה בביקושים המקומיים. חברי הוועדה התלבטו בשאלה אם הנתונים האחרונים מצביעים על בלימת הירידה בסביבת האינפלציה: קצב העלייה השנתי של המדד עלה במקצת, אף כי הוא עודנו שלילי, ונבלמה הירידה שנצפתה בחודשים האחרונים בציפיות לאינפלציה לטווחים השונים. החברים הסכימו כי ההפחתות היזומות בתעריפי המים והחשמל צפויות להפחית באופן חד-פעמי את רמת המחירים – ויורידו את מדד ינואר ב-0.4%. בניכוי השפעה חד-פעמית זו הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצויות סמוך לגבול התחתון של יעד האינפלציה. על פי התחזית של חטיבת המחקר, ב-2015 צפויה אינפלציה של 1.1%, ובניכוי השפעת החשמל והמים – אינפלציה של 1.5%.

בדיונים שעסקו בכלכלה הריאלית הצביעו חברי הוועדה על השיפור שחל בנתוני המקרו בחודש האחרון: האינדיקטורים מציגים התאוששות מהשפעת "צוק איתן" וחזרה לקצבי הצמיחה שאפיינו את המשק במהלך השנה, אף כי אין עדיין תיקון מלא של נזקי המבצע. במסקנה שקיימת מגמת שיפור תומכים נתונים חלקיים מסקר החברות לרבעון הרביעי, העובדה שהמדד המשולב למצב המשק ממשיך לעלות בקצב המתון שאפיין את התפתחותו מתחילת השנה, והעובדה שהנתונים משוק העבודה מצביעים על שיפור משמעותי בכל המדדים.

הוועדה עסקה בנתונים המעורבים המגיעים מהעולם: מצד אחד ההאצה בקצב הצמיחה בארה"ב, ומנגד – המשך החולשה בנתונים המגיעים מאירופה, מיפן ומסין. חברי הוועדה ציינו שהמשק האמריקאי סגור בעיקרו, ואם הצריכה הפרטית והתעסוקה בו יוסיפו להשתפר, הן יתמכו בהמשך ההתאוששות בארה"ב גם אם החולשה במשקים האירופיים תימשך. הוועדה דנה במשבר ברוסיה, המשתקף בתנודתיות בשווקים הפיננסיים העולמיים; חבריה הסכימו כי למשבר אין השפעה משמעותית על המשק הישראלי בכללותו. עוד עסקה הוועדה בכך שמחירי הנפט ירדו בחודש האחרון ביותר מ-20% ובהשפעתה של התפתחות זו על האינפלציה העולמית ועל הפעילות.

אשר לשער החליפין, מגמת הפיחות אמנם נחלשה (החודש חל בשקל פיחות קל לעומת הדולר, אך זה קוזז בידי תיסוף לעומת המטבעות האחרים(, אך כבר ניכרים סימנים ראשונים לכך שהפיחות משפיע על היצוא.

בדיון על שוק הדיור התייחסו חברי הוועדה לשחרור הקיפאון בשוק: חלה עלייה חדה במחירי הדירות וברכישת דירות חדשות, ועמה עלייה בהיקף המשכנתאות החדשות. במקביל חלה עלייה בהתחלות הבנייה ובהשלמותיהן. שינויים אלו התרחשו עוד לפני שנודע על ביטול חוק מע"מ אפס, והם מהווים תיקון להמתנה הממושכת. הוועדה הביעה חשש מהתחדשות המגמה של עליית מחירים, אך מנגד ציינה כי הרמה הגבוהה של מלאי הדירות הלא-מכורות עשויה לבלום מגמה זו.

בהתייחסותה לשוק ההון ציינה הוועדה לחיוב את בלימתה של מגמת הירידה במרווחי האג"ח הקונצרניות, והוסיפה כי החודש אף נרשמה בהם עלייה קלה. התפתחות זו מצביעה על הפנמה מסוימת של הסיכונים בשוק זה.

לסיכום, חברי הוועדה סברו כי רמת הריבית הנוכחית עקבית עם משטר גמיש של יעד האינפלציה, משטר המאפשר – על פי חוק – לסטות זמנית מתחום יציבות המחירים. ריבית זו תומכת בפעילות הריאלית ובחזרת האינפלציה אל תחום היעד, בין היתר דרך השפעתה על שער חליפין. לאחר הדיון הצביעו חמשת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל לחודש ינואר 2015. כל חמשת החברים תמכו בהותרת הריבית ברמה של 0.25%.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של %0.25, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של %1 עד %3 ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

•ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה בשיעור שלילי של %0.1, לעומת שיעור שלילי של 0.3% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. בניכוי ההשפעה הצפויה של הפחתת מחירי החשמל והמים, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצויות סמוך לגבול התחתון של יעד האינפלציה. לפי הערכת חטיבת המחקר, ב-2015 צפויה אינפלציה בשיעור של 1.1%, ובניכוי השפעת מחירי החשמל והמים – 1.5%.

•האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע צוק איתן, תוך שהחזרה הצפויה לתוואי הצמיחה שאפיין את המשק לפני המבצע תבוא לידי ביטוי בקצב צמיחה גבוה יחסית ברבעונים הקרובים. נתונים חלקיים מסקר החברות לרביע הרביעי תומכים בהערכה זו, והמדד המשולב ממשיך לעלות בקצב המתון שאפיין את התפתחותו מתחילת השנה. כל האינדיקטורים משוק העבודה מצביעים גם הם על המשך השיפור. על פי הערכת חטיבת המחקר, ב- 2015 צפויה צמיחה של 3.2%.

•בשוק המט"ח נרשמה החודש תנודתיות גבוהה. בסיכום החודש נרשם ייסוף של %0.2 בשער החליפין האפקטיבי, ומול הדולר נרשם פיחות של %2. מתחילת אוגוסט, עת החלה מגמת הפיחות בשער החליפין האפקטיבי, נחלש השקל ב-6.9%, ומתחילת השנה נרשם פיחות של 3.7%. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא והמגזר הסחיר בכלל, וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.

•מתרבים הסימנים להתבססות הצמיחה בארה"ב, בעוד שנמשכת החולשה באירופה, יפן ומרבית המשקים המתעוררים. המשבר ברוסיה השתקף בגידול בתנודתיות בשווקים הפיננסיים העולמיים. הירידה במחירי האנרגיה צפויה להמשיך לפעול לירידת האינפלציה העולמית ולתמוך בהתאוששות הכלכלית. השווקים הפיננסיים מתמחרים העלאת ריבית ראשונה בארה"ב ברבעון השלישי של 2015; באירופה ובמשקים נוספים נמשכים צעדי הרחבה מוניטרית.

•מחירי הדירות עלו בספטמבר-אוקטובר בשיעור חד, עוד לפני ההודעה על ביטול תכנית מע"מ אפס, ומסתמן גידול בקצב נטילת המשכנתאות ובמכירת דירות חדשות. ברביע השלישי נרשם גידול חד במספר התחלות וסיומי הבניה.

•החודש נרשמה עלייה קלה במרווחים בשוק אג"ח החברות וצבירה שלילית בהיקף נרחב בקרנות אג"ח.

הועדה המוניטרית סבורה שרמת הריבית הנוכחית תומכת בהמשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית, ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

ההחלטה התקבלה ופורסמה לציבור ב-29 בדצמבר 2014.

השתתפו

חברי הוועדה המוניטרית:

ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – משנה לנגידת הבנק

פרופ' ראובן גרונאו

פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר

פרופ' אלכס צוקרמן

משתתפים נוספים:

מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים

גברת דנה אורפייג – כלכלנית בחטיבת המחקר

מר דניאל חחיאשווילי – ראש מטה הנגידה

מר יואב סופר – דובר הבנק

גברת אסתי שורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית