יו"ר דירקטוריון לוריאל גד פרופר: "המדינה תורמת במו ידיה ליוקר המחייה"

הבוקר, בכנס החצי שנתי של לשכת המבקרים הפנימיים לישראל בשיתוף 'מידע כנסים' נערך פאנל "הון שלטון ופאסון" בנושא פתרונות ליוקר המחייה בישראל. את הפאנל הנחה אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של קבוצת 'תמיר פישמן'. לקחו חלק בפאנל: ח"כ מיקי לוי, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, האלוף במיל' יפתח רון-טל,  יו"ר דירקטוריון לוריאל, גד פרופר, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, מנכ"ל ובעלים רשת חנויות רמי לוי 'שיווק השקמה', רמי לוי ושותף בכיר במשרד עורכי הדין 'גדעון פישר ושות'', עורך דיון גדעון פישר.

עיקרי הדברים:
אלדד תמיר: "ההכנסה לנפש בישראל היא בין הנמוכות בעולם המערבי ורמת המחירים היא בין הגבוהות בעולם המערבי וכאן אנו צריכים לדון בשאלה כיצד ייראה דור העתיד בישראל. בשקפים שהציג אלדד הוא הסביר כי ארוחת ביג מק עולה בארה"ב 24.37 שקל בארה"ב ובישראל 34.9 שקל, וזה כשהשכר הממוצע ב-2013 עמד על 4,200 דולר בארה"ב ו-2,400 דולר בישראל. רוטב פסטה ברילה עולה 7.72 שקל בארה"ב ו-13.6 שקל בישראל וזה עוד לפני שמדברים על כך שמספר המשכורות הנדרשות לקניית דירה ממוצעת כל הזמן עולה".

אמיר חייק:
"הפתרון ליוקר המחייה לא מעניין אף אחד בארץ. גם בהיבט העסקי, קשה לעשות עסקים בישראל בתוך הרגולציה והבירוקרטיה הקיימת. חשוב להבין שיקר לייצר בישראל: הארנונה יקרה, החשמל יקר יותר, הרגולציה מכבידה יותר, פערי השכר ורמת השירותים שהממשלה נותנת הן שורש הבעיה של יוקר המחייה בישראל".

גדעון פישר:
"נשאל את עצמנו מה יהיה בשנת 2050? באיזה עולם הנכדים שלנו יחיו? מה נוריש ומה נשאיר פה? אני מודאג מאוד מהעובדה שרובנו לא מבינים שמתפתח צונאמי כלכלי בינלאומי שאיננו יודעים איך להתמודד אתו. בתור מתנדב אני מכהן כיושב ראש ארגון ההורים הארצי אני רואה איך מערך החינוך עובד ואני אומר לכם שאנחנו מלמדים  את עצמנו ואת ילדינו להיות הישגיים ותחרותיים ופחות ערכיים. אנחנו לא מתמקדים במה שיש בי אלא במה שיש לי. ולא רק זה, תמיד נתמקד גם במה יש לו. וזה רק מחריף. המצב הזה יביא אותנו למצב קטסטרופלי. אנו מביאים את עצמנו למצב שלא נרצה לחיות פה. החזק ישרוד כאן ולא מעבר".

אלוף במיל' יפתח רון טל:
"הדור הצעיר שלנו הולך ונחלש ביכולת שלו לקיים חיים תקינים וזה הדבר שהוא יסוד היסודות ובסופו של דבר יקבע אם אנחנו נהיה מדינה חזקה וצומחת.  אנו חיים במצב של מדיניות שמבוססת משילות. יש כוונות טובות לכולם, כולם רוצים לטפל ביוקר המחייה. המשילות היא נקודה נוראית במדינה ישראלית, זו משילות ברמה של עולם שלישי. כמות הרגולטורים המסתכלים דרך קשית, אינם מתואמים אחד עם השני ואינם יכולים להביא לכדי פעולה אחת אמתית ולכדי תוצאה וזוהי תכונה מאוד בעייתית. הממשלה עסקה בזה בשנה האחרונה אבל ממש לא מספיק".

"יוקר המחייה ניתן להוזיל באמצעות תכניות לשיפור התשתיות. תשתית האנרגיה היא התשתית החשובה ביותר. בעשר שנים עברנו מ-0% שימוש בגז ל-60% שימוש בגז (נכון להיום). אנחנו בדרך למהפכה ירוקה עם משמעות כלכלית מטורפת ברמה הלאומית שההשפעה שלה על יוקר המחייה היא דרמטית. אסור לשכוח את מהפכת המחירים של חברת חשמל, היא דרמטית. החשמל יוזל במעל ל-10% אבל יהיה לזה המשך".

גד פרופר:
"אי אפשר לקדם שום פרויקט רציני במדינה הזו...לנכדים שלנו אולי תהיה רכבת תחתית בת"א ואולי צינור גז מתקדם. תחשבו לרגע על האטריות אותם אתם קונים. לאסם יש מאות משאיות שאמורות להוביל אותן, יותר ממחצית מהעלות של הדלק להובלה הולכת למסים, זהו כסף שהמדינה תורמת במו ידה ליוקר המחייה והמחירים בישראל. ואז שואלים למה העשירים האלה? התעשיינים האלה? הטייקונים האלה מוכרים כל כך ביוקר.

באיזשהו מקום צריך להיות כאן שליט שיסתכל פנימה ויחליט מה הוא רוצה. אתה רוצה הרבה מסים? אל תתלונן. מצד שני, אתה רוצה להוזיל את יוקר המחייה? תתרום לזה שזה יקרה".
"החקלאות שלנו בארץ מוגנת מכל צד וצד. אי אפשר לקנות חומר גלם חקלאי במחיר שהוא סביר. אנחנו קונים את הסחורה ביוקר ואנחנו חייבים לפתור את זה".

"חבל לי ששלי יחימוביץ נבחרה למספר 3 ברשימת העבודה (הרשימה המשותפת) כיוון ודעתה שונה ב-180 מעלות מהדעה שלי. אם היא תהיה שרת התעשייה באמת שאני אגמור כאן את העסק. מה רע בזה שאני אדבר עם שר שאחראי על תחומים שאני קשור אליהם בקשר לרצון שלי להשקיע כסף, לשבח את התעשייה, להוזיל את המוצר ולאפשר העלאת משכורת לעובד שעובד באותו מפעל ושיעבוד על ציוד יותר מתוחכם? למה לה מותר לדבר עם 50,000 נפקדים לבחירות אתמול וללכת למסיבות שלהם, בר מצוות שלהם, לוויות שלהם אבל שאני מדבר עם שר זה אסור? זה הון שלטון? ואז אני גם טייקון.

אני מודה באשמה, יש אנשים שאומרים שאני בעל הון אבל היום להון שלטון יש משמעות שלילית במדינה, כך גם לטייקון, כך גם לבעל הון, לא כדאי להשקיע, ואם לא נשקיע לא תהיה התייעלות ואם לא תהיה התייעלות לא נוכל להעלות שכר עובדים או להוריד מחירי מוצרים".

מיקי לוי:
"יוקר המחייה זו לא גזרה משמים. יוקר המחייה זה לא רק המוצרים שעל המדף במכולת. יוקר המחייה זה גם קייטנות של החופש הגדול, זה גם לבטל את החינוך האפור ולתת לילדינו חינוך טוב יותר גם לטווח ארוך. יוקר המחייה זה להוריד ב-10% את המים והחשמל. הנושא המשפיע ביותר בישראל על יוקר המחייה הוא נושא הדיור- הוא קריטי. במדינה חסרים בין 120-140 אלף יחידות דיור שנוצרו ב-12  השנים האחרונות. כל שנה, כ-40 אלף דורשי דיור מצטרפים למאגר הזה וזה נתון קריטי בחיינו. אנחנו לא מסוגלים לשמור על הצעירים שלנו וכאן היה צריך להשקיע. אי אפשר היום לקנות דירה גם במעגל השלישי והרביעי מת"א במחיר שפוי. כדי להוריד את יוקר המחייה צריך קודם כל להשאיר את האנשים שלנו כאן."

רמי לוי:"בארה"ב הציבור יודע לקנות, הוא יודע לא לקנות בכל מחיר, אם זה יקר לא נקנה. זוהי התרבות. בישראל זה לא תמיד ככה. למה אנחנו צריכים לשלם 130% מס על רכב? זוג צעיר קונה רכב, לוקח הלוואה בבנק כל חודש 1,500 ₪. אחרי שהוא מחזיר את כל חובו על הרכב כמובן שהרכב כבר נשחק בהתאם לחוב שהוא החזיר".

"הדיור בארץ יקר כי המלט יקר, הברזל יקר, העובדים יקרים, קרקעות כמובן. מי אחראי על הקרקעות? המדינה, אתה קונה מהמדינה. היום לוקח יותר זמן להוציא היתר מאשר לבנות".

לשכת המבקרים הפנימיים ישראל, היא הלשכה המקצועית המעוגנת בחוק הביקורת הפנימית כגוף המייצג את המקצוע והעוסקים בו בישראל. הלשכה פועלת למעלה מ-50 שנה ובפניה ובפני מבקריה מוצבות משימות מורכבות ואחריות רבה למען יצירת חוסן משקי וציבורי מתוך שאיפה לאיכות וערכיות בכלל הארגונים בישראל.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.